גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ת'כלס, מה עושים שם השרה רגב והמנכ"ל שרעבי במשרד הספורט

משרד הספורט התעכב בהקמת מנגנון תשלום שיאפשר לנטרל את התלות בטוטו • התוצאה: האוצר מוביל "סיבוב פרסה" להשארת האחריות בידי הטוטו ● וביחד עם תקלות נוספות, העברת הכוח למשרד הספורט נראית כמו טעות קשה ● משרד הספורט: "פועלים להביא לוודאות תקציבית"

מירי רגב / צילום: אמיל סלמן, הארץ
מירי רגב / צילום: אמיל סלמן, הארץ

במארס השנה הצביעו פה אחד בוועדת הרפורמות בכנסת על הרפורמה הגדולה בספורט הישראלי. המשמעות של המהפכה היא כוח עצום - במקום הטוטו שהעביר במשך שנים את הכסף לספורט, האחריות תעבור מעכשיו לידיו של משרד הספורט. תאריך היעד להשלמת המהלך: 1.1.2019. ממש מעבר לפינה.

המועד העתידי נועד לתת למשרד הספורט זמן התארגנות לבניית מנגנון חלופי לזה של הטוטו. כלומר, לוודא שברגע העברת המקל עשרות איגודי הספורט ואלפי קבוצות הספורט - גופים שחיים דרך קבע מהיד לפה - לא ייתקעו ללא כסף. ובמקביל לאפשר גם לפרויקטים של תשתיות בתחום הספורט (בניית אולמות, אצטדיונים, מתקני ספורט) להמשיך ולצאת לדרך מבלי שיווצר פקק ביורוקרטי/טכני בגין העברת האחריות מהטוטו.

מה קרה בפועל במשרד הספורט בזמן הזה? פחות או יותר כלום. השבוע התכנסו במשרד האוצר לפגישה משולשת אנשי האוצר, אנשי משרד הספורט והטוטו - כדי לבחון "סיבוב פרסה", או לפחות "השהייה זמנית" של המהלך. חודשיים לפני תאריך היעד הרים האוצר דגל אדום וסימן כי נכון לעכשיו לא ניתן לנתק את הטוטו מהספורט. למה? כי מנגנון התקצוב החדש שמשרד הספורט היה אמור להקים לא הוקם.

הקושי של משרד הספורט לעמוד בלוחות זמנים ולקדם מהלכים משמעותיים הוא דבר לא חדש. בחודשים האחרונים נראה שמדובר בדפוס פעולה - המשרד, בראשות השרה מירי רגב והמנכ"ל יוסי שרעבי, לוקח או מקבל התחייבויות גדולות אבל לא מצליח לבצע.

הפעם זו הרפורמה עם כספי הטוטו, לפני כן זהו הסכסוך בכדורסל הישראלי שמשרד הספורט לקח לטיפולו והבטיח להגיש המלצות, וגם פרויקט "פרחי ספורט" - הפרויקט הגדול ביותר בספורט הישראלי (370 מיליון שקל) שכרגע בשקט בשקט נמצא בקיפאון של למעלה משנה בגלל עניינים ביורוקרטיים. ואם רוצים, אפשר להוסיף בכיף גם את הערפל סביב מכון וינגייט שעבר לאחריות המשרד לא מכבר.

"התחושה היא שהמשרד לוקח על עצמו דברים גדולים - ומצד שני אין לו שום יכולות ביצוע", אומר גורם בכיר בספורט הישראלי שמעורב גם בעניין עם הרפורמה לניתוק כספי ההימורים מהספורט. אחת הבעיות, כך מנתחים אנשי מקצוע, היא שמי שדוחף בשנים האחרונות את המהלכים הגדולים לשינויים בספורט הם אנשי הפקידות הבכירה במשרד, יחד עם הרפרנטים באוצר.

מדובר במהלכים שהעבירו בשנים האחרונות כוח אדיר לידי משרד הספורט והפכו אותו למי שמנהל בפועל הספורט הישראלי. זה נעשה על חשבון הגופים שעשו זאת עד היום - הטוטו, הוועד אולימפי, מרכזי הספורט והאיגודים.

