גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אם אין גשם, תביאו תיירים: אפיק הפרנסה החלופי של החקלאים

גלגל ההצלה של החקלאים? משקים רבים ברחבי הארץ, שהתייאשו מהקשיים הרבים בענף, פותחים עסקים של תיירות חקלאית שמהווים מקור פרנסה מכניס • היתרונות: קשר ישיר עם צרכנים ואפיקי הכנסה חדשים אם יודעים לעשות את זה נכון ● החסרונות: אגרות והיטלים שיש לשלם למדינה והתחייבויות כספיות שעלולות להוביל להתמוטטות כלכלית

חוות בית השיטין/ צילום: בין השיטין ערבה תיכונה
חוות בית השיטין/ צילום: בין השיטין ערבה תיכונה

קטיף תותים, ליטוף עגלים, ביקור ביקב או הליכה במבוך תירס - תיירות חקלאית (אגרו-טוריזים) אינה עוד נישה, אלא ענף משגשג המשמש כאפיק להגדלת הכנסה עבור החקלאים ומהווה למעשה שימוש תיירותי או מסחרי על קרקע חקלאית.

הפעילות התיירותית במסגרת החקלאית יכולה לכלול סיור, הדרכה, סדנה, השתתפות בפעילות כמו קטיף וכד'. חלק מחקלאי התיירות מציעים פעילות כזו באופן קבוע וחלקם מתעוררים בעיקר בעתות של פסטיבלים מקומיים: יין, מסיק זיתים וכד'; חלק מהפעילויות מוצעות בתשלום וחלקן לא, כשהחקלאי יוצא מנקודה הנחה שהמבקר ירכשו מתוצרתו בעת הביקור.

התיירות החקלאית שנפוצה גם באיטליה ובספרד עשויה לייצר מצב אופטימלי ממנו כולם מרוויחים: לציבור יש הזדמנות להתקרב לאדמה ולטבע, החקלאים יכולים לספק לעצמם אפיק להגדלת הכנסה, ולבעלי הצימרים ולמלונאים שבאזור היא מספקת אטרקציות שיכולות למשוך תיירים.

מה שבטוח הוא שבכל מקרה מבחינת החקלאי, לא מספיק לתלות שלט המזמין תיירים או לפרסם מודעה בפייסבוק. יוזמה כזו צריכה לכלול התאמה של השטח החקלאי למבקרים החל באישורים הנדרשים (רמ"י) ועד תשתיות נדרשות (שירותים ושבילי גישה) ואם הוא עשה את כל זה נכון, יש לו הזדמנות למקור הכנסה חדש ורווחי. 

"זו השקעה משתלמת אם בונים אותה נכון ובהתאמה לפוטנציאל המבקרים במקום", אומר שי דותן, מנהל תחום בכיר כלכלה כפרית ותיירות במשרד החקלאות. "אנחנו רואים פריחה בכל הנוגע לתיירות החקלאית בעיקר במשקים הקטנים שמחפשים אפיק הכנסה נוסף לצד העיסוק העיקרי".

משוך בגזר / צילום : אורי אריאל

מבחינת משרד החקלאות, ההגדרה לתיירות חקלאית היא רחבה וכוללת לא רק מרכז מבקרים ברפת או במחלבה אלא גם טיול טרקטורונים או השכרת אופניים ולמעשה כל פעולה של תושבי המרחב הכפרי שמביאה תיירים לאזור, "גם אם התייר רק בא לרכוב על אופניים, אולי על הדרך הוא יקנה מהתוצרת של השכן, וזו פעולה שמעוררת את הכלכלה הכפרית שאליה אנחנו שואפים".

עו"ד עמית יפרח, היועץ המשפטי ויו"ר אגף קרקעות בתנועת המושבים, מסביר כי החלטה 1316 של רשות מקרקעי ישראל מדצמבר 2013, "מאפשרת למושבניקים להקים בנחלתם מבנה לפעילות שאינה בהכרח חקלאית (פל"ח). מדובר במבנים המשמשים פעילויות שהן תומכות חקלאות, כגון חוות רכיבה טיפולית או בית-בד לייצור שמן, או אפילו מרכז לפעילות תיירותית, מתוך מטרה להגדיל את יעילות השימוש בקרקע ולפתוח את המשק לתיירות כפרית מבורכת.

