גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הנפקת תע"א: מתכננת לרכוש חברות קטנות כדי להרחיב את הפעילות בעולם

בתעשייה האווירית מצפים שההנפקה תאפשר לחברה ליהנות מהטבות מס מתוקף החוק לעידוד השקעות הון, ממנו הוחרגה בעבר • שרי הביטחון לשעבר אביגדור ליברמן ועמיר פרץ מתחו ביקורת על החלטת נתניהו לקדם את ההנפקה, עקב חשש מחשיפת פעילויות סודיות של החברה

הראל לוקר/ צילום:  צילום :איל יצהר
הראל לוקר/ צילום: צילום :איל יצהר

בצמרת התעשייה האווירית (תע"א) לא הזילו דמעה כששר הביטחון לשעבר אביגדור ליברמן הודיע לפני כחודש על התפטרותו: שבועות אחדים לפני כן הפתיע אותם ליברמן והורה ליושב ראש החברה ולמנהל רשות החברות הממשלתיות, להקפיא את כל המהלכים שקשורים לתוכנית להנפיק 25% מהחברה.

ההחלטה של ליברמן, כפי שנחשף ב"גלובס", התבססה על חוות דעת שהגיש לו הממונה על הביטחון במשרד הביטחון (המלמ"ב) ניר בן משה שלפיה הנפקת תע"א, עלולה לחשוף פעילויות סודיות ורגישות שנעשות בחברה.

ההוראה של ליברמן הפתיעה את מנהלי תע"א ומקורות בחברה דיווחו על פנים עגומות. יו"ר החברה הראל לוקר רוצה מאוד את ההנפקה, וכך גם מנהל רשות החברות הממשלתיות ינקי קוינט.

כשראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע שיחזיק בעצמו בתיק הביטחון, בצמרת תע"א נשמו לרווחה: לוקר, לשעבר מנכ"ל משרד ראש הממשלה, מכיר היטב את הדרך לנתניהו והוא עשה אותה אליו בחיוך. ואכן לאחר כניסתו של נתניהו לתפקיד שר הביטחון התוכנית הוצאה מהפריזר וכבר בשבועות הקרובים היא תובא לאישור ועדת השרים לענייני הפרטה. הוכחה נוספת לכך שכשרוצים, דברים קורים כאן מהר.

לוקר, לצדו של מנכ"ל  החברה נמרוד שפר והמשנה למנכ"ל המיועד וסמנכ"ל הכספים בהווה אייל יוניאן, משקיעים את מיטב מרצם לקידום ההנפקה: מבחינתם זה מהלך הכרחי למימוש תוכניות הצמיחה של החברה לשנים הקרובות, שהיא הפתרון שיחלץ אותה מהקיפאון שאליו נקלעה.

החזון: חברה בינלאומית

תוכנית ההנפקה של לוקר מתבססת על תוכניות שגובשו כבר לפני מספר שנים, אך לא יצאו לפועל. בכוונת החברה ורשות החברות להנפיק רבע ממניותיה של תע"א לפי שווי של כ-12 מיליארד שקל.

עם הכסף שצפוי להיכנס - כ-3 מיליארד שקל - החברה מתכוונת לרכוש כמה חברות קטנות בארץ ובחו"ל כדי לשפר את יכולותיה התחרותיות בעולם תוך הפיכתה, לפחות לפי החזון של לוקר, לחברה גלובלית.

בתע"א מצפים שההנפקה תוביל להקלות בנטל הרגולציה שחל עליה כיום בהיותה חברה ממשלתית, ותאפשר לה לשוב וליהנות מהטבות מס משמעותיות שניתנות לחברות הייטק מייצאות מתוקף החוק לעידוד השקעות הון.

מדובר בהטבות מס בהיקף של עשרות מיליוני שקלים בשנה שלא ניתנות לה כיום בשל החלטה שקיבלו משרדי הכלכלה והאוצר לפני מספר שנים על החרגת החברות הביטחוניות הישראליות מהחוק לעידוד השקעות הון. למרבה האבסורד, המתחרה הגדולה של תע"א, אלביט מערכות ממשיכה ליהנות מההטבות האלה, כי היא לא ממשלתית. הניסיונות של ראשי תע"א בשנים האחרונות לשנות את ההחלטה כשלו, והנפקת החברה יכולה להיות עבורם הדלת האחורית שדרכה ניתן לשוב וליהנות ממנעמי החוק לעידוד השקעות.

שינוי ברצף הדי. אן. איי

אמש הופיע לוקר לפני באי כנס שערך מכון הורביץ לניהול אסטרטגי בפקולטה לניהול שבאוניברסיטת תל אביב, והתייחס באופן פומבי ונדיר לתכניותיו בתע"א. "אנחנו חייבים לצאת להנפקת מיעוט, היא הכרחית לכל המטרות שאנחנו עומדים לפניהן, ואנחנו צריכים הון. אין שום סיבה לגייס אג"ח, הלוואות, לשלם בסביבת ריבית עולה ועלויות מימון. אני רוצה שכל אחד מהאזרחים בישראל יקרא את התוצאות של תע"א בעיתון. אני רוצה את התשואה להון, אני רוצה את רווח המנייה, אני רוצה שתע"א תהיה חברה עסקית, שקופה עם חובות גילוי של רשות ניירות ערך", אמר לוקר.

לוקר משוכנע שתע"א זקוקה לשינוי ברצף הדי.אן.איי שלה, כדי שתוכל לצמוח ולהתמודד עם התחרות הקשה. הוא מעריך שהשינוי בחברה יתחיל כשכללי השקיפות המתחייבים במסחר בבורסה יחולו על החברה. "רק ככה, עם החרב הזאת של מדידה בכל יום של מחיר מניה, ועוד דברים שחלים עם חברה בסדר גודל כמו שלנו ונסחרת בבורסה, נהפוך את הדי.אן.איי שלה, כך שהוא לא יהיה תלוי יותר באף אדם, לא ביושב ראש כזה ולא במנכ"ל כזה", אמר אתמול.

הוא הוסיף עוד כי "מדינת ישראל לא תאבד אף פעם שליטה על תע"א, אף אחד לא יחזיק בה מעל ל-5%. זו לא שיטת הסלאמי (חלוקה בשלבים של החברה - י.א), הממשלה לא תעביר שליטה בגוף כזה חשוב".

החשש ממכירת השליטה בחברה ב'שיטת הסלאמי' הוביל את שר הביטחון לשעבר עמיר פרץ לפרסם מוקדם יותר אתמול פוסט בפייסבוק, שבו הוא יצא נגד ההנפקה המתוכננת. "למרות שמדובר רק בחלק מהמניות - אנחנו מכירים את שיטת הסלאמי: הפרוסה הזאת רק תגביר את התיאבון של בעלי ההון שששים להזדמנות להשתלט על נכס. ההנפקה תפגע גם בביטחונם התעסוקתי של רבבות עובדי תע"א ותיצור סיכון ממשי לדליפת מידע ביטחוני רגיש שקשור לפרויקטים אזרחיים וצבאיים לידיים הלא נכונות. יש נכסים שלא מוכרים וקונים בכסף, וביטחון המדינה הוא אחד מהם", כתב פרץ.

לא ברור אם באופן מתוזמן, באותו הזמן העלה שר הביטחון עד לפני כחודש, ליברמן פוסט שבו הוא תקף את קידום ההנפקה. "חוות דעת מקצועית של גוף ממלכתי המופקד על הביטחון ועל אבטחת המידע בתעשיות הביטחוניות של ישראל קובע חד-משמעית כי התעשייה האווירית חייבת להישאר בידי המדינה. היא צריכה לעבור תהליך של התייעלות, אבל אסור להנפיק נכס צאן ברזל של האומה בידיים פרטיות", כתב ליברמן.

בכיר בתע"א הגיב על הפוסטים של ליברמן ופרץ ועקץ: "ראש הממשלה שלנו מבין בביטחון לא פחות טוב מליברמן ומפרץ, אבל עכשיו התברר שהוא יותר טוב מהם בקבלת החלטות כלכליות".

דייט עם משקיעים

מוקדם יותר השבוע גם יו"ר ועד העובדים בחברה יאיר כץ העביר מסר לכלל העובדים: בלעדינו ההנפקה לא תתקדם.

ככל הידוע, בינתיים לא מתקיימת הידברות בין ההנהלה לבין הוועד על סוגיית ההנפקה, והצדדים שקועים במשא ומתן לקראת איחוד החטיבות האזרחיות שצפוי לתחילת השנה. כמה סעיפים שנדונו בשבועות האחרונים בין הצדדים כבר יצאו לגופים אחרים בממשלה, קרוב לוודאי בניסיון לייצר תשתית להתחייבויות עתידיות.

ברקע של כל אלה, בכירים בענף מרימים גבה על העיתוי שבחרה הנהלת תע"א לקדם את ההנפקה, ולא מבינים מה בוער ללוקר: ברבעון האחרון הפסידה החברה כ-20 מיליון דולר; ההנהלה והוועד עסוקים בהרתעה הדדית וזאת בזמן שהיא סובלת מנפיחות ומבעיות יעילות. אלה מצבים שלא תורמים לסקס אפיל של חברה שיוצאת להנפקה וזקוקה לסנטימנט חיובי מצד המשקיעים.

עוד כתבות

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

ניסאן X-TRAIL / צילום: יח''צ

המכונית של ניסן שמוכיחה: שוק הבנזין עדיין חי ובועט

ניסאן X-TRAIL, הטורבו-בנזין החדשה של ניסאן, מוכיחה שגרסאות הבנזין לא אמרו את המילה האחרונה: היא זריזה, נוחה ומרווחת

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

הפגנה הקוראת לשוויון בנטל. בלי נתונים מסולפים / צילום: שב״פ sha_b_p@

אותה אוזלת היד מאפשרת למגזר גדול לא לשאת בנטל וחונקת אותנו בפקקים

משבר הגיוס הוא משבר המטרו: שניהם יחד הוא אותו כישלון תשתיות ענק, של התחבורה המקרטעת פה ושל יסודות המדינה המתפוררים אחרי 76 שנותיה ● הסטטוס קוו מת. הגיע הזמן להיפרד מפתרונות הישראבלוף

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

הפגנת חרדים נגד גיוס בני ישיבות,ירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad

מהתקציבים שייעצרו ועד לדיוני החירום באוצר: כל מה שכדאי לדעת על הצו הדרמטי בנוגע לחוק הגיוס

בהתאם לצו הביניים שהוציא בג"ץ, תקצוב הישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים ייעצר כבר בשבוע הבא ● בשלב זה, התמיכה בכ-44 אלף תלמידי ישיבות צפויה להיעצר ● באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שאמונים על ביצוע התשלומים מתקציב המדינה, מתכוונים ליישם את הצו במועד ● איך זה יעבוד? גלובס עושה סדר

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר סמיקונדקטור / צילום: ענבל מרמרי

ראסל אלוואנגר: "אני חייב הרבה לישראל. היא אפשרה לטאואר להפוך למה שהיא"

טאואר הייתה האקזיט המדובר של 2022, אולם הצעת הרכישה החלומית של אינטל נפלה ● המנכ"ל ראסל אלוואנגר ניצל אותה כדי להכניס רגל בדלת למפעל של אינטל בניו מקסיקו: "זו לא הייתה סטירת לחי גדולה. יש לנו עכשיו קיבולת ייצור" ● את דעותיו על המצב בישראל הוא שומר לעצמו: "להעיר על הנושא זה כמו להתארח אצל מישהו לארוחת ערב ולהגיד לו שהבית מבולגן"

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם