"בעלי השליטה בב.ס.ר אירופה חשפו את החברה לסיכונים כבדי-משקל, ושומרי הסף נרדמו בשמירה"

המנהלים המיוחדים של חברת ב.ס.ר אירופה שבפירוק הגישו תביעה אזרחית המבקשת לחייב 10 נושאי משרה ודירקטורים - ובהם איתן אלדר, רועי גיל ונחשון קויתי - באחריות אישית לחובות החברה בסך כ-25 מיליון שקל • לטענתם, "בעלי השליטה ניצלו לרעה את מעמדם בחברה והעדיפו את טובתם האישית על פני טובת החברה", ואילו "שומרי הסף - בהם הדירקטורים ורו"ח-המבקר, EY-ישראל - צפו מהצד"

נחשון קויתי / צילום: איל יצהר
נחשון קויתי / צילום: איל יצהר

בעלי השליטה בחברה הציבורית ב.ס.ר אירופה טרם קריסתה ניצלו לרעה את מעמדם בחברה, והעדיפו את טובתם האישית על-פני טובת החברה ונושיה בעת כריתת העסקה למכירת חלק מזכויות החברה בקניון בלימסול במהלך שנת 2012 ; החלטות בחברה התקבלו ללא כל המידע הנדרש; שומרי הסף בחברה "נרדמו בשמירה" והחברה נוהלה ברשלנות - כך, נטען בתביעה שהגישו בשבוע שעבר (ד') המנהלים המיוחדים של חברת ב.ס.ר אירופה בע"מ (בפירוק), עוה"ד גיא גיסין, רענן קליר ויצחק יונגד, למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בת"א.

במסגרת התביעה, מבקשים המנהלים המיוחדים לחייב את בעלי השליטה בחברה, ובהם: איתן אלדר, רועי גיל ונחשון קויתי, וכן נושאי משרה ודירקטורים בחברה, באחריות אישית לחובות החברה שנוצרו לה בסך של כ-25 מיליון שקל.

תביעת המנהלים המיוחדים הוגשה גם נגד פירמת רואי-החשבון המלווה של בסר אירופה, ארנסט אנד יאנג-ישראל (EY). נגד הפירמה הועלו טענות חמורות ביותר, ובהן הטענה כי EY התרשלה בעריכת הדוחות הכספיים, בשעה שלא הצמידה הערת "עסק חי" לחברה. נתבעת נוספת, היא חברת הביטוח Guest Krieger Limited.

חובות של 394 מיליון שקל

טרם כניסתה להליך פירוק החזיקה חברת ב.ס.ר אירופה (ששימשה כחברת החזקות), בחברות הפעילות בתחום הנדל"ן באירופה (בעיקר במזרח אירופה ובקפריסין). זאת, באמצעות חברה-בת הולנדית "גיבור ב.ס.ר". בשנים 2005-2007, בזמן שהשליטה ב-"ב.ס.ר אירופה" הייתה בידי "ב.ס.ר הנדסה ופיתוח", איתן אלדר, רועי גיל ונחשון קויתי (כאשר השלושה האחרונים משמשים גם כנושאי משרה בחברה), גייסה החברה הון מהציבור בסך כולל של 300 מיליון שקל. זאת, באמצעות הנפקת שתי סדרות אג"ח שונות (סדרה ח' ו-ט').

בראשית 2013 קרסה החברה כלכלית ונקלעה להליכי פירוק. בעת קבלת צו הפירוק באפריל 2013, נותרה החברה חייבת לנושיה סך נטען של כ-394 מיליון שקל, כאשר מתוכם חובות נטענים למחזיקי אג"ח בגובה של 171 מיליון שקל. לפי תביעת המנהלים המיוחדים, כיום, ובטרם נבדקו במלואן כל תביעות החוב שהגישו נושי החברה, עומד מצב הנשייה הנטען (הן בדין רגיל והן בדין קדימה), על סך של כ-153 מיליון שקל (רגיל) וכ-9.7 מיליון שקל בתוספת אחוז מסוים שתקבל החברה בדין קדימה.

המנהלים המיוחדים מציינים בתביעתם - שהוגשה באמצעות עוה"ד צבי ולך וענבר חכימיאן-נהרי ממשרד גיסין ושות' ובהסכמת כונסת הנכסים הרשמית (הכנ"ר) - כי ביצעו חקירות ובדיקות בחברה במטרה להתחקות אחר נסיבות קריסת החברה. לדבריהם, הבדיקות והחקירות העלו תמונת מצב מטרידה מאוד בכל הקשור למספר החלטות שקיבלו הנתבעים, וכן לגבי תפקוד פירמת רו"ח EY והדוחות הכספיים שהנפיקה לב.ס.ר אירופה.

עניינה של התביעה בשורה של מעשים ומחדלים נטענים של הנתבעים - בעלי השליטה, חברי ההנהלה וחברי הדירקטוריון ב-ב.ס.ר אירופה, ורואי-החשבון שלה - שבמסגרתם, לפי הנטען, "נחשפה החברה ונחשפו נושיה לסיכונים כבדי-משקל, אשר לדאבון הלב הובילו הלכה למעשה לנזקים בפועל לחברה".

