גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"גלובס" חושף: מפת הדרכים לשיפור שוק הברוקראז' הקמעונאי

בבדיקות נפרדות שערכו רשות ההגבלים העסקיים ורשות ני"ע התגלתה שורה של חסמים, שהביאו למצב שבו 97% מהציבור בוחרים לרכוש שירותי מסחר באמצעות הבנקים - היקרים בהרבה ● שתי הרשויות איחדו את מאמציהן לכדי דוח משותף, שהגיע לידי "גלובס" ושיוצג בימים הקרובים - בתקווה להפחית את הפער האדיר בין המחירים שמציעים הבנקים למחירי בתי ההשקעות - ולהגדיל את שיעור הלקוחות הפרטיים שייקנו שירותי ברוקראז' מהמערכת הלא-בנקאית

בורסת ת"א / צילום: תמר מצפי
בורסת ת"א / צילום: תמר מצפי

בתום בדיקה מעמיקה של שוק הברוקראז' בניירות ערך ללקוחות הפרטיים בישראל, שהתארכה יותר משנה וחצי, צפויות רשות ההגבלים העסקיים ורשות ניירות ערך להציג בימים הקרובים שורה של המלצות לשיפור השוק, ולהפחתת חסמים והסרתם. זאת, בתקווה להפחית את הפער האדיר במחירים שמציעים חברי הבורסה שבבעלות הבנקים למול המחירים (הנמוכים בהרבה) שמציעים חברי הבורסה שבבעלות בתי ההשקעות. כך עולה ממסקנות והמלצות בדיקה משותפת של שתי הרשויות בנוגע ל"תחרות בשוק הברוקראז' הקמעונאי", שהגיעה לידי "גלובס", ושבין מטרותיה, שינוי השוק והגדלת שיעור הלקוחות הפרטיים שעיקנו שירותי ברוקראז' מהמערכת הלא-בנקאית.

מיכל הלפרין / צילום: איל יצהר

שתי הרשויות התחילו בבדיקות נפרדות של שוק שירותי המסחר לציבור הרחב בתחילת 2017, ובתוך זמן קצר החליטו לרכז מאמץ לדוח משותף. המציאות שגילו גורמי המקצוע זיהתה שורה של חסמים ומאפיינים שהביאו למצב השוק הנתון, שבמסגרתו כ-97% מהציבור הרחב בוחר לרכוש שירותי מסחר באמצעות הבנקים היקרים יותר.

בסופו של יום, נציגת רשות ני"ע בצוות, שהיא הכלכלנית הראשית של הרשות, ד"ר גתית גור-גרשגורן, ונציגי רשות ההגבלים העסקיים, ראש צוות המחלקה הכלכלית, עומר ברנדר, וסגן מנהל מחלקת שווקים, עו"ד אלעד מקדסי, לא מצאו כי יש "כשל שוק", אבל הם כן מזהים בשוק בעיות שיש לפתור, ושדורשות הסדרת שוק, ולכן הגיעו להמלצות אקטיביות לשורת צעדים לשינוי ושיפור שוק זה.

לצד שוק הברוקראז' ללקוחות הפרטיים, ישנו שוק ברוקראז' ללקוחות מוסדיים, שהינו תחרותי בהרבה, ושבו המחירים שנגבים מהלקוחות זולים בהרבה - ובו בתי ההשקעות מתמקדים. "נראה כי אין פה כשל שוק, כי אם שוק שנמצא בשיווי משקל שכדאי לשנות, לטובת הציבור. לכן, יש לשנות את השוק, תוך שללקוחות יהיה קל יותר לעבור לברוקראז' של בתי ההשקעות וגם יהיו להם פחות חששות מלעשות כן, כשבמקביל גם לבתי ההשקעות יהיה על מה להיאבק בבנקים, ולהפסיק להמשיך ול'הרים ידיים' בתחרות מולם על הקהל הקמעונאי", אומר גורם מעורה.

ענת גואטה / צילום: תמר מצפי

הקשר של הלקוח לבורסה

מבחינת רשות ני"ע, בראשות היו"רית ענת גואטה, מדובר על צעד נלווה ומהותי אגב הרפורמה שנעשתה במבנה הבורסה, תוך הוצאת חברי הבורסה מהבעלות על הבורסה, במטרה להפחית את ניגודי העניינים בשוק זה וזאת לצד רצונה להרחיב משמעותית את מספר הברוקרים בשוק המקומי. מבחינת הרשות להגבלים עסקיים, בראשות הממונה עו"ד מיכל הלפרין, מדובר בשוק שבו מצב הצרכן אינו אופטימלי ועל כן יש לשפר את התחרות בו במידה ניכרת.

עיקרי ההמלצות הצפויות של רשות ההגבלים ורשות ני"ע (על פי הערכות)

עוד קודם שנדון בצעדים שהרשויות הרלוונטיות מבקשות להחיל על שוק הברוקראז' הקמעונאי, יש להבין את החשיבות הרבה של שוק הברוקראז' שמהווה את הקשר של הלקוח לבורסה לניירות ערך היחידה שפועלת פה. בסוף יוני השנה פרסמנו ב"גלובס" כי רשות ני"ע גילתה בדוחותיה לשנת 2017 כי "המחלקה הכלכלית ברשות ני"ע, יחד עם רשות ההגבלים העסקיים, ערכו ניתוח של מצב התחרות בשוק הברוקראז' ללקוחות קמעונאים, במהלכו זיהו כי קיימות מספר אינדיקציות לכך שייתכן וקיימת בעיה תחרותית בשוק הברוקראז' ללקוחות קמעונאים, ובהן פערים בין עמלות הברוקראז' בבנקים לבין העמלות שגובים חברי הבורסה שאינם בנקים (חש"בים); הדומיננטיות של הבנקים בשוק זה; קיטון במספר החש"בים; וממצאיהן של ועדות ציבוריות שעסקו בנושא".

זמן קצר לאחר מכן, בתחילת אוגוסט, חשפה הבורסה מחשבון השוואתי של דמי הניהול שגובים חברי הבורסה מניהול השקעות (שניתן להתייחס אליהם גם כאל עמלות הקסטודיאן) ועמלות הקנייה ומכירה, עבור לקוחות עם תיקי ני"ע בהיקפים שקליים מגוונים. מניתוח נתוני המחשבון עולות כמה תובנות ובראשן שאכן ישנם פערי ענק בעמלות הממוצעות שגובים חברי הבורסה בגין פעולות בניירות ערך, ושמלמדים בצורה ברורה וחד משמעית כי הבנקים נהנים ממעמדם מול הלקוחות הקמעונאיים שסוחרים דרכם, וגובים מהם מחירים הגבוהים משמעותית מאלו שגובים מהם בתי ההשקעות, בסדרי גודל. אגב, נתונים אלה מורכבים מריכוז המחירים הממוצעים שגובים חברי הבורסה בישראל, כך שיש לקוחות שמשלמים יותר מהממוצע וגם יש כאלה שמשלמים פחות ממנו, מה שמגדיל אף יותר את פער המחירים בפועל.

על רקע זאת, נציין, בחודשים האחרונים חברי הבורסה איבדו את השליטה שהייתה להם על הבורסה, ומכרו את השליטה בה לקרנות השקעה זרות, בראשות מניקיי, כחלק מיישום הרפורמה לשינוי מבנה הבעלות בבורסה והפיכתה לחברה למטרות רווח.

על פי גורמים בשוק ההון, ובסביבת גופי הרגולציה, המציאות לפיה רוב הציבור הרחב מעדיף לבצע את פעולות המסחר שלו באמצעות הבנקים היקרים בהרבה, נובעת משורת מאפייני שוק, בהם חשש מיציבות הגופים החוץ בנקאיים, שלא מפוקחים ושאינם איתנים פיננסית בדומה לבנקים, תוך שמהלך להעברת הכסף מהבנק לגוף חיצוני דורש התעסקות רבה. אגב, בשוק גם מזהים "הרמת ידיים" של בתי ההשקעות בתחרות על הלקוח הפרטי.

מנגנון להגנה על נכסי לקוחות

ל"גלובס" נודע כי בין הפתרונות המעשיים ששתי הרשויות הרגולטוריות המרכזיות מציעות, בין היתר על מנת לשפר את הבעייתיות הקיימת בפערי התפיסה של הציבור בנוגע לרמות הסיכון שלכאורה גבוהות יותר אצל חברי הבורסה שאינם בנקים, נכלל יצירת מנגנון להגנת נכסי לקוחות בתחום שירותי המסחר. זאת, דרך יצירת קרן פיצויים למגזר הפיננסי, שתספק למשקיעים באמצעות חברי הבורסה של בתי ההשקעות ביטוח לכספם שילך לאיבוד כתוצאה מחוסר היכולת של חברת ההשקעות להחזיר את כספם בשל הונאה או רשלנות בחברה, ולא בגין הפסדים הנובעים מפעילות ההשקעה שלהם. על פי המנגנון המוצע, כל חברה שתשתתף בקרן האמורה תשלם פרמיה לקרן ייעודית, ובמידת הצורך הקרן תפצה את הלקוחות שייפגעו כתוצאה מחדלות הפירעון.

פתרון אחר נוגע לצורך המובהק שמצאו חברי הצוות בנוגע ל השלמת רגולציית "ברוקר דילר", שאותה יוזמת ומובילה רשות ני"ע, שאף פרסמה לאחרונה להערות הציבור טיוטת הצעת חוק להסדרת פעילות ברוקר דילר. מטרת ההצעה להסדיר את תחום הברוקר דילר בישראל ולהכפיף את הגופים העוסקים בפעילות זו שלא במסגרת בנקאית לפיקוח הרשות. הגוף המפקח על חברי הבורסה הוא הבורסה עצמה. בכל אופן, על מנת למנוע ארביטראז' רגולטורי ביחס לרגולציה החדשה כאמור, אנשי הצוות המשותף לשתי הרשויות ממליצים שיוקם צוות משותף של הרשות לני"ע ושל הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, שיקדם עקרונות אחידים לרגולציה של התחום ולתיאום שוטף. ברשות ני"ע מקווים כי מהלך זה יביא לפתיחת השוק - בין היתר באמצעות שחקני ברוקראז' באונליין, דוגמת אינטראקטיב ברוקרז' שכבר כמעט ונכנסו לשוק הישראלי אך הקפיאו כוונה זו לפי שעה.

עמלות ברוקראז' אצל חברי הבורסה

הגוף החדש יעביר ללקוח את התיק

היבט בעייתי נוסף שזוהה בשוק הנוכחי הינו הקושי באינטראקציה עם הלקוח שכבר החליט שברצונו לרכוש שירותי מסחר מבית השקעות. כיום, לאחר שלקוח פתח חשבון ני"ע חדש, עליו לפנות אל מנהל החשבון הנוכחי שלו על מנת שיעביר את ניירות הערך שלו לחשבון החדש ויסגור את החשבון הישן. זאת בדומה למה שכבר קיים בשוק התיקים המנוהלים. על כן ההמלצה של גואטה והלפרין הינה לאפשר העברת פעילות החשבון על ידי הגוף הקולט, כלומר על ידי חבר הבורסה של בית ההשקעות, שהוא זה שיבצע בפועל, ובשם הלקוח, את ההליך הביורוקרטי להעברת תיק הלקוח ממנהל החשבון הישן.

היבט אחר שמונע מעבר של לקוחות שמעוניינים לעשות כן, נובע מכך שמי שרוצה לסחור בשוק ההון בישראל עושה זאת דרך הבנק שבו מנוהל גם חשבון העו"ש שלו, או באמצעות חבר בורסה שבבעלות גוף אחר. ואולם, לצד הרצון ה"כמעט קבוע" של הלקוח הישראלי לרכז את כל ענייניו הבנקאיים בבנק אחד, שבו חשבון העו"ש שלו, הרי שלמסחר לא במקביל לחשבון העו"ש יש גם עלויות. על כן מציעים ברשות ההגבלים העסקיים וברשות ני"ע לאפשר לחברי הבורסה לפעול בחשבון הבנק של הלקוח על סמך ייפוי כוח, דבר שצפוי לחסוך את הצורך בהליך ניוד הכספים וניירות הערך של הלקוח בין חברי הבורסה השונים. פתרון אחר שמוצע להחיל בשוק המקומי נוגע אף הוא לסוגיה זו.

אנשי רשות ני"ע ורשות ההגבלים העסקיים מציעים לאפשר גם מתן אמצעי תשלום מחשבון הברוקראז', כך שחשבון ניירות הערך, גם בבית השקעות, יוכל לשמש למתן תשלומים על ידי הלקוח, בכמעין חשבון עו"ש, וזאת כדי למנוע את הצורך הנוכחי במימוש חלק מתיק ניירות הערך והעברת כספים בחזרה לבנק. מהצד השני, תהיה המלצה שנועדה לקבוע כללי משחק הוגנים בנוגע למאמצי השימור בהם יוכלו לנקוט הבנקים מול לקוחותיהם שרוצים לעבור למתחרים.

נוסף על המלצות אלה ישנו רובד נוסף של המלצות, שנוגע לשיפור הפלטפורמה להעברת הכספים. מדובר בהמלצה לבחון הכנסת מספר שינויים ושיפורים במערכת הסגורה ובהליך העברת החשבון, כגון ביטול הדרישה להתאמה מוחלטת של הבעלות בחשבון הבנק ובחשבון המסחר; ביטול או העלאת הרף של שווי החשבון שמעליו נדרש לקבל אישורים מ"בנק האם" של הלקוח (שעומד כיום על מיליון שקל); הסדרת המידע המועבר לצד המקבל בהעברה בנקאית כך שיכלול מידע מלא על זהות המעביר ויועבר באופן אוטומטי ואחיד; מתן האפשרות ללקוחות להעביר חשבונות שנפתחו במערכת הסגורה בין חברי הבורסה בתנאים הזהים לאלה שנדרשו בעת פתיחת החשבון הראשון; ומתן אפשרות גם לבנקים לפתוח חשבון ניירות ערך באמצעות המערכת הסגורה.

כמו כן, מומלץ לתת אפשרות נוספת להקל על החש"בים בעת פתיחת החשבון באמצעות מתן האפשרות לביצוע תהליכי "הכר את הלקוח" באופן מקוון, ללא דרישת זיהוי פנים אל פנים, גם כאשר לא מדובר במערכת הסגורה.

עם זאת, כל הפתרונות הללו לא יסייעו אם הציבור לא מודע לחלופה הזולה, שכבר קיימת. על כן הצוות המשותף לשתי הרשויות המפקחות צפוי להמליץ על מנגנון להצפת מידע השוואתי רלוונטי כך שישמש למנועי השוואת עליות, שיציפו את המידע לציבור הרחב. 

עוד כתבות

השקל נחלש אל מול הדולר והאירו | עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

הדיווחים על תקיפה באיראן הביאו לצלילת השקל, אך לא לאורך זמן

שני אירועים שהתרחשו הלילה הובילו לפיחות בשער השקל מול הדולר: הורדת דירוג האשראי של ישראל על ידי חברת S&P ודיווחים על תקיפה ישראלית באיראן ● אלא שלאורך שעות הבוקר השקל החל להתייצב ● מה הוביל לשינוי ומה ניתן ללמוד מהעבר?

רחפן של Spear UAV / צילום: Spear UAV

"בעל 4 להבים מתוצרת ישראל": הרחפן שיכול לתקוף גם באספהאן

אחת מהאפשרויות שעלו היום, היא שישראל תקפה באיראן באמצעות חימוש משוטט של הסטארט-אפ התל אביבי "ספיר" (Spear UAV) - נשק בו היא משתמשת בזירות השונות של מלחמת "חרבות ברזל" ● כך משמש החימוש בעל יכולות AI את ישראל במלחמה

נטפליקס / צילום: Shutterstock, Vantage_DS

נטפליקס עקפה את הציפיות; המניה יורדת במסחר המאוחר

ענקית הסטרימינג דיווחה על הכנסות של 9.37 מיליארד דולר לעומת צפי של 9.28 מיליארד דולר ● הרווח זינק ב-86%, לעומת צפי לעלייה של 56% ● החברה הוסיפה כ-9.3 מיליון מנויים ברבעון, ב-80% יותר מהצפי ● למרות התוצאות המדהימות, התחזית המאכזבת של החברה מפילה את המניה במסחר המאוחר

איל וולדמן / צילום: פרטי

איל וולדמן מגלה: "עברו עליי ימים כואבים וקשים מאוד"

"אני כל הזמן חושב מה דניאל הייתה עושה, איך זה היה אם היא הייתה פה עכשיו", מספר איל וולדמן על בתו דניאל שנרצחה בנובה. מאיפה הוא שואב כוח? ● פרויקט מיוחד 

לקסוס LBX / צילום: יח''צ

ב-200 אלף שקל תקבלו רכב עם סטטוס יוקרתי. ומה לגבי הביצועים?

לקרוס–אובר הקומפקטי ביותר שהשיקה לקסוס יש עיצוב אטרקטיבי ומוניטין יוקרתי. השאלה אם מיתוג הפרימיום יחפה על הפשרות בשימושיות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' וראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: Reuters, RONEN ZVULUN

לא רק בגלל איראן: S&P קנסו את ישראל גם על סימני השאלה בתקציב הביטחון

אם עד לפני התקיפה האיראנית על ישראל עוד הייתה תקווה מסוימת במדינה שהדירוג הגבוה יישמר, זו התמוססה בשבוע האחרון עם התרחבות מפת האיומים ● אלא שלא רק האיומים על ישראל נלקחו בחשבון בהורדת הדירוג ● מה נכתב בין השורות של הודעת S&P והאם ישראל עומדת בפני סכנה של הורדה נוספת?

יודר שפריר וגיא ברון, מייסדי סקיילאופס / צילום: בן יצחקי

החברה שחוסכת זמן וכסף לסטארט-אפים: זה חביב הקהל בדירוג המבטיחים של גלובס

סקר חביב הגולשים באתר גלובס זכה בשבועות האחרונים לכ-30,000 צפיות וצבר אלפי הצבעות ● על התואר התחרו השנה 30 חברות צעירות שדורגו במקומות הגבוהים ביותר ע"י עשרות קרנות השקעה הפעילות בישראל ● מי זכתה במקום הראשון?

מתכות / צילום: Shutterstock

החברה שמנסה לחולל מהפכה בתעשייה שלא השתנתה אלפי שנים: Magnus Metal מגייסת 74 מיליון דולר

"מקצרת את תהליכי העבודה, מפחיתה את עלויות היצור והזיהום, ומשפרת את איכות המוצר" ● עם שווי מוערך של כ-160 מיליון דולר, מגנוס מטאל הישראלית יוצאת לסבב גיוס חדש

אביב ומתיאו שפירא, אדיר טובי ורובי ליאני, חברת XTEND / צילום: כדיה לוי

עפים כמו פרפר, עוקצים כמו דבורה: הרחפנים שמשנים את תורת הלחימה

הרחפנים של אקסטנד הפכו פופולריים במלחמה בעזה, ואף הצילו חיים • עכשיו היא עובדת על מערכת משולבת שתיקח את יכולות הרובוטים קדימה ותסייע להם לפעול בצוות ● הסטארט-אפים המצליחים, פרויקט מיוחד

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לראשונה בהיסטוריה: הממשלה אישרה קיצוץ בתקציב בניגוד לעמדת שר האוצר

הקיצוץ בתקציב, בהיקף של כ-225 מיליון שקל, אושר לדרישתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, ובתום מאבקים בשבועות האחרונים מול שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ● הקיצוץ נועד למימון הקמת מתקני כליאה לאכלוס העצורים הביטחוניים הרבים שנעצרו מאז תחילת המלחמה

מאחורי הציפייה לאירועים שליליים / צילום: Shutterstock

מדעי האימה: מה קורה למוח שלנו כשאנחנו מחכים לטיל איראני, או אפילו לזריקה

לא נרדמתם בציפייה לטילים האיראניים? מחקרים שעוסקים בציפייה לאירועים שליליים מגלים מה מתרחש במוח בזמן המתנה מורטת עצבים, מה הקשר בין ציפייה לזריקה להתנהגות כלכלית לא רציונלית, וגם איך מתמודדים עם תחושת האימה וחוסר השליטה

מטה s&p בניו יורק / צילום: valeriy eydlin

חברת S&P הורידה את דירוג האשראי של ישראל: "המלחמה תימשך כל 2024"

בהודעה שלא מן המניין, הורידה החברה את הדירוג של ישראל מרמה של AA- ל-A+ ● התחזית להמשך נותרה "שלילית", כך שבחברה מאותתים שבעתיד הדירוג עשוי להיפגע שוב ● "רואים עלייה נוספת בסיכונים הגיאו-פוליטיים"

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

מה מקור המילה דרדלה ואיזו מערכת הגנה אווירית של ישראל העליונה ביותר?

באיזה שנה הוקם סניף מקדונלד'ס הכשר הראשון, לאיזו מדינה הגבול הארוך ביותר עם צרפת ולמה שחקן ה-NBA החטיא השבוע זריקת עונשין בכוונה? • הטריוויה השבועית

הדגם OMODA 5 של צ'רי / צילום: יח''צ

האם הסיניות יתחילו להגיע אלינו מאירופה? צ'רי תייצר כלי רכב בספרד, יצרנים נוספים בדרך

כך מתכוונים הסינים לעקוף את המכס האירופי ● ג'יפ אוונג'ר משיקה בישראל דגם היברידי ● ​נחשף הקרוס־אובר החשמלי החדש של GEELY ● ועוד חדשות מענף הרכב

חיים ילין / צילום: פרטי

"אני לא מוצא את עצמי בתל אביב": חיים ילין לא מפסיק להתגעגע הביתה

הוא היה בממ"ד 12 שעות רצופות, שמע את הערבית, ראה את המלחמה ● אבל איכשהו זה המקום היחיד שעדיין נותן לחיים ילין כוח: "אני נמשך לשם כמו מגנט" ● פרויקט מיוחד 

שכונת בית וגן ירושלים / צילום: אוריה תדמור

לא תמיד ניתן להגיע לחלוקה שוויונית בפרויקט תמ"א 38

כל תכנון פרויקט מסוג תמ"א 38 כולל אילוצים תכנוניים, אולם בפרויקטים מסוג חיזוק ועיבוי, האילוצים התכנוניים רבים, שכן הבינוי נעשה על גבי הבניין הקיים, על מגבלותיו ● כך דחתה ועדת הערר המחוזית בירושלים התנגדות של שני דיירים לתכנון של פרויקט

מייסדי טורק. מימין: אלדד לבני (CINO), לאוניד בלקינד (CTO) והמנכ''ל עופר  סמדרי / צילום: גיא חמוי

הטייס האוטומטי שרוצה להחליף את צבא מומחי הסייבר

האנליסטים במרכזי בקרת הסייבר של הארגונים הגדולים נאלצים להתמודד עם אלפי התרעות מדי יום, והטכנולוגיה של טורק מאפשרת להפוך את התהליכים לאוטונומיים למחצה • האם ה"טייס האוטומטי" של החברה יצליח לשלול איומים חמורים? ● הסטארט-אפים המבטיחים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: AP, Shutterstock

אוקראינה על סף ייאוש וחור שחור ישאב אותנו ממרחק 2,000 שנות אור

אוקראינה מפתחת קנאת ישראל - גם היא רוצה קואליציה שתציל אותה מטילים באמצע הלילה ● הבריטים קובעים לוח זמנים להפסקה לאומית של העישון ● האקלים יעלה הרבה כסף, והמדינות העניות ייפגעו יותר ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

עמיקם בן צבי, יו''ר דירקטוריון אל על / צילום: דוברות אל על

יו"ר דירקטוריון אל על נחקר בחשד למעורבות בפרשת שחיתות בנתיבות

משטרת ישראל אישרה כי עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, נחקר בחשד למעורבות בפרשה בתחום טוהר המידות שבה נחקר גם ראש העיר נתיבות, יחיאל זוהר ● בא כוחו של בן צבי, עו"ד נתי שמחוני: "מר בן צבי מכבד את רשויות אכיפת החוק, משתף פעולה באופן מלא והוא סמוך ובטוח כי בסופה של הבדיקה יוברר שלא דבק כל רבב בהתנהלותו"

מיכאל כגן / צילום: כדיה לוי

הדרך של מיכאל כגן ממשרד ישן ביקנעם לצמרת החברה הלוהטת בעולם

מיכאל כגן, סמנכ"ל טכנולוגיות עולמי באנבידיה, סיכם 25 שנה במלאנוקס עד שהחברה נמכרה לענקית השבבים ● "מצד אחד, רצינו לבנות חברה ישראלית, אך מצד שני הבאנו לארץ השפעה בינלאומית" ● בראיון בלעדי לגלובס, הוא מדבר על תחילת דרכו במלאנוקס, מתייחס לחשש מהיעדר תחרות בשוק שבבי ה־AI ונותן טיפ ליזמים צעירים בישראל: "אל תהיו כבולים לעבר"