גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"ענקיות הטכנולוגיה הן מונופולים גלובליים, כדי לטפל בהן צריך שיתוף-פעולה עולמי"

פרופ' איתן ששינסקי בפאנל של מכון פרידברג לכלכלה: "אחת הבעיות הגדולות של ישראל היא שהתשתיות נמצאות בשליטה של איגודי העובדים" ● הכלכלן לשק בלצרוביץ', שהוביל את המעבר של פולין מכלכלה קומוניסטית לקפיטליסטית: "הקולות בבריטניה לסגת מכלכלת השוק שגויים ולא מבוססים על עובדות"

 עמירם ברקת, פרופ' איתן ששינסקי, לשק בלצרוביץ' וחוזה פיניירה בפאנל / צילום: דפנה גזית, באדיבות מכון פרידברג לכלכלה
עמירם ברקת, פרופ' איתן ששינסקי, לשק בלצרוביץ' וחוזה פיניירה בפאנל / צילום: דפנה גזית, באדיבות מכון פרידברג לכלכלה

"ענקיות הטכנולוגיה מהוות בעיה גדולה, מכיוון שהן מונופולים גלובליים, זה דבר שלא קרה אף פעם בהיסטוריה. טיפול בהן מצריך שיתוף-פעולה כי אם תהיה רגולציה במדינה אחת, אז הם יעברו למדינה אחרת. הבעיה היא ששיתוף-פעולה בימים אלו זה לא דבר שהולך בקלות, בין השאר בגלל הקשר של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ עם מדינות אחרות. זה דומה לקושי בטיפול בזיהום אוויר, שחלק גדול ממנו הוא בסין ובהודו", כך אמר הכלכלן פרופ' איתן ששינסקי בפאנל של מכון פרידברג לכלכלה שנערך בשבוע שעבר ועסק ברפורמות שוק חופשי.

את הפאנל, שעסק ברפורמות כלכליות, הנחה כתב המאקרו של "גלובס" עמירם ברקת והשתתפו בו מלבד פרופ' ששינסקי גם שני כלכלנים מהעולם - לשק בלצרוביץ', שהוביל את המעבר של פולין מכלכלה קומוניסטית לכלכלת שוק, וחוזה פיניירה, שהוביל את ההפרטה של מערכת הפנסיה של צ'ילה.

בנוגע למדיניות הכלכלית של טראמפ אמר פרופ' ששינסקי כי רפורמת המיסוי שלו הייתה טובה, מכיוון שהחזירה הביתה רווחים של תאגידים, וגם כי המשא ומתן עם סין היה מוצדק ושהיה צריך לקיים אותו כבר לפני שנים, כי סין עשתה מניפולציות על שער החליפין שלה. הוא ציין כי האמצעים שנקט במסגרת מלחמת הסחר עם סין היו בחלקם שגויים.

פרופ' ששינסקי התייחס גם למונופולים בישראל וטען כי "אחת הבעיות הגדולות בישראל היא שהתשתיות - חשמל, רכבות, שדות התעופה - נמצאות באחריות הממשלה ובחברות ממשלתיות. במקום שהן יהיו זרועות של הממשלה, הן נשלטות על ידי איגודי עובדים, שהכוח שלהם נגזר מכך שהם מונופולים.

"ברפורמה במשק החשמל נתנו להם השפעה גדולה מדי, ואפשרו להם גם להקים תחנות כוח. בלוס אנג'לס יכול להיות מצב שבו בקומה 2 קונים חשמל מחברה אחת ובקומה 3 מחברת אחרת. הרפורמה בחברת חשמל מאוד יקרה, אבל זאת לפחות רפורמה וזה מה שיש לנו". פרופ' ששינסקי הוסיף ואמר כי "אני זוכר היטב את כל החברות שהיו בשליטת הממשלה - הן כולן נכשלו. תשתיות זאת אחת הבעיות של הפרטה, מכיוון שאתה מפריט מונופול ואתה צריך באותו זמן לקבוע רגולציה, שתהיה טובה, גמישה ויעילה ככל האפשר".