הפרת חובות ההגינות והזהירות

התביעה מתמקדת באירועים מרכזיים בחייה של ב.ס.ר אירופה בשנים 2010-2013 (עד למינוי המנהלים המיוחדים לתפקידם): מכירת קניון בלימסול, הענקת אופציות PUT לבעלי השליטה בחברה ואי-רישום הערת 'עסק חי' לחברה.

לטענת המנהלים המיוחדים, בחינת התנהלותם של בעלי השליטה, נושאי המשרה וחברי הדירקטוריון של החברה בקשר עם אותם אירועים מלמדת כי "בעלי השליטה ניצלו לרעה את מעמדם בחברה, והכניסו את החברה - שלא בטובתה - לסיטואציות אשר יש בהן להעדיף את טובתם האישית על פני טובת החברה ונושיה השונים".

עוד נטען כי "שומרי הסף, פשוט 'נרדמו בשמירה' ולא ביצעו את תפקידם כמצופה מהם. ובחלק מן המקרים נראה כי פעלו כ'צופים מהצד' ולא כאורגנים האמונים על התווית הדרך וקבלת ההחלטות בחברה ו/או כגורמים המפקחים על החברה"; וכי "חלק מדיווחיה של החברה לציבור, אודות סוגיות מהותיות ביותר - שלא לומר קיומיות - אודות אירועים הנוגעים לפעילותה של החברה דווחו בצורה רשלנית, מבלי לתת את הדעת לכך שהם אינם משקפים נכונה את המציאות כהוויתה".

המנהלים המיוחדים מבקשים מביהמ"ש הכלכלי לקבוע, כי האופן שבו ניהלו "ב.ס.ר הנדסה ופיתוח", איתן אלדר, רועי גיל ונחשון קויתי את תהליכי המו"מ למכירת 15% מזכויותיה של ב.ס.ר אירופה בקניון בלימסול ב-2012 לחברת "משכנות אורבניקה" "מהווה הפרה של חובת ההגינות שבה חבים בעלי המניות ובעלי השליטה בחברה". עוד טוענים המנהלים המיוחדים, כי אופן ניהול המו"מ למכירת הקניון, מהווה הפרה של חובת הזהירות והאמונים שהיו חבים בהם השלושה (לצד "בסר הנדסה").

עוד מבקשים המנהלים המיוחדים מביהמ"ש לקבוע, כי הנתבעים - הן בכובעם כדירקטורים והן כבעלי שליטה ב-ב.ס.ר אירופה - הפרו את חובותיהם כלפי החברה בכל הנוגע להתנהלותם בקשר עם אופציית ה-PUT שהוענקה לחברה ע"י אלדר, גיל וקויתי במאי 2012.

מכתב התביעה עולה, כי במסגרת ההיערכות לתשלום נובמבר 2012 (מועד הפירעון של קרן וריבית של אג"ח מסדרה ח' ו-ט' בסך של כ-62 מיליון שקל), וכאשר מצבה של החברה כבר היה ברור לקברניטיה, התקיימה במשרדי החברה פגישה בהשתתפות אלדר, גיל וקויתי (או מי מהם); אטשטיין ובצלאל ושותפים בכירים מטעם רואי-החשבון המבקרים. במסגרת אותה פגישה הבהירו רוה"ח המבקרים "כי לאור המצב הפיננסי הקשה שאליו נקלעה החברה, צפויה להירשם לחברה הערת 'עסק חי' בדוחות הכספיים לרבעון הראשון לשנת 2012, וזאת אם לא תצליח החברה להציג מקור מימון נוסף לניהול עסקיה".

המנהלים המיוחדים טוענים כי על-מנת להימנע מרישום אותה ההערה - שמשמעותה היא כי יש סיכוי ממשי שהחברה לא תצליח להחזיר את התחייבויותיה - הוסכם בין משתתפי הפגישה, שבעלי השליטה יעניקו לחברה אופציית PUT לחייב אותם לרכוש מהחברה חלק מאחזקותיה במניות החברות הבנות המחזיקות בשרשור בקניון בלימסול. וזאת, בהתקיים תנאים מסוימים המפורטים בכתב האופציה ובתמורה לסך של עד 3 מיליון אירו במזומן, שצפויים היו להתווסף לתזרים החופשי של החברה ויאפשרו לה, לכאורה, לעמוד בהתחייבויותיה לתשלום נובמבר 2012.

על רקע הליך לא תקין זה, נטען, יש לחייב את נושאי המשרה, בנזקי החברה בסך מצטבר של כ-20 מיליון שקל.

"אסופת 'אומרי הן'"

בנוסף לבעלי השליטה נתבעים בתביעת המנהלים המיוחדים: מנכ"ל החברה דאז יוסף אטשטיין; סמנכ"ל הכספים בחברה אייל בצלאל; הדירקטורים החיצוניים שלה: ריטה בעל טכסא ויגאל שטייף; והדירקטורים: סטיבן פרוביזור, ירון למלבאום וגדעון חסדאי. לגביהם נטען, בין השאר, כי הפרו את חובות הזהירות המוטלות עליהם. כל זאת, תוך שהם ניהלו לכאורה את ענייני החברה בעסקת אורבניקה, בין במעשה ובין במחדל - באופן רשלני. בגין ההפרות הללו, מבקשים המנהלים המיוחדים לחייב את נושאי המשרה להשיב לקופת הפירוק את נזקיה של ב.ס.ר אירופה בגין עסקת קניון לימסול-אורבניקה בסך של כ-11 מיליון שקל.

לטענת המנהלים המיוחדים, היה מצופה מחברי הדירקטוריון "לדרוש, לאסוף, לקבל לעיין ולבחון מידע, לקיים דיונים ולהפעיל שיקול דעת עצמאי; לפקח באופן מוגבר וקפדני על בעל השליטה". אולם, חרף דרישות אלה, בפועל, כך נטען, שימשו חברי הדירקטוריון "כאסופת 'אומרי הן' בלבד, כאילו היו ניצבים בסרט או בהצגה, ולא כשומרי סף". 

רואי החשבון שוב על המוקד: "פירמת רו"ח התרשלה כשלא הוסיפה לדוחות הערת 'עסק חי'"

בין הנתבעים המרכזיים בתביעת האחריות לקריסתה של חברת "ב.ס.ר אירופה" גם פירמת רואי-החשבון המובילה בארץ - פירמת "EY ישראל". הפירמה מתמודדת בימים אלה גם עם התביעה הנגזרת שהגיש המנהל המיוחד שמונה לחברת "סקיילקס קורפוריישן" (כיום "סאני תקשורת") בסך 250 מיליון שקל בפרשת חלוקות הדיבידנדים האסורות.

התביעה הנוכחית מהווה חלק ממגמה שהתגברה בשנים האחרונות של הגשת תביעות נגד פירמות רו"ח המלוות את החברות ומבקרות את דוחותיהם. במסגרת התביעה אולי תינתן תשובה לשאלת העקרונית סביב היקף אחריותם של רואי-החשבון המלווים של החברה. במקרה הספציפי של ב.ס.ר התשובה לשאלה זו עוברת דרך מענה לשאלה אם בשעה שערכו את הדוחות הכספיים של החברה לרבעון הראשון, היו צריכים להצמיד לדוחות אלה הערת "עסק חי".

בכל הקשור לסוגיה זו, מבקשים המנהלים המיוחדים לקבוע, כי משרד EY התרשל בתפקידו כרו"ח-מבקר, בכך שנמנע מלכלול הערת "עסק חי" בחוות דעתו ביחס לדוחות הכספיים של החברה לרבעון הראשון של שנת 2012, ובכך שלא ווידא באותו מועד, למשל, אך לא רק, כי:

(1) "דוח המקורות והשימושים שהציגה החברה לא יכול היה לבסס מוסכמת "עסק חי" באותה נקודת זמן, בשים לב גם להסכם השומות שאותו כרתה החברה עם רשויות המס";

(2) "כי אופציית ה-PUT אכן ניתנת למימוש בסכומים ובמועדים הנדרשים לשם עמידה בהתחייבויות הצפויות משך 12 החודשים לאחר פרסום הדוח הכספי לרבעון הראשון של 2012, באופן שמצדיק הימנעות מהוספת הערת עסק חי".

לאור טענות אלה, מבקשים המנהלים המיוחדים לראות ב-EY כאחראית (יחד ולחוד עם יתר הנתבעים), לפצות את קופת הפירוק בסך מצטבר של כ-20 מיליון שקל. 

"תביעה סתמית ללא כל בסיס. התנהלנו ללא רבב"

נחשון קויתי, הבעלים של "ב.ס.ר הנדסה ופיתוח", מסר בתגובה: "קיבלנו את התביעה ומוזר בעייננו ביותר שאחרי שש שנים אנו מקבלים אותה. אני חושב שעורכי-הדין מחפשים פרנסה ולכן הגישו אותה כעת. אנחנו לומדים את התביעה ונגיב בהתאם בבית המשפט. מכל מקום, זו נראית לי תביעה, סתמית, ללא בסיס. כל ההתנהלות שלנו בחברת ב.ס.ר אירופה הייתה ללא רבב, והכל התנהל כשורה לחלוטין".

איתן אלדר ורועי גיל, עו"ד ריטה בעל טכסא, פירמת רואי החשבון EY וחברת הביטוח Guest Krieger Limited, בחרו שלא להגיב.

את תגובתם של יוסף אטשטיין, אייל בצלאל, יגאל שטייף, סטיבן פרוביזור, ירון למלבאום לא ניתן היה להשיג עד ירידת הגיליון לדפוס.