גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

התירוצים והעובדות: מה הקשר של נתניהו לפשיטת הרגל של אלוביץ

התירוצים מול העובדות בתיק 4000: החוקרים לא טרחו בכלל לפתוח את דוחות בזק ולהבין את רפורמת השוק הסיטונאי ● ההצלחה בבזק בזכות נתניהו או למרות נתניהו? זה ממש לא רלוונטי: הוא עמד בראש משרד התקשורת, ותחתיו התקדמה הרפורמה במהירות, אפילו אם בזק ניסתה לתקוע את הרפורמה ● פרשנות

שאול אלוביץ / צילום: איל יצהר
שאול אלוביץ / צילום: איל יצהר

משטרת ישראל כנראה בלחץ, בלחץ די גדול. מדוע אני חושב כך? משום שהיא גייסה את דובריה הנאמנים בתקשורת, או שהם התגייסו בעצמם אוטומטית, כדי לפקפק בעובדות שהצגתי בטור הזה בשבוע שעבר ("כל החורים בתיק 4000", 6.12.2018), תוך כדי תיוג כל מי שלא חושב כמוהם כמושחת, או כתומך בראש הממשלה בנימין נתניהו - תיוג נלעג וכוזב, שמטרתו אחת: לברוח מהעובדות.

הנה התירוצים של "דוברי" משטרת ישראל, ולצדם העובדות שאני מציג:

1. המספר הנעלם מיליארד שקל

התירוץ: המספר מיליארד שקל נעלם מהמלצות המשטרה כי "מסמך המלצות הוא בדרך כלל פירוט יבשושי מאוד של העבירות. לא נהוג לפרט בפנים את הסכומים המלאים".

העובדות: באמת, משטרת ישראל? לא נהוג? במסמך ה"יבשושי מאוד" של המלצותיכם בתיק 1000 נכתב כך: "שווי הטובין שקיבל ראש הממשלה על פי החשד מצטבר לסכום של כמיליון שקל על פי הפירוט הבא: שווי הטובין ממר מילצ'ן הגיע לכדי כ-750 אלף שקל ושווי הטובין ממר פאקר, אשר ניתנו לנתניהו החל משנת 2014, הגיע לכדי כ-250 אלף שקל. עיקר המתת ממר פאקר התחיל מרגע ששני אנשי העסקים החליטו להתחלק ביניהם בהוצאות על ראש הממשלה".

אופס, אז בתיק 1000 יש פירוט מאוד "לחלוחי" של סכומי עבירת השוחד, ופתאום בתיק 4000 החלטתם להיות "יבשים"? התשובה ברורה: הבנתם שזה פייק מספר, שאין בו שום היגיון כלכלי והוא נזרק לאוויר רק כדי לנפח את שווי העבירה כדי להפעיל לחץ כלכלי על אלוביץ בחילוט רכוש מכל הבא ליד.

2. ההתנגדות הפתאומית של הדרג המקצועי למיזוג

התירוץ: "לרשות ההגבלים שאישרה את מיזוג בזק-yes יש ראייה מצומצמת. מה שחשוב הוא הדרג המקצועי במשרד התקשורת, שהתנגד למיזוג".

■ העובדות: טוב, התירוץ הזה הוא כבר בגדר בורות מביכה בענייני רגולציה וניסיון ברור של משטרת ישראל לגמד את הפאשלה שלה. כזכור, חשפתי כאן שד"ר אסף אילת, מי שאישר את המיזוג ברשות ההגבלים, כלל לא התבקש למסור עדות, ועדותו, אם הייתה מתבקשת, הייתה קובעת שלא היו שום לחצים לאישור המיזוג מסביבתו של נתניהו.

מילא זה, אבל הקביעה שלפיה "הדרג המקצועי" במשרד התקשורת הוא המכריע ורשות ההגבלים היא איזו שוליה היא מטעה בלשון המעטה. במקרה של מיזוג מזרחי טפחות ואיגוד, למשל, התהפכו היוצרות: הרגולטור, הפיקוח על הבנקים, דחף למיזוג, אבל רשות ההגבלים, ששמעה את עמדתה של המפקחת על הבנקים חדוה בר, החליטה להתנגד למיזוג. עמדתה של הרשות היא זו שהכריעה וקבעה - המיזוג לא יצא אל הפועל.

