גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

טובעים בשלולית: למה גם הפעם כמה טיפות גשם יהפכו בישראל להצפות ענק?

החורף עוד בקושי בפתח וכבר ראינו הצפות בוץ ושלוליות ענק ● אירוע גשם לא משמעותי במיוחד הופך בתוך פרק זמן קצר יחסית את החיים לסיוט ● האם יורד כאן יותר גשם, או שכרגיל לא מתחזקים נכון את המערכות? ● "מכיוון שיש לנו תקופת יובש ארוכה, תחזוקה היא שם המשחק"

הצפות באשקלון/  צילום: רויטרס
הצפות באשקלון/ צילום: רויטרס

ישראלים רבים מדי מכירים את התופעה - אירוע גשם לא משמעותי במיוחד שהופך בתוך פרק זמן קצר יחסית את החיים לסיוט: בתים מוצפים, כבישים חסומים, מכוניות תקועות, מבנים קורסים. שלא לדבר על כך שלעתים ישנה גם פגיעה בנפש.

עונת הגשמים הישראלית כבר פה ואיתה מגיעה כמובן תקופת ההצפות. כנראה שבחורף הנוכחי - ובכל החורפים בעתיד הנראה לעין - התופעה הזאת תמשיך ללוות אותנו. אבל לפני שיחזור האביב ונחזור ונשכח מבעיות הניקוז, יצאנו לבדוק למה זה קורה ומה אפשר לעשות בקשר לזה.

להבדיל מהגשם, בעיית ההצפות של ישראל היא לא תופעת טבע. ההצפות הן מעשי ידי אדם - ולעתים קרובות גם חוסר מעשי ידי אדם - ואפשר לשנות את המצב.

ישראל היא לא מדינה גשומה, אבל גם לא צחיחה במיוחד. כמות הגשם השנתית באזור המרכז לא רחוקה מכמות הגשם השנתית בלונדון, למשל. אבל שם הגשם יורד במשך כל השנה, ואצלנו הוא יורד בכ-60 ימים בשנה. משמעות הדבר כמובן היא שכשהגשם מגיע, אז הוא מגיע בכמויות גדולות במיוחד. אבל כמות הגשם היא עדיין לא הבעיה. ההצפה מגיעה מהנגר שנוצר, מהמים שזורמים מעל לאדמה.

מקור בתעשיית המים, שהעדיף להישאר בעילום שם, סיכם את בעיית ההצפות של ישראל כך: קודם כל יש בעיה של תחזוקה של הניקוז, וכשאין בעיית תחזוקה אז יש בעיה בבניית הצנרת וכשכבר בנו את הצנרת כמו שצריך וגם מתחזקים אותה כראוי, אז פשוט תכננו אותה לא נכון. גם אם זו גישה מאוד פסימית מאוד היא קצת מלמדת אותנו על שלבי היווצרות השלולית שתטביע אותנו.

מאחר שרוב הצנרת ואמצעי הניקוז השונים בישראל כבר בנויים, נקודת המוצא שלנו תהיה קודם כל תחזוקה שלהם.

"אני לא רוצה להאשים את כל העיריות", אומר פרופ' ערן פרידלר מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון, "אבל אחד הגורמים המרכזיים הוא אחזקה והתכוננות לגשם. מכיוון שיש לנו תקופת יובש ארוכה, הקולטנים שדרכם נכנס הגשם לתוך צנרת הניקוז, עשויים להיסתם בזבל כזה או אחר - בחלקיקי אדמה, לכלוך וכן הלאה. ברגע שהקולטן סתום, או סתום חלקית, יכולת העברת המים שלו יותר נמוכה.

"לפני כל גשם צריך לעבור בכל הקולטנים ולראות שאכן כולם פתוחים. זו עבודה לא קטנה, אבל אם לא עברו קולטנים אחד-אחד ופתחו אותם, אז מספיק שיהיה אחד במורד הדרך סתום - והוא כבר יכול לעשות שלולית גדולה".

גם עזרא נוה, מנהל יחידת התיעול בעיריית תל אביב-יפו, מדבר על חשיבות העניין: "תחזוקה זה שם המשחק. מערכת כזאת היא מערכת רדומה. זו מערכת שרק כשבא אירוע גשם אתה יודע אם קיימת בעיה, והאירוע גשם גם עובר אחרי חצי שעה, ולא תמיד אפשר לעלות על הבעיה, כי לא בכל מקום לאורך המערכת יש מישהו בשטח. בלי לעשות תחזוקה ולוודא את האמינות של המערכת, הכשלים יכולים לצוץ בכל מקום".

מרוב בנייה, המים לא יכולים לחלחל

בעיה חשובה נוספת שמאיצה את כמות הנגר העילי - כלומר המים שאנחנו רואים זורמים במורד הרחוב, יוצרים שלוליות ותוקעים מכוניות ויוצרים פקקים - היא הבנייה המואצת בישראל, שיוצרת יותר ויותר משטחים קשיחים אשר אינם מאפשרים למים להיספג באדמה.

"כשיש לך משטח בלתי חדיר הוא גורם לך לא רק ליותר נגר", מסביר פרופ' פרידלר, "אלא גם יוצר פחות חלחול. אנחנו בסופו של דבר מדינת 'גדרה-חדרה', שם גרה רוב האוכלוסייה שלנו וזה מעל לאקוויפר החוף. אז אם יש יותר ויותר משטחים בלתי חדירים, יש פחות חדירה של מים למי תהום במישור החוף, ואז לא רק שיש לך יותר נגר, יש לך פחות מילוי חוזר של האקוויפר.

"יש כל מיני מהלכים שאפשר לעשות בעניין, אם זה לתכנן בורות החדרה קרוב לבתים, אם להפוך את הגינה למשטח מחדיר, כלומר כזו שהמים יתנקזו אליה, ועוד כהנה וכהנה דברים.

"אנחנו מדברים על 'רזיליאנס', על איתנות. זו היכולת של מערכת לספוג תקלה ולהשתקם. עם השינוי באקלים, כנראה שלא נצליח להדביק את הקצב עם מערכות הניקוז שלנו. אנחנו רוצים לבנות אותן ככה שידעו להתמודד עם אירוע שיטפון. כלומר, יהיה שיטפון, יהיו נזקים, אבל נגרום למערכת להשתקם יחסית מהר. זה הכלל על רגל אחת. כשהעיר הולכת ונעשית יותר ויותר בנויה אז לא רק הכמות של המשטחים הבלתי חדירים עולה, אלא הם קשורים אחד לשני, ואז למים יותר קל לעבור ולזרום ונוצר נגר חזק".

תופעת השטחים הפתוחים שהולכים ופוחתים לא רק יוצרת בעיות בשכונה החדשה או באזור המיידי שבו נעשית הבנייה. זאת בעיה שיכולה להיות לה השלכות קילומטרים רבים משם. למשל, אם נחזור לתל אביב אז יש לה פתח ניקוז אחד כיום - היציאה לים של נחל הירקון ברדינג. אבל הבנייה בגוש דן ובפריפריה ובכל אגן הניקוז, שכולל גם ערים שכנות, יוצרת משטחים קשיחים שמונעים חלחול לאדמה ומזרימים את המים לנחל בסופו של דבר ויוצרים עליו עומס, שלעתים בא לידי ביטוי בהצפת נתיבי איילון, שסלולים לצד נחל איילון, שהוא יובל של הירקון. תוכניות עתידיות, כמו סלילת מסילה רביעית באיילון והטיית הנחל, עשויים להביא לשיפור במצב מאחר שלאגן הניקוז של תל אביב עשויה להיווצר נקודת מוצא נוספת לים - של נחל איילון, שלא תעבור דרך נחל הירקון.

"הערים שלנו בנויות יותר ויותר, ויש יותר ויותר משטחים בלתי חדירים. כשיורד גשם על המשטחים הבלתי חדירים האלה, זה הופך לנגר. זאת אומרת שכמויות הנגר שנוצרות היום הן יותר גדולות ממה שהיו לפני 20, 30 שנה, כשהערים היו בנויות פחות בצפיפות", מסכם פרופ' פרידלר.

המים כמשאב ולא כמטרד

אז אם הבעיות ידועות - כמויות גשם שעתיות או יומיות גדולות וירידה בשטחים פתוחים, בעיות תחזוקה ובעיות תכנון, אז איך זה שאין אף תוכנית של המדינה בנושא?

"בעצם אין שום רגולטור-על שמטפל בנושא הזה של נגר בתוך הערים. מחוץ לערים רשויות הניקוז שהן תחת משרד החקלאות מטפלות בנושא. בערים זה תחת הרשויות המקומיות", מסבירה רחלי קולסקי, מנהלת אגף, קרקע, מים ומוסדות ציבור לאומיים במינהל התכנון. "החלטנו במינהל התכנון לטפל בנושא הזה שנקרא נגר עילי עירוני".

במינהל עובדים על מסמך מדיניות בנושא. הוא אמנם מסמך מנחה בלבד, אבל חשיבותו בכך שהוא מציע מגוון פתרונות למגוון בעיות. גם צרכנים וגם מהנדסים ואדריכלים יוכלו להשתמש בו.

רשת ניקוז סתומה מעלים / צילום: חדוה צור

"התוכנית שלנו עומדת על שתי רגליים. האחת היא הידרולוגית וכוללת מיפוי של תחנות הגשם. ברגע שאנחנו יודעים מה עוצמות הגשם הצפויות, אפשר לעשות חישובים של נגר, אפשר להשתמש במודלים ולהשוות את כמויות הנגר שיוקמו כתוצאה מהקמת אותו מבנה", אומרת טיקולסקי. "הרגל השנייה מתייחסת יותר להיבט התכנוני-אדריכלי-נופי. המטרה היא להגיע לתכנון נכון שיאפשר לצמצם את כמות הנגר. למשל, להקים שצ"פים באזורים נמוכים, כך שבחורף השצ"פ יוכל לשמש כמאגר למים שיאפשר להם לחלחל.

"מה שנציע במסמך הזה הוא בעצם חלוקה לפי תוכנית. כלומר, התייחסות אחרת לבנייה פרטית, או לשכונה חדשה. אנחנו גם מסתכלים, למשל, איפה העיר נמצאת - האם היא ליד הים או ליד נחל או שהיא נמצאת באקוויפר ההר או החוף או ההר".

מסמך המדיניות של המינהל לא מגיע לתוך ואקום. כבר קיימות כמה תוכניות שנוגעות לטיפול בנגר. גם היום בעת בניית שכונה חדשה ישנן דרישות להשאיר שטחים פתוחים לניקוז מים, למשל. אבל הפעם נראה שמדובר בניסיון לעשות סדר בתוכניות ולהחיל גם תפיסות חדשות יותר של ניהול הנגר, למשל, תכנון עירוני רגיש למים, שמשנה את המוקד מפינוי מהיר ככל האפשר של המים שיורדים אל ניצולם כמשאב. התפיסה הזאת דורשת, למשל, התחשבות במערכת הטבעית של הניקוז, למשל נחלים, במקום להשתמש בטכנולוגיות כדי להתגבר על הטבע.

פרופ' טל אלון מוזס, ראש מסלול אדריכלות נוף בפקולטה לאדריכלות בטכניון, מסתכלת בכיוון אחר. "כאדריכלית נוף, אני מסתכלת על הנגר כעל משאב, ולא רק כמטרד ובעיה. למשל, אנחנו נמצאים במדינה שחסרה לה המון-המון מים. אם היינו יכולים להשתמש במים האלה של הנגר, היינו יכולים יכול לצמצם את הצורך בעוד מתקן התפלה, או לחדש את המאגרים של מי התהום, שמאוד מאוד מדולדלים. חבל להזרים ישר כמה שיותר מהר את המים האלה לים".

איך אפשר לשפר את מצב הניקוז, למשל בשכונות ותיקות?

" זו פעולה מורכבת יחסית. צריך להשאיר מקומות בתוך מגרשים שיהיו שטחים מחלחלים. במקום שיש לך משטח שהוא לגמרי מרוצף, על כל המגרש, משאירים אזורים מחלחלים, שמים פשוט יכולים להגיע למי התהום, מאחר שההעשרה של מי התהום היא אלמנט מאוד חשוב. זה פתרון שבחלק מהמקומות הוא בעייתי והוא לא ממש עובד. אחת הגישות אומרת שצריכים לאסוף מתוך שכונות את המים האלה, ולהוביל אותם לשטחים פתוחים, ובשטחים הפתוחים האלה לאפשר את החלחול של המים, או ליצירה של אלמנטים נופיים, קוראים לזה גני גשם, שהם אזורים שהם לחים ושמתפתחת בהם צמחייה, וצריך פחות להשקות אותם".

אז אחרי שסיכמנו שתחזוקה היא הכרחית כדי להימנע מהצפות, מה עושים גורמים כמו נתיבי איילון, שהמים שזורמים אליהם מגיעים מרשויות ניהוליות אחרות?

"כל מה שיכול לחסום את הניקוזים, כל מה שאצלנו במתחם הכביש, ובמתחם הדרך - אנחנו אחראים באמצעות קבלני האחזקה שלנו לנקות, ולשמור על ניקוז פתוח", מסביר אוהד דורפמן, סמנכ"ל תפעול ואחזקה בחברת נתיבי איילון. "המטרה שלנו היא להתעסק במניעה - לדאוג שלא נגיע לסגירת כבישים".

לדבריו, עוד לפני החורף מתקיימות ישיבות ופגישות תיאום בין כל הגורמים המעורבים ליישור קו, במיוחד מול רשות ניהול נחל איילון. בנוסף בנובמבר מבצעים תרגיל כדי לבדוק את הנהלים הקיימים.

"יש לנו מדיד להצפה שנמצא בגשר מוזס. המדיד הזה זאת הנקודה המועדת ביותר להצפה ונותן התראה לגבי גובה נחל איילון. נוהל הצפה מבוסס על שלבים - כל שלב עם עליית גובה פני המים", מסביר דורפמן. "ישנן דרכי פעולה שונות כדי למנוע סגירה של העורק תחבורה הראשי של גוש דן, החל מהוספת אמצעי שאיבה ועד לסגירה של הנתיבים שנעשית באישור המשטרה".

לדברי מוזס אלון, "ישנן כל מיני שיטות שמנסות לאסוף את הנגר, לאגור אותו באיזה שהוא מקום, ולהשתמש בו, כמו למשל, בראשל"צ שם אוספים חלק גדול מהנגר העירוני ומזרימים אותו לאגם של הסופרלנד. חלק מהמים עוברים לעוד אגם קטן, שנקרא אגם הנקיק, חלק מהם מוחדרים לקרקע, ומעומק לא מאוד-מאוד גדול שואבים אותם ומשתמשים במים האלה להשקיה של גינות בראשון מערב".

פארק הרצליה לאחר הגשם/  צילום: תמר מצפי

מוזס אלון מציינת דוגמה אחרת לניקוז של נגר עילי בפארק הרצליה, שם קיימת בריכת חורף שבמשך חודשי העונה מתמלאת במים ומשמשת בית גידול טבעי לעופות ולצמחים. כך אוגרים את המים והם יכולים לחלחל לאדמה, "והנה, יש לנו כאן אפשרות להשתמש במי הנגר האלו כדי ליצור חוויה של טבע בעיר". בעמק הצבאים בירושלים יצרו פתרון דומה, שמנקז מים מהשכונות מסביב למערכת של בריכות יחסית גדולות ויוצרים אזור של נופש.

מוזס אלון מציינת כי הבעיות בטיפול בנגר טמונות לא רק בכמות של המים אלא במהירות של הזרימה שלהם. שזה מה שגורם לבעיות. אחד הפתרונות הוא להשהות את הזרימה, ואת זה אפשר לעשות בכל מיני אמצעים. למשל גגות ירוקים, שקולטות את הגשם, מחזיקים אותו לתקופה קצר, ואז משחררים אותו. זה גורם לכך שלא כל המים ישר מגיעים ונאספים בתוך הצנרת. פתרונות אחרים יכולים לכלול גם הקמת מקומיות.

הצפות בכפר סבא / צילום: פרטי

"זה לא ייחודי לישראל, תסתכל על ההוריקנים"

האם בעיית ההצפות ייחודית לישראל? האם מצבנו יותר רוע ממה שקורה בעולם?

"אני לא חושבת שזה ייחודי לישראל. תסתכל על כל ההוריקנים. אין לנו הוריקנים, אבל יש לנו כמויות גדולות של מי גשם שאי אפשר לנקז אותם, זו לא בעיה ייחודית לישראל. מה שייחודי לנו זו הצפיפות של הבינוי וחוסר היכולת שלנו, למשל, לאגור את המים האלה".

מה עושים בעולם?

"אוסטרליה מאוד מתקדמת בניהול נגר ובמלבורן למשל יש אצטדיון גדול שמנקז מים למאגר תת-קרקעי, שממנו משקים את כל הפארק שהאצטדיון הזה נמצא בו. זו השקעה שאנחנו לא נשקיע בישראל, כיוון שאנחנו יש לנו מחסור בקרקע. אבל הרעיון לאסוף את המים ולהשמיש אותם זה בהחלט אחד הדרכים לטפל בנגר".

לדברי עזרא נוה, "בעיית ההצפות לא ייחודית לנו, ובהרבה מקומות בעולם, המצב אפילו יותר חמור, והתוצאות אפילו הרבה יותר קשות. גם בארה"ב הגדולה סובלת מהצפות, וכתוצאה מזה יש הפסקות חשמל, הפסקות של אספקת מים, אי פיתוח ערים. לשמחתי, אנחנו נמצאים דווקא במקום טוב בסקאלה של ערים שסובלות מבעיה של הצפות וגשמים".

"אצלנו יכולה להיות שנה של 400 מ"מ גשם ושנה של 900"

נוטים לחשוב שתופעת ההצפות הפכה לנפוצה יותר בגלל התחממות כדור הארץ, שמשנה את מזג האוויר בעולם, וכמובן גם אצלנו. עם זאת, כששואלים את המומחים תמונת המצב שעולה מורכבת יותר.

האם יש שינוי בדפוס הגשם בישראל?

"קשה מאוד להגיד את המשפט הזה", אומר מנהל השירות המטאורולוגי, ניר סתיו. "ההשתנות הטבעית של מזג האוויר אצלנו, של כמות המשקעים משנה לשנה, על פני עשורים, היא גדולה מאוד בגלל שאנחנו נמצאים בתפר בין אזור צחיח לאזור גשום, ושינויים קטנים במערכות מזג האוויר משנה לשנה, כבר גורמים לתנודות מאוד גדולות בכמות המשקעים. אצלנו יכולה להיות שנה אחת 400 מ"מ גשם ושנה אחת של 900 מ"מ. ואנחנו מסתכלים אחורה על ההיסטוריה שלנו, אנחנו רואים תקופת בצורת מאוד משמעותית שהייתה בשנות ה-30-40 של המאה ה-20, ואח"כ תקופה גשומה יותר, ועכשיו קצת תקופה גשומה פחות. עם זאת, בגלל התנודות החזקות, קשה למצוא משהו מובהק סטטיסטית".

אבל אלה שינויים אקלימיים ארוכי טווח והם קשורים יותר למדידות שנתיות. הבעיה שלנו היא לא כמות הגשם השנתית בישראל, אלא כמות הגשם השעתית או היומית. הרי הצפות קורות גם בשנות בצורת.

"אצלנו זה מאוד מאוד 'רועש'", מסביר סתיו, "זאת אומרת, יש לנו לפעמים עוצמות חזקות מאוד או חלשות מאוד. היו לנו כבר בהיסטוריה כמויות של 80 מ"מ גשם בשעה ואפילו יותר".

אבל האם המגמה של מכות גשם חזקות מחריפה?

סתיו: "לפי התיאוריה שקשורה לשינוי האקלים, גם אם תהיה ירידה בכמות הכוללת של המשקעים, לא רק שהשכיחות של אירועים כאלה לא אמורה לרדת אלא היא יכולה אפילו לעלות. הסיבה לכך היא שהאטמוספרה חמה יותר, יש לה תכולת מים גדולה יותר ולכן העננים יכולים להיות עבים יותר, מפותחים יותר, עם תכולת מים גדולה יותר - לכן יכולים גם לתת מכות גשם חזקות יותר. אנחנו כרגע עוד לא נמצאים במצב שאנחנו מזהים את זה בצורה מובהקת סטטיסטית במדידות, בגלל השונות הגדולה שיש לנו באופן טבעי".

עוד כתבות

ניסאן X-TRAIL / צילום: יח''צ

המכונית של ניסן שמוכיחה: שוק הבנזין עדיין חי ובועט

ניסאן X-TRAIL, הטורבו-בנזין החדשה של ניסאן, מוכיחה שגרסאות הבנזין לא אמרו את המילה האחרונה: היא זריזה, נוחה ומרווחת

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

המומחה שמסביר: למה החליטו בעולם שרפיח היא הקו האדום

פלישת צה"ל לרפיח, בין המעוזים האחרונים של חמאס בעזה, עומדת בלב הדיון על עתיד המלחמה ● "העיר הפכה לסמל של המצוקה הפלסטינית והפליטות בעיני העולם", אומר ד"ר הראל חורב, מומחה לחברה הפלסטינית ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע ישראל טועה בהתנהלותה ברפיח, מתייחס לפלונטר מול ארה"ב ומסביר מדוע חמאס ממשיך לסרב לעסקת חטופים

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

בורסת טוקיו / צילום: Associated Press, Eugene Hoshiko

עליות קלות באסיה. מחיר הזהב זינק במרץ ב-9.8%

היום חוגגים את יום שישי הטוב, ולכן לא יתקיים מסחר בבורסות באירופה ובוול סטריט ● אמש ננעלה וול סטריט בירוק, מדד ה-S&P 500 שבר שיא בפעם ה-23 מתחילת השנה ● מחיר הביטקוין עומד על 70.5 אלף דולר למטבע

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

ישראל תקפה בשדה התעופה בסוריה / צילום: נלקח מרשתות חברתיות לפי סעיף 27 א' לזכויות יוצרים

דיווח: לפחות 33 נהרגו בתקיפה ישראלית בחלב, בהם אנשי חיזבאללה ואזרחים

בין ההרוגים בתקיפה בנמל התעופה בחלב ישנם גם חיילים מצבא אסד, דווח כי מערכות ההגנה האווירית הופעלו • מוקדם יותר נפצעו 2 בתקיפה שיוחסה לישראל באזור דמשק • דובר צה"ל עדכן כי בכיר חמאס חוסל בפעילות בבית החולים שיפא ● עדכונים בולטים

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

דובר צה"ל: בכיר בחמאס חוסל בביה"ח שיפא

נזק נגרם לחצר בית בשלומי אחרי רצף אזעקות בגליל המערבי • דיווח: ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק, 2 נפצעו • בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה • מוקדם יותר: פצוע בינוני בפיגוע ירי בכביש 90 מצפון ליריחו • עדכונים שוטפים

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד