גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ביהמ"ש העליון במסר מעודד לצרכנים הסובלים מריבוי הודעות ספאם

בפסק הדין קבעו שופטי העליון כי יש לפסוק פיצויים מרתיעים ומשמעותיים נגד משגרי ההודעות והפרסומים האסורים עפ"י החוק, ואין לדחות תביעות אלה רק בשל העובדה שהן "מעמיסות" לכאורה על בתי המשפט, וזאת גם אם הן מוגשות באמצעות חברה המתמחה בהגשת תביעות נגד מפיצי הספאם

השופט מני מזוז / צילום:רפי קוץ
השופט מני מזוז / צילום:רפי קוץ

בית המשפט העליון שיגר אתמול (ג') מסר מעודד וברור לצרכנים הסובלים מריבוי הודעות ספאם המשוגרות אליהם בניגוד לחוק, והבהיר: אתם יכולים להגיש כמה תביעות שצריך, רבות ככל שיהיו, על-מנת למנוע את תופעת הודעות הספאם, ולהיעזר לצורך כך בחברות המתמחות בהגשת תביעות ספאם.

בפסק הדין קבעו שופטי העליון מני מזוז, יעל וילנר ועוזי פוגלמן כי יש לפסוק פיצויים מרתיעים ומשמעותיים נגד משגרי ההודעות והפרסומים האסורים על-פי החוק, ואין לדחות תביעות אלה רק בשל העובדה שהן "מעמיסות" לכאורה על בתי המשפט, וזאת גם אם הן מוגשות באמצעות חברה המתמחה בהגשת תביעות נגד מפיצי הספאם. 

בפסק הדין נמתחה ביקורת על בית המשפט לענייני משפחה ובית המשפט המחוזי, אשר קבעו כי תכליות הליך התביעה הקטנה ותכליות חוק התקשורת מוליכות למסקנה כי תביעות ספאם המוגשות בסיועה של חברה המתמחה בהגשת תביעות מהסוג הזה, הן הליכים שאינם הולמים את תכליתו של חוק התקשורת ואת מטרתם של הליכי בית משפט לתביעות קטנות, בהיותן מובילות להרתעת יתר ולעומס שיפוטי, ועל כן אין לעודדן על דרך של פסיקת פיצוי.

השופט מני מזוז שלל גישה זו של הערכאות הנמוכות יותר וקבע חד-משמעית כי "הקלה בעומס השיפוטי אינה אחת ממטרות חוק התקשורת, ועל כן אין להביאה בחשבון במסגרת קביעת פיצויים בגין הפרת הוראות החוק. המטרה של הוראות סעיף 30א לחוק התקשורת אינה להפחית את מספר התביעות שיוגשו, אלא להפחית את מספר הפרות החוק שיבוצעו".

מזוז אף ציין כי המסקנות של בתי המשפט שדנו בנושא היו אמורות להיות הפוכות בדיוק, והיה מוצדק לקבוע פיצוי גבוה, במקום לשלול את הפיצויים מהתובע בתיק. "לא למותר להוסיף כי מאחר שריבוי תביעות ספאם הוא תוצר של הפרות חוק מרובות, ניתן להעריך שדווקא פסיקת פיצויים מרתיעה בתביעות כאלה תגרום להפחתה במספר הפרות החוק, וממילא הדבר ישפיע גם על מספר התביעות אשר יוגשו לבתי המשפט".

ההכרעה בערעור, שהגיע כל הדרך מבית המשפט לתביעות קטנות ועד לבית המשפט העליון, סבבה סביב שאלת סמכותו וגבולות שיקול-דעתו של בית המשפט לדחות תביעה לפי סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), המוכר כ"חוק הספאם", לפסיקת פיצוי ללא הוכחת נזק בגין שיגור דבר פרסומת (ספאם) באמצעות מתקן בזק, וזאת בשל הסתייעות התובע בחברה שמתמחה בכך ונהנית מפירות התביעה. השופטים ציינו כי לשאלה זו יש חשיבות עקרונית שחורגת מעניינם של הצדדים למחלוקת.

חוק הספאם אוסר על משלוחי פרסומים במייל ובהודעות טקסט ללא אישור חתום של הנמען או משלוח הודעות בתוך התעלמות מדרישת הצרכנים להסיר את שמם מרשימות התפוצה, והוא קובע פיצוי של עד 1,000 שקל להודעת ספאם. 

