גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לאן תגיע הריבית בישראל בסוף 2019 ומדוע לא מדובר בדרמה?

האם העלאת הריבית היא סנונית ראשונה ומה המשמעות למשק ולשווקים הפיננסיים? ● וגם, הגורמים שישפיעו על התשואות לפדיון של אג"ח ממשלת ישראל, והאם הגיוני שהן ימשיכו להיסחר בתשואות הנמוכות מאלו של ממשלת ארה"ב? ● כתבה שנייה בסדרה

לפני כשבועיים הודיע בנק ישראל על העלאת הריבית מ-0.1%, הרמה בה הייתה שלוש וחצי שנים, ל-0.25%. אמנם מדובר בהעלאה מזערית, אבל בכל זאת לא מעט גבות הורמו. מדוע? משום שבמשך הרבה זמן דיבר הבנק על כך שהריבית תועלה רק אחרי שישתכנע כי האינפלציה התבססה בתחום יעד יציבות המחירים: 1%-3%, וקשה לראות שזה אכן מה שקרה. היום אנחנו יודעים שארבעה מתוך חמשת חברי הוועדה המוניטרית תמכו במהלך. אפשר, כמובן, להצדיק את ההעלאה בכך שהיא נמוכה מאוד מול קצב צמיחת המשק המצוי בתנאי תעסוקה מלאה, ושהבנק מתחיל לייצר "תחמושת" למשבר עתידי. אבל עיתוי ההחלטה, בתקופת הביניים שבין פרישת הנגידה קרנית פלוג לכניסתו של הנגיד החדש פרופ' אמיר ירון, מעלה תמיהות.

בדרך כלל, העלאת ריבית היא איתות לרצף העלאות ואינה עומדת בפני עצמה. האם זה מה שיקרה גם הפעם? מאוד לא סביר, אלא אם כלכלת ישראל תצא משליטה. האינפלציה בשנה הקרובה צפויה להיות בין 0.8% ל-1.3%, אלא אם תהיינה התפתחויות לא צפויות בחו"ל, כמו עלייה במחירי הסחורות, בעיקר הנפט, או בסיטואציה של פיחות ניכר. כלומר, במקרה הגרוע האינפלציה תעמוד ברמה הקרובה ליעד התחתון: 1%. עם זאת, כן צפויה העלאת ריבית - אבל מתונה מאוד לכיוון של 0.5% עד 1% בסוף 2019. מקריאת נתוני שוק האג"ח, הציפיות היום הן שהריבית תגיע לכ-0.5%, או מעט יותר.

העלאת ריבית היא לרוב איתות לרצף העלאות

מה זה אומר מבחינת המשק ומה זה אומר מבחינת השווקים הפיננסים? מבחינת המשק זו לא דרמה גדולה. גם ריבית של 1% איננה ריבית ריאלית חיובית של ממש, שכן זהו בקירוב שיעור האינפלציה הצפוי. ריבית בשיעור כזה לא תזעזע את שוק המשכנתאות או הנדל"ן, למרות שעצם העלאת הריבית תצנן אותו מעט. היא גם לא תגרום, להערכתי, לתיסוף של השקל מול הדולר או מול האירו.

מבחינת השווקים הפיננסים יש יותר משמעות להעלאת הריבית, אך גם כאן היא אינה דרמטית. שכן גם ריבית של 1%, אם אכן תגיע לשיעור זה בסוף 2019, מה שאינו סביר, לא תהווה אטרקציה למשקיעים.

שקליות בטווח הארוך, צמודות בטווח הקצר 

כיצד נראה כיום שוק האג"ח הישראלי? ומהן החלטות ההשקעה שצריך לקבל לגביו?

אגח ממשלת ישראל מול אגח ממשלת ארהב

שוק האג"ח הממשלתיות מורכב מאיגרות חוב שקליות ומאיגרות חוב צמודות למדד המחירים לצרכן. עקום התשואה של כל אחד מהסוגים, הוא מאוד תלול. עקום התשואה הוא רצף נקודות שכל אחת מציינת את התשואה לפדיון שמעניקה איגרת חוב שנפדית תוך פרק זמן מסוים. המשמעות של עקום תשואה תלול שעולה משמאל לימין היא שאיגרת חוב לטווח קצר מספקת תשואה נמוכה, וזו עולה באופן תלול ככל שפרק הזמן ארוך יותר. למשל, איגרת חוב שקלית לטווח של שנה מספקת תשואה לפדיון ברוטו של כ-0.4%; לשלוש שנים 1%; לעשר שנים 2%; ול-30 שנה 3.5%. התשואות נטו - אחרי תשלום מס הן, כמובן, נמוכות יותר.

לכאורה, מה שזה אומר הוא שכדאי לרכוש את האיגרות הארוכות ולא את הקצרות, שכן הן מעניקות תשואה הרבה יותר גבוהה. אבל, אליה וקוץ בה. עם התשואה הגבוהה יותר, מגיע גם סיכון גדול יותר, שכן ככל שהמח"מ (משך חיים ממוצע) ארוך יותר, כך איגרת החוב רגישה יותר להעלאת ריבית. הסיכון מגיע גם מסיטואציה שבה יש גידול ניכר בגרעון בתקציב, כזה שמאלץ את המדינה לגייס הלוואות (אג"ח) מהציבור בממדים גדולים. בנוסף, אג"ח ארוכות בישראל חשופות גם יותר לתנודות באג"ח ארוכות של ממשלת ארה"ב.

ואחרי כל זה, עדיין יש הגיון ברכישת אג"ח לטווח ארוך - משום שהתלילות של עקום התשואה בישראל גבוהה מאוד. למעשה, עקום התשואה הישראלי הוא אחד התלולים בעולם.

תלילות זו מספקת למשקיע באג"ח הארוכות סוג של הגנה. גם אם התשואה לפדיון תעלה, כלומר מחיר האיגרת יירד, התשואה השוטפת העדיפה לעומת איגרת לטווח קצר תגן על המשקיע. עד גבול מסוים, כמובן.

היבט אחר של שוק האג"ח הממשלתיות שמלווה בהתלבטות השקעתית הוא בשאלה מה כדאי יותר לרכוש - אג"ח צמודות למדד, או אג"ח שקליות שאינן צמודות? יש, כמובן, פער בין התשואות לפדיון שמספקות איגרות משני הסוגים, פער שמייצג את הציפיות האינפלציוניות של השוק. התשובה להתלבטות מצויה בפער הזה.

ככל שהמח"מ של איגרת החוב הוא ארוך יותר, כך הציפיות הן לאינפלציה גבוהה יותר (ראו טבלה). כך, למשל, השוק מעריך שהאינפלציה השנתית הממוצעת הצפויה בשלוש השנים הקרובות היא 0.9%, ואותו שוק מעריך שהאינפלציה השנתית הממוצעת בעשר השנים הבאות תהיה 1.7%. בפועל מה שזה אומר הוא שהשוק מצפה לאינפלציה נמוכה יחסית בשנים הקרובות, אבל לאינפלציה הרבה יותר גבוהה בשנים שלאחר מכן, מהשנה הרביעית ואילך.

האם זה מוצדק? ספק רב. חלפו יותר מ-30 שנים מאז שהאינפלציה בישראל הייתה ברמה של מאות אחוזים, ו-20 שנה שהאינפלציה בישראל הייתה דו ספרתית. מאז שנת 200 האינפלציה ירדה מאוד ועומדת על ממוצע שנתי של 1.6% בלבד. ובכל זאת הפרמיה שהשוק מוכן לשלם עבור היצמדות לאינפלציה היא גבוהה מדי.

לכן, לדעתי, כשמדובר באג"ח לטווח ארוך, במצב הנוכחי יש לתת עדיפות ברורה לאפיק השקלי. לעומת זאת באג"ח לטווח קצר יחסית של כשלוש שנים, מכיוון שהציפיות לאינפלציה שמגלם השוק במקטע הזה הן מתונות בהרבה, צריך לתת עדיפות דווקא לאיגרות החוב צמודות המדד. זה יצור איזון הולם.

האם הסיכון בישראל נמוך מבארה"ב?

למרבית הפליאה, אג"ח של ממשלת ישראל נסחרות בתשואה שנתית לפדיון נמוכה מאג"ח של ממשלת ארה"ב. מה זה אומר? האם זה אומר שהמשקיעים מעריכים שהסיכון באג"ח של ממשלת ישראל נמוך מהסיכון של אג"ח ממשלת ארה"ב, והם מוכנים להסתפק בתשואה נמוכה יותר? כמובן שלא.

