גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שיטת הפירמידה: למה למדינה מותר להיות בגירעון תקציבי ולהפסיד כסף - ולכם לא

למה חברה עסקית לא יכולה להפסיד, ומדינה כן? למה למדינה מותר להיות בגירעון כל שנה, ולכם לא? ● בלי להיות מודעים, אנחנו פוגעים בדור הבא. לא ידעתם שאתם הורים כאלה – נכון? אתם לא אשמים. הפוליטיקאים שלנו הרדימו אותנו

ישיבת ממשלה/ צילום: אלכס קולומויסקי, ידיעות אחרונות
ישיבת ממשלה/ צילום: אלכס קולומויסקי, ידיעות אחרונות

גם למדינה יש דוחות כספיים. השבוע התפרסמו נתוני הגירעון התקציבי, מעין שורה תחתונה של דוח רווח הפסד של המדינה. הגירעון בספטמבר הסתכם ב-8.4 מיליארד שקל, "הפסד" משמעותי - גבוה משמעותית מהערכות הכלכלנים. הגירעון עלה ל-3.35% מהתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג), לעומת 2.5% בחודש אוגוסט.

הפרשנים הכלכליים מודאגים והכותרות ביקרו את חוסר המשמעת התקציבית של הממשלה ובעיקר את שר האוצר כחלון שמתכוון להוריד מסים (כי הוא פוליטיקאי לפני בחירות) בשעה שהגירעון בתקציב עולה.

הכל נכון - הביקורת מוצדקת. אבל כחלון נלחם במבקרים. האוצר הסביר שהחריגה ממסגרת התקציב שנקבעה - 2.9% היא "טעות אופטית". החריגה מיוחסת בעיקר לדחייה של הכנסות מסים מספטמבר לאוקטובר. המדינה פשוט החליטה שאת תשלומי ספטמבר ישלמו העסקים באוקטובר, כדי להקל עליהם בחודש החגים שגם כך כולו היה חופש אחד גדול. הדחייה הזו יצרה "חור" בתקציב של ספטמבר.

המבקרים המשיכו לבקר וטענו שהסיבות לגירעון עמוקות יותר מדחיית המסים. מדובר גם בחריגה גדולה בתקציב ההוצאות - וגם זה נכון. אבל, הדיון על שברירי אחוז של חריגה בתקציב הוא לא הנושא המרכזי.

אין באמת סיבה לגירעון

הנושא המרכזי הוא הגירעון כולו, לא סטייה של כמה עשיריות בחודש או בשנה; הנושא המרכזי הוא החתולים ששומרים על השמנת - הפוליטיקאים שאחראים על התקציב; הנושא הוא גירעון מתמשך של המדינה, למרות שאין באמת סיבה להיות בגירעון. אתם - בתא המשפחתי שלכם נמצאים בגירעון שוטף, מדי שנה בשנה? אתם יכולים לגייס חובות בלי הפסקה למימון ההוצאות שלכם? אתם מראש מגדירים שיהיו לכם השנה (ובכל שנה) יותר הוצאות מהכנסות? מה שמותר למדינה - אסור לכם, האזרחים.

המדינה בלי סיבה אמיתית החליטה שהיא "חיה" עם גירעון שוטף בתקציב - אפילו יש חוק שמדבר על העניין, כי ככה זה במדינה מתוקנת - מחוקקים חוקים כדי להכשיר ולקבוע מה מותר ומה אסור. אז המדינה חוקקה שמותר לה להיות בגירעון.

זה כך בכל העולם (כמעט), לא רק אצלנו - המדינות מעל החוק, ויש בזה היגיון למרות שהוא אולי קצת מתערער בעידן הגלובלי והדיגיטלי; ועדיין - כדי שלא יהיה ג'ונגל אמיתי, צריך את המדינה ואת מוסדותיה, צריך חוק וסדר.

אלא שקיים פער בין השולטים במדינה - הפוליטיקאים - לבין העם. הפוליטיקאים רוצים מנגנונים גדולים וחזקים, הם רוצים שליטה והם רוצים המשך שליטה. כל הדברים האלה עולים כסף. כסף כדי לשלם למנגנון, כסף כדי להעביר לאזרחים (ככה הם יבחרו בפוליטיקאי). מאיפה מגיע הכסף הזה? מהציבור.

כן, זה עדיין הרזה והשמן

אנחנו ממנים דרך המסים שאנו משלמים את המנגנון הענק הזה - השמן. כן, זה עדיין אנחנו - "הרזה" שסוחב את השמן.

השמן הזה, הוא המגזר הציבורי, מגזר ענק ובחלקו מיותר שעולה לנו הרבה מאוד מיליארדים. השמן הזה התנפח ברציפות ובעקביות בכמות התפקידים, בעובדים, במדורים, בעוזרים, ביועצים, ובחברים של חברים שצריך לסדר להם עבודה. אתם רואים את זה בכל מקום (כמעט), וזה משולם מהכיס שלכם.

אבל כך קבעה המדינה; למדינה כאמור מותר. העלות של המנגנון הזה היא בין הסיבות לגירעון. אז למה לא להתייעל? למה חברה עסקית לא יכולה להרשות לעצמה להפסיד, ומדינה כן יכולה להפסיד מדי שנה בשנה? למה משפחה לא יכולה להתקיים לאורך זמן עם פרנסה שנמוכה מההוצאות, ומדינה יכולה להתקיים כך עשרות שנים?

