גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שורדת זנות: אל תאמינו למיתוסים של התעשייה

הצעת החוק לאיסור צריכת זנות שעולה היום לקריאה ראשונה בכנסת היא רק צעד ראשון להציל את קורבנות העתיד

איסור על צריכת זנות ירתיע את הזנאים / צילום: shutterstock
איסור על צריכת זנות ירתיע את הזנאים / צילום: shutterstock

היום (ב') עולה להצבעה בקריאה הראשונה הצעת החוק הממשלתית לאיסור צריכת זנות. חדשות לבקרים עולים ברשתות החברתיות דיונים בחוק, אשר מולידים לא מעט מיתוסים סביבו.

המיתוס הראשון והמרכזי בנרטיב ההתנגדות לחוק גורס כי החוק יותיר את הנשים במעגל הזנות ללא פרנסה. בפועל, הסבירות לכך נמוכה מאוד. המיתוס צמח מתוך הנחת יסוד נאיבית של יחסי גומלין דינמיים בין מחיר או עלות לביקוש והיצע. אם כך תעשיית המין הייתה מתנהלת - הייתי מסכימה עם המיתוס.

האיסור על צריכת הזנות יוצר סיכון, והקנסות המינהליים מעלים את העלות הממוצעת; לכאורה, הביקוש היה צריך לרדת, והנשים - להישאר בלי לקוחות. אלא שבפועל, בין הביקוש (מצד הזנאים) לבין ההיצע קיים ממילא פער עצום. במקום להעלות את מחיר ה"שירות" (כפי שתלמיד חדש לכלכלה היה מצפה), הפער גורם לכך שלתעשיית המין נגררות נשים שלא רוצות להיות בה. אלה הנשים המיובאות מחו"ל באופן לא חוקי, הנשים שמשפחותיהן ומכריהן מסרסרים בהן, קטינות במצוקה, צעירות שנגררות לזנות בעזרת הטעיות ושקרים - כל אלה נגררות לזנות, כדי שההיצע יפגוש את הביקוש בנקודה שבה המחיר שווה לכל כיס.

מי שרוצה שהנשים במעגל הזנות לא תאבדנה פרנסה, צריך לעשות דבר פשוט מאוד: לפעול כדי להבטיח שמי שלא רוצה להיות בזנות - לא תהיה שם. אלה שרוצות להיות בזנות הן מעטות מאוד, ולקוחות שישרדו את החוק יספיקו להן. מיום פרסום החוק ועד ליום תחילתו יעברו 18 חודשים, אותם מייעדת הממשלה לביסוס המסגרות השיקומיות. את החודשים הללו אפשר יהיה לנצל כדי להשפיע על מקבלי ההחלטות לבנות מנגנוני שיקום טובים יותר, וגם כדי להשפיע על הנשים העלולות להצטרף למעגל הזנות לא לעשות כן. לרבות מהן תספיק הצגת תמונה כנה של השלכות הפרקטיקה על הגוף והנפש, וסיכויי השיקום הנמוכים.

המיתוס השני גורס כי אם החוק יעבור - הזנות תרד למחתרת. פעמים רבות ביקשתי להסביר לי את משמעותה של אותה "מחתרת", ולא קיבלתי הסבר סביר. יש לכך סיבה: הזנות נמצאת כבר עכשיו במקום הכי מחתרתי שהיא יכולה להיות בו מבלי לאבד קשר לציבור לקוחותיה.

ההפך הוא הנכון: מקומות הזנות הכי "מחתרתיים" (למשל, "משרדי ליווי" שלא ניתן להגיע אליהם פיזית ואיש אינו יודע היכן ממוקמים) נמצאים בקצה הפחות אלים והרסני של רצף הזנות, ודווקא המקומות היותר חשופים (זנות רחוב) הם התחנה האחרונה של תעשיית המין, אליה מתנקזות נשים שכמעט ואין להן מוצא. לכן, קשה מאוד להבין את איום ה"מחתרת" ואת מהותו.