ראשיתו של ההליך בתביעה לפי סעיף 30א לחוק הספאם שהגיש יהונתן ארד ביוני 2016 נגד מנקס אונליין טריידינג בע"מ ונגד רועי שגן לבית המשפט לתביעות קטנות, במסגרתה נטען כי מנקס אונליין שלחה אליו הודעת פרסומת (ספאם) ללא קבלת הסכמתו מראש ובכתב, ומבלי שניתנה לו אפשרות למשלוח הודעת סירוב בדרך שבה שוגר דבר הפרסומת. רועי שגן, הנתבע הנוסף, שימש כמנהל מנקס אונליין ובעל המניות העיקרי בה.

תביעתו של ארד הוגשה בסיועה של חברת ספאם אוף טכנולוגיות בע"מ, אשר מזמינה נמענים שקיבלו הודעות ספאם לתבוע בסיועה את משגרי ההודעות. סיועה של ספאם אוף כולל איתור שולח הודעות הספאם, סיוע במילוי כתבי הטענות והגשתם לבית המשפט ועדכון מועדי הדיון. בתמורה לשירותיה מתחייבים התובעים שאם יזכו בתביעתם, ספאם אוף תהיה זכאית ל-20% מהסכום שנפסק או לסך של 100 שקל, לפי הגבוה ביניהם.

מאחר שנגד מנקס אונליין ושגן הוגשו תביעות רבות שעניינן הפרת חוק הספאם, נשיא בית משפט השלום בתל-אביב החליט כי כלל התיקים יאוחדו ויישמעו בפני שופט אחד במסגרת שני ימי דיונים. בית המשפט לתביעות קטנות שמע את תביעותיהם של 60 תובעים, 30 מתוכם תובעים שהסתייעו בשירותיה של ספאם אוף, והכריע בעניינם בפסק דין משותף שניתן באפריל אשתקד.

בהכרעה נקבע כי ביחס לכל 60 התובעים, ובתוכם ארד, ההודעות נשלחו שלא כדין תוך הפרת הוראות החוק; וכי לשגן יש אחריות אישית למשלוח ההודעות.

בנוגע לשיעור הפיצוי, בית משפט השלום פיצל בין שני סוגי תובעים: לתובעים שהגישו תביעתם שלא באמצעות ספאם אוף, פסק פיצוי בסך של 550 שקל לכל הודעה שכללה אפשרות למתן הודעת סירוב וסך של 650 שקל לכל הודעה שלא כללה אפשרות כזו. כמו כן, נקבעה אחריות אישית לשגן, שהוגבלה עד לסך של 10,000 שקל.

לעומת זאת, בית משפט השלום דחה את התביעות של התובעים שתביעתם הוגשה בסיוע ספאם אוף. בית המשפט ציין כי אמנם פעילותה של ספאם אוף אינה מפרה את המגבלה החלה על תאגיד להגיש תביעה בבית משפט לתביעות קטנות או את המגבלה על הגשת יותר מ-5 תביעות בשנה על-ידי תובע, ואף לא מדובר בהפרת המגבלה על המחאה של זכות התביעה; ואולם לדעת בית המשפט, פעילות ספאם אוף גורמת לגידול משמעותי במספר תביעות הספאם, פוגעת במתדיינים אחרים בכך שהיא גורמת לעיכוב בשמיעתם, וכן לעתים גורמת לקשיים בבירור התביעות, ועל כן אין לעודד תביעות בסיוע ספאם אוף. 

בנוסף ציין בית המשפט כי פעילות ספאם אוף מעלה חשש להסגת גבול ייחוד מקצוע עריכת הדין, אך לא הכריע בעניין. בית המשפט סבר אפוא כי מאחר שתביעות ספאם בסיוע ספאם אוף אינן יעילות, אינן ממלאות אחר מטרת החוק, מובילות להרתעת יתר ולעומס דיונים - יש לדחות את התביעות שהוגשו בסיועה של ספאם אוף ובתוכן את תביעת ארד.

ארד לא השלים עם ההכרעה והגיש בקשה לרשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתל-אביב. 

בית המשפט המחוזי הצטרף למסקנתו של בית המשפט לתביעות קטנות, לפיה תביעות הספאם המוגשות בסיועה של ספאם אוף אינן הולמות את תכליתו של חוק התקשורת, ואין לעודדן בדרך של פסיקת פיצוי.

שופט העליון מזוז, בהסכמת השופטים וילנר ופוגלמן, קבעו כי עמדת בית המשפט לתביעות קטנות ובית המשפט המחוזי אינה מקובלת עליו, וכי "בחינת התכליות של הוראות סעיף 30א לחוק התקשורת, שעניינו מאבק בהודעות ספאם, וכן מטרות הליכי התביעה בבית משפט לתביעות קטנות ויישומם במקרה זה, מובילים למסקנה שונה". 

משכך, שופטי העליון הגיעו למסקנה כי הפעילות של ספאם אוף וגופים אחרים בעלי פעילות דומה מסייעת להגשים את התכלית ההרתעתית שבבסיסו של חוק התקשורת על-ידי עידוד הגשת תביעות וטיובן. בהמשך לכך נמתחה בפסק הדין ביקורת על גישתם של בית המשפט לתביעות קטנות והמחוזי בעניין זה, כאשר השופט מזוז כתב, בין היתר, כי לא מקובלת עליו קביעת בתי המשפט, לפיה פעילותה של ספאם אוף מובילה "להרתעת יתר".

לדברי מזוז, "מטרת סעיף 30א לחוק התקשורת היא ליצור הרתעה יעילה מפני הפרת הוראותיו. איני סבור כי דחייה של תביעות ספאם שהוכחו מתיישבת עם תכלית ההרתעה או מקדמת את יעילות האכיפה... קיומן של תביעות רבות בגין הודעות ספאם אינו מעלה חשש להרתעת יתר, כי אם תקווה לאכיפה אפקטיבית".

עוד ציין מזוז כי הוא לא מסכים גם עם קביעת הערכאות כי פעילות חברת ספאם אוף נוגדת את תכליות הליך התביעה הקטנה. "כל עוד פעילות ספאם אוף נעשית בצורה ראויה, אני סבור כי אין בכך כל סתירה לתכליות הליך התביעה הקטנה. אדרבה, תכלית מרכזית של הליך התביעה הקטנה הוא להתגבר על בעיית 'הערך השלילי' של תביעות, היינו תביעות שהתועלת הכספית הצפויה מהן במקרה של זכייה אינה מספיקה בכדי לתמרץ את התובע להגישן. בעיה זו קיימת אף, ואולי בייחוד, בהליכי תביעה קטנה בגין הודעות ספאם מכוח חוק התקשורת, שסכום הפיצוי המקסימלי בגינה אינו גבוה ממילא. הסתייעות התובעים בספאם אוף מקלה כאמור על הכנת התביעה ומתמרצת להגישה". 

את ארד ייצגה בערעור עו"ד ליעד ורצהיזר.

"צעד חשוב במלחמה הסיזיפית במגיפת הספאם" 

חברת ספאם אוף (Spamoff), שעומדת בלב פסק הדין של העליון, היא סטארט-אפ צרכני-חברתי שהוקם בשנת 2015 על-ידי היזמים עידו לוין (מנכ"ל) ואורן שגב (סמנכ"ל), במטרה לצמצם את תופעת הספאם. החברה הציעה סיוע למקבלי ספאם (סמס) בהגשת התביעה באמצעות מערכת און-ליין שאיפשרה להם למלא פרטים בכתבי תביעה ולהגישם לבית המשפט לתביעות קטנות, ובאמצעות סיוע באיתור מקור הספאם והראיות הנדרשות להוכחת מקורו. החברה אינה פעילה כעת, אך בתקופת פעילותה גבתה עבור שרותיה דמי טיפול של 20% מסכום הזכייה.

מנתונים שסיפקה ספאם אוף עולה כי בתקופת פעילותה הוגשו אלפי תביעות ספאם על-ידה, והושב לציבור באמצעות בתי המשפט לתביעות קטנות סכום כולל של כמיליון שקל. עם התרבות התביעות החלו הנתבעים לטעון להשתמש במעורבות ספאם אוף כטיעון מרכזי לדחיית התביעות. כתוצאה, חלק מהשופטים דחו תביעות או הפחיתו פיצוי בשל מעורבות ספאם אוף. בית המשפט העליון שם כץ לטענות הללו.

היזמים עידו לוין ואורן שגב מסרו: "הקמנו את ספאם אוף במטרה להילחם בתופעת הספאם הסלולרי הטורדני והלא חוקי, וליצור הרתעה. אנו שמחים וגאים בכך שפסק הדין התקדימי שהתקבל בבית המשפט העליון מכיר בתרומת ספאם אוף למאבק בספאם, ודוחה טענות שהועלו כנגדינו ושירתו את מפירי חוק הספאם במקום לשרת את החוק עצמו ואת הציבור. בית המשפט הבין את חשיבותם של גופים המסייעים לציבור למצות את זכויותיו בגופי הממשל. במהלך תקופת פעילות החברה הוגשו כ-6,000 תביעות, נפסקו פיצויים בגובה כולל של יותר ממיליון שקל, והתוצאה המשמעותית ביותר שראינו הייתה הרתעת שולחי הספאם".

לדברי עו"ד ליעד ורצהיזר, "מדובר בפסק דין חשוב מאין כמוהו לאזרח הקטן, המבקש לממש את זכותו ולתבוע את נזקו בבית המשפט לתביעות קטנות. בית המשפט העליון קבע כי סיוע של גופים דוגמת ספאם אוף הוא לא רק מותר כי אם אף רצוי, ועולה בקנה אחד עם מטרות הליך התביעה הקטנה. פסק הדין יביא לעצירת המגמה המסוכנת, של הפחתת או שלילת פיצויים לתובעים רק משום שהסתייעו בגופים חיצוניים בעריכת תביעותיהם, ומהווה צעד נוסף וחשוב במלחמה הסיזיפית במגיפת הספאם הפוגעת בכולנו".

עוד כתבות

אפל. החברה המבטיחה של 2024? / צילום: Shutterstock

"תהיה הפתעת השנה": זו המניה המומלצת ביותר של בנק אוף אמריקה

המכירות נופלות, היא לא נמצאת בשוק הבינה המלאכותית ומתחילת השנה איבדה מניית אפל 10.7% ● למרות הכל, בבנק אוף אמריקה מאמינים שענקית הטכנולוגיה צפויה להתאושש בחצי השני של השנה

מטבע דני עתיק. האוסף של ברון מוערך בכ-72 מיליון דולר / צילום: Shutterstock, ABARONS

בעשרות מיליוני דולרים: אוסף המטבעות העתיק שעומד למכירה

מתוך חשש לעתיד התרבות הדנית, יצרן החמאה לארס אמיל ברון, שאסף מטבעות, מדליות ושטרות חוב אסר על מכירתם במשך מאה שנים ● כעת האוסף מותר למכירה והוא שווה סכום עתק

ראש אמ''ן אהרון חליווה

מבריק ויהיר, כריזמטי ונהנתן: הכירו את אהרון חליוה, האלוף השנוי במחלוקת שפרש היום

מבריק, כריזמטי, האיש הכי מקושר במטכ"ל, רוקסטאר, ומנגד נהנתן, יהיר ויש שיאמרו בוטה • ראש אמ"ן, שהודיע היום על פרישה מצה"ל, מיהר לקחת אחריות על הכישלון, אבל מאז, עלו עוד ועוד סימני שאלה סביב התנהלותו ● נראה שגם הוא - שיודע להתנהל מול התקשורת "אפילו יותר מדובר צה"ל" - לא צפה את עוצמות המתקפה ולא מפסיק למשוך אליו אש

הבניין ברחוב גורדון 22 בתל אביב / צילום: דנה אטיאס

2.5 מיליון שקל לדירת 2 חדרים בבניין לשימור מחמיר בת"א

דירה במבנה היסטורי ברחוב גורדון בתל אביב, שתכנן האדריכל שלמה גיפשטיין נמכרה לאחרונה ● לדירה זכויות בנייה נוספות בשטח של כ־40 מ"ר, אולם המחיר אינו משקף אותן ● המתווכת בעסקה: "עסקאות במחירים של 2.3 מיליון שקל עד 3.1 מיליון שקל קיבלו "בוסט" בשלושת החודשים האחרונים

צילום: Eduardo Munoz Alvarez (AP) (עיבוד תמונה)

הטעויות הנפוצות שמשקיעים עושים בהשקעה באג"ח ממשלתיות

בוול סטריט ג'ורנל מרחיבים על הטעויות הנפוצות של משקיעים באיגרות חוב ממשלתיות ● להערכתם, הטעות הנפוצה ביותר היא בהשקעה בקרנות אג"חיות שנסחרות בתנודתיות ● במקביל הם מסבירים כי כיום, תשואות האג"ח הממשלתיות קצרות הטווח אטרקטיביות יותר מאשר ארוכות הטווח

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם  ד''ר עדית זכאי–אור / צילום: באדיבות ראוניברסיטת ייכמן

"חתרתי בים בזמן שהבנים שלי בחזית. לא צריך להתבייש במקומות שטוב לנו"

שיחה עם ד"ר עדית זכאי–אור, מנכ"לית מרכז מיטיב לפסיכולוגיה חיובית באוניברסיטת רייכמן ● על איך עצב ושמחה יכולים להשתלב זה בזה, כיצד להחזיק תקווה בזמן משבר והקשר בין חשיבה חיובית לתקיפה האיראנית • האזינו 

יהודה זיסאפל ז''ל וזהר זיסאפל ז''ל / צילום: כדיה לוי, איל יצהר

"לא היו להם יאכטות ומטוסי פאר": לאן פניה של אימפריית ההייטק שהקימו האחים זיסאפל

האחים יהודה וזהר זיסאפל היו שניים מאבות ההייטק המקומי ● הם הלכו לעולמם בתוך פחות משנה והשאירו מאחור את קבוצת רד־בינת, שכוללת עשרות חברות, בעיקר בתחום הטלקום ● גלובס שוחח עם מקורבים, בכירים בתעשייה וקולגות של האחים, וצלל להיסטוריה ולעתיד של אחת מאימפריות ההייטק הראשונות בישראל: "הם עבדו עד הימים האחרונים, אבל לא מינו דור המשך מקצועי שיכול לקחת את זה הלאה", אומר אחד מהם

תערוכת הרכב בבייג'ינג, לפני שנתיים / צילום: ap, Andy Wong

החל מ-170 אלף שקל: הרכבים שיוצגו השבוע על הבמה החשובה בעולם ובקרוב יגיעו לישראל

כלי רכב חדשים יוצגו על בימת התערוכה הבין־לאומית מהחשובות בעולם שנפתחת השבוע בבייג'ינג, ואמורים לבסס החל מהשנה את אחיזתה של סין בשוק הרכב האירופי והישראלי ● בדקנו מי עשויים להגיע לישראל כבר בעתיד הנראה לעין

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

וול סטריט ג׳ורנל: כך תיראה הפעולה הישראלית ברפיח

בוול סטריט ג'ורנל מדווחים כי ישראל נערכת לפעולה ברפיח ומפנה אזרחים לקראת מבצע צבאי ● על פי ההערכות, מבצע הפינוי צפוי להימשך כשבועיים עד שלושה שבועות ויתבצע בתיאום עם ארה"ב והלחימה תיארך כשישה שבועות

קרית שמונה / צילום: אייל מרגולין

בערב החג: רצף אזעקות בגליל העליון והמערבי

מוקדם יותר: מטרה אווירית יורטה באזור קריית שמונה ● יותר מחצי שנה אחרי 7 באוקטובר - ראש אמ"ן חליוה פורש מצה"ל • "לעד אשא איתי את הכאב האיום של המלחמה", כתב לרמטכ"ל • אלוף פיקוד מרכז יסיים את תפקידו בקיץ ● צה"ל פתח במבצע סיכול במסדרון החיץ ברצועה: מחבלים חוסלו, תשתיות טרור אותרו והושמדו • דיווח בניו יורק טיימס: ישראל תכננה מתקפה גדולה יותר נגד איראן, גם בטהראן - אך היא נבלמה ברגע האחרון ● כל העדכונים

הסופרקמפיוטר של חברת Cerebras בחוות שרתים בקליפורניה / צילום: Reuters, REBECCA LEWINGTON/CEREBRAS

בחסות אלטמן ומשקיעים מישראל, המתחרה באנבידיה יוצאת להנפקה

סריבראס, יצרנית "השבב הגדול בעולם", בה מושקעים מייסדי OpenAI וכן ישראלים ואמירותים רבים, מתקדמת להנפקה ● בינתיים היא גייסה 723 מיליון דולר

נתיב השייט באוקיינוס הארקטי / צילום: Shutterstock

בהובלת רוסיה וסין: נתיב השיט הימי שעשוי לשנות את חוקי המשחק

התקפות החות'ים בים האדום, במקביל לבצורת במרכז אמריקה, מובילות את העולם לחפש נתיבי סחר ימי חלופיים ● בשנים האחרונות, הסחר באזור הארקטי זינק בחדות נוכח הפשרת הקרחונים ומעורר התעניינות רבה מצד מעצמות העולם, ארה"ב, רוסיה וסין ● האם מפת נתיבי השיט בעולם לקראת שינוי, וכיצד תושפע ישראל?

פרופ' יוג'ין קנדל / צילום: מיכה לובטון

הוא היה אחד האנשים הקרובים לנתניהו, היום הוא חושף: "לא הייתי מחזיק במשרד שלו חודש"

יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה לשעבר, יוג'ין קנדל, בטוח: "אם ישראל לא תשנה כיוון בהקדם, הכלכלה תקרוס, והמדינה עמה" ● לדבריו, כדי שנבואת הזעם לא תתממש צריך להקים ממשלה שתנהל סיכונים לטווח הארוך בכל תחומי חיינו ● הוא לא פוסל אפשרות להיות שר האוצר הבא, אבל "לא כזה שתפקידו העיקרי הוא לחלק הטבות" ● האזינו

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / חומרים: אתרי החברות, Shutterstock

תוספים וטריקים: כך קונים ברשת חכם ובזול

היקף הרכישות של ישראלים באונליין נמצא בעלייה מתמדת, אבל רבים לא מכירים את הכלים שמאפשרים לחסוך בתשלום ● מתוספים שמשתלם להתקין בדפדפן ועד שיחה עם צ'אטבוט

אמיר כהנוביץ' / צילום: ענבל מרמרי

הכלכלן הבכיר שעשה את המעבר המפתיע של השנה מדבר

אמיר כהנוביץ' הפתיע את שוק ההון בספטמבר כשעזב את חברת הביטוח הגדולה ביותר בישראל, הפניקס, ועבר לסוכנות הענק פרופיט ● בריאיון לגלובס הוא מסביר את שינוי הקריירה הדרמטי שעשה, מציע את הפרשנות הייחודית שלו להתנהלות בשוק ההון, ומערער על התחזית של בנק ישראל לגבי הצמיחה של הכלכלה

פליקס בייקר / איור: גיל ג'יבלי

האחים שהמתינו 20 שנה עד שהשקעה של מיליונים הפכה ל־8 מיליארד דולר

משקיעים בקרן גידור של האחים פליקס וג'וליאן בייקר זכו לאחרונה להכנסה מפתיעה, מהגדולות ביותר שחולקו אי פעם בתעשייה, בעקבות עסקת ביוטק ● זה קרה כשהאחים מכרו החזקה היסטורית בחברת הטיפול לסרטן, סיג'ן, לענקית התרופות פייזר

כוחות צה''ל ברצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: רס"ל במיל' סאלם אלכרישאת נפל בצפון הרצועה

אלכרישאת, גשש בן 42 מאבו רובייעה, נפל בקרב בעזה ● דובר צה"ל לעזתים שבבית לאהייא: "עזבו את האזור מיד" ● צה"ל תקף בדרום לבנון; רקטות שוגרו למרחב מרגליות שבאצבע הגליל ● שני בכירי חיזבאללה חוסלו בדרום לבנון בתגובה על הפלת הכטב"ם הישראלי אתמול ● לפחות שתי מטרות יורטו בשמי נהריה ● כל העדכונים

איילת שקד / צילום: שלומי יוסף

מיליון וחצי שקל על משרה חלקית: איילת שקד מציגה - כך מכינים נקניקיות גם בעסקי הנדל"ן

איילת שקד השוותה בין מינוי בכירים במערכת המשפט להכנת נקניקיות ("מי שלא עומד בחום, שלא ייכנס למטבח") ● מעניין מה הייתה אומרת על מינוי פוליטיקאית לתפקיד בכיר במגזר העסקי

חופית באטה, חוקרת בינה מלאכותית ב-AI21 / צילום: יונתן בלום

היא התגייסה ליחידת מודיעין, צוללת עם כרישים ועובדת בתחום הכי חם בעולם

היא שובצה במודיעין אך התעקשה להתגייס לקרבי, שימשה אלגוריתמאית במובילאיי ויש לה תואר במתמטיקה ● כיום חופית באטה היא חוקרת ב-AI21 Labs, שנתמכת בידי ענקיות הטכנולוגיה ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס

נשיא ארה''ב, ג'ו ביידן / צילום: ap, Mark Schiefelbein

סיוע הענק האמריקאי אושר רשמית: איזה נשק תקנה ישראל במיליארדים?

אחרי בית הנבחרים, גם הסנאט האמריקאי אישר את הסיוע לישראל. חבילת הסיוע עומדת על כ-26 מיליארד דולר, מתוכם 14 מיליארד דולר לרכש ביטחוני ● מה יהיה ניתן לרכוש איתו, מה האינטרס האמריקאי הרחב, ועד כמה תהנה ממנו התעשייה הישראלית? ● גלובס עושה סדר