גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בחירות תחת עננת חשדות: כמה הציבור בישראל מוכן לסלוח לנתניהו

האם הציבור הישראלי יסגור חשבון בקלפי עם ראש הממשלה בשל החשדות?

מרים פיירברג / צילום: שלומי יוסף
מרים פיירברג / צילום: שלומי יוסף

בין אם הבחירות לכנסת יתקיימו בעוד שלושה חודשים ובין אם יתקיימו בעוד חצי שנה או במועדן המקורי, דבר אחד הוא ברור - הבחירות הללו יהיו הראשונות בתולדות המדינה שבהן ראש ממשלה מכהן מעמיד עצמו לדין הבוחר בזמן שעננה כבדה של חשד לשחיתות רובצת מעליו. יתר על כן, רבים הסיכויים שבנימין נתניהו יתייצב לבחירות כשבידיו מכתב זימון לשימוע לפני העמדה לדין פלילי, בגין שוחד ומירמה והפרת אמונים, בתיקים 4000, 1000, ו-2000, לפי סדר החומרה הזה. זימון שעליו יהיה חתום היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט.

האם הציבור הישראלי יבוא חשבון בקלפי עם הליכוד וראש הממשלה בשל החשדות נגד נתניהו ובני משפחתו, או שמא אותם אנשים שהביעו אמון בנתניהו בסיבוב הקודם, יחזרו וייתנו בו אמון והליכוד ישמור על כוחו? ואולי, כפי שרבים חושבים, החקירות נגד נתניהו רק יחזקו את הליכוד ויהפכו את נתניהו באופן סופי למלך ישראל. ימים יגידו.

האופן שבו הצביע הציבור הישראלי בבחירות לרשויות המקומיות, שהסבב השני שלהן הסתיים השבוע, לא יכול לנבא את האופן שבו הוא ינהג בבחירות לכנסת ביחס לליכוד ולנתניהו. חלק מראשי הרשויות שהתייצבו לבחירות כחשודים - הודחו. אחרים ניצחו למרות החקירות הפליליות נגדם.

ראש עיריית ראשל"צ דב צור וראש עיריית יהוד יוסי בן-דוד, החשודים בשחיתות, הפסידו. איתמר שמעוני, שמתנהל נגדו משפט פלילי, הודח מראשות העיר אשקלון. אבל מנגד, שמעוני הפסיד על חודם של 400 קולות בלבד, ונבחרו מחדש ראשת עיריית נתניה מרים פיירברג, החשודה בשוחד והפרת אמונים, ראש העיר חדרה צבי גנדלמן, שגם נגדו מתנהלת חקירה, וראש מועצת תמר דב ליטבינוף, שלאחרונה הודה במסגרת הסדר טיעון בתיק 242, בביצוע עבירה של הפרת אמונים.

אחרי ניצחונה הגדול של פיירברג בסיבוב הראשון של הבחירות כתבה עמיתתי סטלה קורין-ליבר ב"גלובס" ("הניצחון של פיירברג הוא כתב אישום ציבורי לרשויות החוק"), שהניצחון של פיירברג הוא הכישלון של פרקליט המדינה שי ניצן, היועמ"ש אביחי מנדלבליט, והמפכ"ל רוני אלשיך. קורין-ליבר טענה כי "להיבחר שוב אחרי 20 שנה בראשות עיריית נתניה ועוד עם כ-60% תמיכה הוא הבעה מובהקת לאי-אמון במערכות האכיפה וראשיהן. התושבים אמרו: 3 שנים אחרי תחילת החקירה (נגד פיירברג החשודה בשוחד; ח"מ) לא הוכחתם את מה שטענתם".

אני חושב שקורין-ליבר טועה בתפיסה שלה את המושג "אמון הציבור" ברשויות החוק. אמון הציבור בראשי המשטרה והפרקליטות משמעו אמון בהוגנות, ביושרה המקצועית, בהיעדר משוא פנים ובאובייקטיביות שלהם. אבל גם כשהציבור מאמין ברשויות החוק, הוא רשאי לחזור ולבחור במועמד המועדף עליו ולהתייחס אל השחיתות שהוא נחשד בה כפרמטר חשוב פחות מאחרים בבואו לבחור מנהיג. אולי זה מצער, אבל זו עובדה. ולראיה - הבחירות המחודשות במנהיגים שהורשעו בשחיתות כמו אריה דרעי או דב ליטבינוף.

באופן דומה, גם אם חלק גדול מהציבור יחזור ויביע בבחירות הקרובות אמון בנתניהו, הדבר צריך יהיה להיחשב פחות כהבעת חוסר אמון במערכת החוק ויותר כאמירה של אותם אנשים שהם מוכנים לסלוח ולמחול לנתניהו על השחיתות וחוסר היושרה, כדי שלא לאבד את התכונות הטובות שהם מוצאים בנתניהו כמנהיג. הוגה הדעות, ניקולו מקיאוולי, שפעל במאה ה-16, כתב שמנהיג טוב לא צריך להיות בהכרח אדם טוב או ישר. חלק מהציבור הישראלי כנראה חושב כמוהו.

מתי בג"ץ יתפנה לדון בתוספת מיטות לבתי החולים?

החורף כבר כאן ויש לקוות שהוא יביא עמו מים רבים שיזרמו וימלאו את הכנרת והאקוויפרים. אבל כמו בכל שנה, החורף יביא עמו גם שפעת, נזלת, ומיני מחלות אחרות שיגדילו את הצפיפות בחדרי המיון ובמחלקות הפנימיות. ובשל המחסור במיטות אשפוז בבתי החולים, שוב ייאלצו החולים להצטופף בחדרים ובמסדרונות.

כבר בסוף החורף הקודם, ב-7 במארס 2018, עתרה ההסתדרות הרפואית (הר"י) לבג"ץ נגד סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, שר האוצר, משה כחלון, וקופות החולים בדרישה שבג"ץ יוציא צו על-תנאי שיורה להם לתקן את המצב העגום בבתי החולים. באמצעות עו"ד ארנה לין, ביקשה הר"י מבג"ץ להכריח את השרים לפעול באופן דחוף ולהוסיף לכל הפחות 350 מיטות אשפוז בבתי החולים ברחבי הארץ מדי שנה כדי למנוע את החרפת הבעיה עקב קצב ההזדקנות וגידול האוכלוסייה.

הר"י ציינה בעתירה, שמצוקת האשפוז והעומס שבו נתונה המערכת פוגעת באופן ישיר ביכולת להעניק טיפול רפואי נאות למטופלים, עד כדי יצירת סיכון ממשי לחיי אדם. לצד זאת, נאמר בעתירה החשובה כי מצוקת האשפוז והעומס גורמים להופעת תופעות בעייתיות נוספות ובהן התפשטות נרחבת של זיהומים שעוברים בין החולים, עלייה במקרי אלימות נגד צוותים רפואיים בין היתר בשל הדוחק והלחץ ועוד. עד היום לא נקבע דיון בעתירה הזאת.

עמותה נוספת שפועלת בנושא היא "רפואה בטוחה" בראשות רחל לייקוביץ, שעשתה חישוב לפיו בזמן שבג"ץ דחה את הדיון בעתירה מתו בבתי החולים כתוצאה מצפיפות, שנחשבת לגורם המרכזי של מחלות זיהומיות, כ-2,666 חולים. החישוב מבוסס על דוח מבקר המדינה, שקבע בשנת 2013 שבבתי החולים מתים מדי שנה 4,000-6,000 איש ממחלות זיהומיות נרכשות. במילים בוטות: אלו חולים שלא היו אמורים למות, אבל הם מתו רק בגלל שנדבקו במחלה מזהמת בבית החולים, לאחר שהם באו לקבל טיפול.

לא מדובר בפעם הראשונה שמוגשת לבג"ץ עתירה ברוח זו. עתירה דומה הוגשה ע"י הר"י לפני כשמונה שנים, אך נדחתה בעיקרה נוכח החלטת הממשלה בפברואר 2011 לפעול להוספת 960 מיטות אשפוז בשנים 2011-2016. הר"י מציינת כי החלטת הממשלה מ-2011 יושמה באופן חלקי ונוספו 833 מיטות בלבד עד 2016.

על כל פנים, נכון להיום, מצבם של אזרחי ישראל גרוע. שיעור המיטות בישראל הוא 1.8 מיטות ל-1,000 נפש. נתון שהוא נמוך ב-40% מהשיעור הממוצע במדינות ה-OECD.

יהיו בוודאי מי שיטענו שלא מדובר בסוגיה משפטית שראוי ששופטי בג"ץ יתערבו בה, אלא בסוגיה תקציבית שהיא בסמכות בלעדית של הממשלה. להם נזכיר את פסק הדין שנתן בג"ץ ביוני 2017 ביחס לשטח המחיה שצריכה המדינה לתת לאסירים ולעצירים בבתי הסוהר והמעצר. בפסק הדין הזה נקבע כי על המדינה לעשות את הנדרש כך ששטח המחיה המזערי לכל אסיר ועצור יעמוד לפחות על 4 מ"ר ללא שירותים ומקלחת (או 4.5 מ"ר, כולל שירותים ומקלחת). זאת, בשל העובדה ששטח המחיה הקטן המסופק היום לאסירים פוגע בזכותם לכבוד, לשלמות הגוף והנפש ולפרטיות באופן לא מידתי.

בפסק הדין נקבע כי הרחבת מרחב המחיה לאסירים יכולה להיעשות במספר אופנים, שניתן לחלקם לשתי קטגוריות עיקריות: האחת, הרחבת שטח המחיה בין אם ע"י שיפוץ התאים הקיימים ובין אם ע"י הוספת תאים חדשים (וכן שילוב של השניים); השנייה, התאמת אוכלוסיית העצורים והאסירים לתנאים שנקבעו בפסק הדין, בין אם ע"י שחרור אסירים קיימים ובין אם ע"י הקטנת "זרם הנכנסים" (ושילובם של השניים).

בניגוד לכמות האסירים והעצורים, את כמות החולים שנזקקים לאשפוז המדינה לא יכולה לווסת. אבל כשקשיש חולה נאלץ לשכב במשך ימים ארוכים על מיטה במסדרון של בית החולים, וכשילדה חולה צריכה להצטופף בחדר עם עוד ארבעה חולים אחרים, אז כבודם, וזכותם לפרטיות, נפגעים במידה שאינה פחותה מזו שחשים האסירים שחיים בצפיפות. אף אחד לא יעז לטעון שדמם של האסירים סמוק יותר.

"היכולים אנו, שופטי ישראל, להתעלם מהמציאות בשטח ולהמשיך לשלוח את המורשעים בפלילים - קל וחומר חשודים או הנאשמים בפלילים... לתנאי כליאה שאינם ראויים למחייתו של אדם?", שאל השופט אליקים רובינשטיין בבג"ץ שטח המחיה של האסירים והשיב בשלילה ויצא בפסיקה נכונה ומתקנת עולם.

באופן דומה, על הממשלה, על שופטי בג"ץ, ועלינו כחברה, לשאול את עצמנו האם אנחנו יכולים להמשיך להתעלם מהמצב בשטח ולשלוח חולים וקשישים לאשפוז בבתי החולים בתנאים שאינם ראויים למחייתו של אדם. והאם אנחנו יכולים להמשיך לאפשר לרופאים, לאחיות, ולשאר העובדים בבתי החולים, לעבוד בתנאים כ"כ קשים ובלתי נסבלים. התשובה ברורה. ולכן, בג"ץ צריך לדון בעתירה של הר"י ולנסות לשנות את המצב המביש הזה. ויפה שעה אחת קודם - הגשם כבר מתדפק על החלון. 

עוד כתבות

ציור הקיר להחזרת החטופים, ובהם אלמוג מאיר ג'אן / צילום: באדיבות משפחת מאיר

עדויות מהשבי: "חיילים עוברים עינויים, מורעבים בכלובים"

משפחות החיילים החטופים לפני הפגישה עם נתניהו: "גורמי הביטחון הפחידו אותנו" • פיגוע ירי בבקעת הירדן: מחבל פתח באש לעבר רכבים שנסעו בכביש 90 מצפון ליריחו, בן 30 נפצע בינוני • ירי רקטי לעבר גורן, גרנות הגליל וראש הנקרה • דיווחים פלסטיניים: צה"ל תוקף בצפון הרצועה ובמקביל פועל באיו"ש • סנטקום: השמדנו 4 כטב"מים ארוכי-טווח של החות'ים • עדכונים שוטפים

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מגמה מעורבת בתל אביב; חברה לישראל קופצת ב-3%

מדד ת"א 35 עולה ב-0.6% ות"א 90 נסחר סביב רמות הבסיס ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025" ● טסלה ממשיכה במומנטום השלילי לאחר שבמורגן סטנלי הורידו את תחזית המכירות של החברה

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

פתאל מציגה: מעבר לרווח ותגמול של 10 מיליון שקל לבעל השליטה

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

קריסת גשר פרנסיס סקוט קי בבולטימור / צילום: ap, Steve Helber

אמריקה סופקת כפיים וחוששת: עד כמה חסינים הגשרים שלה?

את הגשר בבולטימור הפילה ספינת ענק של 95 אלף טונות ● זו הייתה כנראה, אם כי לא בטוח, תוצאה בלתי נמנעת - הגשר קיבל ציון "מניח את הדעת" לפני שלוש שנים ● הנשיא ביידן רשאי לטעון שהשקעת טריליון דולר בשיקום תשתית מגינה על אמריקה מפני אסונות רבים כאלה

עדי, עפרה ועירית שטראוס / צילום: אוסף פרטי

ילדיו של מיכאל שטראוס מוכרים מניות של החברה ב-327 מיליון שקל

שלושת ילדיו של מיכאל שטראוס, עפרה, עדי ועירית, מוכרים כ-4% ממניות שטראוס ● המכירה מגיעה לאחר שביולי אשתקד רכשו השלושה 24% מהקבוצה מילדיה של רעיה שטראוס בן דרור, אחותו של מיכאל

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים תפסה מסמכים של שני עורכי דין וחטפה ביקורת חריפה משופטי העליון

במסגרת חקירה קיבל פקיד שומה חקירות מבית משפט השלום צו חיפוש במשרד של שני עו"ד ● השניים טענו שהמסמכים נתפסו על ידי צו של בית משפט השלום בהליך פלילי, אבל רשות המסים העבירה את הערעור שלהם לביהמ"ש המחוזי בהליכים אזרחיים ● ביהמ"ש העליון פסק כי רשות המסים לא יכולה לזגזג בין הליך פלילי לאזרחי

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מהצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

נילי גולדפיין, ג'ודי (יהודית) אפרימי, ולימור שאקו בכנס משאבי האנוש / צילום: רמי זרנגר

הכלים שכל מנהל משאבי אנוש צריך לאמץ בעקבות המלחמה

הטראומה הקולקטיבית הציבה אתגרים חדשים בפני עולם העבודה הישראלי, בהיקפים עצומים ● הפתרונות להתמודדות עמדו בלב כנס שערכה השבוע ישראכרט לסמנכ"לי משאבי אנוש ● ישראל מתגייסת

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ירידות קלות בנעילת הבורסה; אופקו הלת' זינקה בכ-8%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.3% ● הבורסה מסכמת את הרבעון הראשון: "מדדי ת"א-35 ות"א-90 רשמו תשואה חיובית של כ-5% וכ-11%, בהתאמה" ● זינוק של כ-50% בצבר ההזמנות של רפאל ● ביל אקמן: "מניית בורסת ת"א זמינה במחיר מציאה" ● דלק תחלק דיבידנד בסך של רבע מיליארד דולר ● בנק ישראל לא יאפשר לאחים נאוי לשלוט בישראכרט עם שיעור החזקות נמוך מ-30%

שר האנרגיה אלי כהן (משמאל) בפגישה עם שר האנרגיה של קפריסין ג'ורג' פפנסטאסיו / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

מתעלמת מטורקיה: ישראל מקדמת את חיבור רשת החשמל עם קפריסין ויוון

בפגישה עם שר האנרגיה של קפריסין, ג'ורג' פפנסטאסיו, דן שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן בנוגע לשיתוף פעולה בתחום האנרגיה ● השניים סיכמו כי פרויקט הכבל החשמלי התת-ימי שיחבר את רשת החשמל של ישראל לקפריסין וממנה ליוון, ואל רשת החשמל האירופית, יקודם בעדיפות גבוהה

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: קיסטון מציגה תוצאות חזקות בזכות אגד, הרווח הנקי של רציו ירד ל-127 מיליון דולר, אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, וכלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס ● מדור חדש

בורסת לונדון / צילום: Shutterstock

עליות קלות באירופה; מחירי הנפט קופצים ב-1%

החוזים העתידיים בארה"ב נסחרים בירידות קלות ● בריטניה נכנסה למיתון ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025" ● טסלה ממשיכה במומנטום השלילי, לאחר שבמורגן סטנלי הורידו את תחזית המכירות של החברה

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח