20% מהאוכלוסיה הבוגרת בישראל לוקה בתסמונת הזו, ויש איך להקל/צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב
הכתבה בשיתוף אלטמן
לפני שנכנס לעובי הקורה ונסביר לעומק מהי תסמונת המעי הרגיז, נציין כי היא שכיחה מאד, ועל פי ההערכות קרוב ל-20% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל סובלים ממנה. עובדה מרגיזה נוספת היא שנכון להיום אין עדיין תשובה ברורה או מידע מדויק בנוגע לסיבות להתפרצות המחלה. דבר שלא מונע מהמדע והרפואה לנסות ולהילחם בה.
על פי מחקרים ההשערה היא כי1 מכל 5 אנשים אכן לוקה בתסמונת המעי הרגיז. מה שאומר סטטיסטית שכ-20% מקוראי הכתבה הזו לוקים בה, ואולי אפילו אינם מודעים לכך. אם חשתם כאבי בטן חזקים בזמן האחרון, והתופעה חזרה על עצמה יותר מפעם אחת, יתכן וכדאי לבדוק את העניין.
תופס אתכם בקישקע
תסמונת המעי הרגיז היא בעיה באזור המעיים של מערכת העיכול. כאשר השרירים בדפנות המעי אינם פועלים בקצב אחיד ועקבי, נוצרות תופעות הלוואי מוכרות של גזים, שלשול, עצירות וכמובן כאבי בטן חזקים, לעיתים מאד. סוגים שונים של מזון וכמובן מאפיינים ביולוגיים משתנים מאדם לאדם מובילים לכך שכל אדם הלוקה בתסמונת המעי הרגיז יכול לסבול מתופעות לוואי שונות. חשוב להדגיש כי מחלה זו אינה פוגעת ברקמת המעי או יוצרת דלקות, ומשמעות הדבר היא שאין לה השפעה ישירה על סרטן המעי הגס או האצת ההתפתחות שלו.

ומה עם הנפש?
למרות שאין עדיין מדע מדויק, המחקרים מראים כי אחד הגורמים העיקריים לתסמונת המעי הרגיז הוא מצב הנפשי. המצאות בלחץ יומיומי והתמודדות מתמשכת עם סטרס מאיצים מאד את התסמונת, וכל עוד לחץ נפשי זה אינו חולף או דועך - גם בתסמונת לא ניתן יהיה לטפל. כדי להתמודד עם מתח נפשי מומלץ מאד להתמיד בפעילות גופנית, לא מאומצת מדי, כדוגמת הליכה הידועה כאמצעי רגיעה טבעי לנפש, גם שיחות עם איש מקצוע יכולות להועיל, והכי חשוב - כל אחד מאתנו יכול למצוא את הדרכים וההרגלים הקבועים העוזרים לו להירגע, וליישם אותם לפחות פעם ביום.
סימנים מוקדמים
האבחון של תסמונת המעי הרגיז מתבצע על ידי קולונוסקופיה או סיגמואידוסקופיה, שתי בדיקות אנדוסקופיות הבוחנות את המעי הגס באמצעות צינור גמיש הסורק את תוכן המעי. הרופא המאבחן יכול לשלול או למצוא מחלות מעיים אחרות כדוגמת קרוהן, צליאק, ואף סרטן המעי הגס. כאשר המטופל מתלונן על אי-נוחות בטנית חריפה ואין עדות למחלות אלו, הנחת היסוד היא כי המטופל לוקה בתסמונת המעי הרגיז.
מאחר ומדובר באבחון פולשני ולא מאוד נעים לנבדק - ישנם תנאי סף (המכונים קריטריוני רומא) שבהמשך להם מוציא הרופא המטפל הפניה לאבחון: עצירות או שלשול מתמשך לתקופה של 3 חודשים, או תופעות של צואה רירית, בטן נפוחה, שינויים במרקם הצואה או מאמץ בהפרשתה; הופעתן של שתי תופעות או יותר לתקופה של 3 שבועות.

כל אחד והטיפול שלו
מאחר וכפי שציינו תופעות הלוואי של תסמונת המעי הרגיז משתנות מאדם לאדם, גם הטיפול ודרכי ההרגעה משתנות בהתאם. באופן כללי, ניתן להמליץ על כמה הרגלים שעוזרים להרגיע את המעי, וככל הנראה אחד או חלק מהם ייטיבו עם הסובל. חשוב לזכור כי בכל מקרה מדובר בתהליך שלוקח זמן והעברת התופעה או שיכוכה אינו מיידי.
הימנעות ממאכלים מזיקים כגון מאכלים שומניים, עתירי סוכר ובעלי מרכיבים בעייתיים כמו קפאין או אלכוהול יעזרו לשמור על מעיים נקיים יותר וימנעו החרפה של הסימפטום. גם מזונות עם מרכיבים אלרגניים או מעוררי רגישות אינם מומלצים - מוצרי חלב, אגוזים שונים, ירקות לא מבושלים וכדומה עשויים לעורר את התסמונת מרבצה. במקום אלו כדאי להכניס לגוף סיבים תזונתיים ואף להשלים אותם באמצעות תוספים טבעיים.
מים הם עוד מקדם חיובי להחלשת התסמונת והכאבים הנלווים. שתייה מרובה של נוזלים, כ-10 כוסות ביום לאדם מבוגר, תאזן את תהליך העיכול ותקל על תנועת המעיים. מיותר לציין כי הכוונה היא למים ולא למשקאות אלכוהוליים, מוגזים או ממותקים.
המלצה נוספת היא להקפיד על ארוחות קטנות ועקביות, כך שלמערכת העיכול יהיה יותר קל להתמודד עם המזון באופן מתמשך. אם יש המלצה חשובה לא פחות ואולי יותר מכולן - היא לא להסס לפנות לייעוץ תזונתי. ידע מוקדם של איש מקצוע יכול להקל פלאים על התסמונת ואף ניתן להגיע לתוצאות טובות יותר בזמן קצר יותר.