גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"החשש של המלצרים והמסעדנים מ'פסק דין הטיפים' - מוצדק, אך זו הנורמה הראויה"

בפסיקתו האחרונה קבע השופט יגאל פליטמן כי תשר למלצרים ייחשב כשכר לכל דבר ועניין, והחל מ-2019 ייאלצו מלצרים רבים להפריש חלק נכבד משכרם לפנסיה ואף עשויים לשלם מס ● בראיון ל"גלובס" מבהיר נשיא ביה"ד הארצי בדימוס: "יש מקום לטענות, אך צריך לראות את הדברים בטווח רחב יותר"

השופט יגאל פליטמן / צילום: שלומי יוסף
השופט יגאל פליטמן / צילום: שלומי יוסף

"החשש של המלצרים והמסעדנים מוצדק. השינוי לגבי האופן שבו נתייחס לטיפ הוא מהותי. עם זאת, צריך לראות את הדברים בטווח רחב יותר - מעבר לשינוי הקרוב שהולך להתחולל" - כך אמר ל"גלובס" השופט בדימוס יגאל פליטמן, נשיא בית הדין הארצי לעבודה בדימוס, שמצטרף בימים אלה לצוות היועצים המיוחד של משרד עורכי הדין AYR-עמר-רייטר-ז'אן-שוכטוביץ' ושות', ביחס לפסיקתו האחרונה לפני פרישתו שעתידה ליצור החל מ-1 בינואר 2019 שינוי מהותי בעולם המסעדנות.

לפי פסיקתו של הרכב בית הדין הארצי לעבודה בראשותו של פליטמן, התשרים שמקבלים העובדים בענף המסעדנות ייחשבו כשכר לכל דבר ועניין. המשמעות של פסק הדין נחשבת כמרחיקת לכת הן עבור העובדים בענף המסעדנות, הן עבור מעסקיהם והן מבחינת המוסד לביטוח לאומי. כך, בעקבות הפסיקה ייאלצו מלצרים רבים להפריש חלק נכבד יותר משכרם לפנסיה, ואף ייתכן כי ייאלצו לשלם מס על התשרים שיקבלו. בעלי המסעדות, מהצד השני, ייאלצו להתחשב בתשרים בעת שהם מפרישים משכר העובדים לקרן פנסיה, לביטוח לאומי וכד'. בהתאם, גם הביטוח הלאומי צריך יהיה להתחשב בכלל שכר המלצרים, כולל התשרים, כשהוא מחשב את דמי האבטלה שלהם זכאי מלצר לשעבר.

הטענות שנשמעות לאחרונה מקרב המסעדנים והמלצרים המזהירים מפני השלכות הרסניות של הפסיקה האמורה, אינן מפתיעות את פליטמן. "כל הטענות הללו כבר עמדו לפתחנו לפני שפסקנו את מה שפסקנו. היינו ערים לכך לגמרי", הוא אומר תוך שהוא מגלה אמפטיה מסוימת לטענות האלה. "לגופו של עניין, מבחינתם האינטרסנטית האישית של כל אחד מהצדדים בוודאי שיש מקום לטענות".

עם זאת, הדגיש פליטמן, "אי-אפשר היה להימנע מהפסיקה הזאת. מבחינת הנורמה הראויה אין מקום לכך (שתשרים לא ייחשבו כחלק מהשכר של המלצרים - מ.ב). אם נכון, ובבית הדין אנחנו חשבנו שזה נכון, לראות בטיפ שכר עבודה - אז המשמעות המתבקשת של כך היא שגם הטיפ צריך לשמש בסיס לכל הזכאויות האחרות לשכר העבודה, לרבות פיצוי פיטורים, שעות נוספת, הפרשה לפנסיה, דמי מחלה ודמי אבטלה. זהו השכר האמיתי.

"בסיכומו של דבר הראייה תיבחן בפרספקטיבה של זמן, וכולם יבינו שלא נכון להפלות בצורה כזאת או אחרת את המלצר או את המעסיק/בעל המסעדה לעומת יחסי עבודה 'רגילים'. יצטרכו להסתגל לה", אמר פליטמן. עוד ציין, כי למרות שהוא מבין את מקור הטענות נגד הפסיקה, "אין מקום לשינויה. הנורמה של טיפ כשכר עבודה היא נורמה צודקת ואין סיבה להתייחס באופן שונה בדיני העבודה למלצרים ולמסעדנים בהשוואה לכל מעסיק ועובד אחרים. בשני המקרים השכר האמיתי אמור לשמש בסיס לכל הזכויות".

מסעדה / צילום אילוסטרציה: תמר מצפי

בורר ומגשר בסכסוכי עבודה

פליטמן (70) החל את דרכו השיפוטית בבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב בשנת 1988. בהמשך, הוא מונה פליטמן לתפקיד נשיא בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב ולשופט בבית הדין הארצי לעבודה. ב-2013, לאחר יציאתה לגמלאות של השופטת נילי ארד, מונה פליטמן לתפקיד נשיא בית הדין הארצי לעבודה, עד פרישתו לגמלאות בחודש מרץ האחרון.

"מצאתי משרד דינאמי, עם רוח טובה, אמין, מקצועי ועם צוות טוב שמנהל אותו", כך נימק פליטמן את הסיבה בגינה בחר להצטרף כיועץ ל-AYR. פליטמן גילה כי הוא מתכוון במקביל לשמש כבורר ומגשר בסכסוכי עבודה. "30 שנה אני שופט. כך התעצבתי, לחשוב כשופט. מטבע הדברים, ברגע שפרשתי, אני מבקש לעסוק במה שהתמחיתי והתמקצעתי בו - וזה פתרון סכסוכים".

תחום נוסף הנוגע לדיני עבודה ונמצא בימים אלה על סדר היום נוגע להתנהלותם של שופטי בית הדין הארצי לעבודה במסגרת טיפולם בסכסוכי העבודה הקיבוציים. נציב תלונות הציבור על שופטים, המשנה לנשיאה השופט בדימוס, אליעזר ריבלין, קבע לאחרונה כי בית הדין הארצי לעבודה אינו מוסמך לקיים הליכי גישור בסכסוכים קיבוציים הנדונים בפניו, וכי בית הדין הארצי אינו רשאי לקיים דיונים בחדר ישיבות שאינם ממלאים אחר עיקרון הפומביות.

פליטמן סרב להתייחס להחלטתו הקונקרטית של ריבלין באופן ישיר, והסתפק בהתייחסות כללית לסוגיה הנפיצה. "התפיסה שבית הדין בהליכים כאלה פועל כמגשר או מפשר נראית לי כלא תואמת את המציאות", הוא אומר. "נניח שמגיע לפתחנו נושא כמו שביתה כללית בנמל או בחברת חשמל או בכל מקום ציבורי אחר. מי שפונה אלינו בהקשר זה אלה לא הצדדים עצמם לסכסוך, ארגון העובדים או המעסיק, אלא צד שלישי שעלול להיפגע - התאחדות התעשיינים, לשכת המסחר ועוד. ומה הם מבקשים? צו מניעה כנגד השביתה כדי למנוע את הנזק שעלול להיגרם להם. זה הסכסוך המשפטי וזהו גדרו. אבל הסכסוך האמיתי שהוליד את הסכסוך המשפטי הוא בכלל סכסוך כלכלי, שאינו נוגע לזכויות שנתגבשו כבר אלא לגבי יצירת רקמת מחויבות חדשה שתביא ליחסי עבודה. לסכסוך הכלכלי הזה אין פתרון משפטי".

פליטמן סבור שאין מנוס מהידברות בין הצדדים במקרים של סכסוכים קיבוציים ואף לא חושב, כאמור, כי הוא משמש כמגשר לסכסוך הקיבוצי. "אם הולכים לעשות רפורמה בחברת החשמל או בנמל, אז מערכת יחסי העבודה צריכה להשתנות, ולכן הצדדים צריכים לבוא במגע ולבחון את מערכת המחויבות החדשה", הוא מסביר. "בית הדין לא מוסמך בפישור או בגישור לתת פתרון לסכסוך כלכלי, והוא גם לא עושה את זה. מה שכן עושה בית הדין הוא רק את מה שקיומם של יחסי העבודה מחייב - קיום הידברות ומו"מ. את הפתרון מביאים הצדדים. ההידברות היא זו שדוחקת בצדדים להגיע למו"מ. זה המעשה שעושה בית הדין, ולכן אם כך רואים את הדברים, וכך אני סבור שצריך לראותם, נראה לי שהאופן שבו פעל בית הדין עד כה תואם את כל הוראות הדין, החוק והאתיקה שלהם חייב לציית בית הדין".

"חוק שעות עבודה ומנוחה - מיושן"

עניין נוסף בתחום דיני העבודה שנמצא על סדר היום בשנים האחרונות נוגע למספר ההולך וגובר של עובדים המחוברים למקום עבודתם 24/7, באמצעות הטלפון והמחשב. "חוק שעות עובדה ומנוחה נחקק בשנות ה-50, בתקופה שבה עובד היה הולך למשרד או למפעל, עובד 8 שעות, וחוזר הביתה", ציין פליטמן."החוק אינו תואם את מציאות ימינו. במציאות ימינו העובד זמין ועובד הרבה מעבר לשעות העבודה. החוק בניסוחו הנוכחי אינו נותן מענה הולם לשכר לשעת עבודה של העובד".

פליטמן ביקש להתמקד בשאלה כיצד נכון יהיה לתגמל את העובד בעידן הנוכחי בעבור זמינותו הגבוהה גם מחוץ לשעות העבודה המוגדרות. "נשאלת השאלה האמיתית - איך לתגמל את העובד? מה זה שעות נוספות? איך מוכיחים את זה? כאן באמת אנחנו מחכים לפתרון שיבוא מצד המחוקק ועם מתן אפשרות להשלמה שתתאים לסוג העבודה הקונקרטי", אומר פליטמן.

לדעתו של פליטמן, יש למצוא פתרון שונה לכל ענף עבודה. לדבריו, "נדמה לי שבענף ההיי-טק צריכות להיות שעות העבודה אחרות מאשר בענף של מקום עבודה שעובדים ליד מכונה". פליטמן סבור כי את ההתאמות הספציפיות לענפי העבודה השונים יש לבצע באחד משני אמצעים: "אפשר לעשות את זה רגולטורית, באמצעות תקנות המאבחנות בין סוגי העובדה, או לחילופין באמצעות הסכם קיבוצי עם צו הרחבה - דבר שאפשרי כבר לפי חוק שעות עבודה ומנוחה כיום".

אולם פליטמן הודה כי התגמול עבור זמינות העובד אינו הדבר היחידי שמעורר קשיים בעולם העבודה המודרני, וכי העובדה שעובדים רבים נאלצים להיות זמינים גם לאחר שעות העבודה עשויה להיות בעייתית גם בפן המהותי. "לכאורה אי-אפשר להכריח עובד לעבוד מעבר לשעות העבודה, אלא במקרים יוצאי דופן. אבל לא זו הנורמה במציאות, ולכן השאלה היא באמת איך גורמים לשינויה", ציין פליטמן.

לדעתו של פליטמן, יש מקום לשקול את המודל הצרפתי או ההולנדי. לדבריו, "אפשר אולי להחליט, כמו בדין הצרפתי או ההולנדי, שהחל משעה מסוימת אסור לעובד לעבוד ואסור למעביד להתקשר אליו ולדרוש עבודה, מתוך מחשבה שהעובד צריך לשהות בחיק משפחתו". 

עו"ד רם ז'אן / צילום: אופיר אייב

צוות היועצים המיוחדים ב-AYR כולל גם את השופט בדימוס מודריק

"בתיקים מורכבים היועצים תורמים מניסיונם בניתוח סוגיות משפטיות מורכבות"

השופט בדימוס יגאל פליטמן, נשיא בית הדין הארצי לעבודה בדימוס, מצטרף לצוות היועצים המיוחד של משרד עורכי הדין AYR-עמר-רייטר-ז'אן-שוכטוביץ' ושות'. צוות היועצים המיוחד כולל גם את סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב בדימוס, פרופ' עודד מודריק, שהצטרף לאחרונה לצוות ההגנה של ראש הממשלה, בנימין נתניהו.

עו"ד רם ז׳אן, שותף מנהל ב-AYR, התייחס לקונספט הפחות מוכר בשוק עריכת הדין בישראל שעומד בבסיסו של צוות היועצים, ומסר: "בניהול הליכי ליטיגציה מורכבים קיימת חשיבות גם להבנת נקודת המבט של השופט היושב בדין. בתיקים מורכבים משתתפים היועצים בשיח המשפטי ותורמים מניסיונם בניתוח סוגיות משפטיות מורכבות. לצד זאת, אנחנו נעזרים בטיפול בתיקים באופן תדיר גם באנשי אקדמיה שמוסיפים מנקודת מבטם".

בראש מחלקת דיני העבודה במשרד AYR שתהנה מהייעוץ של פליטמן עומדת עו"ד הלית שמחוני. המחלקה מייצגת מעסיקים מקומיים ובינלאומיים במגזר הפרטי והציבורי, ובכלל זאת מוסדות חינוך, וחברות היי-טק ותקשורת. לדברי עו"ד ז'אן, "בין ההישגים של המחלקה ניתן למנות את ההסכמות של המשפטנים ברשות המסים, ניהול מו"מ קיבוצי בהתארגנות ראשונית של עובדי חברת הרץ, ייצוג חברת נטסורס בסכסוך קיבוצי מול ההסתדרות ועוד".

AYR מוקם במוקם ה-14 מבחינת גודלו בדירוג dun’s 100 לשנת 2018. בהקשר זה מסר ז'אן: "גודל כשלעצמו אינו מטרה. הגידול נובע מקליטת תיקים ולקוחות משמעותיים. מבחינת מטרות, אנחנו שואפים להמשיך ולהיות משרד מוביל בתחומים שבהם אנחנו עוסקים." 

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: Shutterstock

ירידות חדות בוול סטריט; מטא מתרסקת ומאבדת קרוב ל-200 מיליארד דולר משוויה

נאסד"ק יורד בכ-2% ● ירידה חדה בצמיחה בארה"ב, מזרחי טפחות: "הנתון לא מביא לשינוי בציפיות להורדת ריבית" ● ישראליות: מובילאיי וצ'ק פוינט יורדות בעקבת הדוחות ●המניה המועדפת על ביל אקמן מזנקת לאחר הדוחות ● הערב יפרסמו אלפאבית, מיקרוסופט ואינטל את דוחות הרבעון הראשון ● מחר יתפרסם מדד מחירי ההוצאה הפרטית, מדד האינפלציה המועדף על ידי הפררל ריזרב

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

פסק הבורר של אורנשטיין בתיק גרטנר נגד גרטלר נחשף. כל הפרטים

מאבק משפטי בן 14 שנה בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר הוכרע בפסק בוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● לגלובס נודע כי 95% מהתביעה של האחים גרטנר נדחתה • ערב החג ביקש גרטלר לפסול את אורנשטיין מתפקידו כבורר בתיק, אך נדחה ● הטענות לתרמית ומצגי השווא שטענו האחים נדחו

חברת הייעוץ מקינזי / צילום: Shutterstock, T. Schneider

בגלל פרשת האופיואידים: מקינזי תחת חקירה פלילית בארה"ב

משרד המשפטים בארה"ב חוקר את העצות שנתנה מקינזי ליצרניות אוקסיקונטין ומוצרי אופיואידים אחרים

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

וול סטריט ג'ורנל: כך תיראה הפעולה הישראלית ברפיח

בוול סטריט ג'ורנל מדווחים כי ישראל נערכת לפעולה ברפיח ומפנה אזרחים לקראת מבצע צבאי ● עפ"י ההערכות, מבצע הפינוי צפוי להימשך כשבועיים עד שלושה שבועות ויתבצע בתיאום עם ארה"ב, והלחימה תיארך כשישה שבועות

טסלה ונטפליקס. תוצאות הפוכות ותזכורת / צילומים: Shutterstock

שתי ענקיות, תוצאות הפוכות ותזכורת לכלל החשוב של עונת הדוחות

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה דוח רבעוני מאכזב, אבל המניה זינקה בפתיחת המסחר ב־13% ● בשבוע שעבר קרה בדיוק ההפך לענקית טכנולוגיה אחרת, נטפליקס, שמנייתה צנחה למרות תוצאות חיוביות ● הסיבה: המלכות האמיתיות של עונת הדוחות הן התחזיות

מנכ''ל מקורות עמית לנג ומנכ''ל איגודן דודו מחלב / צילום: מקורות

מקורות ואיגודן יקימו מרכז מחקר וחדשנות לאומי לתחומי המים

המרכז יוקם בחממה הטכנולוגית של איגודן שתוקם באזור ראשון לציון על פני שטח של כ-2 דונם ותכלול מעבדות, חדרי הדרכה וחממת מחקר לחוקרים מהאקדמיה ומהשוק הפרטי

תחנת אוטובוס. מדלגים על תחנות או כלל לא מגיעים / צילום: איל יצהר

על חשבון הנוסעים: השיטה המעוותת שמקפיצה את רווחי חברות התחבורה

הסבסוד הממשלתי של נסיעות אוטובוסים גדל עם השנים, אך בשטח לא תמיד מורגש שיפור בשירות ● אחת הסיבות המרכזיות טמונה בבחירת המפעילות במכרזים לפי פרמטר של מחיר ● כעת, נוכח "המרוץ לתחתית" שמדרדר את איכות התחבורה הציבורית, גוברת הדרישה לשינוי המנגנון

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

רכב של חברת מובילאיי / צילום: יח''צ

מוביליאיי הציגה דוחות מעורבים; החברה לא צופה שיפור מהותי בהמשך השנה

לאחר שפרסמה בתחילת השנה אזהרת רווח ושלחה את המניה ליום הגרוע בתולדותיה, מוביליאיי מציגה תוצאות מעורבות לרבעון הראשון של 2024 ● מובילאיי נמנעת מלפרסם תחזית לרבעון השני של השנה, אך נראה שהחברה לא צופה שיפור מהותי בשנת 2024 ● למרות אזהרת הרווח, האנליסטים עדיין אופטימיים לגבי ביצועי החברה

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית לישראל / צילום: יוסף יהושע

בתעשייה האווירית רוצים לחתוך את הדיבידנד למדינה. הבעיה: הבונוס לעובדים ייתקע

אחרי שיא בהכנסות וזינוק ברווח הנקי, לגלובס נודע שבתעשייה האווירית יבקשו מרשות החברות לנצל את הכסף למחקר ופיתוח ● עד שלא יסוכם הדיבידנד למדינה, גם המענקים לעובדים בהקפאה

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

מסחר מסביב לשעון? בוול סטריט שוקלים שינוי קיצוני

בורסת ניו יורק שלחה סקר לסוחרים בנושא מפתיע במיוחד ● על פי דיווח בפייננשל טיימס, הבורסה בדקה מה דעתם על מסחר מסביב לשעון - 24/7, או 24 שעות בשבוע המסחר ● ומי מציע את זה כבר היום?

יהודה זיסאפל ז''ל וזהר זיסאפל ז''ל / צילום: כדיה לוי, איל יצהר

"לא היו להם יאכטות ומטוסי פאר": לאן פניה של אימפריית ההייטק שהקימו האחים זיסאפל

האחים יהודה וזהר זיסאפל היו מאבות ההייטק המקומי ● הם הלכו לעולמם בתוך פחות משנה והשאירו מאחור את קבוצת רד בינת, הכוללת עשרות חברות ● גלובס שוחח עם מקורבים, בכירים בתעשייה וקולגות, וצלל להיסטוריה ולעתיד של אחת מאימפריות ההייטק הראשונות בישראל: "הם עבדו עד הימים האחרונים, אך לא מינו דור המשך מקצועי שיכול לקחת את זה הלאה"

אילון מאסק, יו''ר טסלה / צילום: Shutterstock

התוצאות בשפל אבל הבטחה אחת של מאסק מלהיבה את המשקיעים

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה את אחד הדוחות הרבעוניים השליליים ביותר שלה בשנים האחרונות, אבל המניה זינקה במסחר המאוחר ב־13% ● הסיבה: ההודעה על ייצור דגם חדש ומוזל החל מ־2025, הרבה יותר מהר מהצפוי ● אבל ייתכן שהפעילות המבטיחה תתגלה כהפסדית בטווח הקצר

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

נעילה מעורבת בוול סטריט; אנבידיה ירדה בכ-3%, טסלה זינקה ב-12%

הנאסד"ק עלה ב-0.2% ● אירופה ננעל בירידות קלות ● מדד הנג סנג עלה ב-2% ● בנק פיקטה: "שוק המניות בארה"ב תלוי ברווחי החברות הגדולות" ● יו"ר UBS: "הבנק אינו גדול מכדי ליפול" ● טסלה פספסה את התחזיות, אך המניה זינקה במסחר המאוחר; תאיץ השקת דגמים מוזלים • דריכות בשוק לקראת דוחות מטא לאחר הנעילה בוול סטריט • בנק אוף אמריקה ממליץ על שתיים מ"שבע המופלאות"

צבי לנדו, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: איל יצהר

מניית סולאראדג' הידרדרה לשפל של 5 שנים בעקבות תוצאות פושרות של המתחרה

דוחות אנפייז האמריקאית לימדו על התאוששות איטית מהצפוי בשוק הסולארי שבו פועלת החברה מישראל ● מניית סולאראדג' צנחה ב-41% מתחילת השנה

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

עליות קלות בנעילת הבורסה; נובה טיפסה ב-4%, נייס ב-3%

ההתפתחות הבטחונית בצפון העיבה על הבורסה ● השקל נסחר בתנודתיות מול הדולר ● אלארום זינקה ב-20% ● מאסיבית, יצרנית מדפסות התלת מימד צנחה ב-13% ● דלק חתמה על העסקה לכניסתה של ענקית האנרגיה ENI לאיתקה ● בנק אוף אמריקה ממליץ על שתיים מ"שבע המופלאות"

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

מטבע דני עתיק. האוסף של ברון מוערך בכ-72 מיליון דולר / צילום: Shutterstock, ABARONS

בעשרות מיליוני דולרים: אוסף המטבעות העתיק שעומד למכירה

מתוך חשש לעתיד התרבות הדנית, יצרן החמאה לארס אמיל ברון, שאסף מטבעות, מדליות ושטרות חוב, אסר על מכירתם במשך 100 שנים ● כעת האוסף מותר למכירה, והוא שווה סכום עתק

מסילת 431. 6 ק''מ של גשרים / צילום: ענת דניאלי לב

30 ק"מ ב-4 מיליארד שקל: זה יהיה אחד הפרויקטים התקדימיים בישראל

מסילת הרכבת 431, שאמורה לחבר את ערי השפלה ומישור החוף הדרומי עם מודיעין וירושלים, הולכת ונבנית בימים אלה מעל המכוניות הנוסעות בכביש ● האתגרים הטכנולוגיים והמחסור בפועלים מחייבים פתרונות יצירתיים

נשיא ארה''ב, ג'ו ביידן / צילום: Associated Press, Jacquelyn Martin

ארה"ב ועוד 17 מדינות בקריאה משותפת: "לשחרר חטופים מיד"

גורם בכיר בממשל ביידן: יש עסקה על השולחן, בקרוב נדע יותר ● בכיר בזרוע המדינית של חמאס ל-AP: נניח את נשקנו אם תקום מדינה פלסטינית בגבולות 67' • צה"ל תקף הלילה מטרות חיזבאללה במרחב מרון א-ראס • דובר צה"ל: סרטון החטוף מהשבי - קריאה דחופה לפעולה • עדכונים שוטפים