גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

התירוצים והעובדות: מה הקשר של נתניהו לפשיטת הרגל של אלוביץ

התירוצים מול העובדות בתיק 4000: החוקרים לא טרחו בכלל לפתוח את דוחות בזק ולהבין את רפורמת השוק הסיטונאי ● ההצלחה בבזק בזכות נתניהו או למרות נתניהו? זה ממש לא רלוונטי: הוא עמד בראש משרד התקשורת, ותחתיו התקדמה הרפורמה במהירות, אפילו אם בזק ניסתה לתקוע את הרפורמה ● פרשנות

שאול אלוביץ / צילום: איל יצהר
שאול אלוביץ / צילום: איל יצהר

משטרת ישראל כנראה בלחץ, בלחץ די גדול. מדוע אני חושב כך? משום שהיא גייסה את דובריה הנאמנים בתקשורת, או שהם התגייסו בעצמם אוטומטית, כדי לפקפק בעובדות שהצגתי בטור הזה בשבוע שעבר ("כל החורים בתיק 4000", 6.12.2018), תוך כדי תיוג כל מי שלא חושב כמוהם כמושחת, או כתומך בראש הממשלה בנימין נתניהו - תיוג נלעג וכוזב, שמטרתו אחת: לברוח מהעובדות.

הנה התירוצים של "דוברי" משטרת ישראל, ולצדם העובדות שאני מציג:

1. המספר הנעלם מיליארד שקל

התירוץ: המספר מיליארד שקל נעלם מהמלצות המשטרה כי "מסמך המלצות הוא בדרך כלל פירוט יבשושי מאוד של העבירות. לא נהוג לפרט בפנים את הסכומים המלאים".

העובדות: באמת, משטרת ישראל? לא נהוג? במסמך ה"יבשושי מאוד" של המלצותיכם בתיק 1000 נכתב כך: "שווי הטובין שקיבל ראש הממשלה על פי החשד מצטבר לסכום של כמיליון שקל על פי הפירוט הבא: שווי הטובין ממר מילצ'ן הגיע לכדי כ-750 אלף שקל ושווי הטובין ממר פאקר, אשר ניתנו לנתניהו החל משנת 2014, הגיע לכדי כ-250 אלף שקל. עיקר המתת ממר פאקר התחיל מרגע ששני אנשי העסקים החליטו להתחלק ביניהם בהוצאות על ראש הממשלה".

אופס, אז בתיק 1000 יש פירוט מאוד "לחלוחי" של סכומי עבירת השוחד, ופתאום בתיק 4000 החלטתם להיות "יבשים"? התשובה ברורה: הבנתם שזה פייק מספר, שאין בו שום היגיון כלכלי והוא נזרק לאוויר רק כדי לנפח את שווי העבירה כדי להפעיל לחץ כלכלי על אלוביץ בחילוט רכוש מכל הבא ליד.

2. ההתנגדות הפתאומית של הדרג המקצועי למיזוג

התירוץ: "לרשות ההגבלים שאישרה את מיזוג בזק-yes יש ראייה מצומצמת. מה שחשוב הוא הדרג המקצועי במשרד התקשורת, שהתנגד למיזוג".

■ העובדות: טוב, התירוץ הזה הוא כבר בגדר בורות מביכה בענייני רגולציה וניסיון ברור של משטרת ישראל לגמד את הפאשלה שלה. כזכור, חשפתי כאן שד"ר אסף אילת, מי שאישר את המיזוג ברשות ההגבלים, כלל לא התבקש למסור עדות, ועדותו, אם הייתה מתבקשת, הייתה קובעת שלא היו שום לחצים לאישור המיזוג מסביבתו של נתניהו.

מילא זה, אבל הקביעה שלפיה "הדרג המקצועי" במשרד התקשורת הוא המכריע ורשות ההגבלים היא איזו שוליה היא מטעה בלשון המעטה. במקרה של מיזוג מזרחי טפחות ואיגוד, למשל, התהפכו היוצרות: הרגולטור, הפיקוח על הבנקים, דחף למיזוג, אבל רשות ההגבלים, ששמעה את עמדתה של המפקחת על הבנקים חדוה בר, החליטה להתנגד למיזוג. עמדתה של הרשות היא זו שהכריעה וקבעה - המיזוג לא יצא אל הפועל.

