מהשימוע ועד גורל ההכרעה: כל מה שצריך לדעת על המסלול שמחכה לתיקי נתניהו בחודשים הקרובים

מהו שימוע? באיזה שלב חייב ראש ממשלה המואשם בפלילים להתפטר? האם נתניהו צודק בטענתו כי משך הזמן שלקח לפרקליטות לקבל החלטה בתיק 4000 קצר משמעותית ממשך הזמן בתיקים דומים? ועד מתי יכול היועמ"ש להציע עסקת טיעון לרה"מ? על רקע הפרסומים על כוונת היועמ"ש לגבש הכרעה בתיקי נתניהו עוד לפני הבחירות - "גלובס" עונה על שאלות ועושה סדר

אביחי מנדלבליט ובנימין נתניהו / צילום: אוהד צויגנברג, "ידיעות אחרונות"
אביחי מנדלבליט ובנימין נתניהו / צילום: אוהד צויגנברג, "ידיעות אחרונות"

ככל שמועד הבחירות הולך וקרב, כך גוברת הביקורת, אם לנקוט בלשון המעטה, שמותחים ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ואנשיו על מערכת אכיפת החוק ועל היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, בראשה.

על רקע הפרסומים על כוונת היועמ"ש מנדלבליט לסיים את הטיפול בתיקי נתניהו ולגבש הכרעה עוד לפני הבחירות, חלה שלשום (שבת) הסלמה בביקורת של נתניהו. ראש הממשלה פרסם סרטון שבו הוא יצא נחרצות נגד האפשרות שיוזמן לשימוע לפני העמדה לדין עוד לפני הבחירות. "לא מתחילים בשימוע לפני בחירות, אם לא מסיימים את השימוע עד הבחירות", אמר נתניהו.

נתניהו פנה לציבור והשווה בין ההליך המשפטי בעניינו לכריתת יד: "תשמעו קטע, אדם הולך ברחוב במדינה מזרח-תיכונית מסוימת עם כתף תפורה ופרוטזה מדלדלת. שואלים אותו מה קרה? הוא אומר, 'הורשעתי בערכאה ראשונה בגניבה'. שואלים אותו, ומה קרה אחר-כך? הוא משיב, 'זוכיתי בערעור'. מישהו יכול להחזיר לו את היד?" בשלב זה, ראש הממשלה פנה למצלמה והוסיף: "מישהו יכול להחזיר לכם את הבחירות? לא מתחילים בשימוע לפני הבחירות, אם לא מסיימים את השימוע עד הבחירות".

הוויכוח בין נתניהו ואנשיו לבין אנשי מערכת אכיפת החוק ותומכיהם כולל טענות נוגדות של שני הצדדים, ולציבור קשה לפעמים לדעת איזו מהטענות היא נכונה ומבוססת עובדתית, איזו היא מניפולטיבית, ואיזו היא פשוט שקרית. בניסיון לעשות סדר, הכנו רשימה של שאלות ותשובות בנוגע לטיפול הפרקליטות והיועמ"ש בתיקי ראש הממשלה נתניהו. 

לוחות הזמנים בתיקי ראש הממשלה
 לוחות הזמנים בתיקי ראש הממשלה

כולם מדברים על זימון לשימוע של נתניהו - האם כל חשוד במצבו בפלילים זכאי להליך שימוע?

בהחלט. חוק סדר הדין הפלילי קובע כי זכות השימוע קיימת לכל אדם שבכוונת רשויות התביעה להעמידו לדין פלילי בגין עבירות מסוג פשע שעונשן מעל 3 שנים. עם זאת, ניתן לקיים שימוע גם לעבירות קלות יותר בתיקי חטא או עוון, לפי שיקולי הפרקליטות. הואיל ונתניהו חשוד בשוחד, אם יוחלט להעמידו לדין, הוא זכאי להליך שימוע.

מה מהותו של הליך שימוע?

השימוע הוא הליך מיוחד במשפט הפלילי שנועד לאפשר לנאשם להציג באמצעות סנגוריו את ראיותיו בפני הפרקליטות (או התביעה המשטרתית), בניסיון לשכנע אותם לבטל את כתב האישום נגדו עוד לפני שהגיע לבית המשפט. הליך השימוע הפלילי מתקיים בפני רשויות התביעה טרם הגשת כתב האישום. היועמ"ש והפרקליטות חייבים להודיע לנאשם על זכותו להליך השימוע. הנאשם רשאי להפעיל את זכותו לשימוע תוך 30 יום. הנאשם רשאי גם לא להתייצב לשימוע ולוותר על זכותו זו.

בפני מי ייערך השימוע של נתניהו, אם ייערך?

במקרה של ראש הממשלה נתניהו צפוי הליך השימוע להתקיים בפני היועמ"ש, ד"ר אביחי מנדלבליט; פרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן; פרקליטת מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה), עו"ד ליאת בן-ארי; ובכירים נוספים בפרקליטות. מטעמו של נתניהו יתייצבו לשימוע, אם כזה יערך, פרקליטיו, עורכי הדין נבות תל-צור, טל שפירא ואריאל כפרי, עמית חדד והשופט בדימוס עודד מודריק.

האם גורל שלושת תיקי נתניהו יוכרע ביחד או בנפרד?

הפרקליטות החליטה לאחד את הטיפול וההכרעה בשלושת התיקים, 1000, 2000 ו-4000. זאת, בין היתר, לאור העובדה שהחשדות נגד נתניהו בתיקים 2000 ו-4000 הם דומים במהותם.

בתיק 2000 נתניהו חשוד כי סגר דיל מושחת עם מו"ל "ידיעות אחרונות", ארנון (נוני) מוזס, שלפיו בתמורה להבטחה של נתניהו לנסות לקדם מהלכים חוקיים ואחרים לצמצום השפעת "ישראל היום" המתחרה ב"ידיעות", יקבל ראש הממשלה סיקור מוטה ואוהד ב"ידיעות". בתיק 4000 נתניהו חשוד כי קידם החלטות לטובת קבוצת בזק שהייתה בבעלות שאול אלוביץ, בתמורה לסיקור אוהד ומוטה לטובת נתניהו ומשפחתו באתר וואלה שבשליטת אלוביץ.

נתניהו טוען כי "הזמן הממוצע להחלטה על תיקים של אנשי ציבור בפרקליטות מגמר חקירות המשטרה הוא 18 חודשים, ואילו בתיק 4000 זה לוקח כ-18 ימים". האם הוא מדייק?

נתניהו צודק כי הזמן הממוצע שלוקח לפרקליטות לזמן לשימוע אישי ציבור שהמשטרה המליצה להעמיד אותם לדין הוא חודשים רבים, אם לא למעלה משנה.

בתיק שלמה בניזרי, למשל, המלצות המשטרה נמסרו ביוני 2004, ובניזרי זימון לשימוע בינואר 2006. בתיק פאינה קירשנבאום המלצות המשטרה נמסרו באוקטובר 2015, ואילו השימוע נערך לה במאי 2017. בתיק הולילנד המלצות המשטרה נמסרו באוגוסט 2010, והשימועים לחשודים נערכו בסוף 2011.

מקורבי נתניהו אומרים שהוא לא יתפטר גם אם יוגש נגדו כתב אישום. מה היה במקרה של ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט?

ב-21 בספטמבר 2008 הניח ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, מכתב התפטרות בפני נשיא המדינה דאז, שמעון פרס המנוח. זאת, שבועיים לאחר שהמשטרה המליצה להעמידו לדין במספר פרשות, לרבות בעבירה של לקיחת שוחד. אולם אולמרט הודיע על החלטתו להתפטר עקב החקירות נגדו כבר ב-30 ביולי 2008, כשנתיים לאחר שנבחר לתפקיד, ועוד לפני שחקירות המשטרה הסתיימו. להודעתו של אולמרט בסוף יולי 2008 קדמו כ-9 חודשים של חקירה פלילית.

באיזה שלב של ההליך המשפטי נגדו חייב ראש הממשלה להתפטר?

בשום שלב. הדין הקיים בארץ לא מחייב ראש ממשלה מכהן להתפטר מכהונתו. ההלכה המרכזית של בית המשפט העליון העוסקת בכשרות מינוי חברי ממשלה שנגועים בפלילים, התקבלה בעניינם של אריה דרעי ושל חברו, סגן השר לשעבר רפאל פנחסי.

פנחסי הועמד לדין ב-1993 על-ידי היועץ המשפטי לממשלה דאז, יוסף חריש, ואולם הכנסת הערימה קשיים על הליך הסרת חסינותו. בסופו של דבר פסק בג"ץ - בפסק דין הידוע בשם "הלכת דרעי ופנחסי" - כי מי שהוגש נגדו כתב אישום אינו יכול להמשיך לכהן כחבר הממשלה, שר או סגן שר, וחייב את ראש הממשלה דאז, יצחק רבין ז"ל, להעביר את פנחסי מכהונתו. עם זאת, פנחסי המשיך לשמש כחבר כנסת. אם נתניהו יועמד לדין פלילי אך לא יתפטר, צפויות להיות מוגשות עתירות לבג"ץ בניסיון לאלצו להתפטר.

מהו הליך קבלת ההחלטות בתיקי נתניהו בפרקליטות?

לאחר שהמלצות המשטרה בשלושת תיקי נתניהו הועברו לפרקליטות גיבש הצוות שליווה את החקירות בראשות פרקליטת מיסוי וכלכלה, עו"ד ליאת בן-ארי, חוות-דעת מפורטת ומנומקת שמחזיקה כ-800 עמודים, שמנתחת את כלל הראיות והמסקנות המשפטיות הנגזרות מהן בשלושת התיקים.

חוות-הדעת הזאת הועברה לפרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן, וליועמ"ש, ד"ר אביחי מנדלבליט. בימים אלה מקיים מנדלבליט פגישות אינטנסיביות עם בכירי הפרקליטות, ובהם פרקליט המדינה ניצן; עו"ד בן-ארי; יונתן תדמור; המשנה ליועמ"ש לעניינים פליליים, עו"ד עמית מררי; המשנה ליועמ"ש, עו"ד רז נזרי; ופרקליטים נוספים. מנדלבליט צפוי לגבש את עמדתו בחודש הבא, במהלך חודש פברואר.

האם היועמ"ש רשאי להציע עסקת טיעון מראש לנתניהו?

בכל שלב של ההליך המשפטי, יש בסמכות היועמ"ש והפרקליטות לנהל מגעים עם נתניהו וסנגוריו בניסיון להגיע להסדר טיעון בתיק. הסדר טיעון צריך לקבל את אישור בית המשפט. ברוב המקרים, בתי המשפט מאמצים את הסדרי הטיעון שאליהם מגיעה הפרקליטות, ורק במקרים שבהם ההסדרים נגועים בחוסר סבירות קיצוני, הם יבוטלו.

נזכיר, למשל, שבפברואר 2016 דחה בית משפט השלום בירושלים, את רכיב העונש בהסדר הטיעון שנחתם עם ראש הממשלה לשעבר אולמרט בתיק שבו הוא הורשע בשיבוש מהלכי משפט. השופט אביטל חן קיבל את מרבית רכיבי הסדר הטיעון שעליו חתם אולמרט עם הפרקליטות, אבל פסק כי אין זה סביר שהעונש בתיק השיבוש, 6 חודשי מאסר בפועל, ירוצה כולו בחפיפה לעונש שהוטל על אולמרט בתיק הולילנד. התוצאה הייתה שלעונשי המאסר שהוטלו על אולמרט הוסף חודש מאסר.

כל תיקי ראש הממשלה: סיגרים, שמפניות והטבות רגולטוריות תמורת סיקור מוטה

3 תיקים משפטיים מתנהלים נגד ראש הממשלה, בנימין נתניהו. תיק 1000 עוסק בחשד שאנשי העסקים ארנון מילצ'ן וג'ימס פאקר העניקו לראש הממשלה, בנימין נתניהו, במהלך השנים טובות הנאה בסכום כולל של כמיליון שקל, בין היתר באמצעות סיגרים, תכשיטים ושמפניות, ובתמורה נתניהו פעל לקידום עניינו הכלכליים והמסחריים של מילצ'ן.

תיק 2000 עוסק בחשד שלפיו נתניהו ומו"ל "ידיעות אחרונות", ארנון (נוני) מוזס, נקטו פעולות שתכליתן לקדם את האינטרסים האחד של האחר, או לכל הפחות הציגו האחד לשני מצג כאמור. מפגשי השניים תועדו בהקלטות שמסר עד המדינה בפרשה, ארי הרו (לשעבר ראש הסגל של נתניהו), והן חלק מחומר החקירה.

לפי ממצאי חקירת תיק 2000, כפי שמסרה המשטרה בסיכומיה בחודש פברואר 2018, החל מ-2009 ומאז במהלך השנים, קיימו נתניהו ומוזס דין ודברים ביניהם, במפגשים אישיים, שבמסגרתם דנו בסיוע האחד לשני, כ"עסקת חליפין" בקידום ענייניהם. במסגרת זאת דובר אודות סיועו של מוזס לנתניהו בביסוס מעמדו כראש הממשלה באמצעות סיקור חיובי ואוהד בעיתון "ידיעות אחרונות", זאת בתמורה לסיועו של נתניהו למוזס בקידום האינטרסים הכלכליים של "ידיעות אחרונות" על-ידי יוזמה ותמיכה במהלכים לבלימת התעצמותו של העיתון המתחרה, "ישראל היום". עוד העלו ממצאי החקירה כי הצדדים נקטו פעולות בפועל לקידום האינטרסים אחד של האחר בהמשך להבנות שהושגו ביניהם, או לכל הפחות הציגו מצג האחד כלפי השני כאילו פעלו כאמור.

תיק 4000 עוסק בעיקרו בחשד לכאורה לביצוע עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים שבוצעו על-ידי ראש הממשלה נתניהו ועל-ידי שאול אלוביץ, בעל השליטה בקבוצת בזק ובאתר וואלה. החשד המרכזי הוא שנתניהו לקח שוחד ופעל תוך ניגוד עניינים, בכך שהתערב ופעל בהחלטות רגולטוריות המטיבות עם אלוביץ ועם קבוצת בזק, ובמקביל דרש, במישרין ובעקיפין, להתערב בתכני אתר וואלה באופן שיטיב עמו.

בהמלצות המשטרה ורשות ניירות ערך שהועברו ב-2 בדצמבר, נאמר כי ממצאי החקירה עולה כי בין השנים 2012-2017 ראש הממשלה ומקורביו התערבו באופן בוטה ומתמשך ולעתים אף יומיומי בתכנים שפורסמו על-ידי אתר החדשות וואלה, וכן ביקשו להשפיע על מינויים של נושאי משרה באתר (עורכים וכתבים), וזאת תוך כדי שימוש בקשרים שהיו להם עם שאול אלוביץ ועם רעייתו, איריס.

לפי ההמלצות, התערבות נתניהו ומקורביו בתכנים ובמינויי נושאי משרה באתר וואלה נועדה לקדם את האינטרסים האישיים שלו, וזאת באמצעות פרסום כתבות ותמונות מחמיאות, הסרת תכנים ביקורתיים כלפי ראש הממשלה ובני משפחתו וכדומה.

עוד עלה מן הממצאים כי בני הזוג אלוביץ השפיעו על הפרסומים באתר וואלה, וזאת בעד החלטותיו הרגולטוריות של ראש הממשלה לטובת שאול אלוביץ וקבוצת בזק, ומתוך רצון להמשיך ולקדם את האינטרסים העסקיים של קבוצת בזק בכלל, ובעל השליטה בה בפרט.

נתניהו ממשיך להכחיש את כל העבירות המיוחסות לו וטוען מצדו כי להמלצות המשטרה אין שום מעמד משפטי. אחרי העברת ההמלצות בתיק 4000 מסר ראש הממשלה: "רק לאחרונה הגורמים המוסמכים דחו באופן גורף את המלצות המשטרה נגד שורה של אישי ציבור. אני בטוח שגם במקרה זה הגורמים המוסמכים, לאחר שיבחנו את הדברים, יגיעו לאותה מסקנה - שלא היה כלום כי אין כלום".

*** חזקת החפות: החקירות נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, שאול אלוביץ, ארנון (נוני) מוזס והחשודים הנוספים בתיקים 1000, 2000 ו-4000 הן שלב ראשוני של ההליך המשפטי. הם מכחישים את המיוחס להם, עדיין לא התקבלה החלטה האם להעמידם לדין פלילי או לסגור את התיקים, ושמורה להם חזקת החפות.