האם רוחות חדשות פרו-נשים מנשבות בבתי הדין הרבניים?

בקיעים ראשונים בתדמית המחמירה וחמורת הסבר של בתי הדין הממלכתיים • בין היתר, הדיינים נכונים לפסול הסכמי גירושים המפלים כלכלית את האישה במסגרת ההסכם שנחתם בינה ובין בעלה לקראת גירושיהם

ייתכן שאלה הן רוחות הסתיו המתגברות והולכות בימים אלה, וייתכן שאלה הם מקבץ פסקי דין שהתפרסמו בחודשים האחרונים, המעלים את השאלה הרטורית שבכותרת מאמר זה - האם אומנם מנשבות רוחות חדשות בבתי הדין הרבניים. כך או כך, בצד מספר מגמות החמרה המאפיינות חלק מדייני בתי הדין הרשמיים, ניתן לעמוד בקצירת האומר על מספר מגמות, העשויות ללמד על בקיעים ראשונים בתדמיתם המחמירה וחמורת הסבר של בתי הדין הממלכתיים.

עילת "מות הנישואים"

ממחקר שטרם פורסם ניתן לעמוד על מגמת הקלה על קבלת תביעת גירושים, גם של אישה, המבקשת להתבסס על עילת גירושים ליברלית ומודרנית של "מות הנישואים" בלבד. כלומר, המבקש להתגרש בבית הדין אינו צריך עוד להוכיח את אשמו של בן זוגו - בין שבתחום יחסי האישות ביניהם, מחמת בגידה או אי-קיום יחסי אישות, ובין שמחמת כל עילה הלכתית "מסורתית" אחרת.

החידוש הוא באימוץ דעת יחיד, שלא הייתה ידועה ומוכרת מאות בשנים, של רבנו ירוחם (צרפת, 1290-1350), הגורס כי מספיקה "מרידה" הדדית של בני הזוג במשך שנה אחת, בכדי לחייבם להתגרש. אם עד היום בתי הדין הרבניים היו מאמצים דעות יחיד בכדי להחמיר, היום ניתן לראות בנושא זה היפוך מגמה של ממש.

הפקעת קידושין של סרבן גט

סרבן הגט המפורסם, ד"ר עודד גז, הטריד את בתי הדין הרבניים ואת מערכת המשפט בארץ לאורך תקופה לא מבוטלת. אולם בסופו של דבר בית הדין הרבני בחיפה הפקיע את קידושיו, ובכך עקר למעשה למפרע את עובדת היותו נשוי לאשתו. בכך ייתר בית הדין הלכה למעשה את הצורך בהליך גירושים מסודר, ואיגף את סירובו של הסרבן לתת גט לאשתו.

החידוש העצום שנמצא במקרה זה הוא העובדה שלראשונה בארץ זה 70 שנה, בית דין רבני רשמי סומך על מנגנון ייחודי זה, דבר שלא ניתן היה להעלות על הדעת עד לאחרונה. על עוצמת החידוש ניתן לעמוד לאור העובדה שבית הדין הסתפק במתן פסיקתא (תמצית לא מנומקת של פסק דין) לאישה, המתיר לה להינשא לאחר בלא הצורך לקבל גט כדת וכדין, וזאת בלא לפרסם את נימוקיו - דבר שאינו מצוי במחוזותינו, ובוודאי כאשר מדובר בחידוש הלכתי עצום שכזה.

מלחמת החורמה בסרבנות הגט איננה מגדרית ואינה מתמקדת אך ורק בגברים, אלא היא מתנהלת גם נגד נשים המסרבות לקבל גט מידי בעליהן. בפסק דין תקדימי נוסף, שניתן לקראת פתיחת שנת הלימודים תשע"ט, ניתנה הוראה בידי בית הדין הרבני למשרד החינוך - להפסיק את עבודתה של סרבנית גט, כמנוף לחץ חברתי-כלכלי כדי שתיאות להתגרש מבעלה.

ביטול הסכמי גירושים דרקוניים

הנקודה השלישית שעליה ראוי להצביע בקיצור היא נכונות של בתי הדין הרבניים לפסול הסכמי גירושים, המפלים כלכלית את האישה במסגרת ההסכם שנחתם בינה ובין בעלה לקראת גירושיהם. באופן מסורתי, עמדת בית הדין העקרונית היא שאף שהסכם כזה או אחר אינו "סימטרי" ולעתים נראה כאינו שוויוני, אל לו להתערב בהסכמת הצדדים שהביאה להסכם. הדברים אמורים בעיקר במקום שבו אישרה כבר ערכאה שיפוטית את ההסכם.

אולם בפסק דין שהתפרסם באמצע חודש יולי השנה, ביטל בית הדין הרבני הגדול בירושלים הסכם מפלה שכזה. זאת, מחמת היות האישה תחת לחץ (לצד טענות על מצבה הנפשי הרעוע). הביטול הוא דבר שאינו חזון נפרץ בבתי הדין הרבניים וגם לא נוהג נפוץ בבתי המשפט האזרחיים, לרבות בית המשפט העליון.

יש לקוות שרוחות אלה ימשיכו לנשב בבתי הדין הרבניים, ולא רק בחורף הבא עלינו לטובה.

■ הכותב הוא מבית הספר למשפטים, האקדמית נתניה.