מעבר לכך, מאין הקביעה שהדרגים המקצועיים של משרד התקשורת התנגדו למיזוג? חפרתי באתר המשרד ולא מצאתי שום חוות דעת רשמית עליו. הדבר היחיד שמצאתי הוא התייחסות המשרד, בתקופת כהונתם של משה כחלון כשר התקשורת ומרדכי מרדכי כמנכ"ל (אפריל 2009), להגדלת החזקות בזק ב-yes, שיש בה גם להעיד על חוות דעת לגבי מיזוג אפשרי. במסמך נכתב כי "לא נדרש אישור המשרד".

במסמך הנימוקים של רשות ההגבלים לאישור המיזוג אין שום ביטוי להתנגדות לכאורה של "הדרג המקצועי" במשרד התקשורת. אז מהיכן צצה ההתנגדות? אה, את זה לא מספרים לכם: מדובר בהדלפות אין ספור על ידי "צדיקים" מהמשרד, שעוד תגיע העת לספר לציבור מי הם. היו בטוחים: צדיקים גדולים הם לא, אינטרסנטים מאוד קטנים הם כן.

הפניתי את השאלה הבאה למשרד התקשורת: בחיפושיי באתר משרד התקשורת לא מצאתי ולו חוות דעת רשמית אחת בנושא מיזוג בזק-yes. האם יש כזו והאם אפשר להמציא לי אותה?

התשובה: "אין תגובה".

3. הרפורמה שנתנה מכה לבזק

ההתקדמות של רפורמת השוק הסיטונאי

התירוץ: "היישום של רפורמת השוק הסיטונאי נובע רק מהחלטת שר התקשורת לשעבר, גלעד ארדן, ללא קשר לנתניהו, שלא נקף אצבע כדי לקדם אותה".

העובדות: התירוץ הזה הוא כבר בליגת העל של אחיזת עיניים. ההסבר הכלכלי הוא מורכב, כולו שקוף וגלוי בדוחות בזק הציבוריים, אבל כנראה איש לא מעוניין לפתוח אותם או ללמוד את המספרים שמופיעים בהם. ניסיתי לפשט ככל הניתן את ההסבר:

א. נתניהו כיהן כשר מנובמבר 2014 עד פברואר 2017.

ב. רפורמת השוק הסיטונאי יצאה לדרך בתחילת 2015 ותוכננה עוד בזמן ארדן.

ג. גרף המנויים הסיטונאיים לפי דוחות בזק (המצורף כאן) מראה בבירור: בתקופת נתניהו כשר תקשורת מספר המנויים הסיטונאיים המריא ליותר מ-400 אלף והמשיך להמריא עד 617 אלף (!), נכון לסוף הרבעון השלישי. זו הצלחה מסחררת. בזכות נתניהו או למרות נתניהו? זה ממש לא רלוונטי: הוא עמד בראש משרד התקשורת, ותחתיו התקדמה הרפורמה במהירות, אפילו אם בזק ניסתה לתקוע את הרפורמה.

ד. מה הם קווים סיטונאיים? אלה קווי אינטרנט המסופקים באמצעות שירות סיטונאי של בזק לספקי שירות אחרים. כך חברות כמו פרטנר וסלקום רוכבות על התשתית של בזק ומספקות אינטרנט לצרכנים. כל צרכן שעובר לסטטוס הזה - בזק מאבדת אותו גם בטלפוניה הנייחת.

ה. הצלחת הרפורמה הזאת בזמן נתניהו פגעה בבזק. אלה המספרים: ההכנסה של בזק ממנוי "רגיל", מנוי קמעונאי, היא כ-93 שקל בחודש (לפי הדוחות האחרונים) ואילו ההכנסה ממנוי סיטונאי היא כ-50-52 שקל. מדובר בהפרש של כ-40 שקל (!) לקו. זה הפרש ענק.

ו. איך מכמתים את הפגיעה בבזק? אפשר להעריך כך: מכפלת המנויים הסיטונאיים כולה (617 אלף) כפול 40 שקל (ההפרש) כפול 12 חודשים - זה כ-300 מיליון שקל בשנה. מתחילת הרפורמה (שלוש שנים), מדובר בפגיעה של כ-900 מיליון שקל בהכנסות. כמובן, אי-אפשר לייחס את כל הפגיעה לבזק (כי חלק מהמנויים הסיטונאיים מגיעים ממקורות אחרים), אבל המסקנה ברורה: הפגיעה בבזק מאז תחילת הרפורמה מוערכת במאות מיליוני שקלים בהכנסות.

ז. אפשר לתאר זאת בצורה אחרת: ההצלחה של רפורמת השוק הסיטונאי גדעה את קצב הצמיחה של בזק בשוק האינטרנט והורידה אותו דרמטית. שוק ההון הבין זאת היטב ולכן הפיל את מניית בזק בעשרות אחוזים. לא, זו לא החקירה, זו הכלכלה.

ח. החטיבה הנייחת של בזק מורכבת מהקווים הישנים, שנמצאים בירידה מתמדת, ומקווי האינטרנט, מקור הצמיחה שפיצה על הירידה במספר הקווים הנייחים. כרגע החטיבה הזאת עדיין חזקה אבל היא ספגה מכה. ככדי לפצות על כך, הגדילה בזק את ההכנסות משירותים אחרים, לא מפוקחים, כמו שירותי ענן ודיגיטל, שעומדים על כ-250 מיליון שקל ויותר לשנה. בצד ההוצאות, נפרדה בזק ממאות עובדים בשלוש השנים האחרונות, כך שסימני שחיקת הרווחיות בחטיבה התמתנו, אבל ודאי שיש שחיקה. 

■■■

הנה המסקנות:

■ ההצלחה של רפורמת השוק הסיטונאי הייתה בתקופת נתניהו כשר תקשורת והיא הייתה הגורם העיקרי שלחץ את מניית בזק למטה והובילה לפשיטת הרגל של אלוביץ.

■ יש אנשי תקשורת שמתפקדים כאנשי יחסי ציבור לכל עניין ודבר. יש כאלה שמדברים מתוך עומק הפוזיציה הפוליטית שלהם. יש כאלה שכותבים על מספרים בלי לפתוח, להתעמק ולהבין בדוחות כספיים בכלל. ויש כאלה שהם גם וגם וגם - והם אלה שהכי מסוכנים לדמוקרטיה.

■ עדיף שהפרקליטות תצטייד במומחים לרגולציה, לשוק התקשורת ולשוק ההון. חוקרי ודוברי משטרת ישראל הם בהחלט לא כאלה.

עוד כתבות

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

ישראל תקפה בשדה התעופה בסוריה / צילום: נלקח מרשתות חברתיות לפי סעיף 27 א' לזכויות יוצרים

דיווח: לפחות 33 נהרגו בתקיפה בחלב, בהם אנשי חיזבאללה ואזרחים

בין ההרוגים בתקיפה בנמל התעופה בחלב ישנם גם חיילים מצבא אסד, דווח כי מערכות ההגנה האווירית הופעלו • מוקדם יותר נפצעו 2 בתקיפה שיוחסה לישראל באזור דמשק • דובר צה"ל עדכן כי בכיר חמאס חוסל בפעילות בבית החולים שיפא ● עדכונים בולטים

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

המומחה שמסביר: למה החליטו בעולם שרפיח היא הקו האדום

פלישת צה"ל לרפיח, בין המעוזים האחרונים של חמאס בעזה, עומדת בלב הדיון על עתיד המלחמה ● "העיר הפכה לסמל של המצוקה הפלסטינית והפליטות בעיני העולם", אומר ד"ר הראל חורב, מומחה לחברה הפלסטינית ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע ישראל טועה בהתנהלותה ברפיח, מתייחס לפלונטר מול ארה"ב ומסביר מדוע חמאס ממשיך לסרב לעסקת חטופים

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

בורסת טוקיו / צילום: Associated Press, Eugene Hoshiko

נעילה ירוקה באסיה. מחיר הזהב זינק במרץ ב-9.8%

היום חוגגים את יום שישי הטוב, ולכן לא יתקיים מסחר בבורסות באירופה ובוול סטריט ● אמש ננעלה וול סטריט בירוק, מדד ה-S&P 500 שבר שיא בפעם ה-23 מתחילת השנה ● מחיר הביטקוין עומד על 70.5 אלף דולר למטבע ● מדד שנגחאי עלה ב-1%

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"