משבר עמוק בסלולר: דוחות החברות לרבעון השלישי רק יוצרים אשליה של הצלחה

חברות הסלולר גילו יצירתיות חשבונאית בדוחות הכספיים שפרסמו בשבוע החולף כדי להישאר עם הראש מעל המים ולשדר עסקים כרגיל - אלא שניתוח הדוחות מגלה שהן מצויות הלכה למעשה בגירעון תזרימי, ולא ברור כיצד יממנו את ההשקעה בפרישת סיבים אופטיים ובדור ה–5

מנכ"ל סלקום ניר שטרן ומנכ"ל פרטנר איציק בנבנישתי / צילום: תמר מצפי
מנכ"ל סלקום ניר שטרן ומנכ"ל פרטנר איציק בנבנישתי / צילום: תמר מצפי

חברות הסלולר פרסמו בשבוע החולף את דוחותיהן הכספיים לרבעון השלישי. אם יש משהו אחד שבולט מתוך המספרים הוא הניסיון הכמעט נואש שלהן לייצר תמונה של הצלחה. נדמה שהיחידות העסוקות ביותר בחברות הן יחידות הכספים העסוקות במציאת דרכים יצירתיות להציג מצב של "ראש מעל המים".

סלקום: חייבת לחפש שותפים למיזם הסיבים

סלקום, למשל, הציגה רווח של מיליון שקל בלבד. אין ספק שאגף החשבות בחברה עמל קשות כדי להציג תמונה של רווח, ולו רק של מיליון שקל בודד אחד. החברה מציגה תזרים חופשי של 34 מיליון שקל לרבעון, ואולם אחרי תשלומי ריבית של 50 מיליון שקל ברבעון, החברה נמצאת בגרעון תזרימי ומגדילה את החוב.

החברה דיווחה על הסכם עם תש"י (קרן תשתיות לישראל) לשותפות במיזם הסיבים האופטיים של חברת החשמל ושלה - IBC. נראה שהושקע עמל רב על-מנת לתזמן אותו יחד עם הדוחות, אבל לא ברור כיצד מתכוונת החברה לממן פרויקט השקעות שאפתני זה, כאשר היא מצויה בגרעון תזרימי ברבעון החזק ביותר של השנה.

תוצאות חברות הסלולר ברבעון השלישי
 תוצאות חברות הסלולר ברבעון השלישי

פרטנר: דוחה את הפתרון לעתיד

גם בפרטנר, השכנה מראש העין, עושים מאמצים עצומים לייצר תמונה חיובית. הנתונים שלה הפתיעו רבים בשוק. היא הרוויחה 26 מיליון שקל, ירידה של למעלה מ-50% מהתקופה המקבילה, אבל הרווח בפרטנר משקף לא מעט להטוטי חשבונאות.

לדוגמה, החברה מכירה בהכנסה רישומית של שמונה מיליון שקל לרבעון בגין מכירת 50% מהרשת להוט מובייל (הסכם PHI בתחילת 2016). המגזר הקווי, אותו מגזר שאחראי לפעילות הטלוויזיה והסיבים, ירד ברווחיות בהשוואה לרבעון המקביל. זאת למרות העובדה שברבעון המקביל לא הייתה כמעט פעילות סיבים וטלוויזיה.

כלל הפעילות הקווית הניבה לה רווח תפעולי של 16 מיליון שקל, לעומת 18 מיליון שקל ברבעון המקביל. ללא ספק תוצאה מאכזבת ביותר (גם אצל סלקום תופעה דומה) המעידה על כך שפעילות הטלוויזיה והסיבים אינה מייצרת רווח תפעולי כלל.

בנוסף, פרטנר דיווחה על תזרים חופשי של 70 מיליון שקל לרבעון, או 62 מיליון שקל לאחר תשלומי ריבית. לכאורה תזרים מזומנים גבוה יחסית לענף, ואולם גם נתון זה נדרש להסבר חשבונאי. פרטנר אינה מציגה את ההשקעות ב-PHI בסעיפי ההשקעה שלה. מדובר בהשקעה שהסתכמה ברבעון הנוכחי בכ-30 מיליון שקל.

כך שהתזרים החופשי האמיתי אחרי מימון הסתכם במעט יותר מ-30 מיליון שקל בלבד. אם מנכים גם את רכישת המניות העצמית שהחברה ביצעה, סה"כ התזרים של החברה הינו שלילי, ולכן גם רואים עלייה בחוב נטו של החברה, בסכום של 11 מיליון שקל.

גם תזרים נמוך זה הושג שלא באמצעות הפעילות השוטפת. בפרטנר הקטינו בצורה משמעותית את יתרות הלקוחות. בסה"כ קטנה יתרת הלקוחות ב-50 מיליון שקל במהלך הרבעון וב-129 מיליון שקל מתחילת השנה. מדובר בפעולה מימונית המהווה מעין הלוואה על חשבון תשלומים עתידיים. 

יתרת הלקוחות משקפת בעיקר את עסקאות התשלומים במכירת ציוד קצה. ההכנסה מלקוח שקנה מכשיר ב-36 תשלומים נרשמת מיד, אבל תזרים המזומנים מהעסקה מופיע ביתרת הלקוחות כסכום עתידי לגבייה. חברות הנדרשות למזומן עושות לעיתים פעולה הנקראת ‘פקטורינג’ - קבלה של כל הסכום מחברת האשראי במזומן כנגד שעבוד התשלומים העתידיים לחברת האשראי.

לא מדובר בשיפור בפעילות עסקית כמובן, אלא כאמור במעין הלוואה על חשבון תשלומים עתידיים. ככל הנראה פרטנר מבצעת פעילות זו בהיקף די משמעותי מתחילת השנה (הערכה בשוק היא שגם חברות נוספות משתמשות באותה שיטה). ללא הירידה ביתרת הלקוחות פרטנר, שלזכותה יש לומר שנהנית מחוב נמוך יחסית לסלקום, הייתה מצויה בגרעון תזרימי גבוה מאוד. הבעיה בפעילות שכזו היא שניתן לשפר דרכה תוצאות באופן זמני, והבעיה חוזרת במלוא היקפה ברבעונים הבאים.

פלאפון: חברת בזק מספקת לה חמצן

אצל פלאפון היצירתיות החשבונאית באה לידי ביטוי במחיקת המנויים. מה תגידו על חברה שמוחקת 499 אלף מנויים ברבעון השני של 2016, מוחקת עוד 83 אלף מנויים ברבעון השני של 2017, ועכשיו מוחקת עוד 428 אלף מנויים?

המשמעות - פלאפון מחקה מיליון מנויים בשנה. ב-2016, כאשר "גלובס" חשף את הבעייתיות של מספרי הלקוחות בפלאפון והטיל בהם ספק, נאלצה פלאפון לתקן את המספרים ודיווחה על המחיקה הראשונה. כבר אז קינן בנו הספק שהמחיקה אינה מלאה, אך פלאפון דחתה את הערכותינו והסבירה שהסיבה למחיקה מגיעה ממנויי הרשת הישנה שנגרעו.

היום כבר אפשר להעריך במידה רבה של סבירות שהמחיקות שביצעה פלאפון ב-2016 לא שיקפו באופן מדויק את מצבת הלקוחות שלה. סביר להניח שהחברה העדיפה למחוק לקוחות בהדרגה, על-מנת שלא לרדת אל מתחת ל-2 מיליון מנויים מדווחים במכה אחת. זה כבר עניין של תדמית ויחסי ציבור. וכמו תמיד כשמדברים על דוחות פלאפון, צריך לזכור את ההטיה בדוחות שלה בשל העובדה שהיא נהנית מהכנסות מימון מבזק (28 מיליון שקל מתחילת השנה), ואין לה כמעט חוב. בנוסף, היא היחידה שבגלל בזק אימצה את תקן ה-IFRS16 החשבונאי, מה שמשפר את ה-EBITDA (רווח תפעולי לפני פחת והפחתות) שלה לעומת מתחרותיה שלא אימצו את התקן.

כל האמור לעיל, לא משקלל עדיין את העובדה שרבעון שלוש הוא באופן מסורתי הרבעון החזק ביותר בתעשיית הסלולר. הסיבה: הוא כולל את חודשי הקיץ וחודש החגים, תקופה בה נמצאים ישראלים רבים בחו"ל. השיחות לחו"ל ומחו"ל, הן פרת המזומנים האחרונה של התעשייה, והן משפיעות מאוד על התוצאות. תוצאות רבעון ארבע נמוכות בדר"כ מרבעון שלוש ב-40-30 מיליון שקל לפחות. אם גם השנה זו תהיה התוצאה (ואין סיבה לחשוב אחרת), צפויות החברות לסיים את הרבעון הקרוב בהפסדים כבדים, ולהיכנס לעוד שנה קשה, קשה יותר מקודמתה.

לסיכום, הדוחות הפכו לבלתי ניתנים להשוואה ושהיצירתיות החשבונאית שמגלות החברות היא מדהימה. דוגמה בולטת ניתן לראות כאשר סלקום מציגה הכנסות משירותים. היא כוללת את ההכנסות שהיא מקבלת מגולן טלקום ומאקספון סלולר. כלומר הפעילות העצמאית הסלולרית של סלקום היא הפסדית בהגדרה כי ההכנסות משתי החברות יורדות ישירות לשורת הרווח. כנ"ל גם בפרטנר והוט.

המסקנה המתבקשת היא - לא ברור כיצד חברות המצויות הלכה למעשה בגרעון תזרימי, מתכוונות לממן את ההשקעה בפעילות הסיבים ופעילות הטלוויזיה. עוד יותר לא ברור כיצד הן מתכוונות לממן את פריסת רשתות דור 5. נראה שכולם מעדיפים לחיות מרבעון לרבעון בניסיון להציג אשליה של הצלחה. 

צרו איתנו קשר *5988