גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כך איראן בונה על המטבעות הדיגיטליים ככלי למלחמה בסנקציות של טראמפ

באיראן החלו לחפש באיחור דרכים לצמצום הנזק הכלכלי שנגרם מהעיצומים האמריקאיים • הפתרונות המסתמנים: מסחר באמצעות טכנולוגיית הבלוקצ’יין ופיתוח מטבעות דיגיטליים, ופנייה לשווקים חדשים במדינות אירו-אסיה • אבל בינתיים האזרחים מאבדים סבלנות

 הטענת סחורות על ספינה איראנית בדובאי./  צילום: רויטרס Christopher Pike
הטענת סחורות על ספינה איראנית בדובאי./ צילום: רויטרס Christopher Pike

חידוש העיצומים על איראן הפתיע את הנהגתה. היא לא צפתה שדונלד טראמפ יממש את האיום, שהנשיא האמריקאי אכן ייסוג מהסכם הגרעין. גם כשעשה כן, לא האמינו שם שהעיצומים יופעלו, וכשהופעלו האמינו שהאירופים ימנעו את רובם ויעודדו את חברות הענק שלהם להישאר באיראן. זה לא קרה, ובנוסף האירופים לא הצליחו למנוע את חסימת מערכת הסליקה הבנקאית העולמית, הסוויפט, בפני הבנקים האיראניים.

עדיין לא מתרוממת גם הקמת הגוף האירופי שהיה אמור להחליף ולו חלקית את הסוויפט, המכשיר למטרות מיוחדות שמו (SPV) שעיקרון ההפעלה שלו היה מתן שירותי מסחר דרך צד שלישי לחברות אירופיות ובכך להימנע מעיצומים אמריקאיים המוטלים על החברות הסוחרות עם איראן. לטענת מחמוד וואזי מבכירי לשכתו של נשיא איראן חסן רוחאני, המערכת הזו תופעל בינואר, אבל באיחוד האירופי לא שותפים לאופטימיות הזו וצופים קשיים ניכרים בהפעלתה.

בטהראן הבינו באיחור שעליהם לחפש דרכים אחרות לצמצם את נזקי העיצומים - נזקים מצטברים, הפוגעים בכל ענפי הכלכלה וגורמים כבר למחסור במוצרים רבים בשווקים באיראן. בשבועות האחרונים הולכות ומתבררות שתי דרכים עיקריות: האחת, פתרונות מסחר ישיר באמצעות טכניקת הבלוקצ'יין, והשנייה, פתיחת ערוצי מסחר בסיוע צמוד של רוסיה ושל טורקיה לכיוון מזרח במקום מערב - להודו, סין ומדינות נוספות.

שער המטבע: מסלקה בינלאומית מבוססת בלוקצ'יין

דרך המעקף הכלכלית המעניינת שאיראן מנסה לסלול היא באמצעות טכנולוגיית הבלוקצ'יין, שמהותה מסחר ישיר ללא צורך בתיווך. הכיוון העיקרי של הממשל הוא מטבעות דיגיטליים שיחליפו את המסחר הבינלאומי בדולר ויעקפו את הקשיים הנובעים מירידת שער הריאל, ואת העיצומים על המסחר ועל המערכת הבנקאית.

מדיווחים באיראן עולה כי הממשלה מקדמת פיתוח של לפחות שני מטבעות דיגיטליים, האחד תחת המטרייה הרשמית של הבנק המרכזי של איראן והשני ביוזמת משרד התקשורת והטכנולוגיה. היוזמה הראשונה קיבלה דחיפה בינלאומית בחתימת הסכם שיתוף פעולה בנושא עם רוסיה ועם ארמניה, כשהכוונה לפי הפרסומים באיראן והודעות רשמיות של הבנק המרכזי, היא להשתמש במטבע ככלי מסחר בין המדינות. רוסיה היא אחת מהמדינות המתקדמות בעולם בנושא זה, והידע והניסיון שצברה עשוי לסייע לאיראן לקדם במהירות רבה את היוזמה הזו.

נשיא התאחדות הבלוקצ'יין והמטבעות הדיגיטליים של רוסיה, יורי פריפאצ'קין, חשף בשבוע שעבר בראיון את הכוונה של איראן להקים מסלקת כספים בינלאומית המבוססת על המטבעות הדיגיטליים. לדבריו, ההסכם המשולש עם איראן וארמניה מסייע מאוד לאיראנים להקים את המערכת אשר תעקוף את המערכות הבנקאיות הבינלאומיות ותשמש לסחר ישיר בין חברות איראניות לעולם, ובעיקר בין המדינות הלא מערביות לרבות רוסיה. זמן קצר אחר כך, אישר נגיד הבנק האיראני עבדולנאסר חאמטי כי הבנק יוזם מערכות חלופיות לסוויפט הבנקאי שנחסם בפני הבנקים האיראניים. נשיא רוסיה פוטין הוסיף רמז משלו כשהודיע בסוף נובמבר כי רוסיה ושותפותיה פועלות בנמרצות למציאת התחליף לסוויפט.

אלא שמדובר במהלך ארוך טווח שהשלכותיו רחוקות מלהיות מיידיות. לבד מהטכנולוגיה הכרוכה בכך, הקמת מערך סוויפט מבוסס מטבעות דיגיטליים מצריכה ביסוס משפטי ובכלל זה חקיקה במדינות השותפות למהלך, ואולי אף חקיקה בינלאומית. כלומר, שנים לא מעטות של הקמת המסגרת המשפטית לצד ההתקדמות הטכנולוגית הנדרשת לכך.

בלי מכס: סחר חופשי עם מדינות אירו-אסיה

כחלק מהניסיונות לעקיפת העיצומים, הגדיל לאחרונה משרד החוץ האיראני את המחלקה הכלכלית שלו, מינה סגן שר חוץ לעניינים כלכליים, ופתח נציגויות כלכליות בעשרות מדינות שעמן הוא מבקש להרחיב את המסחר. מדובר בעיקר במדינות השכנות, ובאסיה בכלל. שר החוץ ג'וואד זריף הגדיר את מטרת משרדו בתקופה זו כדיפלומטיה כלכלית, ובעשרות מסעותיו בעולם הדגש מושם על הסוגיה הזו. המטרה המעשית של המהלכים הללו היא יצירת שווקים חדשים והגדלת שווקים קיימים בענפי המסחר שאינם קשורים לתעשיית האנרגיה - נפט וגז - שעליה מוטלים העיצומים הכבדים ביותר.

יש פירות למתקפת הדיפלומטיה הכלכלית. בשבוע שעבר אישרה הוועידה שנתית של האיגוד הכלכלי של מדינות אירו-אסיה (EAEU) שהתכנסה בסנט פטרסבורג, רוסיה, הסכם ביניים לסחר חופשי בין המדינות החברות באיגוד - רוסיה, ארמניה, בלארוס, קזחסטאן וקירגיזסטאן - לבין איראן. ההסכם אמור להיכנס לתוקף כבר בתחילת השנה הקרובה, ולפיו יוסרו כל המכסים במסחר בין איראן למדינות ה-EAEU מתוך מטרה להגדיר את היקף הסחר הישיר הזה ב-50% בתוך שנתיים. ההסכם לא כולל נפט ומוצריו, גז טבעי וכל מה שקשור בענף האנרגיה, והדיונים על הסכם קבע לסחר חופשי אמורים להסתיים עד תחילת 2020.

בפועל מדובר בעיקר במסחר בין איראן לרוסיה, שסומנה בטהראן כמטרה גיאופוליטית וכלכלית ראשונה במעלה, לאור התנגדותה להסכם הגרעין ויכולתו של נשיאה ולדימיר פוטין לנקוט במדיניות עצמאית הנוגדת בלי חשש את המדיניות האמריקאית.

רוסיה מעניקה כאן לאיראן דלת כניסה רחבה לשוק הרוסי, יחד עם השווקים של ארבע המדינות האחרות ואוטוסטרדה לעקיפת העיצומים האמריקאיים. עם זאת, בשלב הנוכחי מדובר על היקפים לא גדולים של מסחר. בחודשים מארס-אוקטובר המאזן המסחרי (לא כולל נפט ומוצריו) עם מדינות ה-EAEU הראה יצוא איראני בהיקף של 236 מיליון דולר, כ-1% בלבד מהיצוא האיראני הכולל, והיבוא ממדינות אלה עמד על 807 מיליון דולר, כ-3% מסך היבוא. מדובר בגידול של 76% לעומת התקופה המקבילה ב-2017, ועדיין, גם גידול מאוד משמעותי של מאזן מסחרי זה מוגבל בהשפעתו על הכלכלה האיראנית. ההערכה היא כי בטווח הארוך יותר ההשפעה תהיה ניכרת, ככל שהעיצומים יגרמו לעוד חברות מערביות לסגת מאיראן.

הנה באה הרכבת: מרוסיה לאיראן, גשר להודו

איראן מנהלת בחודשים האחרונים משא ומתן כלכלי נרחב עם הודו, שלו משמעות כבדת משקל במסחר במרחב הזה של העולם. ראשית, בהקשר להסכם אזור הסחר החופשי שהוזכר כאן, הודו מבקשת להשתמש באיראן כתחנת מסחר עם מדינות ה-EAEU ובעיקר עם רוסיה. אבל הנקודה החשובה יותר, וגם זו שהמגעים ליישומה מתקדמים למדי, היא הקמת רשת מסילות רכבת שיקשרו בין רוסיה דרך קזחסטאן לנמלי איראן במפרץ המוליכים להודו, בנדר עבאס וצ'בהאר, ובכך יקצרו את הדרך המסחרית בין המדינות ויביאו לחיסכון ענק בעלויות השינוע.

הפרויקט מכונה מסדרון התחבורה הבינלאומי צפון-דרום, והרוסים, כך לפי פקידים איראנים בכירים, ישקיעו ברשת רכבות זו 3 מיליארד אירו. בד בבד, הודו אמורה להשקיע חצי מיליארד דולר בשיפוצו והרחבתו של הנמל האיראני בצ'בהאר, העיר הדרומית ביותר במדינה השוכנת לחוף הים הערבי, בואכה האוקיינוס ההודי. התוכנית הזו עדיין לא סגורה והודו מנסה להחריגה ממסגרת העיצומים האמריקאית, בין השאר תוך הדגשה כי שיפוץ הנמל והרחבתו הם לצרכים אזרחיים בלבד, לא כולל נפט ומוצריו. הממשל עדיין לא נתן תשובה, אך הודו היא בין המדינות שקיבלו היתר זמני להמשיך לרכוש נפט מאיראן עוד שישה חודשים.

רשת רכבות אחרת הנמצאת בתכנון, בין רוסיה לאיראן הפעם מעברו המערבי של הים הכספי, עוברת דרך אזרבייג'אן, הרפובליקה הקווקזית שבשליטת הנשיא אילהאם אילייב. לאילייב קשרים מסחריים וביטחוניים ענפים עם ישראל, אך לא אחת הוא הכריז כי קשר זה אינו סותר את הקשרים המסחריים והדיפלומטיים עם טהראן. השלטונות בבאקו הכריזו בקיץ כי בכוונתם להשקיע כחצי מיליארד דולר ברשת המסילות שתחצה את המדינה מצפון בגבול עם רוסיה לדרום בגבול עם איראן.

נדמה כי איראן, בצוק העיתים והעיצומים, מנסה להשיב לעצמה את מעמדה בתחנת מעבר מסחרית חשובה, ממש כמו בימיו של מרקו פולו.

הצלחה נוספת של איראן היא בגידול של ממש במסחר עם שכנות אחרות. כך הוכפל היקף המסחר עם אפגניסטאן בשנת התקציב האיראנית האחרונה, שהסתיימה במארס 2018, לעומת תחילת העשור. גרף הגידול ממשיך לצמוח גם בחודשים האחרונים. אבל הנתונים מורים כי היקפי המסחר הללו מהווים עדיין חלק לא גדול בקשרי המסחר של איראן, ויידרשו שנים ארוכות תוך מעבר מכשולים לא קטנים ובראשם העיצומים האמריקאיים עד שלמהלכים אלה תהיה השפעה של ממש על הכלכלה האיראנית.

לצד זה, המסחר עם סין ממשיך לפרוח, הסינים הסיטו את כל הקשרים המוניטריים עם איראן, קרי ההעברות, ההמרות והתשלומים לבנק המסחרי קונלון, כלומר מסחר ישיר בין הבנקים האיראניים בלי מעבר בסוויפט הבינלאומי. האמריקאים עדיין בוחנים את אופי המסחר הזה, אם הוא מפר או לא את העיצומים, ועדיין לא ברור אם יפעלו נגד הבנק הסיני.

בינתיים, עד שהמהלכים עוקפי העיצומים יתממשו, מורת הרוח של האזרחים מהשלטונות גוברת. סקר שביעות רצון שהתפרסם באתרי אופוזיציה איראניים מראה כי כמעט 90% מהאזרחים לא מרוצים מביצועי הממשל. 

עוד כתבות

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים תפסה מסמכים של שני עורכי דין וחטפה ביקורת חריפה משופטי העליון

במסגרת חקירה קיבל פקיד שומה חקירות מבית משפט השלום צו חיפוש במשרד של שני עו"ד ● השניים טענו שהמסמכים נתפסו על ידי צו של בית משפט השלום בהליך פלילי, אבל רשות המסים העבירה את הערעור שלהם לביהמ"ש המחוזי בהליכים אזרחיים ● ביהמ"ש העליון פסק כי רשות המסים לא יכולה לזגזג בין הליך פלילי לאזרחי

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ירידות קלות בנעילת הבורסה; אופקו הלת' זינקה בכ-8%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.3% ● הבורסה מסכמת את הרבעון הראשון: "מדדי ת"א-35 ות"א-90 רשמו תשואה חיובית של כ-5% וכ-11%, בהתאמה" ● זינוק של כ-50% בצבר ההזמנות של רפאל ● ביל אקמן: "מניית בורסת ת"א זמינה במחיר מציאה" ● דלק תחלק דיבידנד בסך של רבע מיליארד דולר ● בנק ישראל לא יאפשר לאחים נאוי לשלוט בישראכרט עם שיעור החזקות נמוך מ-30%

אולם הקונצרטים בו התרחש הפיגוע במוסקבה / צילום: Reuters

הפיגוע במוסקבה הביא את אירופה להגביר כוננות מפני מתקפת דאעש

צרפת ואיטליה פרסמו אזהרות מפיגועי דאעש בשטחן, כשהחשש עולה לקראת חג הפסחא ● המתקפה ברוסיה העלה גם לפני השטח את האזורים העניים ביותר במדינה, בהם צובר ארגון הטרור השפעה

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

כספים הוקפאו, אבל מבחינת המדינה ניתן להפקיד בסלייס חיסכון לילדים

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

בורסת לונדון / צילום: Shutterstock

עליות קלות באירופה; הניקיי צלל בכ-1.5%

החוזים העתידיים בארה"ב נסחרים בירידות קלות ● בריטניה נכנסה למיתון ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025" ● טסלה ממשיכה במומנטום השלילי, לאחר שבמורגן סטנלי הורידו את תחזית המכירות של החברה

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

עדי, עפרה ועירית שטראוס / צילום: אוסף פרטי

ילדיו של מיכאל שטראוס מוכרים מניות של החברה ב-327 מיליון שקל

שלושת ילדיו של מיכאל שטראוס, עפרה, עדי ועירית, מוכרים כ-4% ממניות שטראוס ● המכירה מגיעה לאחר שביולי אשתקד רכשו השלושה 24% מהקבוצה מילדיה של רעיה שטראוס בן דרור, אחותו של מיכאל

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מהצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון / צילום: רונן חורש

האוצר על הצעת משרד הבינוי לעזור לקבלנים: "לא ישימה בעליל"

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון יהודה מורגנשטרן אמר כי יבוצע פיילוט לסיוע לקבלנים שיאחרו במסירת דירה בשל המלחמה, תחילה בשלוש ערים - בשדרות, בקריית שמונה ובשלומי • מנכ"ל האוצר הייזלר: "לא מכיר את ההצעה"

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה

גל בר-דעה, מנכ''ל וואן זירו / צילום: איל יצהר

הבנק הדיגיטלי כבר שרף כ-800 מיליון שקל; המנכ"ל: "המשקיעים ימשיכו לתמוך"

לוואן זירו כבר יש כ-100 אלף לקוחות והמנכ"ל גל בר דעה מעריך כי "נהפוך לרווחיים כשנגיע ל-200 אלף לקוחות" ● את 2023 סיים הבנק של אמנון שעשוע עם הפסד של 357 מיליון שקל, אך בר דעה אופטימי:  "ההכנסה מלקוח יותר גבוהה ממה שחשבנו. אם נמשיך כך ונגביר פעילות אנחנו על דרך המלך"

הכפר פטריצ'ה באיטליה. ראש העיר מנסה למכור בתים באירו / צילום: Shutterstock

באיטליה מנסים למכור בתים באירו אחד. אז למה זה לא עובד?

ראשי עיירות קטנות באיטליה, שהתרוקנו מתושבים בשל מגמת עיור ארוכת־שנים, מציעים בתים למכירה באירו אחד בלבד, כאשר עלות השיפוץ מוטלת על הקונה ● התקשורת האמריקאית רווייה בסיפורים על בתים עתיקים שעברו שיפוץ והפכו לבתי נופש משפחתיים, אך בפועל, עסקי "הבתים באירו" עומדים בפני חסמים רבים

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"