היום כל מי שרוצה משהו בספורט הישראלי חייב לעבור אצל השרה רגב והמנכ"ל שרעבי. בחלק גדול מהמקרים מצליחה הפקידות הבכירה במשרד הספורט (בגיבוי האוצר) לנהל את השרים והמנכ"ל - הם מבטיחים מהלכים נוצצים ששווים הרבה כוח (תקציבים, מנגנוני שליטה), אבל במקביל מביאים לפתחו של המשרד צרות תפעוליות שאף אחד, עם כוח האדם הקיים, לא מסוגל להתמודד עמן.

הנה כמה מההבטחות הגדולות של משרד הספורט:

1. "מי צריך את הטוטו? אנחנו נחלק את הכסף"

כשיורדים לרזולוציה של הרפורמה הגדולה בספורט הישראלי, נשארים עם דבר מאוד פשוט: שליטה על תקציבים, הלחיצה על ההדק ושיגור הכסף לספורט הישראלי. מעל 500 מיליון שקל מועברים מכספי הטוטו מדי שנה לספורט הישראלי. המנגנון שאמור לעשות אותו דבר על ידי משרד הספורט - מתוקף התיקון לחוק המועצה להסדר הימורים בספורט - לא הוכן, ובפגישה השבוע באוצר החלו לבחון פתרונות ביניים שימנעו קטסטרופה תזרימית.

בסה"כ קיימים שלושה מנגנונים להעברת כספים משמעותיים - 1. קרן המתקנים: העברת כסף והוצאת קולות קוראים לבניית מתקני ספורט ותשתיות ספורט; 2. העברת כסף לעשרות איגודי ספורט; 3. העברת כסף לאלפי קבוצות ספורט בישראל - שהוא גם המנגנון המורכב והמסובך ביותר.

למרות חוסר מוכנות בולט, הוחלט כי שני המנגנונים הראשונים - קרן המתקנים וחלוקת ההקצבות השוטפות לאיגודים - יעברו ב-1 בינואר לאחריות משרד הספורט. צפו לתקלות רבות בגזרה הזו.

בנוגע לנושא המהותי ביותר, העברת הכספים לאלפי האגודות והקבוצות (מנגנון מספר 3) - כאן הכיוון הוא להוציא את האחריות מהידיים של משרד הספורט - ולהשאירו בידי בידי הטוטו. "היה למשרד כמעט שנה להתכונן למהלך הזה ולבנות מנגנון חלופי לטוטו. הם ידעו שהם צריכים לעשות את זה, אבל עכשיו ברור לכולם שזה יהיה חוסר אחריות לתת להם את זה - קבוצות בישראל לא יקבלו כסף אם יתעקשו להעביר את האחריות למשרד הספורט", אומר גורם בכיר שישב בפגישה השבוע.

גם בישיבה האחרונה עוד התעקשו בכירים במשרד הספורט כי הם מסוגלים לקחת גם את המנגנון הזה על עצמם, אבל קולם כבר בקושי נשמע. אם במשך שבעה חודשים לא עשיתם כלום, נטען מול פקידי המשרד, מה גורם למישהו לחשוב שמשהו ישתנה כעת?

הבעיה המרכזית שאליה נקלעה המערכת כעת היא משפטית - מאחר שמדובר במהלך שמצריך שינויי חקיקה. שהיועצים המשפטיים יצטרכו לבחון איך ניתן בכל זאת להצהיר שהרפורמה יצאה לדרך, כלומר שהטוטו בחוץ, למרות שהיא לא באמת יוצאת לדרך, והטוטו נשאר בעל הבית בפועל.

גם יתר המהלכים נעשים מתוך חשש ליום שאחרי. משרד הספורט ייקח על עצמו למשל את קרן המתקנים, אבל גם כאן כדי להקל על ההעברה ולמנוע ואקום דקה אחרי העברת האחריות - בשבועות הקרובים ייצאו כמות גדולה של קולות קוראים שפונים לרשויות לביצוע מתקני ספורט.

למה? מה הלחץ פתאום? בכיר בספורט אומר כי "במשרד הספורט מעדיפים לנצל עד הרגע האחרון שהטוטו עדיין אחראי לקרן המתקנים, לסחוט את הלימון עד הסוף". אבל בכל מקרה לא מדובר במתקנים משמעותיים וגדולים מאוד ברובם. ומה יהיה אחר כך? "כמו שזה נראה כרגע, אצטדיון סמי עופר והאצטדיון בבאר שבע יהיו המתקנים הגדולים האחרונים שנבנו פה למשך שנים. ייקח עוד הרבה זמן עד שנראה מתקנים מרשימים נוספים", אומר גורם אחר.

2. הסכסוך בכדורסל עדיין מחכה לרגב וניסנקורן.

בחודש מאי, עם השבתת הליגה בכדורסל בעקבות הסכסוך בין מינהלת הליגה לבין ארגון השחקנים בנושא השחקן הישראלי, הודיעה השרה מירי רגב על הקמת "ועדת שרעבי", בראשות מנכ"ל משרדה. הוועדה התחייבה להגיש המלצות עד 1 באוגוסט. אנחנו, כידוע, כמעט בנובמבר. המלצות? אין.

הפגישות בוועדה שהחלו במומנטום וקצב טוב הלכו והתמעטו, ומועד ההמלצות נדחה ונדחה עד שהופסק להיות תחת זמן מוגדר. "העניין התברר כגדול מדי על שרעבי", אמר לאחרונה בכיר בצוות המו"מ ל"גלובס". השחקנים מתבצרים בעמדותיהם, מינהלת הליגה גם היא לא מוכנה לזוז. בשבועות האחרונים התברר כי כולם ממתינים ללו"ז של מירי רגב ויו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן שיאפשר פגישה משותפת.

גם ההמלצות שאיתן תצא בשבועות הקרובים השרה רגב לא יהיה שום מוצא פרקטי לפיתרון הסכסוך. הנסיבות ברורות: מצד אחד היא אמנם מחויבת קודם כל לשחקן הישראלי כחול-לבן, זה שהצליח מאוד באליפות אירופה בקיץ עם נבחרת העתודה, ומצד שני איך תפתח חזית ערב בחירות מול בעלי קבוצות וראשי רשויות שמורכבים מאנשים חזקים שיוכלו להזיק לה פוליטית. מה עושים? מורחים את הזמן, בודקים לאן נושבת הרוח הפוליטית, ומוציאים המלצות פרווה.

3. מה קורה עם 370 מ' לפרויקט "פרחי ספורט"?

ב-2015 יצא לדרך אחד הפרויקטים הגדולים שידע הספורט הישראלי - 370 מיליון שקל לפרויקט  שנועד להגדיל את כמות הילדים שעוסקים בספורט בשלל ענפים. אלא שמתברר שכבר למעלה משנה הפרויקט נכנס לקיפאון בגלל עניינים ביורוקרטים שקשורים בעיקרם למכרז שהוציא המשרד להחלפת הספק שמתפעל את הפרויקט (התאחדות בתי הספר). מפה לשם נמרח הזמן, ובפועל - הפרויקט הלאומי היקר ביותר (שאינו קשור לבניית תשתיות פיזיות) - לא מתקיים.

4. מכון וינגייט עבר לידי המדינה! נו, אז?

במארס 2017, לפני שנה וחצי, אישרה מליאת הכנסת את הצעת חוק המכון הלאומי למצוינות בספורט ("חוק מכון וינגייט") במסגרתו "הולאם" המכון ועבר לידי המדינה. היא מצדה התחייבה בין היתר לסגור חובות, לשפץ, ולפתור את בעיית הקרקעות שתאפשר בנייה בשטחי המכון.

מנכ"ל המכון, אמוץ בכר, ציין אז כי "המהלך הוא פרי יוזמתה ונחישותה של שרת הספורט מירי רגב". מה נעשה מאז? מה עם הנחישות? עברה עוד שנה, רק במארס 2018 התכנסה לראשונה מועצת תאגיד מכון וינגייט החדשה וקיבלה את האחריות לניהול ענייני התאגיד הממשלתי החדש. המנכ"ל אמוץ בכר הבין לאן נושבת הרוח ועזב. והמכון? ממתין. כמו כל הספורט הישראלי. למנכ"ל, לשרה, למשרד, למישהו שיגאל אותו.

למה למהלכים הללו שלא מתרחשים יש משמעות? בסדר, אז מתעכבים קצת. משרד ממשלתי, בירוקרטיה, הנוהל הרגיל. החשש הגדול ביותר בנוגע להעברת האחריות למשרד הספורט הוא שמצב של תת-ביצוע, בשל קושי של המנגנון לתפקד וכו' - עוד עלול לגרור מצב שבפועל למרות הצהרה על תקציב מוגדל לספורט - הכסף יישאר בעיקר בקנה. משם הדרך לקופת האוצר תהיה קצרה. 

תגובת משרד התרבות והספורט: "המשרד פועל מול הגורמים הרלוונטיים במטרה לאפשר את יישום הרפורמה בעולם הספורט בצורה מיטבית ולהביא לוודאות תקציבית ולניתוק הקשר שבין תקציבי הספורט לבין הימורים. המשרד נערך הן ברמת כוח האדם והן מול הגופים הרלוונטיים ברמה הביורוקרטית. יצויין כי החל מה-1 בינואר ייקבעו התקציבים הרלוונטיים ע''י המשרד ויחולקו ע"י הטוטו. שאר התמיכות בתחומים השונים שבעבר ניתנו ע"י הטוטו, יועברו ע"י המשרד כפי שסוכם.

"וועדת שרעבי, סיימה את עבודתה המשותפת עם הגורמים הרלוונטיים ומסקנותיה הוצגו בפני השרה ויוצגו לכלל הציבור בימים הקרובים.

"עם סיומה המתוכנן של התכנית הלאומית "פרחי ספורט" לאחר חמש שנים, סוכם על הקמת תכנית חדשה שהוכנה ע"י המשרד שתובא לאישור הגורמים הרלוונטיים וצפוייה להיות מיושמת עוד במהלך העונה הקרובה.

"פעילות מכון וינגייט כתאגיד סטטוטורי החלה בחודש יוני האחרון כאשר היא מלווה על ידי המשרד ויועציו. עם סיום הליך מינוי יו"ר ומועצת המנהלים' החל תהליך לגיוס מנכ"ל שצפוי להסתיים בקרוב. יודגש כי הנהלת המכון פועלת בהתאם לתכניות עבודה מאושרות והתבקשה להכין תכנית לשיפוצם ובנייתם של מתקני הספורט קיימים וחדשים אשר תקצובם נבחן בימים אלה ע"י משרד התרבות והספורט ומשרד האוצר.

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "משרד האוצר מעוניין להבטיח את תשלום הכספים לאיגודים ולאגודות ובוחן את הדרכים במסגרת החוק לעשות כך".

עוד כתבות

שירי הייסר ואסף גריס, מנכ''לים משותפים בראובני-פרידן

תקציב הפרסום של ישראכרט, 25 מיליון שקל, עובר לראובני פרידן

ב–12 השנים האחרונות טופל תקציב ישראכרט בקבוצת פובליסיס וכעת הוא יעבור לראובני פרידן ● היקף התקציב של חברת כרטיסי האשראי עומד על כ–25 מיליון שקל בשנה

בנימינה / צילום: נעמה מצגר טבול

"משלמים שכר דירה של 7,000 שקל בחודש ולא מקבלים דירה": הפרויקט שהסתבך והעלויות

ב־2018 זכו 18 משפחות בהגרלה של מחיר למשתכן בבנימינה, אולם עד כה הפרויקט לא התקדם ● היזם מאשים את המועצה והוועדה המרחבית שלא מאפשרות להוציא היתר בנייה, והוועדה טוענת שההיתרים שהגיש היזם אינם תואמים את תוכנית הבינוי החדשה ותרמו לעיכוב

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בוול סטריט; יו"ר הפד: "אין התקדמות במאבק באינפלציה"

נאסד"ק ירד ב-0.1% ● פאוול:"השגת יעד האינפלציה תיקח יותר זמן משחשבנו" ● טראמפ מדיה צללה ב-14% ● בנק HSBC ממליץ על מניית AMD ● שווי השוק של טסלה ירד בכ-40% מתחילת השנה ● השקעת ענק למיקרוסופט בחברת AI מאיחוד האמירויות ● איתן בן אליהו ימונה ליו"ר ננו דיימנשן ● באופנהיימר חיוביים לגבי פאלו אלטו ונטפליקס

מודעה המציגה נשק איראני ברחוב בטהרן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

סנקציות במקום תגובה צבאית ישראלית: זו התוכנית של אירופה להתמודד עם המשבר במזה"ת

מדינות המערב מנסות בימים האחרונים לגבש בקדחתנות עיצומים חדשים על הרפובליקה האסלאמית ● המטרה: לשלוח מסר מאוחד, אבל בעיקר לשכנע את ישראל למתן את תגובתה הצבאית ● השאלה העיקרית: האם אחרי עשורים של סנקציות טהרן תחדל להעביר כסף לטרור

עלות היירוט של ישראל של כמחצית מהמטח האיראני בסוף השבוע נאמדת ב-2.1 מיליארד שקל / צילום: Reuters, IMAGO/Bashar Taleb\ apaimages

הטקטיקה של רוסיה נגד אוקראינה ובעיית המיירטים שיכולה להגיע גם לישראל

המתקפה של איראן על ישראל מצביעה על הביקוש הגובר למיירטים ואת ההמתנה הארוכה עד להשגתם ● "אין ספק שהעומס על מלאי התחמושת עומד להיות בעיה, עבור כולם", אומר טום קראקו, מנהל צוות חשיבה אמריקאי בפרויקט הגנה מפני טילים במרכז למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים

ד''ר משה כהן / צילום: תמונה פרטית

האם בקרוב יוקם בית ספר נוסף לרפואה במיקום מפתיע?

ד"ר משה כהן פועל בימים אלה מול המל"ג להגשמת החזון שלו -  בית ספר בינלאומי לרפואה באילת, בהשקעה של 250 מיליון שקל ● התוכנית כוללת שיתוף־פעולה הדוק עם אוניברסיטאות בעולם וחיזוק לבית החולים יוספטל ● האם יצליח היכן שרייכמן נתקל בהתנגדות, ומי המלונאי שרתם לגיוס הכסף?

עסקים ברמת גן / צילום: טלי בוגדנובסקי

תביעה ייצוגית נגד מילואימניק העלתה מחלוקת ישנה. האם נמצא לה פתרון?

תובעים ייצוגים מתנגדים זה שנים לרצון לחייב אותם להתריע בפני עסקים טרם הגשת תביעה נגדם ● אולם כעת, סיפורו של בעל עסק שחזר מעזה וגילה שהוא נתבע ב־2.5 מיליון שקל, עשוי לגרום לזה לקרות ● מומחים חלוקים לגבי ההשלכות

בית הנבחרים בוושינגטון / צילום: ap, Jacquelyn Martin

להשתמש בישראל כדי לדחוף את אוקראינה אל גרונו של העם האמריקאי

זה מה שאומר ציר בית הנבחרים הימני הקיצוני בארה"ב על תכסיס פרלמנטרי שנועד לאפשר סיוע צבאי לאוקראינה, לישראל ולטייוואן ● במקביל, הימין שוקל להדיח את יו"ר בית הנבחרים על נכונותו להתפשר ● "הם רוצים שהעולם יעלה בלהבות", אומר הציר הדמוקרטי

מדפי דבש בסופר / צילום: טלי בוגדנובסקי

בשמן זית, בדבש ובקרוב ביין: המותג ישראלי, התוצרת - אירופית

החיבה לתוצרת מקומית, לובי חקלאי חזק וחסמי יבוא, מציפה את המדפים במותגים ותיקים שמשווקים "בלנד": ערבוב מותג ישראל עם תוצרת אירופית, מבלי לחשוף מאיזו מדינה הוא מגיע ● את השיטה הפופולרית שעובדת בעיקר בשמן ובדבש, רוצה הממשלה להרחיב כעת גם ליין

כטב''ם מדגם שאהד 136 מוצג בטהרן / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

חיקוי ירוד וזול: זהו הכטב"ם שאיראן שיגרה לעבר ישראל

שאהד 136 נחשב גם לחיקוי ירוד של המל"ט המתאבד הארופ, מתוצרת התעשייה האווירית, שלפי הערכות מחירו עומד על כ־700 אלף דולר ● לצורך ההשוואה, מחיר שאהד 136 מוערך בכ־30 אלף דולר בלבד

יירוטים באשקלון מהתקיפה האיראנית / צילום: Reuters, Amir Cohen

המתקפה האיראנית ייקרה את עלויות גיוס החוב של ישראל

בתחילת החודש עמדה התשואה על אג"ח ממשלתי של ישראל לתקופה של עשר שנים על 140 נקודות אחוז מעל התשואה של אג"ח אמריקאי מקביל ● בעקבות ההתלקחות, זינקה התשואה על אגרות החוב של ישראל לפער של כ-180 נקודות בסיס מעל ארה"ב ● בהמשך השבוע נרגעה מעט ה"הסלמה" בתשואות האג"ח הישראלי

יצחק קרויזר, עוצמה יהודית / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

האם שיעורי הגיוס באוכלוסייה הכללית נמצאים במגמת ירידה?

האם שיעורי הגיוס יורדים בחברה הכללית כפי שטוען ח"כ יצחק קרויזר? פירקנו לגורמים ● המשרוקית של גלובס

חברת ארמיס / צילום: שלומי יוסף

ארמיס רוכשת חברת סייבר ישראלית ב-150 מיליון דולר

סילק מפתחת פלטפורמה המאפשרת למנהלי אבטחת מידע לזהות ולתעדף שלל חולשות ואף לתקן אותן ● לאחר הרכישה, ארמיס תטמיע את הפלטפורמה של החברה בתוך המערכות והפלטפורמה שלה

הטרנד שמרוויח מהריבית / אילוסטרציה: Shutterstock

הקאמבק של הקרנות הכספיות: המשקיעים חוזרים לטרנד שמרוויח מהריבית

בסוף 2023 נראה היה שהקרנות הכספיות דועכות. אבל מאז, האפיק הסולידי הציג התאוששות מסחררת שהגיעה לשיא החודש עם גיוסי עתק של 3 מיליארד שקל בשבועיים - פי שניים מבכל פברואר ● מומחה: "המשקיעים הבינו שהריבית הגבוהה תישאר"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

סימנים ראשונים מעידים - תרחיש הבלהות של המשק עשוי להתממש

האינפלציה בפברואר הגיעה לקצב של 2.7% - מעל מהציפיות המוקדמות ● החשש המרכזי הוא ממגמה שלילית שתביא לחריגה מהיעד של בנק ישראל, כפי שצופים יותר ויותר גופים בשוק ● וכשזה המצב, קשה לראות את הריבית יורדת בקרוב

סם אלטמן / צילום: כדיה לוי

המיזם החדש של סם אלטמן במפרציות ואיך יכול להיות שישראל נותרה בחוץ

הדיווחים על ביקוריו של מנכ"ל OpenAI באיחוד האמירויות ובסעודיה נמשכים, ולפי הערכות המטרה היא הקמת תשתיות לפיתוח שבבי בינה מלאכותית ● ישראל לא חלק מהתוכניות, אבל בענף לא דואגים: "אם אלטמן יחפש את ההון האנושי, ישראל עשויה להיות חלק מהתמונה"

רחוב כנפי נשרים 24 בירושלים / צילום: דוברות עיריית ירושלים

רשות המסים שכרה מקומות חניה ל-17 עובדים. כמה היא משלמת?

מאז פרצה המלחמה, רשות המסים שוכרת חניה ל־17 עובדים ותשלם כ־180 אלף שקל עד סוף 2024 ● "העובדים הועסקו במוקד למתן מענה לצורכי המלחמה. עובדים אלו נדרשו להגיע בשעות הבוקר המוקדמות וסיימו את עבודתם בשעות הערב המאוחרות" ● נכון להיום רשות המסים שוכרת חניות מבעלי חניונים פרטיים ב־48 חניונים ברחבי הארץ

אווטאר של חברה וירטואלית ב־Replika / צילום: מתוך אתר החברה

לא רק ChatGPT: שישה כלי AI שכדאי להכיר

בשוק יש היום שורה של צ'אטבוטים ייעודיים למשימות נקודתיות ● אלה יכולים לסייע הן בחיים האישיים והן בחיים המקצועיים - מכתיבת קורות חיים, דרך חבר וירטואלי ועד שיווק

מדפי חלב בסופרמרקט / צילום: גלובס

האם ישראל תחזור לייבא חלב? תלוי את מי שואלים ומתי

העלייה הצפויה במחירי החלב הניגר מעלה את השאלה האם המנגנון שקובע מכסים ומחירים מפוקחים לא מיותר ● כיצד ייראה השוק אם התחרות תיפתח, ואיך כדאי לפתור מחסור בפעם הבאה?

קיבוץ כפר עזה. עלות שיקום הנזק מוערכת ביותר מ־5 מיליארד שקל / צילום: Reuters, RONEN ZVULUN

יותר מ־5 מיליארד שקל: ממדי הנזק בעוטף עזה נחשפים

נזקים ביישובי העוטף, שמוערכים במיליארדי שקלים, נחשפו בהצעת המחליטים של הממשלה שאושרה היום ● מספר דורשי העבודה זינק והפגיעה בחקלאות מוערכת במאות מיליונים ●  שיקום הבתים טרם החל בשלב זה