על-פי המיתוס השלישי, איסור צריכת זכות יבריח את הלקוחות הנחמדים והנורמטיביים וישאיר את הנשים עם לקוחות סוטים ואלימים, שנדחו על-ידן בעבר כשעוד הייתה ברירה. המיתוס הזה, כמו הראשון, מבוסס על שלל הנחות תיאורטיות שלא עוברות את מבחן המציאות. בתעשיית המין מעולם לא היו גדודי לקוחות סוטים ואלימים שנדחו על-ידי כולן. הפריבילגיה לדחות לקוחות אחדים הייתה שמורה מאז ומתמיד לנשים שמצבן עדיין טוב יחסית - שגם הן מן הסתם לא תמיד ידעו לזהות מראש סכנה ואלימות. הלקוחות הדחויים לא נשלחו לסדנאות שיפור התנהגות אלא פשוט עברו לנשים פחות אטרקטיביות, יותר מבוגרות, יותר פגיעות. הם היו שם לפני החוק ויישארו אחריו. בכל מקרה, אין שום הוכחה לקיום הדיכוטומיה בין ה"אלימים" שמצפצפים על החוק לבין ה"נחמדים" שמצייתים לו. לפעמים, אנשים שאינם אלימים יכולים לזלזל בחוק (על אחת כמה וכמה כזה שעונשו קנס) ולהפך.

לעתים קרובות שואלים אותי מדוע חשוב לי כל כך שהחוק יעבור - הרי תעשיית המין כבר מזמן מאחוריי. אני חיה בקהילה ככל אישה נורמטיבית, מגדלת את ילדיי, עובדת, לוקחת את משפחתי לחופשות ומתנדבת בכמה מסגרות במקביל. אלא שמעגל הזנות ממשיך להתקיים גם אחרי, ומדי יום הוא שואב לתוכו קורבנות חדשות. הביטו בחצר בית הספר הקרובה לביתכם בזמן ההפסקה. מסתובבות בו כמה עשרות ילדות בנות שש, עשר, שלוש עשרה. הן עדיין לא יודעות את זה, אבל יש בהן כאלה שתמצאנה את עצמן במעגל הזנות בעוד עשור או שניים. את מי מהן תהיו מסוגלים להקריב, למי תניחו להימחץ בין גלגלי השיניים של תעשיית המין? אם אינכם מסוגלים לענות לשאלה הזו - תמכו בחוק שמבקש ליצור עבור כולנו עולם טוב יותר, עולם נקי מזנות.

עוד כתבות

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

הפגנת חרדים נגד גיוס בני ישיבות,ירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad

מהתקציבים שייעצרו ועד לדיוני החירום באוצר: כל מה שכדאי לדעת על הצו הדרמטי בנוגע לחוק הגיוס

בהתאם לצו הביניים שהוציא בג"ץ, תקצוב הישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים ייעצר כבר בשבוע הבא ● בשלב זה, התמיכה בכ-44 אלף תלמידי ישיבות צפויה להיעצר ● באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שאמונים על ביצוע התשלומים מתקציב המדינה, מתכוונים ליישם את הצו במועד ● איך זה יעבוד? גלובס עושה סדר

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

שיא חדש גם לדאו ג'ונס ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

המומחה שמסביר: למה החליטו בעולם שרפיח היא הקו האדום

פלישת צה"ל לרפיח, בין המעוזים האחרונים של חמאס בעזה, עומדת בלב הדיון על עתיד המלחמה ● "העיר הפכה לסמל של המצוקה הפלסטינית והפליטות בעיני העולם", אומר ד"ר הראל חורב, מומחה לחברה הפלסטינית ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע ישראל טועה בהתנהלותה ברפיח, מתייחס לפלונטר מול ארה"ב ומסביר מדוע חמאס ממשיך לסרב לעסקת חטופים

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין