גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לאן מועדות פני שוק האג"ח בישראל?

השנים ה"נוחות" הגיעו לסיומן: המדד הפך את הריבית הריאלית לשלילית, יחס החוב־תוצר קטן והעודף במאזן התשלומים התמתן • המצב החדש מכריח את המשקיעים להיות ערניים וחדים יותר, אך מספק סביבת השקעות בעלת פוטנציאל גבוה

מכולות בנמל אשדוד / צילום: איל יצהר
מכולות בנמל אשדוד / צילום: איל יצהר

בשנים האחרונות חל שינוי מהותי בשווקי הכספים והאג"ח העולמיים, שהחל במשבר 2008. הריביות ירדו לרמות אפסיות, והבנקים המרכזיים השיקו תוכניות "הקלה כמותית" לרכישת אג"ח מסוגים שונים בשוק האג"ח העולמי - מה שגרר את התשואות לרמות נמוכות מאוד בפרספקטיבה היסטורית.

השוק בישראל חווה ירידת ריבית, שהגיעה בשפל לרמה של 0.1% ונמשכה עד לחודש דצמבר השנה, אז עלתה לראשונה מזה זמן רב ב-0.15% לרמה של 0.25%. שוק האג"ח המקומי חווה עליות שערים וירידת תשואות, שהניבו רווחים גדולים למשקיעים בעקבות הריבית האפסית והאינפלציה הנמוכה.

בסוף 2015, לאחר שהמשק האמריקאי הראה סימני התאוששות חזקים יותר, ונתוני המאקרו ובראשם האבטלה הצביעו על שיפור עקבי, החל הפד (הבנק המרכזי בארה"ב) - בניגוד לשאר העולם - בסדרה של העלאות ריבית. הריבית עלתה מרמה של 0.25% עד לרמה של 2.25% כיום ובנוסף החל הבנק המרכזי לצמצם את מאזנו בצורה איטית. 

מאזן התשלומים וחשבון הסחורות של ישראל

כתוצאה, תשואות האג"ח בשוק האמריקאי החלו לעלות בהדרגה מרמות שפל עד לסביבות 3% תשואה באג"ח ממשלת ארה"ב לעשר שנים. גם בשוק האג"ח הקונצרניות בארה"ב חלה עלייה של התשואות וכתוצאה משינוי תנאי המימון, שוק הנדל"ן המסחרי והפרטי בארה"ב נבלם והחל לשנות כיוון כלפי מטה, לאחר שנים ארוכות של עליות.

לאחרונה בארה"ב התשואות נלחצות חזרה מטה, בעיקר בשל ההתגוששות עם סין והפחד ממצב בו שתי הכלכלות הגדולות בעולם לא יגיעו להסכמה בנושאי סחר. לכן כמה משתנים עיקריים, בעלי השפעה מנוגדת, יתוו את הטון בתקופה הקרובה. ניתן לומר בזהירות שהתנאים הנוכחיים בארה"ב מאפשרים לפד לעצור את תוואי עליית הריבית לפחות לתקופה מסוימת.

"מלחמת הסחר" יכולה להביא מחד גיסא להתמתנות ביקושים, ומאידך גיסא דרך הטלת מכסים הדדיים - לעליית מחירים של חומרי גלם ומוצרים מוגמרים והפרת איזון בכלכלה העולמית שקשה לדעת כיצד "תתגלגל" הלאה. הבנקים המרכזיים על פי התוואי המוצהר שלהם אמורים לסיים את ההקלות הכמותיות (הפד כבר החל בכך) ואפילו "לספוח" חזרה כספים מהשווקים. השאלה העיקרית היא עד כמה ילכו רחוק עם הרצון לגמול את השווקים מכספים זולים וינסו לפחות לחזור ל"נורמליות" בשווקי הכספים, קרי ריבית גבוהה יותר ופחות התערבות.

בישראל, לאחר שלוש שנות אינפלציה "שחונות", חלה עלייה של 1.4% במדד המחירים לצרכן מתחילת 2018. הריבית הריאלית הפכה לשלילית והציפיות להעלאה הדרגתית מתונה החלו לטפס. בנוסף אנו עדים לעליות מחירים רוחביות בעיקר בשוק המזון ומוצרי הצריכה. מתחילת השנה תשואות אג"ח ממשלת ישראל עלו כמעט לאורך כל העקום, כאשר תשואת אג"ח לעשר שנים הגיעה לרמה של 2.4%. שוק האג"ח הקונצרניות ספג כמובן גם עלייה בתשואות, והפסדי הון נרשמו בשוק האג"ח לכל אורכו כמעט באופן גורף.