"ההחלטה מכירה בשלושה סוגי מבנים, שישמשו כנלווים לחקלאות או כשלב בתהליך העיבוד של התוצרת החקלאית. הסוג הראשון הוא מבנים לגידול בעלי חיים שלא למטרת מאכל (דוגמת חוות רכיבה טיפולית), שירותי טיפול ואחסנת בעלי חיים וכו'. הסוג השני הוא מבנים לעיבוד ראשוני של התוצרת, דוגמת בית בד, יקב, בתי מלאכה לייצור קוסמטיקה מצמחי תבלין וכו'. הסוג השלישי הוא מבנים לפעילות תיירותית וחינוכית, השואבים מהמורשת החקלאית וההתיישבותית של המושב.

"מבנים כאלה פעלו במושבים ברחבי הארץ גם לפני ההחלטה, והחידוש העיקרי בהחלטה הוא האישור שניתן לבעל הנחלה למקם את המבנה בכל חלקה א', שהיא כל השטח הרציף שנמצא מאחורי בית המגורים - ולא רק בשטח המגורים כפי שהיה עד כה. בין היתר מדובר גם על הקמת חנות לממכר התוצרת החקלאית של בעל הנחלה. בכך יתאפשר לרבים להגדיל את הפעילות המכניסה שלהם ללא מגבלת מקום. השימוש במבנים, אגב, לא ניתן להעברה או להשכרה".

יפרח מדגיש כי "הקמת המבנה אינה מצריכה שינוי יעוד של הקרקע הלא חקלאית: חלקו ייחשב כשטח חקלאי וחלקו ייחשב כפעילות לא-חקלאית. בכך תיחסכנה לבעל הנחלה העלויות הכבדות והביורוקרטיה הרבה שהיו מנת חלקו עד עתה בהקמתם של מבנים תומכי חקלאות. שטח המבנה לתעסוקה לא-חקלאית לא יעלה על 500 מ"ר ועל מנת להסדירו מבחינה קניינית יהיה על המושבניק לשלם רק על השטח שמוגדר כלא-חקלאי. על תשלומים אלו יחולו הנחות אזורי עדיפות לאומית".

לדבריו, "הסיבות להחלטה טמונות בקושי המתגבר בשנים האחרונות להתפרנס אך ורק מהנחלה החקלאית, מה שהציף את הצורך בפעילויות כלכליות משלימות, בעלות צביון תומך חקלאות או תלוי חקלאות, שיאפשרו לבעלי הנחלות להתפרנס בכבוד. ההחלטה גם נותנת מענה לבעלי הנחלות שהקימו פעילויות כאלה במשקם ונותרו ללא מסלול המסדיר את מצבם".

דורכים על שתילים, עוקרים עצים

נשמע נפלא, אבל לבנת גינזבורג, מנהלת התיירות של צפון הנגב, מספרת שהקשיים הכרוכים בהקמת עסק חקלאי, דומים לאלו שמעלים יזמים של כל עסק קטן. "זה דורש אינספור אישורים והיתרים. מי שרוצה לעשות דברים בצורה חוקית לא תמיד יכול. אין עדיין תוכנית פל"ח (פעילות לא-חקלאית) מוסדרת שמגדירה את כל התחום.

"קחי למשל מקום שיש לו היתר לבית אריזה. אם הוא רוצה לשלב גם מרכז מבקרים הוא צריך לעשות הליך שינוי ייעוד של הקרקע ואז הוא מתחיל להיכנס להיטלים שהם לא תמיד פרופורציונליים להשקעה. מעבר לזה יש מקומות שצריכים להמציא אישורים ממשרד הבריאות כמו מחלבה ולעשות ביטוח למבקרים ועוד. פגשנו חקלאים מאיטליה שמציעים תיירות בחוות שלהם ושאלתי על הקשיים שהם מתמודדים עמם - לא הבינו מה אני רוצה מהם. פה הכול קשה".