מעבר לכך, מאין הקביעה שהדרגים המקצועיים של משרד התקשורת התנגדו למיזוג? חפרתי באתר המשרד ולא מצאתי שום חוות דעת רשמית עליו. הדבר היחיד שמצאתי הוא התייחסות המשרד, בתקופת כהונתם של משה כחלון כשר התקשורת ומרדכי מרדכי כמנכ"ל (אפריל 2009), להגדלת החזקות בזק ב-yes, שיש בה גם להעיד על חוות דעת לגבי מיזוג אפשרי. במסמך נכתב כי "לא נדרש אישור המשרד".

במסמך הנימוקים של רשות ההגבלים לאישור המיזוג אין שום ביטוי להתנגדות לכאורה של "הדרג המקצועי" במשרד התקשורת. אז מהיכן צצה ההתנגדות? אה, את זה לא מספרים לכם: מדובר בהדלפות אין ספור על ידי "צדיקים" מהמשרד, שעוד תגיע העת לספר לציבור מי הם. היו בטוחים: צדיקים גדולים הם לא, אינטרסנטים מאוד קטנים הם כן.

הפניתי את השאלה הבאה למשרד התקשורת: בחיפושיי באתר משרד התקשורת לא מצאתי ולו חוות דעת רשמית אחת בנושא מיזוג בזק-yes. האם יש כזו והאם אפשר להמציא לי אותה?

התשובה: "אין תגובה".

3. הרפורמה שנתנה מכה לבזק

ההתקדמות של רפורמת השוק הסיטונאי

התירוץ: "היישום של רפורמת השוק הסיטונאי נובע רק מהחלטת שר התקשורת לשעבר, גלעד ארדן, ללא קשר לנתניהו, שלא נקף אצבע כדי לקדם אותה".

העובדות: התירוץ הזה הוא כבר בליגת העל של אחיזת עיניים. ההסבר הכלכלי הוא מורכב, כולו שקוף וגלוי בדוחות בזק הציבוריים, אבל כנראה איש לא מעוניין לפתוח אותם או ללמוד את המספרים שמופיעים בהם. ניסיתי לפשט ככל הניתן את ההסבר:

א. נתניהו כיהן כשר מנובמבר 2014 עד פברואר 2017.

ב. רפורמת השוק הסיטונאי יצאה לדרך בתחילת 2015 ותוכננה עוד בזמן ארדן.

ג. גרף המנויים הסיטונאיים לפי דוחות בזק (המצורף כאן) מראה בבירור: בתקופת נתניהו כשר תקשורת מספר המנויים הסיטונאיים המריא ליותר מ-400 אלף והמשיך להמריא עד 617 אלף (!), נכון לסוף הרבעון השלישי. זו הצלחה מסחררת. בזכות נתניהו או למרות נתניהו? זה ממש לא רלוונטי: הוא עמד בראש משרד התקשורת, ותחתיו התקדמה הרפורמה במהירות, אפילו אם בזק ניסתה לתקוע את הרפורמה.

ד. מה הם קווים סיטונאיים? אלה קווי אינטרנט המסופקים באמצעות שירות סיטונאי של בזק לספקי שירות אחרים. כך חברות כמו פרטנר וסלקום רוכבות על התשתית של בזק ומספקות אינטרנט לצרכנים. כל צרכן שעובר לסטטוס הזה - בזק מאבדת אותו גם בטלפוניה הנייחת.

ה. הצלחת הרפורמה הזאת בזמן נתניהו פגעה בבזק. אלה המספרים: ההכנסה של בזק ממנוי "רגיל", מנוי קמעונאי, היא כ-93 שקל בחודש (לפי הדוחות האחרונים) ואילו ההכנסה ממנוי סיטונאי היא כ-50-52 שקל. מדובר בהפרש של כ-40 שקל (!) לקו. זה הפרש ענק.

ו. איך מכמתים את הפגיעה בבזק? אפשר להעריך כך: מכפלת המנויים הסיטונאיים כולה (617 אלף) כפול 40 שקל (ההפרש) כפול 12 חודשים - זה כ-300 מיליון שקל בשנה. מתחילת הרפורמה (שלוש שנים), מדובר בפגיעה של כ-900 מיליון שקל בהכנסות. כמובן, אי-אפשר לייחס את כל הפגיעה לבזק (כי חלק מהמנויים הסיטונאיים מגיעים ממקורות אחרים), אבל המסקנה ברורה: הפגיעה בבזק מאז תחילת הרפורמה מוערכת במאות מיליוני שקלים בהכנסות.

ז. אפשר לתאר זאת בצורה אחרת: ההצלחה של רפורמת השוק הסיטונאי גדעה את קצב הצמיחה של בזק בשוק האינטרנט והורידה אותו דרמטית. שוק ההון הבין זאת היטב ולכן הפיל את מניית בזק בעשרות אחוזים. לא, זו לא החקירה, זו הכלכלה.

ח. החטיבה הנייחת של בזק מורכבת מהקווים הישנים, שנמצאים בירידה מתמדת, ומקווי האינטרנט, מקור הצמיחה שפיצה על הירידה במספר הקווים הנייחים. כרגע החטיבה הזאת עדיין חזקה אבל היא ספגה מכה. ככדי לפצות על כך, הגדילה בזק את ההכנסות משירותים אחרים, לא מפוקחים, כמו שירותי ענן ודיגיטל, שעומדים על כ-250 מיליון שקל ויותר לשנה. בצד ההוצאות, נפרדה בזק ממאות עובדים בשלוש השנים האחרונות, כך שסימני שחיקת הרווחיות בחטיבה התמתנו, אבל ודאי שיש שחיקה. 

■■■

הנה המסקנות:

■ ההצלחה של רפורמת השוק הסיטונאי הייתה בתקופת נתניהו כשר תקשורת והיא הייתה הגורם העיקרי שלחץ את מניית בזק למטה והובילה לפשיטת הרגל של אלוביץ.

■ יש אנשי תקשורת שמתפקדים כאנשי יחסי ציבור לכל עניין ודבר. יש כאלה שמדברים מתוך עומק הפוזיציה הפוליטית שלהם. יש כאלה שכותבים על מספרים בלי לפתוח, להתעמק ולהבין בדוחות כספיים בכלל. ויש כאלה שהם גם וגם וגם - והם אלה שהכי מסוכנים לדמוקרטיה.

■ עדיף שהפרקליטות תצטייד במומחים לרגולציה, לשוק התקשורת ולשוק ההון. חוקרי ודוברי משטרת ישראל הם בהחלט לא כאלה.

עוד כתבות

קרית שמונה / צילום: אייל מרגולין

בערב החג: רצף אזעקות בגליל העליון והמערבי

מוקדם יותר: מטרה אווירית יורטה באזור קריית שמונה ● יותר מחצי שנה אחרי 7 באוקטובר - ראש אמ"ן חליוה פורש מצה"ל • "לעד אשא איתי את הכאב האיום של המלחמה", כתב לרמטכ"ל • אלוף פיקוד מרכז יסיים את תפקידו בקיץ ● צה"ל פתח במבצע סיכול במסדרון החיץ ברצועה: מחבלים חוסלו, תשתיות טרור אותרו והושמדו • דיווח בניו יורק טיימס: ישראל תכננה מתקפה גדולה יותר נגד איראן, גם בטהראן - אך היא נבלמה ברגע האחרון ● כל העדכונים

עמית גל, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

המפקח על הביטוח עושה סדר וקובע כללים ברורים לבעלי שליטה לקבלת היתר אחזקה

עמית גל, ממלא מקום הממונה על שוק ההון, מציג מתווה שיאפשר לקרנות הזרות ששולטות בחברת הביטוח הפניקס למכור את השליטה בה בחלקים ● הקרנות סנטרברידג וגלאטין רכשו את אחזקותיהן בחברה ב-2019, ומאז הוכפל שווי הקבוצה

הבורסה בהונג קונג / צילום: Shutterstock, Daniel Fung

מגמה מעורבת באסיה; מחירי הזהב יורדים בכ-1%

המסחר בוול סטריט ננעל אמש בירוק, הנאסד"ק טיפס בכ-1.1% ● עליות במחירי הנפט ● הביטקוין עומד על כ-66.5 אלף דולר למטבע ● מחיר הזהב נחלש בכ-1.5%

איסמאעיל הנייה / צילום: ap, Lebanese Official Government

מומחים מסבירים: אלו הסיבות שבגללן בכירי חמאס שוקלים לעזוב את קטאר

בסוף השבוע האחרון, התפרסמו דיווחים על כך שההנהגה הפוליטית של חמאס שוקלת לעזוב את קטאר ולהעתיק את בסיסה לעומאן או לטורקיה ● שני חוקרים בכירים במכון למחקרי ביטחון לאומי מסבירים מה עומד מאחורי הדיווחים, ואיך הדבר קשור לתפקיד שממלאת קטר במשא ומתן לשחרור החטופים

במשרד המשפטים סבורים כי התיקון יעודד הגשה של תובענות ייצוגיות ראויות / אילוסטרציה: Shutterstock, Morakot Kawinchan