הדירוג של אג"ח ממשלת ישראל הוא מכובד מאוד AA-, אך הדירוג של אג"ח ממשלת ארה"ב הוא "מושלם": AAA, מה שהיה צריך לייצר תמונה הפוכה מבחינת התשואות לפדיון. כך אכן היה במשך רוב שנות שוק ההון הישראלי, כשתשואות האג"ח הישראליות היו גבוהות בדרך כלל בכ-3% לשנה (ובזמנים קשים - גם 8%) מאיגרות החוב האמריקאיות כדי לשקף את הסיכון המוגבר. אבל, בשנים האחרונות התמונה התהפכה. מדוע? ראשית, משום שריבית בנק ישראל, שהיא בעצם ההתחלתית של עקום התשואה, נמוכה בהרבה מריבית הפד (2.25%) - גם אחרי העלאתה ל-0.25%. שנית, שוק האג"ח הישראלי מתנהל כמעט על טהרת השחקנים המקומיים ומבחינתנו יש בטחון שהמדינה תעמוד בהתחייבויותיה. שלישית, המשקיעים המקומיים, למודי הניסיון והאכזבות, מעדיפים השקעה שקלית עם תשואה נמוכה מהתשואה של אג"ח ממשלת ארה"ב, בדולרים - לקח מכך ששער הדולר/שקל היום זהה לשערו לפני 20 שנה בדיוק. האם זה אומר שזה מה שיקרה גם ב-20 השנים הבאות? ספק. לפחות בכל הקשור לטווח של התקופה הקרובה, ההסתברות לפיחות עולה על רקע צמצום העודף בחשבון השוטף של ישראל (שלחץ עד כה בכיוון של תיסוף) ולנוכח עלויות הגידור שקל/דולר שאמנם קטנו לאחרונה, אך עדיין הן עומדות על כ-2.6% לשנה. 

הכותב הוא בעלי בית ההשקעות מיטב דש. אין לראות באמור הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך, והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם

עוד כתבות

אפל. החברה המבטיחה של 2024? / צילום: Shutterstock

"תהיה הפתעת השנה": זו המניה המומלצת ביותר של בנק אוף אמריקה

המכירות נופלות, היא לא נמצאת בשוק הבינה המלאכותית, ומתחילת השנה מנייתה איבדה 10.7% ● למרות הכול, בבנק אוף אמריקה מאמינים שענקית הטכנולוגיה אפל צפויה להתאושש בחצי השני של השנה

ד''ר נטע מימון, מנכ''לית Neuro-Fi, חוקרת מוזיקה ומוח / צילום: יונתן בלום

החוקרת שיכולה להשפיע על המוח שלנו, בלי שנשים בכלל לב

ד"ר נטע מימון משלבת בין מוזיקה לחקר המוח כדי לסייע לחולי אלצהיימר ופרקינסון ● היא גם הקימה חברה שרוצה להפוך את מה שאנחנו שומעים באוזניות לגירוי מוחי שיעזור לנו להירגע ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס 

אילון מאסק, יו''ר טסלה / צילום: Shutterstock

התוצאות בשפל אבל הבטחה אחת של מאסק מלהיבה את המשקיעים

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה את אחד הדוחות הרבעוניים השליליים ביותר שלה בשנים האחרונות, אבל המניה זינקה במסחר המאוחר ב־13% ● הסיבה: ההודעה על ייצור דגם חדש ומוזל החל מ־2025, הרבה יותר מהר מהצפוי ● אבל ייתכן שהפעילות המבטיחה תתגלה כהפסדית בטווח הקצר

עלי רזא אסגארי, שהיה גנרל במשמרות המהפכה ועקבותיו נעלמו ב-2007 / צילום: ויקיפדיה

פעם הוא היה סגן שר ההגנה של איראן, עכשיו הוא מתגורר בארה"ב תחת זהות בדויה

סוכנות הידיעות איראן אינטרנשיונל מדווחת כי עלי רזא אסגארי, בכיר לשעבר במשמרות המהפכה שעקבותיו נעלמו ב-2007, מתגורר בארה"ב תחת זהות בדויה ● אסגארי נחשב לדמות קרובה מאוד לראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה, עימאד מורנייה, שחוסל ב-2008 בסוריה

ישראל אלמסי, יו''ר ומנכ''ל ארגון ידידים / צילום: יונתן בלום

עם 800 מתנדבים בדרכים, הוא דרוך לעזור לכם במקרה של פנצ'ר

כשישראל אלמסי קיבל לידיו את עמותת ידידים, שמספקת עזרה וחילוץ בכביש, במוקד ישב אדם אחד ● כיום היא ערוכה לטפל ב-800 פניות במקביל, ובמלחמה גם הפכה לכוח מסייע ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס  

אמיר כהנוביץ' / צילום: יח''צ

הכלכלן הבכיר שעשה את המעבר המפתיע של השנה מדבר

אמיר כהנוביץ' הפתיע את שוק ההון בספטמבר כשעזב את חברת הביטוח הגדולה ביותר בישראל, הפניקס, ועבר לסוכנות הענק פרופיט ● בראיון לגלובס הוא מסביר את שינוי הקריירה הדרמטי שעשה, מציע את הפרשנות הייחודית שלו להתנהלות בשוק ההון, ומערער על התחזית של בנק ישראל לגבי הצמיחה של הכלכלה

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם  ד''ר עדית זכאי–אור / צילום: באדיבות ראוניברסיטת ייכמן

"חתרתי בים בזמן שהבנים שלי בחזית. לא צריך להתבייש במקומות שטוב לנו"

שיחה עם ד"ר עדית זכאי–אור, מנכ"לית מרכז מיטיב לפסיכולוגיה חיובית באוניברסיטת רייכמן ● על איך עצב ושמחה יכולים להשתלב זה בזה, כיצד להחזיק תקווה בזמן משבר והקשר בין חשיבה חיובית לתקיפה האיראנית • האזינו 

מטבע דני עתיק. האוסף של ברון מוערך בכ-72 מיליון דולר / צילום: Shutterstock, ABARONS

בעשרות מיליוני דולרים: אוסף המטבעות העתיק שעומד למכירה

מתוך חשש לעתיד התרבות הדנית, יצרן החמאה לארס אמיל ברון, שאסף מטבעות, מדליות ושטרות חוב אסר על מכירתם במשך מאה שנים ● כעת האוסף מותר למכירה והוא שווה סכום עתק

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / חומרים: אתרי החברות, Shutterstock

תוספים וטריקים: כך קונים ברשת חכם ובזול

היקף הרכישות של ישראלים באונליין נמצא בעלייה מתמדת, אבל רבים לא מכירים את הכלים שמאפשרים לחסוך בתשלום ● מתוספים שמשתלם להתקין בדפדפן ועד שיחה עם צ'אטבוט

דיזנגוף סנטר / צילום: גיא חמוי

מעל 3 מיליון שקל בדקה: זינוק בהוצאות בכרטיסי אשראי לעומת ערב פסח אשתקד

לפי נתוני חברת שב"א, בין השעות 8:00-14:00 הוציאו הישראלים סכום של 735 מיליון שקל • מדובר בזינוק של 14% בהוצאות בכרטיסי אשראי לעומת ערב פסח אשתקד • בשנה שעברה בשעות אלה נרשמו הוצאות בכרטיסי אשראי בסכום כולל של 645 מיליון שקל • ומה הייתה הדקה העמוסה ביותר היום?

מפגינים פרו פלסטינים באוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Lev Radin

ההפגנות הפרו-פלסטיניות באוניברסיטאות העילית בארה"ב צוברות תאוצה

כניסתו של פרופסור שי דוידאי, ישראלי המרצה באוניברסיטת קולומביה, נחסמה ● עשרות נעצרו באוניברסיטת ייל לאחר שהקימו מחנה אוהלים בקריאה לשחרור עזה

שלומי ויוסי אמיר / צילום: יח''צ, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כאב הראש החדש של האחים אמיר בשופרסל

‎בבקשה לאישור תובענה ייצוגית, נטען כי האחים יוסי ושלומי אמיר ביקשו לרכוש את השליטה בשופרסל באופן שיפטור אותם מלשלם לציבור את מלא פרמיית השליטה, כדי לא להיקלע לתחרות על השליטה בחברה ● התובעים מעריכים את הנזק לבעלי המניות מהציבור בסכום הנע בין 146-232 מיליון שקל

צבי לנדו, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: איל יצהר

מניית סולאראדג' הידרדרה לשפל של 5 שנים בעקבות תוצאות פושרות של המתחרה

דוחות אנפייז האמריקאית לימדו על התאוששות איטית מהצפוי בשוק הסולארי שבו פועלת החברה מישראל ● מניית סולאראדג' צנחה ב-41% מתחילת השנה האחד מגיע משוק התקשורת, השני בנקאי ותיק ושניהם יעמדו בראש אפליקציות תשלום מובילות ● איך עמית דדוש ואריק פרישמן ישפיעו על התשלום הדיגיטלי?

נשיא ארה''ב, ג'ו ביידן / צילום: ap, Mark Schiefelbein

סיוע הענק האמריקאי אושר רשמית: איזה נשק תקנה ישראל במיליארדים?

אחרי בית הנבחרים, גם הסנאט האמריקאי אישר את הסיוע לישראל. חבילת הסיוע עומדת על כ-26 מיליארד דולר, מתוכם 14 מיליארד דולר לרכש ביטחוני ● מה יהיה ניתן לרכוש איתו, מה האינטרס האמריקאי הרחב, ועד כמה תהנה ממנו התעשייה הישראלית? ● גלובס עושה סדר

הבניין ברחוב גורדון 22 בתל אביב / צילום: דנה אטיאס

2.5 מיליון שקל לדירת 2 חדרים בבניין לשימור מחמיר בת"א

דירה במבנה היסטורי ברחוב גורדון בתל אביב, שתכנן האדריכל שלמה גיפשטיין, נמכרה לאחרונה ● לדירה יש זכויות בנייה נוספות בשטח של כ־40 מ"ר, אולם המחיר לא משקף אותן ● המתווכת בעסקה: "עסקאות במחירים של 2.3 מיליון שקל עד 3.1 מיליון שקל קיבלו 'בוסט' בשלושת החודשים האחרונים"

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון, אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה, אפי סנדרוב, המנהל המיוחד שמינתה רשות שוק ההון / איורים: גיל ג'יבלי

המנהל הממונה מצא: בסלייס לא החזירו ללקוחות 2 מיליון שקל

מבדיקת המנהל המיוחד שמונה לסלייס, עולה שחברת ניהול הקופות לא השיבה למבוטחים את כספם כפי שחויבה ע"י רשות שוק ההון, בגין ניהול לא תקין ● עוד התגלה שהסכומים שצריכים להיות מוחזרים גבוהים יותר ● אסף גולדברג, שעמד בראשות החברה: "לא נגרמה פגיעה בעמיתים"

שכונת אשכול ברובע שדה דב / הדמיה: משרד האדריכלים תכנון נוף

בשווי מעל 100 מיליון שקל: עיריית תל אביב מוכרת מגרש ענק בשדה דב

עיריית תל אביב מוכרת מגרש בן כ-4 דונמים בשכונת אשכול בצפון העיר, ששוויו הוערך בכ־115 מיליון שקל ב־2021 ● רמ"י ומשרד השיכון פרסמו מכרזים להקמת מעל 8,000 יח"ד ברחבי הארץ ● והוועדה הארצית לתכנון ולבנייה אישרה תוכנית ראשונה לפינוי-בינוי בעתלית ● חדשות הנדל"ן

תערוכת הרכב בבייג'ינג, לפני שנתיים / צילום: ap, Andy Wong

החל מ-170 אלף שקל: הרכבים שיוצגו השבוע על הבמה החשובה בעולם ובקרוב יגיעו לישראל

כלי רכב חדשים יוצגו על בימת התערוכה הבין־לאומית מהחשובות בעולם שנפתחת השבוע בבייג'ינג, ואמורים לבסס החל מהשנה את אחיזתה של סין בשוק הרכב האירופי והישראלי ● בדקנו מי עשויים להגיע לישראל כבר בעתיד הנראה לעין

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

מגמה מעורבת בוול סטריט; מטא יורדת בכ-1% לקראת הדוחות

הנאסד"ק נסחר סביב רמות הבסיס ● אירופה ננעל בירידות קלות ● מדד הנג סנג עלה ב-2% ● בנק פיקטה: "שוק המניות בארה"ב תלוי ברווחי החברות הגדולות" ● יו"ר UBS: "הבנק אינו גדול מכדי ליפול" ● טסלה פספסה את התחזיות, אך המניה זינקה במסחר המאוחר; תאיץ השקת דגמים מוזלים • דריכות בשוק לקראת דוחות מטא לאחר הנעילה בוול סטריט • בנק אוף אמריקה ממליץ על שתיים מ"שבע המופלאות"

בית קיץ בשבדיה. המחיר הממוצע במדינה עומד על 840 אלף שקל / צילום: Shutterstock

המטבע התרסק ומחירי הדיור ירדו: בגרמניה מעודדים לקנות בתי קיץ בשבדיה

חופשה בבית נופש נפוצה בצפון אירופה ● תמורת בקתה ללא חימום ומים זורמים, ליד אגם בצפון שבדיה, תשלמו רק 195 אלף קרונות שבדיות, כלומר כ־62 אלף שקל ● הבעלות פתוחה בפני זרים, ולא רק לתושבי האיחוד האירופי