גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אם אין גשם, תביאו תיירים: אפיק הפרנסה החלופי של החקלאים

גלגל ההצלה של החקלאים? משקים רבים ברחבי הארץ, שהתייאשו מהקשיים הרבים בענף, פותחים עסקים של תיירות חקלאית שמהווים מקור פרנסה מכניס • היתרונות: קשר ישיר עם צרכנים ואפיקי הכנסה חדשים אם יודעים לעשות את זה נכון ● החסרונות: אגרות והיטלים שיש לשלם למדינה והתחייבויות כספיות שעלולות להוביל להתמוטטות כלכלית

חוות בית השיטין/ צילום: בין השיטין ערבה תיכונה
חוות בית השיטין/ צילום: בין השיטין ערבה תיכונה

קטיף תותים, ליטוף עגלים, ביקור ביקב או הליכה במבוך תירס - תיירות חקלאית (אגרו-טוריזים) אינה עוד נישה, אלא ענף משגשג המשמש כאפיק להגדלת הכנסה עבור החקלאים ומהווה למעשה שימוש תיירותי או מסחרי על קרקע חקלאית.

הפעילות התיירותית במסגרת החקלאית יכולה לכלול סיור, הדרכה, סדנה, השתתפות בפעילות כמו קטיף וכד'. חלק מחקלאי התיירות מציעים פעילות כזו באופן קבוע וחלקם מתעוררים בעיקר בעתות של פסטיבלים מקומיים: יין, מסיק זיתים וכד'; חלק מהפעילויות מוצעות בתשלום וחלקן לא, כשהחקלאי יוצא מנקודה הנחה שהמבקר ירכשו מתוצרתו בעת הביקור.

התיירות החקלאית שנפוצה גם באיטליה ובספרד עשויה לייצר מצב אופטימלי ממנו כולם מרוויחים: לציבור יש הזדמנות להתקרב לאדמה ולטבע, החקלאים יכולים לספק לעצמם אפיק להגדלת הכנסה, ולבעלי הצימרים ולמלונאים שבאזור היא מספקת אטרקציות שיכולות למשוך תיירים.

מה שבטוח הוא שבכל מקרה מבחינת החקלאי, לא מספיק לתלות שלט המזמין תיירים או לפרסם מודעה בפייסבוק. יוזמה כזו צריכה לכלול התאמה של השטח החקלאי למבקרים החל באישורים הנדרשים (רמ"י) ועד תשתיות נדרשות (שירותים ושבילי גישה) ואם הוא עשה את כל זה נכון, יש לו הזדמנות למקור הכנסה חדש ורווחי. 

"זו השקעה משתלמת אם בונים אותה נכון ובהתאמה לפוטנציאל המבקרים במקום", אומר שי דותן, מנהל תחום בכיר כלכלה כפרית ותיירות במשרד החקלאות. "אנחנו רואים פריחה בכל הנוגע לתיירות החקלאית בעיקר במשקים הקטנים שמחפשים אפיק הכנסה נוסף לצד העיסוק העיקרי".

משוך בגזר / צילום : אורי אריאל

מבחינת משרד החקלאות, ההגדרה לתיירות חקלאית היא רחבה וכוללת לא רק מרכז מבקרים ברפת או במחלבה אלא גם טיול טרקטורונים או השכרת אופניים ולמעשה כל פעולה של תושבי המרחב הכפרי שמביאה תיירים לאזור, "גם אם התייר רק בא לרכוב על אופניים, אולי על הדרך הוא יקנה מהתוצרת של השכן, וזו פעולה שמעוררת את הכלכלה הכפרית שאליה אנחנו שואפים".

עו"ד עמית יפרח, היועץ המשפטי ויו"ר אגף קרקעות בתנועת המושבים, מסביר כי החלטה 1316 של רשות מקרקעי ישראל מדצמבר 2013, "מאפשרת למושבניקים להקים בנחלתם מבנה לפעילות שאינה בהכרח חקלאית (פל"ח). מדובר במבנים המשמשים פעילויות שהן תומכות חקלאות, כגון חוות רכיבה טיפולית או בית-בד לייצור שמן, או אפילו מרכז לפעילות תיירותית, מתוך מטרה להגדיל את יעילות השימוש בקרקע ולפתוח את המשק לתיירות כפרית מבורכת.

"ההחלטה מכירה בשלושה סוגי מבנים, שישמשו כנלווים לחקלאות או כשלב בתהליך העיבוד של התוצרת החקלאית. הסוג הראשון הוא מבנים לגידול בעלי חיים שלא למטרת מאכל (דוגמת חוות רכיבה טיפולית), שירותי טיפול ואחסנת בעלי חיים וכו'. הסוג השני הוא מבנים לעיבוד ראשוני של התוצרת, דוגמת בית בד, יקב, בתי מלאכה לייצור קוסמטיקה מצמחי תבלין וכו'. הסוג השלישי הוא מבנים לפעילות תיירותית וחינוכית, השואבים מהמורשת החקלאית וההתיישבותית של המושב.

"מבנים כאלה פעלו במושבים ברחבי הארץ גם לפני ההחלטה, והחידוש העיקרי בהחלטה הוא האישור שניתן לבעל הנחלה למקם את המבנה בכל חלקה א', שהיא כל השטח הרציף שנמצא מאחורי בית המגורים - ולא רק בשטח המגורים כפי שהיה עד כה. בין היתר מדובר גם על הקמת חנות לממכר התוצרת החקלאית של בעל הנחלה. בכך יתאפשר לרבים להגדיל את הפעילות המכניסה שלהם ללא מגבלת מקום. השימוש במבנים, אגב, לא ניתן להעברה או להשכרה".

יפרח מדגיש כי "הקמת המבנה אינה מצריכה שינוי יעוד של הקרקע הלא חקלאית: חלקו ייחשב כשטח חקלאי וחלקו ייחשב כפעילות לא-חקלאית. בכך תיחסכנה לבעל הנחלה העלויות הכבדות והביורוקרטיה הרבה שהיו מנת חלקו עד עתה בהקמתם של מבנים תומכי חקלאות. שטח המבנה לתעסוקה לא-חקלאית לא יעלה על 500 מ"ר ועל מנת להסדירו מבחינה קניינית יהיה על המושבניק לשלם רק על השטח שמוגדר כלא-חקלאי. על תשלומים אלו יחולו הנחות אזורי עדיפות לאומית".

לדבריו, "הסיבות להחלטה טמונות בקושי המתגבר בשנים האחרונות להתפרנס אך ורק מהנחלה החקלאית, מה שהציף את הצורך בפעילויות כלכליות משלימות, בעלות צביון תומך חקלאות או תלוי חקלאות, שיאפשרו לבעלי הנחלות להתפרנס בכבוד. ההחלטה גם נותנת מענה לבעלי הנחלות שהקימו פעילויות כאלה במשקם ונותרו ללא מסלול המסדיר את מצבם".

דורכים על שתילים, עוקרים עצים

נשמע נפלא, אבל לבנת גינזבורג, מנהלת התיירות של צפון הנגב, מספרת שהקשיים הכרוכים בהקמת עסק חקלאי, דומים לאלו שמעלים יזמים של כל עסק קטן. "זה דורש אינספור אישורים והיתרים. מי שרוצה לעשות דברים בצורה חוקית לא תמיד יכול. אין עדיין תוכנית פל"ח (פעילות לא-חקלאית) מוסדרת שמגדירה את כל התחום.

"קחי למשל מקום שיש לו היתר לבית אריזה. אם הוא רוצה לשלב גם מרכז מבקרים הוא צריך לעשות הליך שינוי ייעוד של הקרקע ואז הוא מתחיל להיכנס להיטלים שהם לא תמיד פרופורציונליים להשקעה. מעבר לזה יש מקומות שצריכים להמציא אישורים ממשרד הבריאות כמו מחלבה ולעשות ביטוח למבקרים ועוד. פגשנו חקלאים מאיטליה שמציעים תיירות בחוות שלהם ושאלתי על הקשיים שהם מתמודדים עמם - לא הבינו מה אני רוצה מהם. פה הכול קשה".

עוד אומרת גינזבורג "יש חקלאים שמראש יגידו שהם לא רוצים להיכנס לזה. יש כאלה שחוו נזקים והרס בתוצרת שהם מתפרנסים ממנה. דורכים על שתילים, עוקרים שיחים, מה לא. אנחנו מנסים לשכנע כמה שיותר להיכנס לזה לאור הביקוש והפוטנציאל אבל צריך לעשות את זה נכון ובצורה מושכלת ושלא ייגרמו נזקים. יש לנו חקלאי שפתח קטיף תותים ועקרו לו את כל השתילים".