הסוף למסחרה? משרד המשפטים מקדם חוק שמבקש לטלטל את מוסד התובענות הייצוגיות

ברקע הסערה הציבורית בנוגע לתובענות ייצוגיות, משרד המשפטים הפיץ תזכיר חוק בנושא ● בתזכיר מוצע להגביל את מספר התובענות הייצוגיות שיכול אדם להגיש בשנה, לקבוע תקרות ברורות לגמול ושכר הטרחה, וגם לאפשר לשופטים לפסוק הוצאות משפט אישיות לחובתם של עורכי הדין במקרים של תביעות סרק

איילת שקד / צילום: שלומי יוסף

מיליון וחצי שקל על משרה חלקית: איילת שקד מציגה - כך מכינים נקניקיות גם בעסקי הנדל"ן

איילת שקד השוותה בין מינוי בכירים במערכת המשפט להכנת נקניקיות ("מי שלא עומד בחום, שלא ייכנס למטבח") ● מעניין מה הייתה אומרת על מינוי פוליטיקאית לתפקיד בכיר במגזר העסקי

ראש אמ''ן אהרון חליווה

מבריק ויהיר, כריזמטי ונהנתן: הכירו את אהרון חליוה, האלוף השנוי במחלוקת שפרש היום

מבריק, כריזמטי, האיש הכי מקושר במטכ"ל, רוקסטאר, ומנגד נהנתן, יהיר ויש שיאמרו בוטה • ראש אמ"ן, שהודיע היום על פרישה מצה"ל, מיהר לקחת אחריות על הכישלון, אבל מאז, עלו עוד ועוד סימני שאלה סביב התנהלותו ● נראה שגם הוא - שיודע להתנהל מול התקשורת "אפילו יותר מדובר צה"ל" - לא צפה את עוצמות המתקפה ולא מפסיק למשוך אליו אש

טסלה 3 / צילום: יח''צ

טסלה מורידה את מחירי הדגמים בישראל. כמה הם יעלו?

כחלק ממהלך גלובלי של החברה, שהחל בסוף השבוע בארצות הברית, טסלה מוזילה את המחירים של דגמי טסלה 3 וטסלה S ● במקביל, סימנים ראשונים לכך שהקיצוץ הגלובלי בכוח האדם עליו הכריזה טסלה החודש, מגיע גם לישראל

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

בג"ץ הגיוס: היועמ"שית אישרה ייצוג נפרד לממשלה בשל פערי העמדות

הממשלה תקבל ייצוג נפרד בבג"ץ הגיוס שיתקיים ביוני בהרכב מורחב של תשעה שופטים ● הסיבה: הפערים הגדולים בין עמדת הממשלה לבין עמדת היועמ"שית בהרב-מיארה ● הממשלה צפויה לשכור עו"ד פרטי 

הפגנה פרו־פלסטינית באוניברסיטת קולומביה, אתמול (ש') / צילום: Reuters, Cristina Matuozzi

"ארגון טרור השתלט": גל הפגנות נגד ישראל באוניברסיטת קולומביה

ביום חמישי האחרון, נעצרו מעל מאה סטודנטים שהשתתפו בהפגנה פרו־פלסטינית באוניברסיטת קולומביה, וההפגנות מאז נמשכות במלוא עוזן ● פרופ' שי דוידאי מבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה צייץ בעקבות האירועים: "ארגון טרור השתלט על האוניברסיטה והמדינה צריכה להתערב ולהשתלט על הקמפוס"

נשיא ארה''ב, ג'ו ביידן / צילום: ap, Mark Schiefelbein

איזה נשק ישראל תקנה בתקציב של 14 מיליארד דולר?

הסיוע האמריקאי לישראל שאושר בבית הנבחרים עומד על כ-26 מיליארד דולר, מתוכו 14 מיליארד דולר לרכש ביטחוני ● מה יהיה ניתן לרכוש איתו, מה האינטרס האמריקאי הרחב, ועד כמה תהנה ממנו התעשייה הישראלית? ● גלובס עושה סדר

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם  ד''ר עדית זכאי–אור / צילום: באדיבות ראוניברסיטת ייכמן

"חתרתי בים בזמן שהבנים שלי בחזית. לא צריך להתבייש במקומות שטוב לנו"

שיחה עם ד"ר עדית זכאי–אור, מנכ"לית מרכז מיטיב לפסיכולוגיה חיובית באוניברסיטת רייכמן ● על איך עצב ושמחה יכולים להשתלב זה בזה, כיצד להחזיק תקווה בזמן משבר והקשר בין חשיבה חיובית לתקיפה האיראנית • האזינו 

איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו? / עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

לאמיצים בלבד: איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו

המתיחות בין איראן לישראל הביאה את מדדי הפחד בארץ ובחו"ל להיסחר סביב שיא של חמישה חודשים ● ממה מורכבים מדד הפחד הישראלי והאמריקאי? איך משקיעים בהם? ואיזה פרדוקס גלום בתוכם? ● גלובס עושה סדר

ענבר שעשוע בר ניר ועדי אטון לפידות / צילום: דרור סיתהכול

קרן משפחת שעשוע תחלק 6 מיליון שקל לבעלי עסקים ששירתו במילואים

מענקי הצמיחה יינתנו לפי שיטה שבה בעלי עסקים שמגישים מועמדות צריכים במקביל לבחור מי מעמיתיהם ראוי לקבל את הכסף ● מאז פרוץ המלחמה חילקה הקרן 21 מיליון שקל למטרות שונות ● ישראל מתגייסת

צילום: Eduardo Munoz Alvarez (AP) (עיבוד תמונה)

הטעויות הנפוצות שמשקיעים עושים בהשקעה באג"ח ממשלתיות

בוול סטריט ג'ורנל מרחיבים על הטעויות הנפוצות של משקיעים באיגרות חוב ממשלתיות ● להערכתם, הטעות הנפוצה ביותר היא בהשקעה בקרנות אג"חיות שנסחרות בתנודתיות ● במקביל הם מסבירים כי כיום, תשואות האג"ח הממשלתיות קצרות הטווח אטרקטיביות יותר מאשר ארוכות הטווח

ראש אמ''ן, אלוף אהרון חליוה / צילום: דובר צה''ל

ראש אמ"ן האלוף אהרון חליוה הודיע על פרישה מצה״ל

חליוה הודיע היום על פרישה, חצי שנה אחרי המחדל המודיעיני העמוק של ה-7 באוקטובר ● במכתב שחיבר לרמטכ"ל, כתב כי "אגף המודיעין בפיקודי לא עמד במשימה עליה אנו אמונים. לעד אשא עימי את הכאב האיום של המלחמה"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / חומרים: אתרי החברות, Shutterstock

תוספים וטריקים: כך קונים ברשת חכם ובזול

היקף הרכישות של ישראלים באונליין נמצא בעלייה מתמדת, אבל רבים לא מכירים את הכלים שמאפשרים לחסוך בתשלום ● מתוספים שמשתלם להתקין בדפדפן ועד שיחה עם צ'אטבוט

ד''ר נטע מימון, מנכ''לית Neuro-Fi, חוקרת מוזיקה ומוח / צילום: יונתן בלום

החוקרת שיכולה להשפיע על המוח שלנו, בלי שנשים בכלל לב

ד"ר נטע מימון משלבת בין מוזיקה לחקר המוח כדי לסייע לחולי אלצהיימר ופרקינסון ● היא גם הקימה חברה שרוצה להפוך את מה שאנחנו שומעים באוזניות לגירוי מוחי שיעזור לנו להירגע ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס 

דיזנגוף סנטר / צילום: גיא חמוי

מעל 3 מיליון שקל בדקה: זינוק בהוצאות בכרטיסי אשראי לעומת ערב פסח אשתקד

לפי נתוני חברת שב"א, בין השעות 8:00-14:00 הוציאו הישראלים סכום של 735 מיליון שקל • מדובר בזינוק של 14% בהוצאות בכרטיסי אשראי לעומת ערב פסח אשתקד • בשנה שעברה בשעות אלו נרשמו הוצאות בכרטיסי אשראי בסכום כולל של 645 מיליון שקל • ומה הייתה הדקה העמוסה ביותר היום?

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה ירוקה בתל אביב: מדד ת"א בנקים 5 זינק בכ-4%

מדד ת"א 35 קפץ ב-1.1% ות"א 90 הוסיף לערכו כ-1.4% ● הדולר חצה רף של 3.8 שקלים ונחלש חזרה בסוף השבוע ● S&P הודיעו על הורדת הדירוג של ישראל מרמה של AA- ל-A+ ● הסיכויים להפחתת ריבית בישראל וארה"ב הולכים ומתרחקים ● בעוד שבישראל יתקיים שבוע מסחר מקוצר לרגל החג, בוול סטריט יפרסמו דוחות כמה מענקיות הטכנולוגיה המשתייכות לשבע המופלאות