עוד אומרת גינזבורג "יש חקלאים שמראש יגידו שהם לא רוצים להיכנס לזה. יש כאלה שחוו נזקים והרס בתוצרת שהם מתפרנסים ממנה. דורכים על שתילים, עוקרים שיחים, מה לא. אנחנו מנסים לשכנע כמה שיותר להיכנס לזה לאור הביקוש והפוטנציאל אבל צריך לעשות את זה נכון ובצורה מושכלת ושלא ייגרמו נזקים. יש לנו חקלאי שפתח קטיף תותים ועקרו לו את כל השתילים".

"לא פשוט להיות חקלאי בישראל", אומר ד"ר עדי נעלי, מנהל ענף הזית במועצת הצמחים. "ההכרח במקרה שלנו הוא המורה הטוב ביותר שיש. התיירות החקלאית הפכה לצורך קיומי עבורנו. החקלאים הם עם נחוש ועיקש שעושה כל הזמן מאמץ לשפר את איכות המוצר אבל כדי לשרוד הם חייבים למצוא אפיקי שיווק ישירים ופעילות תומכת חקלאית. כאן נכנסת לתמונה התיירות כפרית.

"תרבות שמן הזית התחילה כאן לפני אלפי שנים ויש לנו סיפור לספר. דרך הסיפור גם מעודדים צריכה של שמן זית ישראלי איכותי. תיירות כפרית היא חלק משיווק המוצר ומבחינתנו זו אג'נדה שמקרבת את הצרכנים למוצר הישראלי ולא למוצרים המיובאים שיש על המדפים בסופרמרקט שלבית בד קטן אין דרך להגיע אליהם".

"מרכז מבקרים יכול להיות כזה שתומך בייצור החקלאי ולפעמים הוא הדבר היחיד שנותן לו זכות קיום", אומר נעלי. לדבריו, הפסטיבלים העונתיים (שמן זית, תפוח אדמה וכד') הם ה"לחם והחמאה" של תיירות החקלאות. "כאן לא נדרשת השקעה וסבך ביורוקרטי של הקמת שטח בבית הבד, משלמים למארגני הפסטיבל, מרימים דוכן ומצפים למערך שיווקי שידאג להביא כמה שיותר מבקרים".

כמה עולה להוסיף לעסק חקלאי נדבך תיירותי?

שי דותן: "אפשר להתחיל את הפעילות בהשקעה קטנה יחסית אבל לפני כן חובה לבחון היתכנות עסקית. היה לנו חקלאי מעוטף עזה שקנה טרקטורונים כדי להציע טיולי שטח. הוא השקיע בזה המון כסף אבל אנשים לא הגיעו. הוא נאלץ לבטל את הביטוח על הטרקטורונים בכדי לחסוך בעלויות והעסק לא מתרומם. מצד שני חקלאי שמתחיל לארח ברפת שלו עושה את זה בהשקעה מינימלית שיכולה לכלול את צביעת הרפת, פינוי מקום להתכנסות ואפילו בשלב ראשון בלי לבנות שירותים למבקרים אלא להכניס אותם לשירותים שלו בבית. אם רואים שהעסק רץ מגדילים את ההשקעה.

לדברי דותן, "הרפת מוגדרת כמקום חקלאי. אם רוצים להפוך חלק ממנה למקום התכנסות או למרכז מבקרים צריך היתר בנייה ולשלם לרמ"י היוון בעד הדבר הזה. הפרוצדורה הזו כוללת גם היתר מוועדה מקומית, אישור שומה של רמ"י וזה תהליך שעשוי לקחת כשנה. בשלב הבא החקלאי צריך לבקש רישיון עסק מהרשות המקומית, בעיקר לטובת אירוח קבוצות מאורגנות כמו תלמידים שדורשים רישיון עסק. מי שמסתפק באירוח של משפחות בשבת לא חייב רישיון עסק כל עוד הוא לא מבצע שינויים במבנה".

עוד דותן מציין כי לתושבי הצפון יש הנחות אזור לעומת חקלאי המרכז, שיכולים לשלם אלפי שקלים רק עבור השמאות של רמ"י. "להם אנחנו מציעים לעשות מראש תחשיב כלכלי להיתכנות".

ואחרי שעברו את כל ההליך הזה, האם תכלס התיירות מגדילה את הכנסת החקלאים?

"בהחלט. יש משקים שהתיירות ממש הצילה אותם". ומוסיף נעלי: "התיירות היא זכות הקיום לרבים מבתי הבד בישראל שאין להם אפשרות להגיע למדפים ברשתות המזון. זה לא רק ההכנסה הישירה לחקלאי. בפריפריה התיירות הזו מספקת פרנסה למסעדה ליד או לאירוח הכפרי הסמוך. מעבר להכנסה הישירה יש גם הכנסה עקיפה שבאה לאור ההכרה בתוצרת המקומית, גם אם הצרכן ירכוש אותה אחר כך במקום אחר".

"מי שעושה את זה נכון מרוויח מזה טוב", אומרת גינזבורג ", זו בהחלט אלטרנטיבה להכנסה נוספת לעסקים הקטנים. עבור העסקים הגדולים זה בעיקר נושא של מיתוג".

האם יש מקומות שהתיירות הפכה מעסק משני לעסק העיקרי?

"אני לא מכיר מקומות כאלה אבל צריך לזכור שכפי שהחקלאות היא ענף עונתי גם התיירות היא ענף לא יציב. מצד שני ברור שכל שקל שהחקלאים מכניסים הוא מבורך ובעיקר לקטנים. עבור יקב שמייצר 5,000-10,000 בקבוקי יין בשנה, הקמה של מרכז מבקרים יכולה להיות בגדר 'להיות או לחדול'. כל בקבוק שיימכר ישירות ביקב זה רווח נקי. אצל היקבים הגדולים השיקול הוא אחר לגמרי".

"יש עסקים כמו 'שביל הסלט' שהפך את העסק התיירותי לעסק המרכזי שלו", אומרת גינזבורג. "אבל בדיוק כמו בכל עסק חייבים להתמקצע ולעשות את כמו שצריך. בדומה לצימרים - אם מתייחסים לזה כאל עסק צדדי זה נראה ככה. זה לא מתאים לכל אחד".

האם אתם ממליצים מהעסקים לגבות כסף מהמבקרים?

דותן: "זה תלוי. יקב למשל יציעה טעימות וסיור שעליהם הוא יכול לגבות סכום מסוים שיוחזר בקנייה של בקבוקים, יש יקבים שלא גובים דבר. בבתי בד שמוכרים שמני זית ומוצרים אחרים לרוב לא יגבו כסף כי יוצאים מנקודת הנחה שיימכרו מוצרים. באתרים של קיטוף עצמי יגבו סכום סמלי לכניסה ויתנו סלסלה של פירות במסגרת התשלום. ביקור ברפת או מרכז מבקרים לליטוף חיות שאין לו מה למכור - אך טבעי שייקח תשלום. בדרך כלל מדובר ב-25-40 שקל למבקר ויש מקומות שמההורים גובים פחות".

עסקים לדוגמא

התיירים מחו"ל על הכוונת: "שלא יסעו רק לירושלים ולתל-אביב"

משרד התיירות מקווה לסיים את השנה הנוכחית עם מספר שיא בתיירות הנכנסת לישראל - 4 מיליון תיירים. גם החקלאים רוצים ליהנות מזרם התיירים ולהוציא אותם מחוץ לתל אביב או לירושלים.

לדברי דותן, "כיוון שהתייר הישראלי נוסע המון לחו"ל, זה פגע בתיירות הפנים במרחב הכפרי. המחשבה היום היא על תיירות נכנסת ואנחנו מזהים פה פוטנציאל. יש התעניינות עולמית בענפי החקלאות, יש תיירים שבאים ורוצים לראות ולחוות חקלאות מקומית, החזון הוא שיהיה אתר מאורגן כמו אגרוטוריזסמו האיטלקי שמציע מסלולי תיור וביקור אצל חקלאים. אתר מאוגד כזה ימלא את הצימרים באמצע השבוע ולא רק בסופי שבוע ואם זה יקרה הם יוכלו להוזיל מחירים ולהתחרות בצימר בחו"ל שעולה 50 אירו ללילה".

שם, מסביר דותן, החוויה היא אחרת בעיקר לאור העובדה שגם המדינה מכירה בחשיבות הנושא. "בשבוע שעבר יצאתי עם קבוצה של חקלאים ושל מנהלי מחלקות לביקור שאירח משרד החקלאות בכדי ללמוד את המודל שקיים באיטליה", מספר דותן, ומסתבר שיש מה ללמוד: ב-2006 נחקק חוק התיירות הכפרית באיטליה והוא כולל עקרון חשוב שמאפשר לחקלאים מראש להגדיל את הכנסתם היות שהחוק קבע שהחקלאים משלמים מס מופחת למדינה. לפחות 50% מעסקי החקלאות משלבים עסקים תיירותיים שגם עליהם משלמים מס הכנסה מופחת.

"זה תמריץ יפה וחשוב שמביע את ההכרה והחשיבות של המדינה לשמור על הענף החקלאי - וזה בעצם כל העניין. זו התוכנית היחידה שבה הממשלה תומכת כספית באנשים פרטיים בהיקף של מיליארדי אירו בשנה והכול כדי לשמור על החקלאים הלוואי וזה היה קורה גם פה".

עוד כתבות

מסורק תת קרקעי ועד רחפנים: הכירו את 10 הסטארט-אפים המבטיחים לשנת 2024

גלובס בוחר את הסטארט-אפים המבטיחים של ישראל השנה ה-18 ברציפות: חברות הייטק הצומחות והמסקרנות ביותר, אלה שמייצרות אימפקט על תעשיות וצרכנים רבים, ונמצאות על המסלול הבטוח להנפקה ● הרשימה מתבססת על בחירות של קרוב ל-70 קרנות השקעה מקומיות וזרות מובילות בהייטק הישראלי ● החשיפה המלאה

מטוס אל על / צילום: דני שדה

פעם בחצי שנה זה קורה: איך יראה היום שאחרי עדכון מדדי הבורסה?

השבוע תפרסם הבורסה את עדכוני המדדים שלה ולפי הערכות יצטרפו למדד 125 היוקרתי אל על ואלקטריון ● בפעם הקודמת ששתיהן נכנסו למדד אחרי זינוק חד במניות שלהן, הן צנחו בחדות ● "כך זה עובד בכל העולם", מסבירים בבורסה. אבל ספק אם ההיסטוריה תחזור על עצמה

מירב בן ארי, יש עתיד טוויטר, 23.5.21 / צילום: שלומי יוסף

האם הרקע המקצועי של המפכ"ל המיועד של בן גביר חריג ביחס למקובל?

האם הרקע המקצועי של המפכ"ל המיועד אבשלום פלד הוא חריג? צללנו להיסטוריה ● המשרוקית של גלובס

אילוסטרציה: shutterstock

החשש מחלחל לשווקים: פרמיית הסיכון של ישראל בשיא של 11 שנים, ומרווחי האג"ח ממשיכים להתרחב

מדד ה-CDS הישראלי, המגלם את עלות הסיכון שמדינת ישראל לא תצליח לשלם את חובותיה, עלה ב-18% בשבוע האחרון ● במקביל, המרווחים של איגרות החוב הדולריות של ישראל מול ארה"ב קופצים

כטב''ם מדגם שאהד 136 מוצג בטהרן / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

רשת הברחות מתוחכמת: איך המערב ינצח את הכטב"מים האיראניים?

בעקבות המתקפה על ישראל, בארה"ב מתכננים עיצומים חדשים על תוכנית כלי הטיס הבלתי מאוישים של איראן ● באירופה מצטרפים למהלך על מנת להיאבק בהתחמשות של מוסקבה דרך טהרן ולמנוע הסלמה במזרח התיכון ● לצעדים אלו תהיה משמעות, לפי מומחים, אך לא גדולה. הסיבה: סין ורוסיה

ניסוי שיגור בטילי SM-3 / צילום: Reuters, U.S. Navy/Handout

מספינה בלב ים: הכירו את המתחרה החדש של חץ 3

חברת עין שלישית ביצעה מסירה ראשונה של "חייל רפאים", רחפן זעיר בעל יכולות AI, שמטרתו לסייע לכוחות קרקעיים לגלות אויבים בשטח פתוח ● חץ 3 כבר אינו המיירט המבצעי היחיד מחוץ לאטמוספירה ● עשות אשקלון רוכשת את אי.די.סי ב-40 מיליון שקל  ● ארה"ב אישרה מכירה של מערכות תקשורת בסך כ־100 מיליון דולר לסעודיה, וחיל האוויר האמריקאי רוצה להקים טייסות שיורכבו ממטוסי קרב בלתי־מאוישים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

פרויקט מתחם אילת של אאורה ברמת השרון / הדמיה: 3dvision ltd טרי די ויז'ן בע''מ

פינוי בינוי: אאורה שילמה היטל חריג עבור הדיירים לעיריית רמת השרון והם נדרשים להחזיר לה את הכסף

פרויקט הפינוי בינוי של אאורה במתחם אילת בשכונת מורשה, נבנה בשני שלבים ויכלול בסופו של דבר 687 יח"ד בשישה מגדלים עם שטחי מסחר ● כדי לא לעכב את הפרויקט וקבלת היתר הבנייה, החברה שילמה לפני כארבע שנים את התשלום וכעת מבקשת את הכסף ששולם בחזרה מהדיירים

מטוס אל על / צילום: Shutterstock

אחרי הצניחה בתחילת המלחמה: התאוששות בענפי התיירות והבילויים

חג הפסח שיחול בקרוב מחולל רכישות בתחום החופשות והמופעים ● אתר KSP מרחיב את שיתוף־הפעולה עם שטראוס לצד מותגים כמו ויסוצקי ולוואצה ● הדירוג החודשי של אתרי האונליין

עמיקם בן צבי, יו''ר דירקטוריון אל על / צילום: דוברות אל על

יו"ר דירקטוריון אל על נחקר בחשד למעורבות בפרשת שחיתות בנתיבות

משטרת ישראל אישרה כי עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, נחקר בחשד למעורבות בפרשה בתחום טוהר המידות שבה נחקר גם ראש העיר נתיבות, יחיאל זוהר ● בא כוחו של בן צבי, עו"ד נתי שמחוני: "מר בן צבי מכבד את רשויות אכיפת החוק, משתף פעולה באופן מלא והוא סמוך ובטוח כי בסופה של הבדיקה יוברר שלא דבק כל רבב בהתנהלותו"

איך המוסדיים מחליטים איפה תשב הפנסיה שלכם / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

הבכיר שחושף באופן נדיר את הסודות על איך משקיעים את הפנסיה שלכם

הצצה אל מאחורי הקלעים של דיוני ועדת ההשקעות של גוף מוסדי: היכן להגדיל סיכון, כמה פיצוי נדרש עבורו, עד כמה משפיעים השווקים העולמיים על החוסך הישראלי, ואילו אתגרים ייחודיים עומדים בפני מנהלי קופות הגמל וקרנות הפנסיה וההשתלמות המקומיים

שרון גל / צילום: סטודיו תומאס תומר שלום, ויקימדיה

האיום עשה את שלו? שרון גל יישאר בערוץ 14

לפני כשלושה שבועות הודיעה רשת 13 כי העיתונאי שרון גל חוזר לשורותיו, ובערוץ 14 מיהרו להוציא לגל מכתב התראה, מאחר שהוא חתום על חוזה עד סוף 2024 ● כעת נראה כי המהלך עשה את שלו, וגל יישאר בערוץ 14 ויגיש שם את רצועת 19:00

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

הבורסה ננעלה בעליות חדות אבל ירדה ב-1.1% בסיכום שבועי; מדד הבנקים זינק ב-1.8%

ת"א 35 עלה ב-1.3% ● סיכום השבוע: מדדי ת"א-35 ות"א-90 ירדו בכ- 1.1% ובכ-0.6%, בהתאמה, ירידות שערים אפיינו את מרבית המדדים הענפיים, בראשם מדד ת"א-ביומד שירד השבוע בכ-7.6% ● ב-2 במאי יתווספו למדד ת"א-35 מניות פתאל ושופרסל, יגרעו קבוצת אשטרום ושיכון ובינוי ● תשואת האג"ח הממשלתי ל-10 שנים עלתה השבוע בכ-0.1% והגיעה לכ- 4.8% בסוף השבוע

נטפליקס / צילום: Shutterstock, Vantage_DS

נטפליקס עקפה את הציפיות; המניה יורדת במסחר המאוחר

ענקית הסטרימינג דיווחה על הכנסות של 9.37 מיליארד דולר לעומת צפי של 9.28 מיליארד דולר ● הרווח זינק ב-86%, לעומת צפי לעלייה של 56% ● החברה הוסיפה כ-9.3 מיליון מנויים ברבעון, ב-80% יותר מהצפי ● למרות התוצאות המדהימות, התחזית המאכזבת של החברה מפילה את המניה במסחר המאוחר

איראן נערכת למתקפת תגמול ישראלית/ עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כך נערכת איראן למתקפת תגמול ישראלית

ארה"ב ומדינות אירופה לוחצות על ישראל למתן כל תגובה למתקפה שביצעה איראן בסוף השבוע, בתקווה לצנן את המתיחות ● משמרות המהפכה וחיזבאללה צמצמו את נוכחות הקצינים הבכירים שלהם בסוריה ● עפ"י דיווח c"וול סטריט ג'ורנל", ישראל תזהיר את בעלות בריתה הערביות לפני שתגיב, ותגביל את התקפותיה למתקנים בסוריה הקשורים לאיראן

איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו? / עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

לאמיצים בלבד: איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו

המתיחות בין איראן לישראל הביאה את מדדי הפחד בארץ ובחו"ל להיסחר סביב שיא של חמישה חודשים ● ממה מורכבים מדד הפחד הישראלי והאמריקאי? איך משקיעים בהם? ואיזה פרדוקס גלום בתוכם? ● גלובס עושה סדר

שלומית וייס / צילום: שלמה שהם

"חייבים להיות מהירים וגמישים יותר": העזיבה של הבכירה הישראלית והשינוי הארגוני באינטל

לפי מכתב שנשלח לעובדי החברה אמש נראה כי באינטל החליטו לאחד פעילויות בתחום הפיתוח ולהעביר את המשקל לפיתוח בתחום השרתים ובינה מלאכותית ● צעד זה הוביל בסופו של דבר להחלטתה של הישראלית הבכירה בחברה, שלומית וייס, לפרוש ממנה ● "עלינו להגביר את המהירות והגמישות בביצועים שלנו", נכתב במכתב

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: יוסי זמיר

משרד הכלכלה מציג: כשאין יעדים, אין כישלונות

במקום לעמוד ביעדים, משרדי הממשלה פשוט מוחקים אותם ● בפיקוד העורף שלפו הודעה לילית שהותירה את הילדים באוויר ● והמסעות לפולין התרוקנו מערך ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

פיצוחים / צילום: תמר מצפי

הגרעינים של חממה בדרך החוצה מהבורסה - מי ייכנס במקומם?

חברת חממה סחר קיבלה הצעה להוצאת פעילותה מהבורסה והכנסת פעילות נדל"ן במקומה ● בעקבות מלחמת חרבות ברזל לחברה חובות בהיקף של 1.6 מיליון שקל מתושבים מרצועת עזה

אביב ומתיאו שפירא, אדיר טובי ורובי ליאני, חברת XTEND / צילום: כדיה לוי

עפים כמו פרפר, עוקצים כמו דבורה: הרחפנים שמשנים את תורת הלחימה

הרחפנים של אקסטנד הפכו פופולריים במלחמה בעזה, ואף הצילו חיים • עכשיו היא עובדת על מערכת משולבת שתיקח את יכולות הרובוטים קדימה ותסייע להם לפעול בצוות ● הסטארט-אפים המצליחים, פרויקט מיוחד

ספר יעדי הממשלה: איך להתחמק מכישלונות קודמים ולשחק בנתונים / איורים: גיל ג'יבלי

ספר יעדי הממשלה: איך להתחמק מכישלונות קודמים ולשחק בנתונים

הממשלה פרסמה את יעדיה השנתיים לשנת 2024, אך הפירוט הארוך כולל אינספור דוגמאות להתחמקות מהצגת יעדים קודמים, שינויי מתודולוגיה חשודים, מניפולציות במספרים או תוכניות לא ריאליות