גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שאלה של מיליארד וחצי דולר: כל הסתירות בהודעה של בנק ישראל על הפסקת רכישת דולרים

במסגרת תוכנית לבלימת התחזקות השקל כתוצאה מהפקת הגז, בנק ישראל רכש 14 מיליארד דולר • הבנק הודיע על הפסקת הרכישות המט"ח למרות שהפתרון הקבוע למניעת הייסוף - קרן העושר - לא יפעל לפני 2020 • הערכות: להחלטת בנק ישראל תהיה השפעה מזערית על השקל

השקל זינק שלשום (יום ב') לזמן קצר בעקבות הודעה מפתיעה של בנק ישראל על הפסקת רכישות המט"ח במסגרת התוכנית לקיזוז השפעת הפקת גז על שער החליפין. הזינוק בשער השקל ביטא כנראה תגובה ראשונית בלבד של המשקיעים בשווקי המט"ח, משום שלפי כל ההערכות לא תהיה להפסקת רכישות המט"ח במסגרת התוכנית השפעה של ממש על שער החליפין. חשוב להדגיש כי בנק ישראל לא שינה את מדיניות ההתערבות שלו בשוק המט"ח וביכולתו לרכוש מט"ח בחופשיות, שלא במסגרת התוכנית, כפי שעשה לעתים קרובות בשנים האחרונות. "גלובס" עושה סדר ברכישות המט"ח של בנק ישראל.

שיעור רכישות המט"ח הקשורות לגז גם ככה בירידה

מהי תוכנית רכישות המט"ח לקיזוז השפעת הגז?

ד"ר סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל הקודם, יזם את תוכנית הרכישות כמענה לאירוע חריף אך נקודתי שהכניס ללחץ את בנק ישראל. במארס 2013 החל מאגר 'תמר' הישראלי להזרים גז טבעי לישראל. תחנות הכוח של חברת החשמל וצרכנים אחרים עברו לצרוך גז מקומי במקום דלקים מיובאים מחו"ל -סולר, מזוט ופחם - שתמורתם שילמה חברת החשמל במט"ח.

מעבר לכך דיווחים על עסקאות ייצוא גז מ'תמר' העומדות להיחתם עוררו בשווקים ציפיות לשיטפון של הכנסות במט"ח שיזרמו למשק ויחזקו מאוד את שער השקל - אפקט המחולל את מה שמכונה 'המחלה ההולנדית'. השמועות הולידו גל רכישות ספקולטיוויות שהקפיצו את שער השקל מול הדולר בתוך זמן קצר ב-12%.

פישר החליט לבלום את המגמה הזו באמצעות התחייבות של בנק ישראל לרכוש מט"ח בכמות שתקזז את האפקט הריאלי של הפקת הגז על שער החליפין. את התוכנית הזאת מפסיק כעת בנק ישראל בתום חמש שנים ורכישות מט"ח בהיקף מצטבר של כמעט 14 מיליארד דולר.

מדוע הוחלט כעת על סגירת את תוכנית הגז?

עיתוי ההחלטה לא היה מקרי. בכל שנה בסביבות נובמבר מתכנסת הוועדה המוניטרית של בנק ישראל כדי להחליט מה יהיה היקף רכישות הדולרים במסגרת התוכנית לשנה הקרובה. ההחלטה מתקבלת על בסיס אומדן מקצועי שמנסה להעריך בכמה קטנו רכישות המט"ח כתוצאה מכך שהגז מקומי מחליף נפט ופחם מיובאים, שעבורם שילמו במט"ח. בשנים האחרונות הסכום עמד על 1.5 מיליארד דולר ואפשר להניח שגם ב-2019 הסכום יהיה דומה. ואולם, בוועדה הגיעו למסקנה שאין עוד צורך.

איזו השפעה תהיה לסגירת התוכנית?

בהודעה שפרסם בנק ישראל שלשום על סגירת תוכנית הגז נטען כי קיים קשר בין ההחלטה על הפסקת רכישות המט"ח ב-2019 לבין הקמתה הצפויה של קרן העושר בשנה זו. פישר, נזכיר, יזם את תוכנית הרכישות כפתרון זמני בלבד ללחצים לייסוף השקל שמקורם בהפקת הגז. הפתרון הקבוע לבעיה הזו אמור להיות קרן העושר של אזרחי ישראל - קרן שאמורה להשקיע מחוץ לישראל את תקבולי המס שישלמו יצחק תשובה ושותפיו למאגרי הגז על רווחי היתר שיהיו להם ממכירות הגז.

מה שמוזר בסיפור הזה הוא שלפי ההודעה קרן הגז תתחיל להשקיע כספים בחו"ל רק ב-2020. מדוע אם כן לא הוחלט להמשיך את התוכנית שנה נוספת, עד 2020? הסיבה אמיתית היא שמעבר לשמירת האמינות של הבנק לא הייתה לתוכנית שום הצדקה אמיתית. כפי שמסביר אורי גרינפלד הכלכלן הראשי של בית ההשקעות פסגות מדובר בסכום קטן יחסית והעובדה שהוא פורסם מראש ומומש לאורך השנה כולה גרמה לכך שהשפעתו בפועל על שער החליפין הייתה אפסית. היקף הרכישות השנתי עמד בשנים האחרונות על 1.5 מיליארד דולר - כמחצית המחזור היומי בשוק המט"ח.

ואולי הסיבה היא סיום כהונת הנגידה?

האפשרות שהנגידה היוצאת ד"ר קרנית פלוג מבקשת להשאיר שולחן ריק למחליפה העתידי הועלתה בשווקים כאחד ההסברים האפשריים לסגירת הקרן. בבנק ישראל אומרים בתגובה כי "חילופי הנגידים לא היוו שיקול בשום צורה".

 מה קורה עם קרן העושר?

לא הרבה. החוק להקמת הקרן נחקק ב-2014, רק שהקרן צפויה לקום ב-2019. הסיבה לכך היא שגביית המס המיוחד אמורה להתחיל רק לאחר שהרווח המצטבר של יזמי הגז יעבור תקרה מסוימת - המועד העדכני לכך לפי תחזיות רשות המסים הוא סוף 2019.

בעת ההליכים להקמת הקרן צפה בנק ישראל כי עד לשנת 2040 יצטברו בקופתה כ-72 מיליארד שקל, אך ב-2015 פרסם בנק ישראל תחזית יותר פסימית. בינתיים נראה כי בממשלה לא ממהרים להקים את הקרן. לפי החוק, הקרן אמורה להיות מורכבת ממועצה ומוועדת השקעות. על חברי המועצה צריכה להמליץ וועדת איתור בראשות שופט בדימוס ובהשתתפות מנכ"לי משרדי ראש הממשלה והאוצר והמשנה לנגיד בנק ישראל. עד היום לא מונה למועצה אף חבר. 

עוד כתבות

משרדי חברת השבבים TSMC, בטייוואן / צילום: ap, Chiang Ying-ying

התחזית האופטימית של ענקית השבבים מטייוואן: ההכנסות יזנקו פי 2

יצרנית השבבים TSMC הציגה דוחות רבעוניים חזקים ועקפה את תחזיות האנליסטים בשורת ההכנסות והרווח ● המומנטום החיובי צפוי להימשך כשעל פי ההערכות החברה צפוי להכפיל את הכנסותיה

ייפוי-כוח מתמשך. זה ההליך שיחליף אותו / אילוסטרציה: Shutterstock, REDPIXEL.PL

חקיקה חדשה: תומך החלטות לקשיש או בעל מוגבלות - במקום אפוטרופוס

השבוע נחקק המוסד של "תומך החלטות" ● מה זה אומר, מה ההבדל בין התומך לבין אפוטרופוס, ולמה בעצם צריך מינוי פורמלי מבית המשפט רק כדי לסייע לאדם קשיש או מוגבל?

חן אמסלם ודביר בנדק בקמפיין מזרחי טפחות / צילום: עופר חג'יוב

מזרחי טפחות משקיע את התקציב הגדול ביותר, ומתברג במקום השני בזכירות

הפרסומת הזכורה ביותר זה השבוע השלישי שייכת לבנק לאומי, עם גל תורן והשיר "יש מוצ"ש" - כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הופעה קצרה של אירנה בקמפיין קטן ורזה מספיקה לשופרסל כדי להתברג בדירוג ולזכות באהדה

עילית רז, טרבור מילטון ואליזבת הולמס / צילומים: AP - Lawrence Neumeister, Jeff Chiu, Brittainy Newman, איל יצהר

תעשיית הטק מגייסת את הבינה המלאכותית למאבק בהונאות משקיעים

בשנים החולפות נרשמו מקרי הונאה רבים בהייטק, בהם יזמים גייסו כספים ממשקיעים, ללא בדיקת נאותות מספקת ● במטרה לצמצם את ההונאות הבאות, חברות רותמות כיום כלי בינה מלאכותית לשלל אוטמציות בהתנהלות החברה ● במקביל, גורמים בענף חוששים מההשלכות

איל וולדמן / צילום: פרטי

איל וולדמן מגלה: "עברו עליי ימים כואבים וקשים מאוד"

"אני כל הזמן חושב מה דניאל הייתה עושה, איך זה היה אם היא הייתה פה עכשיו", מספר איל וולדמן על בתו דניאל שנרצחה בנובה. מאיפה הוא שואב כוח? ● פרויקט מיוחד 

יו''ר בית הנבחרים, מייק ג'ונסון / צילום: ap, J. Scott Applewhite

4 מיליארד דולר לכיפת ברזל: חבילת הסיוע האמריקאית בדרך להצבעה

בוושינגטון, סוגיית חבילת הסיוע לישראל, אוקראינה וטייוואן עשויה להתקדם כבר בימים הקרובים ● יו"ר בית הנבחרים מייק ג'ונסון בשיתוף רפובליקנים נוספים הציגו אמש חבילת סיוע הכוללת 26.4 מיליארד דולר לישראל ● דיווח: ארה"ב הסכימה לתמרון ישראלי ברפיח, בתמורה לתגובה לא נרחבת נגד איראן

מירב בן ארי, יש עתיד טוויטר, 23.5.21 / צילום: שלומי יוסף

האם הרקע המקצועי של המפכ"ל המיועד של בן גביר חריג ביחס למקובל?

האם הרקע המקצועי של המפכ"ל המיועד אבשלום פלד הוא חריג? צללנו להיסטוריה ● המשרוקית של גלובס

אירוע חציית הביטקוין / צילום: Shutterstock

פעם בארבע שנים: כל מה שכדאי לדעת על האירוע הגדול של הביטקוין

אירוע חציית הביטקוין שמתרחש אחת לארבע שנים צפוי לצאת לדרך היום בשעות הערב (שעון ישראל) ● בפעמים הקודמות זה הוביל לקפיצה גדולה בערכו של המטבע, אך בשוק לא תמימי דעים שזה יקרה גם הפעם ● מה קורה בפועל ולמה הוא כה דרמטי עברו משקיעים הקריפטו?

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

היועמ"שית מתייצבת לטובת וולט: יש לדחות את התביעה הייצוגית להכרה ביחסי עובד-מעביד

לעמדת בהרב-מיארה לא היה מקום לאשר את התביעה הייצוגית מאחר וזו אינה הדרך היעילה וההוגנת להכריע במחלוקת לאור גודלה של הקבוצה הכולל כ-10,000 שליחים ● עוד  נטען כי לא ניתן להכריע בעניינם של כל השליחים על בסיס נתוניו של התובע הייצוגי

הדגם OMODA 5 של צ'רי / צילום: יח''צ

האם הסיניות יתחילו להגיע אלינו מאירופה? צ'רי תייצר כלי רכב בספרד, יצרנים נוספים בדרך

כך מתכוונים הסינים לעקוף את המכס האירופי ● ג'יפ אוונג'ר משיקה בישראל דגם היברידי ● ​נחשף הקרוס־אובר החשמלי החדש של GEELY ● ועוד חדשות מענף הרכב

איראן נערכת למתקפת תגמול ישראלית/ עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כך נערכת איראן למתקפת תגמול ישראלית

ארה"ב ומדינות אירופה לוחצות על ישראל למתן כל תגובה למתקפה שביצעה איראן בסוף השבוע, בתקווה לצנן את המתיחות ● משמרות המהפכה וחיזבאללה צמצמו את נוכחות הקצינים הבכירים שלהם בסוריה ● עפ"י דיווח c"וול סטריט ג'ורנל", ישראל תזהיר את בעלות בריתה הערביות לפני שתגיב, ותגביל את התקפותיה למתקנים בסוריה הקשורים לאיראן

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: יוסי זמיר

משרד הכלכלה מציג: כשאין יעדים, אין כישלונות

במקום לעמוד ביעדים, משרדי הממשלה פשוט מוחקים אותם ● בפיקוד העורף שלפו הודעה לילית שהותירה את הילדים באוויר ● והמסעות לפולין התרוקנו מערך ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

השקל נחלש אל מול הדולר והאירו | עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

השקל מתייצב מול הדולר; הניקיי צלל בכ-2.5%

הדיווחים על תקיפה ישראלית באיראן שלחו את בורסות אסיה לירידות: הניקיי ננעל בירידה של כ-2.5% שנזן מאבדת יותר מאחוז ● הזינוק במחירי הנפט מתמתן: מחיר חבית ברנט עומד על 88 דולר ● מחיר הזהב בשיא של כל הזמנים

ניסוי שיגור בטילי SM-3 / צילום: Reuters, U.S. Navy/Handout

מספינה בלב ים: הכירו את המתחרה החדש של חץ 3

חברת עין שלישית ביצעה מסירה ראשונה של "חייל רפאים", רחפן זעיר בעל יכולות AI, שמטרתו לסייע לכוחות קרקעיים לגלות אויבים בשטח פתוח ● חץ 3 כבר אינו המיירט המבצעי היחיד מחוץ לאטמוספירה ● עשות אשקלון רוכשת את אי.די.סי ב-40 מיליון שקל  ● ארה"ב אישרה מכירה של מערכות תקשורת בסך כ־100 מיליון דולר לסעודיה, וחיל האוויר האמריקאי רוצה להקים טייסות שיורכבו ממטוסי קרב בלתי־מאוישים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

פרויקט מתחם אילת של אאורה ברמת השרון / הדמיה: 3dvision ltd טרי די ויז'ן בע''מ

פינוי בינוי: אאורה שילמה היטל חריג עבור הדיירים לעיריית רמת השרון והם נדרשים להחזיר לה את הכסף

פרויקט הפינוי בינוי של אאורה במתחם אילת בשכונת מורשה, נבנה בשני שלבים ויכלול בסופו של דבר 687 יח"ד בשישה מגדלים עם שטחי מסחר ● כדי לא לעכב את הפרויקט וקבלת היתר הבנייה, החברה שילמה לפני כארבע שנים את התשלום וכעת מבקשת את הכסף ששולם בחזרה מהדיירים

מסורק תת קרקעי ועד רחפנים: הכירו את 10 הסטארט-אפים המבטיחים לשנת 2024

גלובס בוחר את הסטארט-אפים המבטיחים של ישראל השנה ה-18 ברציפות: חברות הייטק הצומחות והמסקרנות ביותר, אלה שמייצרות אימפקט על תעשיות וצרכנים רבים, ונמצאות על המסלול הבטוח להנפקה ● הרשימה מתבססת על בחירות של קרוב ל-70 קרנות השקעה מקומיות וזרות מובילות בהייטק הישראלי ● החשיפה המלאה

עלי חמינאי, המנהיג העליון של איראן, בתפילת עיד אל–פיטר בטהרן / צילום: Associated Press

שאלות ותשובות: איך בוצעה התקיפה באיראן ומה היה היעד?

מהבסיס הצבאי שהותקף בוצעו במוצ״ש שיגורים לעבר ישראל ● איך ככל הנראה בוצעה התקיפה ומה יקרה עכשיו? ● וגם: התגובה בשווקים והקפיצה במחיר הנפט

פרופ' יוסי מטיאס / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל יוסי מטיאס עובר לתפקיד בכיר בגוגל העולמית

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל ב-18 השנים האחרונות, פרופ' יוסי מטיאס, צפוי לעבור לעמק הסיליקון ולנהל מארה"ב את פעילות המחקר של גוגל העולמית

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לראשונה בהיסטוריה: הממשלה אישרה קיצוץ בתקציב בניגוד לעמדת שר האוצר

הקיצוץ בתקציב, בהיקף של כ-225 מיליון שקל, אושר לדרישתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, ובתום מאבקים בשבועות האחרונים מול שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ● הקיצוץ נועד למימון הקמת מתקני כליאה לאכלוס העצורים הביטחוניים הרבים שנעצרו מאז תחילת המלחמה

פס ייצור החרפנים של XTEND / צילום: כדיה לוי

שורות הצבא התמלאו ברחפנים וברובוטים ואלה המרוויחים הגדולים

שורות צה"ל התמלאו במהלך המלחמה ברחפנים וברובוטים מתוצרת סטארט־אפים ישראליים קטנים, שעד כה נדחקו מהתחום הביטחוני על ידי השחקניות הגדולות ● כעת, משקיעים פרטיים שבעבר נרתעו מהרגולציה הכבדה ומהיקף האקזיטים הנמוך, מגלים עניין בטכנולוגיה צבאית