"לא פשוט להיות חקלאי בישראל", אומר ד"ר עדי נעלי, מנהל ענף הזית במועצת הצמחים. "ההכרח במקרה שלנו הוא המורה הטוב ביותר שיש. התיירות החקלאית הפכה לצורך קיומי עבורנו. החקלאים הם עם נחוש ועיקש שעושה כל הזמן מאמץ לשפר את איכות המוצר אבל כדי לשרוד הם חייבים למצוא אפיקי שיווק ישירים ופעילות תומכת חקלאית. כאן נכנסת לתמונה התיירות כפרית.

"תרבות שמן הזית התחילה כאן לפני אלפי שנים ויש לנו סיפור לספר. דרך הסיפור גם מעודדים צריכה של שמן זית ישראלי איכותי. תיירות כפרית היא חלק משיווק המוצר ומבחינתנו זו אג'נדה שמקרבת את הצרכנים למוצר הישראלי ולא למוצרים המיובאים שיש על המדפים בסופרמרקט שלבית בד קטן אין דרך להגיע אליהם".

"מרכז מבקרים יכול להיות כזה שתומך בייצור החקלאי ולפעמים הוא הדבר היחיד שנותן לו זכות קיום", אומר נעלי. לדבריו, הפסטיבלים העונתיים (שמן זית, תפוח אדמה וכד') הם ה"לחם והחמאה" של תיירות החקלאות. "כאן לא נדרשת השקעה וסבך ביורוקרטי של הקמת שטח בבית הבד, משלמים למארגני הפסטיבל, מרימים דוכן ומצפים למערך שיווקי שידאג להביא כמה שיותר מבקרים".

הדרכות במרכז המבקרים של סבתא ג'מילה/ צילום: יחצ

כמה עולה להוסיף לעסק חקלאי נדבך תיירותי?

שי דותן: "אפשר להתחיל את הפעילות בהשקעה קטנה יחסית אבל לפני כן חובה לבחון היתכנות עסקית. היה לנו חקלאי מעוטף עזה שקנה טרקטורונים כדי להציע טיולי שטח. הוא השקיע בזה המון כסף אבל אנשים לא הגיעו. הוא נאלץ לבטל את הביטוח על הטרקטורונים בכדי לחסוך בעלויות והעסק לא מתרומם. מצד שני חקלאי שמתחיל לארח ברפת שלו עושה את זה בהשקעה מינימלית שיכולה לכלול את צביעת הרפת, פינוי מקום להתכנסות ואפילו בשלב ראשון בלי לבנות שירותים למבקרים אלא להכניס אותם לשירותים שלו בבית. אם רואים שהעסק רץ מגדילים את ההשקעה.

לדברי דותן, "הרפת מוגדרת כמקום חקלאי. אם רוצים להפוך חלק ממנה למקום התכנסות או למרכז מבקרים צריך היתר בנייה ולשלם לרמ"י היוון בעד הדבר הזה. הפרוצדורה הזו כוללת גם היתר מוועדה מקומית, אישור שומה של רמ"י וזה תהליך שעשוי לקחת כשנה. בשלב הבא החקלאי צריך לבקש רישיון עסק מהרשות המקומית, בעיקר לטובת אירוח קבוצות מאורגנות כמו תלמידים שדורשים רישיון עסק. מי שמסתפק באירוח של משפחות בשבת לא חייב רישיון עסק כל עוד הוא לא מבצע שינויים במבנה".

עוד דותן מציין כי לתושבי הצפון יש הנחות אזור לעומת חקלאי המרכז, שיכולים לשלם אלפי שקלים רק עבור השמאות של רמ"י. "להם אנחנו מציעים לעשות מראש תחשיב כלכלי להיתכנות".

ואחרי שעברו את כל ההליך הזה, האם תכלס התיירות מגדילה את הכנסת החקלאים?

"בהחלט. יש משקים שהתיירות ממש הצילה אותם". ומוסיף נעלי: "התיירות היא זכות הקיום לרבים מבתי הבד בישראל שאין להם אפשרות להגיע למדפים ברשתות המזון. זה לא רק ההכנסה הישירה לחקלאי. בפריפריה התיירות הזו מספקת פרנסה למסעדה ליד או לאירוח הכפרי הסמוך. מעבר להכנסה הישירה יש גם הכנסה עקיפה שבאה לאור ההכרה בתוצרת המקומית, גם אם הצרכן ירכוש אותה אחר כך במקום אחר".

"מי שעושה את זה נכון מרוויח מזה טוב", אומרת גינזבורג ", זו בהחלט אלטרנטיבה להכנסה נוספת לעסקים הקטנים. עבור העסקים הגדולים זה בעיקר נושא של מיתוג".

האם יש מקומות שהתיירות הפכה מעסק משני לעסק העיקרי?

"אני לא מכיר מקומות כאלה אבל צריך לזכור שכפי שהחקלאות היא ענף עונתי גם התיירות היא ענף לא יציב. מצד שני ברור שכל שקל שהחקלאים מכניסים הוא מבורך ובעיקר לקטנים. עבור יקב שמייצר 5,000-10,000 בקבוקי יין בשנה, הקמה של מרכז מבקרים יכולה להיות בגדר 'להיות או לחדול'. כל בקבוק שיימכר ישירות ביקב זה רווח נקי. אצל היקבים הגדולים השיקול הוא אחר לגמרי".

"יש עסקים כמו 'שביל הסלט' שהפך את העסק התיירותי לעסק המרכזי שלו", אומרת גינזבורג. "אבל בדיוק כמו בכל עסק חייבים להתמקצע ולעשות את כמו שצריך. בדומה לצימרים - אם מתייחסים לזה כאל עסק צדדי זה נראה ככה. זה לא מתאים לכל אחד".

האם אתם ממליצים מהעסקים לגבות כסף מהמבקרים?

דותן: "זה תלוי. יקב למשל יציעה טעימות וסיור שעליהם הוא יכול לגבות סכום מסוים שיוחזר בקנייה של בקבוקים, יש יקבים שלא גובים דבר. בבתי בד שמוכרים שמני זית ומוצרים אחרים לרוב לא יגבו כסף כי יוצאים מנקודת הנחה שיימכרו מוצרים. באתרים של קיטוף עצמי יגבו סכום סמלי לכניסה ויתנו סלסלה של פירות במסגרת התשלום. ביקור ברפת או מרכז מבקרים לליטוף חיות שאין לו מה למכור - אך טבעי שייקח תשלום. בדרך כלל מדובר ב-25-40 שקל למבקר ויש מקומות שמההורים גובים פחות".

עסקים לדוגמא

התיירים מחו”ל על הכוונת: "שלא יסעו רק לירושלים ולתל-אביב"

משרד התיירות מקווה לסיים את השנה הנוכחית עם מספר שיא בתיירות הנכנסת לישראל - 4 מיליון תיירים. גם החקלאים רוצים ליהנות מזרם התיירים ולהוציא אותם מחוץ לתל אביב או לירושלים.

לדברי דותן, "כיוון שהתייר הישראלי נוסע המון לחו"ל, זה פגע בתיירות הפנים במרחב הכפרי. המחשבה היום היא על תיירות נכנסת ואנחנו מזהים פה פוטנציאל. יש התעניינות עולמית בענפי החקלאות, יש תיירים שבאים ורוצים לראות ולחוות חקלאות מקומית, החזון הוא שיהיה אתר מאורגן כמו אגרוטוריזסמו האיטלקי שמציע מסלולי תיור וביקור אצל חקלאים. אתר מאוגד כזה ימלא את הצימרים באמצע השבוע ולא רק בסופי שבוע ואם זה יקרה הם יוכלו להוזיל מחירים ולהתחרות בצימר בחו"ל שעולה 50 אירו ללילה".

שם, מסביר דותן, החוויה היא אחרת בעיקר לאור העובדה שגם המדינה מכירה בחשיבות הנושא. "בשבוע שעבר יצאתי עם קבוצה של חקלאים ושל מנהלי מחלקות לביקור שאירח משרד החקלאות בכדי ללמוד את המודל שקיים באיטליה", מספר דותן, ומסתבר שיש מה ללמוד: ב-2006 נחקק חוק התיירות הכפרית באיטליה והוא כולל עקרון חשוב שמאפשר לחקלאים מראש להגדיל את הכנסתם היות שהחוק קבע שהחקלאים משלמים מס מופחת למדינה. לפחות 50% מעסקי החקלאות משלבים עסקים תיירותיים שגם עליהם משלמים מס הכנסה מופחת.

"זה תמריץ יפה וחשוב שמביע את ההכרה והחשיבות של המדינה לשמור על הענף החקלאי - וזה בעצם כל העניין. זו התוכנית היחידה שבה הממשלה תומכת כספית באנשים פרטיים בהיקף של מיליארדי אירו בשנה והכול כדי לשמור על החקלאים הלוואי וזה היה קורה גם פה".

עוד כתבות

הר זבל בחופי לבנון. / צילום: רויטרס

נהנים בים? בקרוב תהיה באוקיינוסים יותר פסולת מבעלי חיים

האוקיינוסים והימים - ממשאבי החיים המשמעותיים ביותר שלנו - בדרך לקריסה ביולוגית, כתוצאה מהפיכתם ל"פחי אשפה" עצומים שקולטים מידי יום עשרות מיליוני טונות של פסולות ● בעולם מתחילים להבין את הסכנה ואת הפוטנציאל של הנושא, ומחפשים נקודת איזון חדשה בין שמירה על המגוון הימי והצורך בפיתוח כלכלי

לימסול קפריסין/ צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

12 קטינים ישראלים עצורים בקפריסין בחשד לאונס קבוצתי

משרד החוץ הודיע היום כי בשל העובדה כי מדובר בקטינים, קונסול ישראל בקפריסין יוסי וורמברנד הונחה להגיע מחר בבוקר לשימוע שיתקיים בבית משפט במקום ● משפחות הקטינים עודכנו על ידי משרד החוץ

גניבת מטבעות דיגיטליים / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק

אישום: "גאון מחשבים" ישראלי גנב מטבעות דיגיטליים ב-6 מיליון שקל

החשוד, אליהו גיגי, נעצר בחשד שהוא ואחיו גנבו יותר מ-100 מיליון דולר, אך כתב האישום לבסוף מצביע רק עליו כאשם, ועל סכום קטן בהרבה ● על פי כתב האישום, גיגי הקים וניהל כמה אתרי אינטרנט שהיוו תשתית לביצוע עבירות פליליות ולהפקת רווח כספי, והפיץ תוכנות שחדרו למחשביהם של גולשים וגנבו מהם מטבעות דיגיטליים

פרופיל הפייסבוק של מארק צוקרברג / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

בדקתם איך אתם נראים כזקנים? לכו תדעו לאן המידע שלכם הגיע

תנאי השימוש של האפליקציה מאפשרים להשתמש בתמונות שמשתמשים מעלים לאפליקציה ● מאחורי האפליקציה עומדת חברה רוסית, שכבר פיתחה אפליקציות דומות בעבר

מטוס ממריא בנמל תעופה / צילום: shutterstock

בג"ץ הכריע: סוכני נסיעות לא יוכלו למכור ביטוחים לחו"ל

אובדן רווחים של 26 מיליון שקל בשנה: בג"ץ אישר את החלטת רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון שאסרה על סוכני הנסיעות למכור ביטוח נסיעות לחו"ל, בטענה כי רק מי שמוסמך למכור ביטוח יכול לעשות זאת ● "ניצחון גדול למבוטחים, שהיו מטופלים עד כה על ידי גורם לא מפוקח"

חיים מסילתי, אוהד דנוס, עדי צביקל, עדי כהן  / צילום: איל יצהר, גלובס

"7.8 מיליארד ש' שהושקעו במחיר למשתכן נזרקו לפח": מה חושבים השמאים על תוכנית הדגל של שר האוצר

ארבעה ראשי לשכת שמאי מקרקעין בעבר ובהווה התכנסו כדי לסכם את ארבע השנים שחלפו מאז נבחרה הממשלה הקודמת, וניסו להעריך כיצד ייראה העתיד של השוק ● בחלק מהנושאים היו חילוקי דעות קולניים בין המשתתפים, אבל על דבר אחד כולם מסכימים: הדבר היחיד שהממשלה היוצאת הצטיינה בו הוא לשווק קרקעות במקומות שאנשים לא רוצים לגור בהם

אייל לפידות / צילום ארכיון: יוסי כהן

הנזק שגורם אייל לפידות לנורמות בשוק ההון הישראלי

חבילת השכר העצומה שקיבל אייל לפידות בשיכון ובינוי – יותר מ-100 מיליון שקל בחמש שנים - הגבירה את תחושת התיאבון אצל מנהלים רבים במשק ● זהו נזק עצום הנובע משרשור של חוסר פרופורציה שנולד ממקרה אחד חריג ● אבל לפידות בסך הכול ביקש וקיבל את מה שרצה, והאצבע המאשימה צריכה להיות מופנית אל המאשרים ● דעה

מערכת ברק 8 / צילום: באדיבות התעשייה האווירית

התעשייה האווירית חתמה על חוזה בהיקף 50 מיליון דולר עם חיל הים ההודי

במסגרת החוזה, התעשייה האווירית תספק שירותי תחזוק שוטפים וחלפים לתתי מערכת הקשורות למערכת טילי ההגנה ברק 8 ● רפאל דיווחה כי החלה בייצור מכלולים הקשורים למערכת טילי ההגנה של תע"א בהיקף כולל של כ-100 מיליון דולר

רונאל פישר/ צילום : רפי קוץ

צרות? הפרקליטות דורשת השלמות חקירה בתיק פישר - ביהמ"ש לא ממהר לאשר

ביהמ"ש בלם את התביעה בתיק פישר: מח"ש ביקשה לזמן לחקירה נוספת את האחים נחמיאס, למרות שעניינם הסתיים בהסדרי טיעון בקול ענות חלושה • הערכה: הסדרי הטיעון המרוככים עם האחים סותרים את אחד האישומים נגד פישר • סנגוריו: הפרקליטות מנסה "לחלץ עצמה מהבוץ", מחשש שאישום זה יבוטל • לעת עתה, ביהמ"ש מונע ממח"ש לחקור את האחים

מנכ"ל לפ"מ בועז סטמבלר / צילום: יואב דודקביץ ידיעות אחרונות

לקראת מהפכה בענף רכש המדיה: באוצר בוחנים את גורלה של לפ"מ

בפגישות שקיימו נציגי אגף התקציבים עם גורמים בשוק הם דנו בין היתר באפשרות להוציא חלקים גדולים מפעילות המדיה של לפ"מ לידי גורמים מקצועיים פרטיים ● אחת הסוגיות המרכזיות: ניהול רכש המדיה ● האוצר: "לאחרונה הגיעו פניות מידי גורמים פנים וחוץ ממשלתיים"

דורון גרסטלר, מנכ"ל פריון / צילום: תמר מצפי

מניית פריון זינקה ב-46% במשך שישה ימי מסחר בנאסד"ק

נכון להיום שווי השוק של פריון מגיע ל-106 מיליון דולר, עלייה של 64% מתחילת השנה הנוכחית ● עדיין מדובר על ירידה של כ-90% בהשוואה לשיא אליו הגיעה במאי 2013

נטפליקס בסלקום / צילום: יח"צ

האסטרטגיה של סלקום נחשפת: לא רק סלולר

לידי "גלובס" הגיעה מצגת עם תוכנית הפעולה של סלקום לשנים הקרובות, והיא כוללת שורת צעדים דרמטיים ● בין היתר: צמצום ההשקעות בסלולר, הפחתה משמעותית בעלויות התפעול וחיפוש מנועי צמיחה חדשים, בדגש על תחום הטלוויזיה ● אלא שבינתיים לא נראה באופק תחליף הולם לסלולר

שי באב"ד/ תצלום: ליאור מזרחי

מנכ"ל האוצר: "האגו זו המחלה הישראלית ובמגזר הממשלתי זה מגיע לרמות מטורפות"

במסגרת הרצאה על איך מקדמים רפורמות מתח מנכ"ל האוצר שי באב"ד ביקורת נוקבת על המגזר הציבורי ● "לצערי אין בממשלה אחריותיות. אם אתה טוב אתה לא מתוגמל בשום דבר. אם אתה רע אף אחד לא יודע. אם לא כתבו עליך כלום בדוח המבקר ולא הגעת ל-433 – אז אתה מצויין"

אליעזר פישמן / צילום: שלומי יוסף

מתן האשראי לפישמן: האם הבנקים לא מחויבים לשקיפות?

הגילויים החדשים בנוגע לאשראי שנתן בנק הפועלים לאיש העסקים פושט הרגל אליעזר פישמן, מעלות תהייה לגבי התנהלות הבנק ● בכיריו הצהירו כי נגבו חובות "בדרכים ידידותיות", וטענו כי לא היה ניתן לחזות את נפילת הטייקון ● אך השאלה הגדולה היא למה בעצם הוענק האשראי גם כשלא החזיר את חובותיו? ● האזינו ל"גלובסטוק" - פודקאסט מאחורי הכותרות

 יונתן סולומון, מנכ"ל ביומיקס/ צילום: איל יצהר

ביומיקס מתמזגת לחברת בלנק צ'ק בבורסת ניו יורק ומגייסת 70 מיליון דולר

החברה שצמחה במהירות מחממת FutuRX משלבת בין שני תחומים בחזית הטכנולוגיה – מיקרוביום ופאג'ים – כדי ליצור טיפולים לאקנה, מעי דלקתי ומחלות כבד ● חברת התרופות ביונדווקס גייסה 20 מיליון דולר בזכויות

אליעזר פישמן / צלם: איל יצהר

הרחק מהעין הציבורית, עם הרבה תן וקח: מתן האשראי לאליעזר פישמן שייך לעולם של פעם

הגילויים החדשים בנוגע לאשראי הבנקאי שניתן לאליעזר פישמן לכאורה מצדיקים את הצורך בוועדת כבל, אך במידה רבה מדובר על העולם של פעם, אז תיק האשראי הבנקאי התנהל במחשכים, הרחק מהעין הציבורית ● פרשנות

בר רפאלי / צילום: שלומי יוסף

לא רוצה לשלם מס של 8 מיליון שקל: בר רפאלי תגיש מחר ערעור

מחר חל המועד האחרון להגשת הערעור של בר רפאלי לביהמ"ש העליון, על חיובה לשלם מס בישראל על הכנסות בהיקף עשרות מיליוני שקלים בחו"ל בשנים 2009 ו-2010 ● טענת עורכי הדין בערעור תהיה, כי מרכז חייה ועסקיה של רפאלי בשנות המס הרלוונטיות היה מחוץ לישראל, לא כל שכן בהיותה בת זוגו הקבועה של הכוכב ההוליוודי ליאונרדו דיקפריו לאורך שנים

יובל שטייניץ, ניידת הבחירות של גלובס / צילום: כדיה לוי

מחריפים את המאבק: עובדי משרד החוץ מונעים משטייניץ להגיע לכנס אנרגיה בינלאומי במצרים בשבוע הבא

בכנס משתתפים שרי האנרגיה של ירדן, יוון, קפריסין, איטליה והרשות הפלסטינית, והוא מיועד לשיפור יחסי הסחר בתחום הגז בין המדינות ● יו"ר הועד, אלי יפרח: "אלה הם צעדים שננקטים בצער רב. אם למשרד האוצר היה אכפת מן הכלכלה הישראלית, הם היו לפחות מגיבים לנו" ● גם נסיעה מתוכננת של ראש הממשלה לטוקיו מעוכבת בשלב זה

אהוד ברק מציג את הצעיף שכיסה את פניו כשיצא מדירת אפשטיין / צילום: אמיר מאירי

ברק תוקף: "כל מי שמפריע לנתניהו להיות בשלטון הופך לבוגד"

במפגש פעילים של מפלגת ישראל דמוקרטית בתל אביב, הצהיר יו"ר המפלגה, אהוד ברק, כי הפרסומים המיוחסים לו ב-24 השעות האחרונות בכל הנוגע למיליארדר המואשם בפדופיליה ג'פרי אפשטיין "הם שקר וכזב" ● "אלימות כלפי נשים היא פשע נגד האנושות, הפשע הנפוץ והבסיסי ביותר, ויש למגרו"

מאיר שפיגלר / צילום: שלומי יוסף

הגירעון יגדל: הביטוח הלאומי הודיע כי יפסיק לרכוש אגרות חוב מהמדינה

זאת לאחר שלדברי מנכ"ל המוסד לא הושגה כל התקדמות במגעים לקראת הסכם חדש בין הביטוח הלאומי למדינה ● שפיגלר ציין כי בעבר הזהירו אותו באוצר שביטול ההסכם יוביל לזינוק בגירעון ל-3.9% - צעד שיביא לפגיעה בדירוג האשראי של ישראל ● מרידור: "שפיגלר לוקח על כתפיו אחריות לסיכונים כלכליים אימתניים"