פרופ' ששינסקי, שהצטרף בשנה שעברה למכון הישראלי לדמוקרטיה, חוקר מגוון של נושאים כלכליים-חברתיים, ובשנים האחרונות עמד בראש שתי ועדות חשובות שבחנו את מדיניות המשאבים הטבעיים בישראל - ועדה שבחנה את מיסוי הגז הטבעי והנפט וועדה שעסקה בחלק שתקבל המדינה משימוש במשאבים טבעיים.

"כשעושים רפורמה, אנשים מציעים לבצע רפורמה חלקית, ולא ללכת עד הסוף, על ההצעה הכי טובה. אני חושב שצריך לשאוף למקסימום, ולאחר מכן ניתן לנהל התאמות", אמר פיניירה".

לגבי האקלים הפוליטי שבו בוצעה הרפורמה אמר פיניירה כי הוא "מאמין שרפורמות נכונות יכולות להיות בכל מדינה, אם יש בה שלטון איכותי. אפשר לעשות שינויים מבניים עמוקים אם יש את המנהיגים המתאימים. אם המטרה היא להיבחר, אז אתה מתחשב במה שנכון לטווח הקצר, ולא בטווח הארוך".

צ'ילה הייתה הראשונה שהפריטה את מערכת הפנסיה שלה, ו-28 מדינות אימצו את המודל הצ'יליאני עד שנת 2006. הרבה הודות להפרטה של מערכת הרווחה, ההוצאה הממשלתית של צ'ילה ביחס לתוצר ירדה בתוך שש שנים - ב-1984-1990 - מ-34% ל-22%. "צריכים להיות הוגנים כשעושים רפורמה, למשל להבטיח את הפנסיה של הקשישים, הם לא אחראים לטעויות עבר. גם עשינו את הרפורמה אופציונלית, ואז זה נהיה יותר קל, כי אם מישהו התנגד לרפורמה, הוא היה יכול להישאר במודל הישן", אמר פיניירה.

"דבר נוסף שצריך לעשות הוא להשקיע בחינוך הציבור ובהעברת מסרים לציבור, 'למכור' את הרפורמה. גם היינו צריכים לדבר עם הבנקאים ולהסביר להם שהם לא יקבלו את המונופול על מערכת הפנסיה. הם לא אהבו את זה. גם ארגוני המסחר רצו מעורבות, לקבוע בעבור כל העובדים שלהם באיזו חברת פנסיה הם יהיו, אבל לא הסכמנו כדי שחברות הפנסיה לא ישחדו אותם עם חופשות בהוואי", סיפר פיניירה.

בלצרוביץ' הוא כלכלן פולני ששימש כסגן ראש הממשלה ושר האוצר בממשלה הראשונה שלאחר התקופה הקומוניסטית, וכעשור לאחר מכן גם מונה לנגיד הבנק המרכזי של פולין. פולין הייתה המדינה הראשונה במזרח אירופה שעברה מכלכלה קומוניסטית, כלכלה שבה הממשלה שולטת כמעט ב-100%, לכלכלה מופרטת. הוא סיפר על אותה תקופה ואמר כי "לא היה קשה לדעת איזו מערכת כלכלית אנחנו רוצים כי היו לכך דוגמאות בעולם. רצינו חירות כלכלית, תהליכי דה-רגולציה, לשנות את מערכת המיסוי ולחתוך בהוצאות. זה היה קל. מה שהיה קשה זה לעשות את השינוי, מכיוון שהיו רפורמות שמעולם לא נעשו בשום מדינה.

"היה צריך להסתמך על שיטות לא קונבנציונליות כמו חלוקת תלושים, כדי לבצע תהליכי הפרטה מואצים. היינו צריכים להשקיע בכך הרבה זמן של מחשבה. גם מבחינה פוליטית זה היה קשה כי ככל שעבר הזמן היו יותר ויותר אנשים שהתנגדו להפרטה, זה היה נשמע להם מאוד רע". בלצרוביץ' התייחס גם לעיסוק במחיר החברתי של ביצוע רפורמה ואמר כי "זאת אמירה טיפשית. זה כמו לשאול מה המחיר שאדם משלם על טיפול במחלה, לעומת האפשרות של לא לטפל במחלה כלל. זה מאוד פופולרי להגיד את זה, אבל טיפשי".

"פוליטיקאים חוזרים על טעויות עבר"

במפלגת הלייבור בריטניה החלו באחרונה להבטיח לבוחרים להעלות את היקף המסים ואת היקף ההוצאות, וכן להלאים את מערכת הרכבות והתשתיות במדינה, כלומר להגדיל את הממשלה - בניגוד לתפישות המקובלות בבריטניה מאז תקופתה של מרגרט תאצ'ר כראש הממשלה. נראה כי הלייבור אף צוברת פופולריות בציבור.

בתשובה לשאלה מה גרם לכך ענה בלצרוביץ' "כלום", והוסיף כי זה מנוגד לעובדות, וכי ההפרטה של הרכבות בבריטניה היא מוצלחת. "פרופגנדה אנטי קפיטליסטית יכולה להיות בעלת השפעה גדולה. כנראה בכל דור צריך להילחם כדי להגן על תפישות כלכליות. לפעמים יש נסיגה במדינות מפתיעות כמו בריטניה. פוליטיקאים חוזרים על טעויות עבר".

פיניירה התייחס לתפיסות הכלכליות השולטות בדרום אמריקה ואמר כי "ביבשת שלנו השוק החופשי ניצח כל הדרך. הסוציאליזם הסתבר כאסון. בברזיל, המדינה הגדולה ביבשת, עברו מסוציאליזם לשוק חופשי; בארגנטינה, אחרי 10 שנים של סוציאליזם, יש נשיא מרכז-ימין. בקולומביה הבחירות האחרונות היו בין שני מועמדים של הימים, וכך גם בפרו. יוצאת הדופן היחידה היא ונצואלה, שנמצאת במצב גרוע וההגירה ממנה גבוהה".

גיל פרישה: בעיה פוליטית בכל העולם

העלאת גיל הפרישה לנשים בישראל היא סוגיה מעוררת מחלוקת - הגורמים המקצועיים, ובהם נגידת בנק ישראל קרנית פלוג, סבורים כי יש להעלות את הגיל, ואילו הפוליטיקאים ובראשם שר האוצר משה כחלון, נמנעים מלעשות זאת כדי לא להיות אלו שפוגעים בנשים חלשות שעובדות במקצועות שוחקים. "ישראל היא אחת משלוש מדינות בעולם שקיים הבדל בין נשים לגברים", ציין פרופ' ששינסקי והוסיף כי "בגלל העלייה בתוחלת החיים, המצב הנוכחי הוא לא בר קיימא. העלאת גיל הפרישה תאפשר לנשים לצבור תשואה נוספת, והן יוכלו לקבל עד 50% יותר אם יעלו את גיל הפרישה בכמה שנים".

פרופ' ששינסקי הדגיש כי "יש בישראל אג"ח מיועדות שניתנות לחברות פנסיה עם תשואה גבוהה מובטחת, אבל הריבית הנמוכה מהווה בעיה כי אנשים לא יקבלו את הסכום שהם מצפים לו בפנסיה. אפשר ללכת להשקעות מסוכנות יותר, אבל זה בעייתי. צריך לדון בנושא הזה, אולי להגדיל את המשקל של אג"ח מיועדות ככל שמתקרבים לגיל הפרישה, או לאנשים עם הכנסה נמוכה".