יש הסבר. הנחת העבודה של "מדע" הכלכלה (כדי להיזכר בתשובה הייתי צריך לחזור לספרי הכלכלה ולהיעזר בחבר מספסל הלימודים - תודה לד"ר אביחי שניר) היא שמדינה חיה לנצח.

חברה כנראה שלא תחיה לנצח (זאת ההנחה), משפחה לא חיה לנצח. רק מדינה. ומה המשמעות? כשמדינה נמצאת בגירעון, הנחת הבסיס היא שהיא יכולה לפנות לאזרחים שלה ולגייס מהם אג"ח. ככה נסגר הגירעון. ושנה הבאה? אותו דבר - היא תגייס אג"ח. עד מתי? לנצח. אם זה קצת מזכיר לכם תרמית פונזי או הונאת פירמידה, יש בזה משהו, אבל זו פירמידה חוקית.

פגיעה בדורות הבאים

למעשה, אם חושבים על זה לעומק, המנגנון הזה פוגע ומכביד בעיקר על הדורות הבאים - אנחנו משאירים לדורות הבאים מדינה עם חובות גדולים ועל זה נאמר - "אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה"- אנחנו נהנים מהגירעון השוטף (השמן נהנה והמדינה משקיעה יותר באזרחים, תשלומי העברה, פרויקטים שוטפים ועוד) והדור הבא הוא שישלם את המחיר.

אם הדור הבא ייהנה מכך, אז סבבה - שישלם. הוא ייהנה מהתשתיות (רכבת, גשרים וכו'), אבל רוב ההוצאות הן שוטפות - בלי קשר לעתיד. משמע - הדור הבא יממן אותנו.

האמת רעיון מגניב - בא לי גם. אני רוצה לבזבז מיליונים ושהילדים שלי ישלמו על זה. אהה אני לא יכול - לא ייתנו לי מימון. ואם אני אגיד שהילדים שלי יחזירו? אני כנראה אהפוך לבדיחה. אבל למדינה מותר. למדינה מותר לקחת חובות, לגלגל חובות, כי הנחת הבסיס שתמיד היא יכולה לקחת מהאזרחים - או במימון או במסים.

וכך, בלי להיות מודעים, אנחנו בעצם פוגעים בדור הבא. לא ידעתם שאתם הורים כאלה - נכון? אתם לא אשמים. הפוליטיקאים שלנו הרדימו אותנו.

פוליטיקאי לא יכול לנהל תקציב מאוזן

הבעיה הגדולה היא ההתנהלות התקציבית של הממשלה בפועל לעומת ההתנהלות הרצויה. מדינה צריכה לשמור על תקציב מאוזן - ויש הרבה מדינות שיש להן תקציב מאוזן.

אם הוא לא מאוזן צריך לקצץ בשומנים, לפני שפונים לציבור לגייס חוב. זה לא קורה כי הגורמים האחראים על התקציב לא מוכנים לעשות צעדים נכונים כלכלית שפוגעים בהם פוליטית - לפטר עובדים, להעלות מסים ולצמצם תקציבים - אלה כנראה צעדים מוצדקים כלכלית, אבל הם עלולים לגרום לירידה במספר המנדטים.

וככה האיוולת הזו נמשכת על פני הרבה שנים, ובדרך מספרים לנו שהמצב הכלכלי של המדינה טוב, ואפילו מצוין, והיא מחזירה חובות (וזה נכון), והחוב היחסי שלה ביחס לתמ"ג קטן (וזה נכון - הוא 60% מהתמ"ג), אבל למה בכלל צריך שיהיו חובות? החובות של המדינה הם בעצם החובות שלנו - החוב הנוכחי של המדינה, אגב, מבטא חוב לכל אחד מכם בסכום של כמעט 90 אלף שקל. משפחה ממוצעת חייבת 350-400 אלף שקל. לא נעים. טוב, לא נשלם את זה מחר בבוקר, בשם המדינה החוב הזה יתגלגל מדור לדור.

אז המצב הרצוי הוא מדינה בלי חובות, ובהתאמה רזה יותר. רק שכדי שזה יקרה צריך להתנהל כמו חברה עם מטרת רווח. צריך להוציא את הפוליטיקאים מהמגרש הכלכלי. הם בהגדרה לא יכולים לעשות זאת. אבל אני יודע שזו (בינתיים) רק משאלת לב.

עוד כתבות

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

בורסת טוקיו / צילום: Associated Press, Eugene Hoshiko

עליות קלות באסיה. מחיר הזהב זינק במרץ ב-9.8%

היום חוגגים את יום שישי הטוב, ולכן לא יתקיים מסחר בבורסות באירופה ובוול סטריט ● אמש ננעלה בוול סטריט בירוק, מדד הנאסד"ק עלה ב-0.5%, אנבידיה, ירדה בכ-3% ● מחיר הביטקוין עומד על 70.5 אלף דולר למטבע

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

שיא חדש גם לדאו ג'ונס ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

דובר צה"ל: בכיר בחמאס חוסל בביה"ח שיפא

נזק נגרם לחצר בית בשלומי אחרי רצף אזעקות בגליל המערבי • דיווח: ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק, 2 נפצעו • בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה • מוקדם יותר: פצוע בינוני בפיגוע ירי בכביש 90 מצפון ליריחו • עדכונים שוטפים

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"