2018 מסתמנת כשנה הראשונה מאז שנת 2000 בה מסיים מדד אג"ח ממשלתי כללי בתשואה שלילית (ראו גרף). בתחילת דצמבר עמדה התשואה על מינוס 1.5% (למרות תיקון וירידה של התשואות בארה"ב בימים האחרונים). ירידת המחירים ועליית התשואות החלה לפני העלאת הריבית של בנק ישראל. 

תשואות מדד אג"ח ממשלתי כללי בישראל

שינויים במשתנים קריטיים

בישראל חלו בשנים האחרונות שינויים בעוד מספר משתנים קריטיים: יחס החוב-תוצר ירד עד לרמה של 59.4% בסוף 2017, ומאזן התשלומים הכולל היה מאוד חיובי, עם עודפים גדולים בזרימת המט"ח. לגורמים הללו הייתה השפעה מכרעת על ההחלטה לעלות את דירוג האשראי של מדינת ישראל, ועל עוצמת השקל שהתוודענו לה בשנים האחרונות. ההשפעה כמובן לא פסחה על שוק האג"ח הממשלתיות בישראל, והביאה לירידה של התשואות לרמות נמוכות מאוד בשנים האחרונות. כמובן שגם שוק אג"ח החברות חווה עדנה באופן כללי.

כפי הנראה בשנים הקרובות הירידה ביחס החוב-תוצר תיבלם לכל הפחות (בעקבות גידול צפוי בהוצאות הממשלה והתמתנות בצמיחת גביית המסים), גם העודף במאזן התשלומים התמתן והוא קטן יותר. בשלושת הרבעונים הראשונים של 2018 קטן העודף במאזן התשלומים, לרמה של ממוצעת של 1.7 מיליארד דולר, לעומת עודפים גדולים יותר בשנים 2015-2017 בעיקר בעקבות הגירעון בחשבון הסחורות (ראו גרף). הגירעון גדל באופן חד בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה, לרמה של 14.4 מיליארד דולר, כאשר בשנת 2017 כולה עמד על רמה של 10.5 מיליארד דולרים. הפער בגירעון המסחרי היה קטן יחסית ובשנת 2015 החל להיפתח ובשנים 2016 ו-2015 עמד על 7.8 ו-3.7 מיליארד דולרים בהתאמה. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לסוף 2017, הגידול ביבוא התרחב ורובו נבע מיבוא מוגבר של מוצרי צריכה ומוצרי השקעה (נחשב ליבוא חיובי), יצוא הסחורות מנגד די סטטי ואף נחלש מעט מאז 2013.

בשנת 2018 המגמה התעצמה והפער המשיך להתרחב. המשמעות היא שאם השינוי הוא קבוע, אז העודף בחשבון השוטף יהיה נמוך יותר בשנים הבאות ויכול אף לגלוש לטריטוריה אפסית או שלילית. כתוצאה מכך הסבירות לפיחות בשקל ועליית תשואות אג"ח ממשלתיות תהיה גבוהה יותר מבשנים האחרונות. מנגד, התחלה של יצוא גז ממאגר לווייתן אמורה להוות גורם מאזן.

רמות התשואה מספקות נקודת כניסה נוחה

המשתנים הללו יהיו הגורמים החשובים שיסמנו את כיוון שוק האג"ח והמט"ח בישראל. לכיוון יהיו השלכות כמובן על מחירי איגרות החוב והתשואה הנגזרת, וגם על שוק המניות והסקטורים השונים. המשך תוואי הריבית והתשואות מהווה נדבך חשוב בהחלטה של הקצאת נכסים בפן הגאוגרפי המדדי/סקטוריאלי בשוק המניות, וכמובן בשוק האג"ח, שבו מחירי איגרות החוב מושפעים באופן ישיר מהמשתנים הנ"ל.