פיניירה הוסיף כי "גיל הפרישה זאת בעיה פוליטית בכל העולם. עם זאת, בצ'ילה אין למעשה גיל פרישה חובה. צריך את זה כשיש מערכת פנסיה ממשלתית, כי אם לא יהיה חוק, אז אנשים ייצאו לפנסיה בגיל מוקדם ואחרים יממנו אותם. במערכת פרטית, אם אתה פורש בגיל יותר מאוחר, אז הקרן שלך צומחת יותר. מי ששמח אלו הילדים, כי אם מישהו מת, אז הכסף עובר אליהם. אתה יכול לפרוש מתי שתרצה, רק שלא תגווע מרעב ברחוב". 

עוד כתבות

אירוע חציית הביטקוין / צילום: Shutterstock

פעם בארבע שנים: כל מה שכדאי לדעת על האירוע הגדול של הביטקוין

אירוע חציית הביטקוין שמתרחש אחת לארבע שנים צפוי לצאת לדרך היום בשעות הערב (שעון ישראל) ● בפעמים הקודמות זה הוביל לקפיצה גדולה בערכו של המטבע, אך בשוק לא תמימי דעים שזה יקרה גם הפעם ● מה קורה בפועל ולמה הוא כה דרמטי עברו משקיעים הקריפטו?

עגלת קפה הקבינה בכפר הס / צילום: שני בריל

ארבע הצעות לטיולי יום שרק המקומיים מכירים - ומשהו טעים ליד: מדור מיוחד לפסח

תצפית מרהיבה אל המדבר בשקיעה, פארק שמרגיש כמו ההיי ליין בניו יורק, האחות הקטנה של מקדש הבשרים משוק הכרמל וקרם לימון ומסקרפונה לקינוח ● יצאנו לארבעה מקומות שונים בארץ כדי לשמוע מהתושבים מהי פינת החמד שרק הם מכירים ומה יש לאכול שם, שגם כשר לפסח

חיים ילין / צילום: פרטי

"אני לא מוצא את עצמי בתל אביב": חיים ילין לא מפסיק להתגעגע הביתה

הוא היה בממ"ד 12 שעות רצופות, שמע את הערבית, ראה את המלחמה ● אבל איכשהו זה המקום היחיד שעדיין נותן לחיים ילין כוח: "אני נמשך לשם כמו מגנט" ● פרויקט מיוחד 

אביב ומתיאו שפירא, אדיר טובי ורובי ליאני, חברת XTEND / צילום: כדיה לוי

עפים כמו פרפר, עוקצים כמו דבורה: הרחפנים שמשנים את תורת הלחימה

הרחפנים של אקסטנד הפכו פופולריים במלחמה בעזה, ואף הצילו חיים • עכשיו היא עובדת על מערכת משולבת שתיקח את יכולות הרובוטים קדימה ותסייע להם לפעול בצוות ● הסטארט-אפים המצליחים, פרויקט מיוחד

עלי חמינאי, המנהיג העליון של איראן, בתפילת עיד אל–פיטר בטהרן / צילום: Associated Press

איך בוצעה התקיפה באיראן ומה היה היעד?

מהבסיס הצבאי שהותקף בוצעו במוצ״ש שיגורים לעבר ישראל ● איך ככל הנראה בוצעה התקיפה ומה יקרה עכשיו? ● וגם: התגובה בשווקים והקפיצה במחיר הנפט

נטפליקס / צילום: Shutterstock, Vantage_DS

נטפליקס עקפה את הציפיות; המניה יורדת במסחר המאוחר

ענקית הסטרימינג דיווחה על הכנסות של 9.37 מיליארד דולר לעומת צפי של 9.28 מיליארד דולר ● הרווח זינק ב-86%, לעומת צפי לעלייה של 56% ● החברה הוסיפה כ-9.3 מיליון מנויים ברבעון, ב-80% יותר מהצפי ● למרות התוצאות המדהימות, התחזית המאכזבת של החברה מפילה את המניה במסחר המאוחר

מיכאל כגן / צילום: כדיה לוי

הדרך של מיכאל כגן ממשרד ישן ביקנעם לצמרת החברה הלוהטת בעולם

מיכאל כגן, סמנכ"ל טכנולוגיות עולמי באנבידיה, סיכם 25 שנה במלאנוקס עד שהחברה נמכרה לענקית השבבים ● "מצד אחד, רצינו לבנות חברה ישראלית, אך מצד שני הבאנו לארץ השפעה בינלאומית" ● בראיון בלעדי לגלובס, הוא מדבר על תחילת דרכו במלאנוקס, מתייחס לחשש מהיעדר תחרות בשוק שבבי ה־AI ונותן טיפ ליזמים צעירים בישראל: "אל תהיו כבולים לעבר"

ניסוי שיגור בטילי SM-3 / צילום: Reuters, U.S. Navy/Handout

מספינה בלב ים: הכירו את המתחרה החדש של חץ 3

חברת עין שלישית ביצעה מסירה ראשונה של "חייל רפאים", רחפן זעיר בעל יכולות AI, שמטרתו לסייע לכוחות קרקעיים לגלות אויבים בשטח פתוח ● חץ 3 כבר אינו המיירט המבצעי היחיד מחוץ לאטמוספירה ● עשות אשקלון רוכשת את אי.די.סי ב-40 מיליון שקל  ● ארה"ב אישרה מכירה של מערכות תקשורת בסך כ־100 מיליון דולר לסעודיה, וחיל האוויר האמריקאי רוצה להקים טייסות שיורכבו ממטוסי קרב בלתי־מאוישים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מטה s&p בניו יורק / צילום: valeriy eydlin

חברת S&P הורידה את דירוג האשראי של ישראל: "המלחמה תימשך כל 2024"

בהודעה שלא מן המניין, הורידה החברה את הדירוג של ישראל מרמה של AA- ל-A+ ● התחזית להמשך נותרה "שלילית", כך שבחברה מאותתים שבעתיד הדירוג עשוי להיפגע שוב ● "רואים עלייה נוספת בסיכונים הגיאו-פוליטיים"

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

היועמ"שית מתייצבת לטובת וולט: יש לדחות את התביעה הייצוגית להכרה ביחסי עובד-מעביד

לעמדת בהרב-מיארה לא היה מקום לאשר את התביעה הייצוגית מאחר וזו אינה הדרך היעילה וההוגנת להכריע במחלוקת לאור גודלה של הקבוצה הכולל כ-10,000 שליחים ● עוד  נטען כי לא ניתן להכריע בעניינם של כל השליחים על בסיס נתוניו של התובע הייצוגי

אסף זגריזק / צילום: כדיה לוי

הם איבדו קרובים, פונו מבתיהם או ראו את מפעל חייהם קורס: 13 אנשים מספרים מה נותן להם כוח

איל וולדמן מנסה להמשיך לבלות כי זה מה שבתו דניאל הייתה רוצה ● ירדן גונן, אחות של רומי החטופה בעזה, לובשת חולצת קשת בענן בימים קשים במיוחד ● חיים ילין ממלא מצברים רק בבית בבארי, למרות הזיכרונות השחורים משם ● ואבישג שאר-ישוב מחפשת קרני אור בצילומים שלה ● 13 אנשים משתפים מהי מכונת ההנשמה שלהם בחצי השנה האחרונה ● פרויקט מיוחד

פרופ' יוסי מטיאס / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל יוסי מטיאס עובר לתפקיד בכיר בגוגל העולמית

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל ב-18 השנים האחרונות, פרופ' יוסי מטיאס, צפוי לעבור לעמק הסיליקון ולנהל מארה"ב את פעילות המחקר של גוגל העולמית

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' וראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: Reuters, RONEN ZVULUN

לא רק בגלל איראן: S&P קנסו את ישראל גם על סימני השאלה בתקציב הביטחון

אם עד לפני התקיפה האיראנית על ישראל עוד הייתה תקווה מסוימת במדינה שהדירוג הגבוה יישמר, זו התמוססה בשבוע האחרון עם התרחבות מפת האיומים ● אלא שלא רק האיומים על ישראל נלקחו בחשבון בהורדת הדירוג ● מה נכתב בין השורות של הודעת S&P והאם ישראל עומדת בפני סכנה של הורדה נוספת?

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

נאסד"ק ננעל בירידות יום שישי ברציפות; מניית אנבידיה צנחה ב-10%

ה-S&P 500 רשם את השבוע השישי ברציפות של ירידות - ברצף ההפסדים הארוך ביותר שלו מזה למעלה משנה, הנאסד"ק סגר יום שישי ברציפות של ירידות לראשונה מאז אוקטובר 2022 ● הדיווחים על תקיפה ישראלית באיראן שלחו את בורסות אסיה לירידות: הניקיי ננעל בירידה של כ-2.5% ושנזן ננעל בירידה של אחוז ● הזינוק במחירי הנפט התמתן ● בורסות אירופה ננעלו במגמה מעורבת

מאחורי הציפייה לאירועים שליליים / צילום: Shutterstock

מדעי האימה: מה קורה למוח שלנו כשאנחנו מחכים לטיל איראני, או אפילו לזריקה

לא נרדמתם בציפייה לטילים האיראניים? מחקרים שעוסקים בציפייה לאירועים שליליים מגלים מה מתרחש במוח בזמן המתנה מורטת עצבים, מה הקשר בין ציפייה לזריקה להתנהגות כלכלית לא רציונלית, וגם איך מתמודדים עם תחושת האימה וחוסר השליטה

ספינה צבאית איראנית נעה במימי איראן לפני תחילת תרגיל ימי משותף של איראן, רוסיה וסין באוקיינוס ההודי / צילום: Associated Press, ASSOCIATED PRESS

בחשש רב: כך נערכה איראן למתקפה הישראלית

בטהרן איימו כלפי חוץ והזהירו מתגובת ישראל, אך ביצעו שורת מהלכים המעידים על החשש מתקיפה ● גם בחיזבאללה ובסוריה נערכו

פס ייצור החרפנים של XTEND / צילום: כדיה לוי

שורות הצבא התמלאו ברחפנים וברובוטים ואלה המרוויחים הגדולים

שורות צה"ל התמלאו במהלך המלחמה ברחפנים וברובוטים מתוצרת סטארט־אפים ישראליים קטנים, שעד כה נדחקו מהתחום הביטחוני על ידי השחקניות הגדולות ● כעת, משקיעים פרטיים שבעבר נרתעו מהרגולציה הכבדה ומהיקף האקזיטים הנמוך, מגלים עניין בטכנולוגיה צבאית

מתכות / צילום: Shutterstock

החברה שמנסה לחולל מהפכה בתעשייה שלא השתנתה אלפי שנים: Magnus Metal מגייסת 74 מיליון דולר

"מקצרת את תהליכי העבודה, מפחיתה את עלויות היצור והזיהום, ומשפרת את איכות המוצר" ● עם שווי מוערך של כ-160 מיליון דולר, מגנוס מטאל הישראלית יוצאת לסבב גיוס חדש

מייסדי טורק. מימין: אלדד לבני (CINO), לאוניד בלקינד (CTO) והמנכ''ל עופר  סמדרי / צילום: גיא חמוי

הטייס האוטומטי שרוצה להחליף את צבא מומחי הסייבר

האנליסטים במרכזי בקרת הסייבר של הארגונים הגדולים נאלצים להתמודד עם אלפי התרעות מדי יום, והטכנולוגיה של טורק מאפשרת להפוך את התהליכים לאוטונומיים למחצה • האם ה"טייס האוטומטי" של החברה יצליח לשלול איומים חמורים? ● הסטארט-אפים המבטיחים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: יוסי זמיר

משרד הכלכלה מציג: כשאין יעדים, אין כישלונות

במקום לעמוד ביעדים, משרדי הממשלה פשוט מוחקים אותם ● בפיקוד העורף שלפו הודעה לילית שהותירה את הילדים באוויר ● והמסעות לפולין התרוקנו מערך ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק