ניצחון חלקי למתמחים במשפטים שעתרו נגד בחינות ההסמכה בכתב של לשכת עורכי הדין שנערכו ביוני השנה: בית המשפט המחוזי בתל-אביב קבע כי על הוועדה הבוחנת, האחראית על עריכת הבחינות בכתב, לערוך לאלתר בדיקה חוזרת של המבחנים של הנבחנים שעתרו נגד הציון שניתן להם ב"מטלת הכתיבה" במבחן (בעקבות רפורמה בחוק לשכת עורכי הדין, שבמסגרתה נקבע כי לבחינת ההסמכה בכתב של הלשכה יתווסף דין מהותי, בנוסף לדין הפרוצדורלי הקיים, הוספה מטלה של כתיבה וניתוח קייס משפטי).

עוד נקבע כי על חברי חבר הבוחנים לנמק את הציון שניתן כפי שתורה להם הוועדה, וזאת תוך שבוע.

בנוסף נקבע כי המתמחים שיקבלו את הציונים החדשים יוכלו להגיש עליהם ערר תוך 3 ימים ממועד מסירת הציון המנומק; וכי החלטה מנומקת בערר תינתן תוך שבוע ימים מהגשת הערר.

בית המשפט המחוזי קבע עוד כי בנוגע לנבחנים שלא עתרו נגד הציון ויפנו עתה לוועדה בבקשה מתאימה לבדיקה חוזרת על-פי ההנחיות הללו - הוועדה תשקול את הבקשה על-פי הנתונים שיהיו בפניה בכל הנוגע להיתכנות מעשית של בדיקות חוזרות לפי היקף הפניות.

 

החלטה זו ניתנה במסגרת 6 עתירות שהוגשו נגד מבחני ההסמכה של לשכת עורכי הדין במועד קיץ 2018, שנערכו ב-24 ביוני - ואשר אוחדו לדיון אחד. עשרות המתמחים בעתירות העלו שלל טענות נגד המבחן לאחר שהתקבלו תוצאות הבחינה, והתברר כי אחוז המעבר במועד היה נמוך במיוחד. ועדת הבוחנים שבדקה את התוצאות גילתה כי שיעור התשובות הנכונות, גם לשאלות שסווגו כקלות וקלות מאוד, לא היה גבוה. כמו כן, במטלת הכתיבה סברה הוועדה הבוחנת כי הרמה הייתה נמוכה, וצוות בודקי המטלות התרשם מירידה חדה ברמת הניסוח שהפגינו הנבחנים.

בעקבות הדברים נעשתה בדיקה חוזרת של השאלות שבמבחן, ולנוכח ממצאי הבדיקה, פסלה הוועדה הבוחנת 6 שאלות שנכללו בבחינה, ולגבי 5 שאלות נוספות נמצא כי יש להוסיף חלופה נוספת כתשובה נכונה לשאלה. בהמשך לכך פורסמו תוצאות הבחינה והתפלגות נתוני הנבחנים. לאחר פרסומים אלה הוגשו עררים נגד רוב השאלות - 4,732 עררים על 70 שאלות מתוך 78 השאלות שנותרו בבחינה, וזאת לאחר פסילת 6 השאלות. כמו כן, הוגשו 709 עררים על הציון במטלת הכתיבה.

בעקבות העררים החליטה הוועדה לקבל השגות ביחס לשתי שאלות נוספות, אותן החליטה לפסול. על-פי החלטת הוועדה, פסילת שאלה מזכה גם את מי שלא פתר אותה נכונה בנקודה. בסופו של דבר, לאחר העררים, 38% מתוך כלל הנבחנים עברו את הבחינה, והציון הממוצע שלהם עמד על 60.2.

התוצאות, שהיו נמוכות מאוד גם לאחר כל הפסילות והשינויים, הולידו 6 עתירות נגד הבחינה, אשר במסגרתם העלו הנכשלים הסתייגויות שונות מדרך עריכת הבחינות ונגד מהזיקה שבין הלשכה לוועדה הבוחנת; העלו טענות פרטניות בקשר ל-17 מהשאלות בשאלון הרב-ברירה; וכן העלו השגות על "מטלת הכתיבה" - ובפרט דרשו לקבל את ההנמקה המלאה שניתנה לציונים שניתנו בה, ובכלל זה הפרסום החלקי של ה"מחוון" על פיו כוונו הבוחנים.

השופטת תמר בזק-רפפורט דחתה את כל הסעדים והטענות שהעלו המתמחים, למעט הסעדים הנוגעים להנמקה לציון למטלת הכתיבה - אשר לגביה קבעה כי יש לערוך בדיקה מחודשת של הציונים.

היעדר הבנה בסיסית

השופטת ציינה בפסק הדין כי "בכל הנוגע לעריכת בחינות ההסמכה, אין ספק כי הוועדה הבוחנת, בפרט מאז עוגן מעמדה בדין, היא גוף שהוענקה לו סמכות על-פי דין, וככזו שומה עליה לנמק את החלטותיה".

עוד ציינה השופטת כי החלטת הבוחן בכל הנוגע לציון שיוענק ב"מטלת הכתיבה" נתונה במידה רבה לשיקול-דעתו של הבוחן, והיא איננה מחויבת לסטנדרט. מול עיני הבוחן עומדות הוראות המחוון בדבר ניקוד פנימי במטלת הכתיבה, אך הוא בבחינת הנחיה לא מחייבת.

על הרקע הזה ציינה השופטת כי "הפניה אל המחוון כהנמקה לציון שניתן בבדיקה הראשונה ובערר על מטלת כתיבה, מספקת לנבחנים הסבר חלקי וחסר לציון שניתן להם במטלת הכתיבה, בשונה משאלון הרב-ברירה"; וכן הוסיפה כי "הדברים עולים ממטלות הכתיבה שצורפו לעתירות השונות ומטענות העותרים בקשר אליהן, המעידות על היעדר הבנה בסיסי של הנבחנים את הציון שנקבע, זאת בשל היעדר הסברים מתאימים מטעם הבוחנים".

בהקשר זה הובאו בפני בית המשפט דוגמאות לבחינות שנבדקו פעמיים בשל ערר שהוגש עליהן, והתגלה פער עצום בין הציונים לאותה מטלה בשתי הבדיקות - למשל פער שבין 0 נקודות לבין 10 נקודות לאחר ערר; ופער שבין 5 נקודות ל-12 נקודות לאותה מטלה. השופטת ציינה כי בדוגמאות אלה שהוצגו בפניה, "לא ניתן להבין את הפער, או לזהות שמא נפל הבוחן לכלל טעות, והכול בשל העדר הסבר".

לכן, ציינה השופטת, "דומה כי חשיבות ההנמקה איננה מבוטלת, שכן, כאמור, ציון הניתן לנבחן במטלת הכתיבה עלול לגזור את דינה של בחינת הסמכה בה השתתף לשבט, וכך לדחות את מועד עיסוקו בעריכת דין ואף לסכלה, וזאת לאחר מספר שנות לימוד והתמחות מאומצים".

עוד קבעה השופטת כי "חשיבותה של הנמקה זו מתעצמת נוכח כך שאף שהחלטה בדבר הניקוד ומטלת הכתיבה איננה חסינה מביקורת שיפוטית, נראה כי באופן מעשי, ברוב-רובם של המקרים יהווה ציון זה סוף פסוק מבחינתו של הנבחן (כאמור, מקובלת עליי טענת בא-כוח הוועדה כי קביעת הציון במטלה זו היא הכרעה מקצועית, שההתערבות בה נדירה)".

עוד הוסיפה השופטת בזק-רפפורט כי "קיימת חשיבות ניכרת להנמקה הנחוצה לחיזוק תהליכי הביקורת הפנימית על מרכיב זה בציון".

השינויים במתכונת בחינות ההסמכה

בעקבות רפורמה בחוק לשכת עורכי הדין, שבמסגרתה נקבע כי לבחינת ההסמכה בכתב של לשכת עורכי הדין יתווסף דין מהותי, בנוסף לדין הפרוצדורלי הקיים, מינתה שרת המשפטים, איילת שקד, צוות ייעוץ לגיבוש מתכונת חדשה לבחינה. הצוות גיבש שורת המלצות לשינוי מתכונת הבחינה, שמטרתן לטייב את הליך הבחינות ולוודא כי המתמחים הניגשים לבחינה אכן ישלטו בדין המהותי, לצד הדין הפרוצדורלי. זאת, כדי להבטיח שלמקצוע עריכת הדין יוסמכו בעלי הכישורים המתאימים לשמש כעורכי דין.

מסקנות הצוות הוגשו בנובמבר 2016, והבחינה הראשונה שנעשתה לאחר התיקון על-פי המלצותיהם נערכה במועד חורף 2017. הבחינה הולידה עתירות נגדה, ובית המשפט העליון התייחס במסגרת ההכרעה בהן למספר סוגיות עקרוניות הנוגעות למתכונת המעודכנת והעיר את הערותיו. לאור הערות בית המשפט העליון בפסק הדין, שונה שוב מתכונת הבחינה, אולם לאור סמיכות הזמנים בין מועד פסק הדין לבין מועד בחינת קיץ 2018, לא הוטמע השינוי בבחינה זו, והכוונה היא ליישמו החל מהבחינה הקבועה לחורף 2018.

בכלל כך, יוארכו פרקי הזמן המוקצים לפתרון שאלות בחלק הדיוני, שם יוקצו 2.5 דקות לשאלה, ואילו בחלק המהותי יוקצו 4 דקות לשאלה; רשימת החקיקה קוצרה והיא פוצלה לשתי רשימות - האחת מתייחסת לדין הדיוני, והשנייה מתייחסת לדין המהותי. כמו כן, צוין כי שרת המשפטים החליטה לבטל את "דרישת השליש" הקבועה בחוק, על-פיה על כל נבחן לקבל מעל שליש מהנקודות בכל אחד מפרקי הבחינה.