בנוסף יש לתת את הדעת לגבי שוק האג"ח הקונצרניות. בתקופה של צמיחה כלכלית וגידול ברווחים, נוטים המרווחים בתשואות שבין אג"ח ממשלתיות לאג"ח קונצרניות להצטמצם, ובתקופות של מיתון ונסיגה ברווחים להיפתח - כך שהמרווחים נעים בקורלציה מסוימת עם שוקי המניות. השנה המרווחים, שהיו מאוד נמוכים, החלו להיפתח והתשואות עלו בעקבות שינוי בתפיסת הסיכון. כיום התשואה הפוטנציאלית בשוק הקונצרניות גבוהה יותר ומספקת הזדמנות נוחה יותר להשקעה ארוכת טווח, אם כי שוק זה ניחן בסלקטיביות רבה ומצריך יכולות אנליטיות, התמחות בניתוח חוב והכרת הסביבה העסקית של כל חברה וחברה.

לאחר שנים רבות בהן שוק האג"ח סיפק רווחי הון נאים והיווה השקעה סולידית ויציבה, המשקיעים חווים ירידת מחירים בשוק האג"ח הממשלתיות - ובשוק האג"ח הקונצרניות נרשמו הפסדים גדולים אף יותר. עם זאת, משקיעים נזילים יחסית, שלא הטילו את כל יהבם לשוק האג"ח, יכולים לנצל באופן מושכל את המצב בשוק בשנה-שנתיים הקרובות ו"ליהנות" מרמות תשואה אטרקטיביות יחסית לשנים האחרונות - גם בשוק האג"ח הממשלתיות וגם בשוק אג"ח הקונצרניות, על שלל גווניו.

כמובן שרמות התשואה הנוחות יחסית אינן הפרמטר היחיד שעליו יש להישען, מפני שכרגע ייתכן בסבירות גבוהה שאנו רק בעיצומו של תהליך עליית תשואות. לכן נדרש לעקוב אחר המשתנים שנזכרו לעיל. בנוסף, לגורם העיתוי, לרמת הסיכון, ולבחירת האג"ח הסלקטיבית תהיה השפעה גדולה על התוצאות שיניבו המשקיעים בטווח הארוך. השינויים הללו והמצב החדש מכריחים את המשקיעים להיות ערניים וחדים יותר מאשר בשנים האחרונות שהיו "נוחות" באופן יחסי. מצד שני הם מספקים סביבת השקעות בעלת

הכותבים הם מנהל מחלקת השקעות פרטיים ומנהל מחלקת לקוחות פרטיים בקבוצת ההשקעות אינפיניטי. השניים הינם בעלי רישיון מנהל תיקים. תוכן מאמר זה הוא על דעתם בלבד. הנ"ל ניתן כמידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או מיסויי וכן אין לראות בו המלצה, הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך ו/או נכסים פיננסיים ו/או מוצרים פנסיוניים מכל סוג, לרבות אלו שהוזכרו בו או הצעה או התחייבות כלשהי, ואינו מהווה תחליף לייעוץ אישי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. הכתבה משקפת את הדעות המובעות בה נכון למועד כתיבתה וכפופה לשינויים בכל עת ללא הודעה מוקדמת. הכותבים, קבוצת אינפיניטי ו/או כל גוף אחר מקבוצת ההשקעות אינם ערבים לשלמות ודיוק המידע ולא יישאו בכל אחריות לכל נזק ו/או הפסד שייגרם משימוש במידע לעיל. 

עוד כתבות

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המסים / צילום: ניב קנטור

מס דירה שלישית חוזר לשולחן: "המערכות כבר מוכנות"

לדברי מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', המדינה צריכה ליצור אחידות ולהפסיק לשנות את שיעורי מיסוי הנדל"ן בתדירות גבוהה ● עוד הוא הוסיף כי צריך לחשוב על מס דירה שלישית: "מבחינתנו זה צעד נכון שיעלה בתקציב 2025"

נילי גולדפיין, ג'ודי (יהודית) אפרימי, ולימור שאקו בכנס משאבי האנוש / צילום: רמי זרנגר

הכלים שכל מנהל משאבי אנוש צריך לאמץ בעקבות המלחמה

הטראומה הקולקטיבית הציבה אתגרים חדשים בפני עולם העבודה הישראלי, בהיקפים עצומים ● הפתרונות להתמודדות עמדו בלב כנס שערכה השבוע ישראכרט לסמנכ"לי משאבי אנוש ● ישראל מתגייסת

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

גל בר-דעה, מנכ''ל וואן זירו / צילום: איל יצהר

הבנק הדיגיטלי כבר שרף כ-800 מיליון שקל; המנכ"ל: "המשקיעים ימשיכו לתמוך"

לוואן זירו כבר יש כ-100 אלף לקוחות והמנכ"ל גל בר דעה מעריך כי "נהפוך לרווחיים כשנגיע ל-200 אלף לקוחות" ● את 2023 סיים הבנק של אמנון שעשוע עם הפסד של 357 מיליון שקל, אך בר דעה אופטימי:  "ההכנסה מלקוח יותר גבוהה ממה שחשבנו. אם נמשיך כך ונגביר פעילות אנחנו על דרך המלך"

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

יזמיות המגורים מדווחות על עלייה בקצב מכירת הדירות בחודשים האחרונים / צילום: שלומי יוסף

דוחות חברות הנדל"ן מגלים: "המשבר ההיסטורי" נמשך בקושי חודשיים

למרות נבואות הזעם והמחסור המתמשך בעובדי בניין בצל המלחמה, יזמיות המגורים מדווחות על התאוששות ● מחודש דצמבר נרשמת עלייה בקצב מכירת הדירות, לא נרשמים עיכובים במסירות, לפי בכירים בענף רוב אתרי הבנייה חזרו לעבוד, ואפילו מדד המניות הענפי רושם תשואת שיא

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

ציור הקיר להחזרת החטופים, ובהם אלמוג מאיר ג'אן / צילום: באדיבות משפחת מאיר

עדויות מהשבי: "חיילים עוברים עינויים, מורעבים בכלובים"

פיגוע ירי בבקעת הירדן: מחבל פתח באש לעבר רכבים שנסעו בכביש 90 מצפון ליריחו, בן 30 נפצע בינוני • תושבים בצפת מדווחים על יירוט, לא נשמעה אזעקה • ירי רקטי לעבר גורן, גרנות הגליל וראש הנקרה • דיווחים פלסטיניים: צה"ל תוקף בצפון הרצועה ובמקביל פועל באיו"ש • עדכונים שוטפים

פרופ' דניאל כהנמן / צילום: יח''צ מטר

פרופ' דניאל כהנמן, זוכה פרס נובל לכלכלה, הלך לעולמו

כהנמן, בן 90 במותו, זכה בפרס נובל בכלכלה בשנת 2002 על מחקר בתחום של קבלת החלטות בתנאי אי-ודאות

קריסת גשר פרנסיס סקוט קי בבולטימור / צילום: ap, Steve Helber

אמריקה סופקת כפיים וחוששת: עד כמה חסינים הגשרים שלה?

את הגשר בבולטימור הפילה ספינת ענק של 95 אלף טונות ● זו הייתה כנראה, אם כי לא בטוח, תוצאה בלתי נמנעת - הגשר קיבל ציון "מניח את הדעת" לפני שלוש שנים ● הנשיא ביידן רשאי לטעון שהשקעת טריליון דולר בשיקום תשתית מגינה על אמריקה מפני אסונות רבים כאלה

עדי, עפרה ועירית שטראוס / צילום: אוסף פרטי

ילדיו של מיכאל שטראוס מוכרים מניות של החברה ב-327 מיליון שקל

שלושת ילדיו של מיכאל שטראוס, עפרה, עדי ועירית, מוכרים כ-4% ממניות שטראוס ● המכירה מגיעה לאחר שביולי אשתקד רכשו השלושה 24% מהקבוצה מילדיה של רעיה שטראוס בן דרור, אחותו של מיכאל

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

מטולה בחודש האחרון / צילום: Reuters, Raphael Gotheil

הצפון בוער, היישובים ריקים - והממשלה "מנותקת קשר"

ראשי הרשויות בצפון דוחפים כבר זמן רב להקמת מנהלת מסודרת, בדומה למינהלת "תקומה" בעוטף עזה - אך גורמים המעורים בנושא אומרים: "זה לא על הפרק" ● בינתיים המלחמה נמשכת, והמציאות בצפון בלתי אפשרית

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי