גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם שקד מתחמקת ממענה ברור בשאלת הסמכות של בג"ץ בעניין פוזננסקי-כץ?

נשיא העליון בדימוס א' גרוניס שעמד בראש בית הדין המשמעתי, קבע כי העונש עליו הסכימו הצדדים אינו בסמכות ביה"ד. על כך הגישה השופטת עתירה לבג"ץ ● בסיום הדיון בבג"ץ בעניינה של השופטת, ביקשו השופטים משקד כי תבהיר כיצד היא סבורה שיש לנהוג במקרה שיימצא כי העונש המוסכם חורג מסמכות ● היום הוגשה תגובת שקד: "העונש בסמכות. לא די בנזיפה"

שרת המשפטים איילת שקד בפורום האחד עשר / צילום: שלומי יוסף
שרת המשפטים איילת שקד בפורום האחד עשר / צילום: שלומי יוסף

בסיום הדיון שקיים בג"ץ בעניינה של השופטת המודחת רונית פוזננסקי-כץ לפני כשבועיים, הורו שופטי ההרכב (עוזי פוגלמן, דפנה ברק-ארז ונעם סולברג) לבא כוח הפרקליטות להבהיר מהי עמדתה של שרת המשפטים, ח"כ איילת שקד, לגבי העונש הראוי לכוכבת "פרשת המסרונים", ככל שתאומץ עמדת ביה"ד המשמעתי של השופטים בראשותו של נשיא בית המשפט העליון לשעבר אשר גרוניס, וייקבע כי העונש עליו הסכימו המדינה והשופטת - השעיה לשנה - אינו אפשרי במסגרת החוק.

עו"ד נחי בן אור, הממונה על ענייני הבג"צים בפרקליטות המדינה, התחמק במהלך הדיון מספר פעמים מלהשיב על השאלה מהי עמדתה של שרת המשפטים ככל שבג"ץ יכריע כי צדק ביה"ד המשמעתי כשקבע שהעונש עליו הסכימו המדינה והשופטת אינו בסמכותו, ולמעשה אינו מעוגן בלשון ובתכלית החוק.

"אני מבין שאתה לא מוסמך לתת תשובה בגלל הפוזיציה שלך", פנה בדיון השופט פוגלמן לנציג המדינה, והוסיף "אבל אנחנו צריכים תשובה מאדוני למקרה שנכריע שאין סמכות: מהי עמדת השרה במקרה שייקבע שאין סמכות? מה יהיה העונש הראוי?" לפיכך, נתן בג"ץ לשרת המשפטים שהות להגיש תשובה בכתב ביחס לשאלה זו.

הבוקר הוגשה עמדתה של השרה. נראה כי מדובר בהודעה החוזרת ברובה פעם נוספת על הדברים שנאמרו על-ידי נציג המדינה בדיון ובתגובתה לעתירה, כפי שאף צוין בהודעה עצמה. הודעת השרה שקד לא התייחסה לסוגיית הסמכות של בג"ץ באופן ישיר וברור. האם בכך נמנעה שקד גם הפעם מלהשיב לשאלה שגלגל לפתחה בג"ץ בדבר סמכותו לפסוק את העונש המוסכם?

"העונש המידתי בנסיבות העניין, אשר הולם את החומרה הגלומה במעשיה של העותרת, הוא העברה של העותרת מכהונתה כשופטת, לתקופה של שנה", חזרה השרה על עמדתה.

עוד צוין בהודעה שהוגשה מטעם השרה כי "עמדת המשיבה, על דעת היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה, היא כי עונש של העברה מכהונה לתקופה של שנה כאמור, אפשרית על-פי פרשנות לשונית ותכליתית" של הסעיף הרלוונטי.

כמו כן, בהודעה שהוגשה מטעמה של שרת המשפטים נכתב כי "לחלופין, ניתן להטיל על העותרת עונש של העברה מכהונה לתקופה של שנה כאמור, מכוח הסכמת הצדדים וללא הכרח לטעת מסמרות בסוגיות המשפטיות שבמוקד הדיון ב'מישור הכללי-עקרוני' כאמור".

לטענתם של גורמים בסביבת שרת המשפטים, תשובתה של שקד לשאלת הסמכות של בג"ץ מופיעה בהחלט בהודעה. זאת מבקשים אותם גורמים לקרוא בשורות שהופיעו בסיום ההודעה, בהן הבהירה השרה כי לטעמה אין להסתפק בעונש של נזיפה או כל עונש אחר הפחות בחומרתו. "עמדתה של השרה היא כי מדובר בעונש קל מדי", נכתב בהודעה.

כאמור, בסביבת שרת המשפטים דוחים את הטענות להתחמקות ממענה, וביקשו למסור בתגובה: "עמדת השרה, כפי שהוגשה, היא כי במידה ובית המשפט יקבע שאין בדין סמכות להשעות שופט - נזיפה היא עונש קל מידי. המשמעות היא כי במקרה כזה גזר הדין יוותר על כנו".

התנהגות שאינה הולמת שופט

"פרשת המסרונים" התפוצצה ב-25 בפברואר האחרון, אז נחשף במהדורת החדשות של ערוץ 10 כי בהארכות המעצר בפרשת בזק הוחלפו מסרונים בוואטסאפ בין השופטת פוזננסקי-כץ שדנה בדיוני המעצר - בין היתר של ניר חפץ, לשעבר יועץ התקשורת של ראש הממשלה בנימין נתניהו; ושל שאול אלוביץ, בעל השליטה בבזק - לבין עו"ד שחם-שביט, שייצג באותם תיקים את רשות ניירות ערך החוקרת ביחד עם המשטרה את הפרשה.

ב-27 בפברואר המליץ נציב התלונות על השופטים, השופט אליעזר ריבלין, להעמיד את השופטת פוזננסקי-כץ לדין משמעתי בבית הדין המשמעתי לשופטים - אך לא לדין פלילי. ב-15 באפריל הורשעה פוזננסקי-כץ על-ידי בית הדין המשמעתי בראשות נשיא העליון בדימוס, אשר גרוניס, במסגרת הסדר, בעבירת משמעת של התנהגות באופן שאינו הולם את מעמדו של שופט בישראל ובהפרה של כללי האתיקה ל שופטים .

הצדדים הגיעו להסכמה כי העונש שיוטל על פוזננסקי-כץ יהיה עונש של השעיה משיפוט. התביעה עתרה לכך שההשעיה של פוזננסקי-כץ תהיה למשך שנה, ואילו השופטת וסנגוריה ביקשו כי ההשעיה תהיה לתקופה מינימלית - מהיום שבו נחשף אירוע המסרונים (אז היא הושעתה באופן זמני) ועד מתן גזר הדין. ב-18 ביולי דחה בית הדין המשמעתי את ההסדר והורה על הדחת השופטת. אחד הנימוקים המרכזיים להשעיה היה קביעת בית הדין המשמעתי כי אין לו סמכות חוקית להטיל סנקציה משמעתית של השעיה.

בחוות-הדעת המרכזית שכתב גרוניס, נפסק כי בחוק בתי המשפט לא נכלל אמצעי של השעיה מכהונה כעונש שבית הדין המשמעתי יכול להטיל, וכי "אי-כלילתה של השעיה ברשימת אמצעי המשמעת המנויים בסעיף 19 לחוק בתי המשפט, נובעת מבחירה מודעת ושקולה של המחוקק, לא מטעות, לא משכחה, לא מחוסר תשומת-לב. אף אין מדובר בתוצאה אבסורדית". עוד נפסק כי "הסכמת הצדדים כשלעצמה אינה יכולה להוות מקור סמכות להטלת אמצעי משמעת".

באשר למקרה הספציפי של פוזננסקי-כץ, צוין כי אמנם במבט ראשון נראה כי אמצעי של השעיה חמור הוא יתר על המידה, אולם בסופו של דבר החומרה היתרה בה ראה בית הדין את התנהלותה של השופטת הובילה למסקנה כי יש להורות על סיום כהונתה.

השופטים ניל הנדל ואסתר הלמן הצטרפו למסקנתו של הנשיא גרוניס והוסיפו הערות שונות לתמיכה במסקנה, שלפיה הסעד של העברה מכהונה הוא כאמור הסעד ההולם לנסיבות המקרה.

תום-לב, טעות ותמימות

לפני כחודשיים וחצי עתרה השופטת פוזננסקי-כץ לבג"ץ נגד החלטת בית הדין המשמעתי לשופטים. בעתירה לבג"ץ טוענת השופטת המודחת - באמצעות עורכי הדין רם כספי ופיני רובין ממשרד גורניצקי ושות' כי בית הדין המשמעתי טעה כשהגיע למסקנה כי אין לו סמכות להשעות אותה לתקופה קצובה משיפוט, ולכן בחר להדיח אותה משיפוט לתמיד.

לטענה השופטת המודחת, בניגוד לקביעת בית הדין המשמעתי, "לבית הדין המשמעתי סמכות להטיל עונש משמעתי של 'העברה מן הכהונה' לתקופה קצובה", וכי "גם אם בית הדין נעדר סמכות (שלא כדעתנו) להטיל עונש משמעתי של השעיה או העברה מן הכהונה לתקופה קצובה, הוא בחר, לצערה של העותרת, בחמור מבין העונשים הקבועים במדרג הענישה, חרף קיומו של ההסדר המשמעתי המוסכם, וחרף העובדה שהמעשים והמחדלים המיוחסים לעותרת במסגרת הקובלנה נעשו על-ידה בתום-לב, בטעות, בתמימות ולא בזדון".

פוזננסקי-כץ ציינה עוד כי ההסדר שנחתם בינה לבין התביעה, שלפיו היא תיטול על עצמה את האחריות לאירועים, והתביעה תעתור להשעייתה מכהונתה כשופטת לתקופה קצובה בת שנה אחת (ללא תשלום), "מגלם בחובו לא רק את עצם ההודאה שלה בנטען בקובלנה (המתוקנת) תוך נטילת האחריות על-ידה, אלא ובעיקר את העובדה שהעברה מכהונה, ובפועל - הדחה לצמיתות - אינם הולמים את חומרת המעשים או המחדלים שיוחסו לעותרת, שנעשו על-ידה בתום-לב, בטעות, בתמימות ולא בזדון".

עוד לדברי פוזננסקי-כץ בעתירה לבג"ץ, בזכות הסכמתה להודות בעובדות שנטענו נגדה ולחתום על הסדר, לא נחשפנו להתנהלות המערכתית של התביעה, של בית משפט השלום בתל-אביב ושל בתי משפט אחרים.

המדינה הגישה את תגובתה לעתירתה של פוננסקי-כץ, ובמסגרתה גיבתה כאמור את השופטת וציינה באופן מפורש כי עמדתה היא שאין להדיח את השופטת.

עוד כתבות

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

יזמיות המגורים מדווחות על עלייה בקצב מכירת הדירות בחודשים האחרונים / צילום: שלומי יוסף

דוחות חברות הנדל"ן מגלים: "המשבר ההיסטורי" נמשך בקושי חודשיים

למרות נבואות הזעם והמחסור המתמשך בעובדי בניין בצל המלחמה, יזמיות המגורים מדווחות על התאוששות ● מחודש דצמבר נרשמת עלייה בקצב מכירת הדירות, לא נרשמים עיכובים במסירות, לפי בכירים בענף רוב אתרי הבנייה חזרו לעבוד, ואפילו מדד המניות הענפי רושם תשואת שיא

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

קריסת גשר פרנסיס סקוט קי בבולטימור / צילום: ap, Steve Helber

אמריקה סופקת כפיים וחוששת: עד כמה חסינים הגשרים שלה?

את הגשר בבולטימור הפילה ספינת ענק של 95 אלף טונות ● זו הייתה כנראה, אם כי לא בטוח, תוצאה בלתי נמנעת - הגשר קיבל ציון "מניח את הדעת" לפני שלוש שנים ● הנשיא ביידן רשאי לטעון שהשקעת טריליון דולר בשיקום תשתית מגינה על אמריקה מפני אסונות רבים כאלה

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

נעילה מעורבת בוול סטריט; מדדי S&P 500 ודאו ג'ונס שברו שיאים

מדד S&P 500 סגר את הרבעון הטוב ביותר שלו מאז 2019 ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד