הימין העוד יותר חדש: הכירו את האנשים שנחושים להשתלט על הליכוד, ורק אל תקראו להם שמאלנים

עם שישה מועמדים לרשימה הארצית ועשרת אלפים מתפקדים, "הליכודניקים החדשים" בטוחים שבפריימריז אי-אפשר יהיה להתעלם מהם • גם אם לא תשתכנעו מהלהט שבו הם הודפים את כל הטענות, אולי תתחברו לרציונל שהם מציגים: "איך ננסח את זה בשביל קוראי "גלובס"? להתפקד לליכוד זה כמו להחזיק בגרעין השליטה של מדינת ישראל"

 ליאור מאירי, הדר ויסמן שמחוני, אסף רותם, דן קלארמן, ניר הירשמן ויניב טוירמן/צילום: שלומי יוסף
ליאור מאירי, הדר ויסמן שמחוני, אסף רותם, דן קלארמן, ניר הירשמן ויניב טוירמן/צילום: שלומי יוסף

יום ראשון בערב, חוג בית בצהלה, גבינות ויין על השולחן המעוצב. 16 איש באים לשמוע את דן קלארמן, ניר הירשמן ואסף רותם שמתמודדים מטעם הליכודניקים החדשים על מקום ברשימת הליכוד לכנסת. האורחים, למעט אחד שיחליט להתפקד בהמשך הערב, הם ליכודניקים. חלקם מתפקדי הליכודניקים החדשים שבאו להכיר את מועמדיהם לכנסת וחלקם ליכודניקים ותיקים שבאו להתרשם.

180 איש מתמודדים בפריימריז של הליכוד והשישייה של הליכודניקים החדשים (שיכונו מעתה הל"ח) עושה רעש ומתחילה לסקרן. כמה שעות קודם הם תקפו את הסרטון שהעלה ראש הממשלה נתניהו במוצ"ש, שבו הזהיר את היועץ מקבלת החלטה על שימוע לפני הבחירות באמצעות "משל היד הכרותה". אם היו מתארחים בסניף ליכודי מהשורה, אפשר היה לצפות שהם יישאלו איך הם מעזים לתקוף ראש ממשלה מכהן, אבל כאן השאלה היחידה שעוסקת בנושא, מאגפת אותם דווקא משמאל. אחד המשתתפים מבקש לדעת איך הם ינהגו, כחברי כנסת או כמתמודדים ברשימה, אם יוחלט להגיש נגד נתניהו כתב אישום. ולא, הוא לא ציפה שהם יגבו אותו.

"אנחנו בדברים האלה כמו ש"ס", משיב לו קלארמן שמנהל את הקמפיין, "לא נתקפל. אם יוגש נגד ביבי כתב אישום, הוא יצטרך ללכת". והירשמן, המשמש גם כדובר, מוסיף: "סיעת ליכוד שלמה, ואף אחד לא קם ואומר שראש הממשלה לא יכול לתקוף ככה את היועץ, זה זוועה". השואל נראה מרוצה.

נכון שההנחה המיידית היא שהאווירה הנינוחה נובעת מכך שהשלושה הופיעו בפני קהל אוהד יחסית שלא מאפיין את מצביע הליכוד הממוצע, אבל אפשר גם לתהות אם אין כאן סנונית שמבשרת כי העידן שאחרי נתניהו קרוב משנדמה.

הל"ח, בכל מקרה, מאמינים שבקרב שלושים המנדטים של הליכוד יש לתפיסת העולם שלהם הרבה קליינטים. כאלה שמבקשים לדאוג למעמד הביניים, לקדם חופש דת וחופש מדת, ולשמור על שומרי הסף ואנשי שלטון החוק מהתקפות פרועות, גם אם זה אומר לסלוד פומבית ממנהיג שחשוד בפלילים.

רק אל תגידו להם שזה מזכיר לכם מפלגות אחרות, נניח, יש עתיד. אף שגם הם מתחמקים באלגנטיות מהנושא המדיני כי "אנחנו מבינים שזה מסך עשן שנועד להתעלם מבעיות היסוד, כשברור לכולם שהפתרון בסוף יהיה פרגמטי", כפי שהסביר הירשמן בחוג הבית.

"איך את בכלל משווה?", הם גוערים בי כמה ימים קודם לכן כשאני נפגשת עם השישייה כולה. וליאור מאירי, ממייסדי הליכודניקים החדשים שנמנה עם מובילי המחאה החברתית בקיץ 2011, מוסיף: "אני מעדיף דמוקרטיה עם הצל, מאשר דיקטטורה עם הג'ל. לפיד מתנהל כמו דיקטטור בבית ודמוקרט בחוץ. ביבי אולי לא מקדם דברים דמוקרטיים, אבל יש לו גבולות, הוא עצר בסוף את חוק הפייסבוק ואת חוק הצנזורה על האינטרנט. זה נכון שהליכוד הידרדר לממדים של פולחן אישיות, זו לא דרכו ולא דרכנו, אבל מה עדיף? כחלון? שאני לא יודע אפילו איך קוראים למפלגה שלו. גם כחלון, לא?"

ליכודניקים חוגגים את הניצחון בבחירות 2015/צילום:רויטרס - Amir Cohen
 ליכודניקים חוגגים את הניצחון בבחירות 2015/צילום:רויטרס - Amir Cohen

קוראים לה כולנו, אבל אני מבינה שאתם מנסים להתנער מהקטע הפרסונלי של כוכבי המפלגות כי אתם לא מוכרים והליכודניקים גם יאהבו את הירידות הקטנות האלה על אחרים.
"אנחנו בוחרים לפי ערכים ומעשים. הליכוד כמפלגה עם היסטוריה, חוקה ומתפקדים גדול ממנהיגיו בשמונה מידות. לעומת זאת, קחי מהמפלגות האלה של לפיד, כחלון וגנץ את המנהיג, ומה נשאר? יש משהו ילדותי וטיפשי בזה שישראלים מצביעים למישהו כי יש לו פרצוף יפה. מצביע המרכז הישראלי בטוח שהוא גאון, אבל הוא סתום ברמה שאי-אפשר להבין".

החמישה מנסים להסות אותו ולהסביר לו על הדרך שגנץ לא מבטאים כמו בנץ. "אבל הוא לא אומר מילה, גם לא איך קוראים לו", משיב מאירי בחיוך. וכל השישה מתגלגלים מצחוק.

"לא כל הזמן רק לילל"

הפגישה עם ששת הליכודניקים החדשים (שכוללת מלבד הארבעה שהוזכרו כבר גם את יניב טוירמן והדר ויסמן שמחוני), מתקיימת במטה שלהם, מרתף של בניין משרדים ברחוב שאול המלך בתל-אביב. אחד המתנדבים, בעל מכון פסיכומטרי, ניצל את תקופת ההפוגה שבין הבחינות והשאיל להם את המקום עד לפריימריז בליכוד שיתקיימו ב-5 בפברואר.

הפריימריז הללו אמורים להיות המבחן המשמעותי של הקבוצה שהוקמה בהמשך לאירועי המחאה החברתית של קיץ 2011, ומתנגדיה מאשימים אותה בניסיון להשתלטות עוינת על הליכוד. בשני הסבבים הקודמים, לקראת בחירות 2013 ו-2015, ההצלחה, איך לומר בעדינות, לא הייתה מרשימה. הנציגים שבהם התהדרו בכנסת הנוכחית - יואב קיש, אמיר אוחנה ושרן השכל - היו רחוקים מלספק את הסחורה, ואם התוצאות יהיו דומות גם הפעם, לא בטוח שתהיה להם עוד הזדמנות לזכות ליחס רציני. כעת, עם עשרת אלפים איש שפקדו לדבריהם ויהיו בעלי זכות הצבעה בפריימריז הקרובים, וכשהם מתמודדים בעצמם ברשימה, הם בטוחים שהדברים ייראו אחרת.

על הנציגים שהכניסו אל הכנסת הנוכחית הם לא ששים בתחילה לדבר. אחר כך הם מתרצים ומודים כמו שאומר קלארמן ש"הפעם הקודמת אפילו לא הייתה ניסוי כלים. זה בא לנו מוקדם מדי".

קיש יזם את חוק השתולים, אוחנה את חוק היועמ"שים והשכל נמנעה בחוק המרכולים, שעבר על חודו של קול. איך תוודאו שמועמדים שלכם לא יתהפכו עליכם גם הפעם ברגע האמת?
ויסמן שמחוני: "לא יהיה כאן שום קיש שתיים".

רותם: "לקיש נתנו גט כריתות כשהוא פנה למחוזות אחרים. גם כלפי שרן יש לנו ביקורת על דברים שהיינו רוצים שתעשה עוד קצת, מצד שני היא הייתה לבד שם, וחלק מהפקת הלקחים שלנו היא שקשה לעשות דברים בלי מעגל תומך. עכשיו אנחנו באים בכוח גדול יותר של שישה. ויש גם הרבה יותר מתפקדים מאחורינו. אם אז היינו אלפיים ברוטו, היום אנחנו קרוב לעשרת אלפים מתפקדים בעלי זכות הצבעה, ויש עוד חמשת אלפים שלא עומדים בתקופת האכשרה להצבעה בפריימריז, אבל יהיו כשירים לבחירות שיהיו ליו"ר ולסניפים".

ח"כ יואב קיש/ צילום: אמיר מאירי
 ח"כ יואב קיש/ צילום: אמיר מאירי

אני לא מדברת רק על המועמדים שתביעו בהם תמיכה, אפילו אתם יכולים להתאהב בתפקיד ולתמוך בחקיקה שנראית לכם כרגע הזויה.
מאירי: "לקיש אין עשירית מהאופי שיש לאנשים שיושבים פה ליד השולחן, ולשרן, שהיא באמת מתוקה וליברלית, אין עשירית מהאומץ שיש לכל אחד משישתנו. ולמרות הנזק שקיש עשה, ולמרות ששרן היא לא מושלמת, אנחנו עדיין צמחנו מאלפיים ל-15 אלף איש. כי לאף אחד אין רעיון יותר טוב מזה לנצח את השיטה".

הירשמן: "אנחנו לא בונים על קריירה של הרבה קדנציות, ואנחנו לא נחשוש להצביע נגד, אם צריך. אתם רוצים לאיים עלינו שתעיפו אותנו? סבבה. אנחנו עדיין נצביע נגד. אם נחשוב שבשביל ההתנגדות הזו בחרו אותנו".

זה מה שאתם אומרים עכשיו, אבל בדיוק בשביל זה המציאו את המשפט "דברים שרואים מכאן לא רואים משם".
"אני מת לספר לך איך הוחלט שנרוץ. הייתה ישיבה לפני שנה וחצי ברוטשילד. ואמרו טוב, מי רוצה לרוץ? ושישתנו הרמנו יד, למרות שהבנו שזה לא יהיה קל, אבל הבנו שוואלה, פקדנו אנשים, יש לנו כוח פוליטי, וצריך לעשות איתו משהו. לא כל הזמן רק ליילל".

ואז חזרת הביתה ואשתך אמרה לך, מה אתה דפוק? מה יש לך לחפש בג'ונגל הזה?
הירשמן: "בת זוגי. לא אשתי. כמה מאיתנו לא נשואים רשמית".

בסוף אגלה שיאיר לפיד חיתן אתכם, הוא חייב לצוץ כאן איפשהו.
הם צוחקים. קלארמן: "אני התפטרתי מהעבודה כדי לנהל את הקמפיין שבא לתקן את הכשל הכי בסיסי שקיים פה, והוא - שהישראלים לא מיוצגים במפלגות. רק קבוצות הלחץ מתפקדות, רק המניאקים הבינו איך השיטה עובדת. כל האחרים מחכים שיבחרו בשבילם".

אתה התפטרת, אבל השאר עדיין עובדים. קבעתם איתי בערב אחרי העבודה והמקלחות לילדים. זה המאני טיים שלכם. זה לא חובבני להמשיך בשגרה חודש לפני הפריימריז?
"אבל אנחנו חובבנים", הם צועקים יחד, "אנחנו לא פוליטיקאים מקצועיים, אבל אנחנו החובבנים הכי טובים שיש". ורותם מפרט: "המאני טיים קיים תמיד, אחרי הבחירות לכנסת יהיו בחירות לראשות המפלגה, אנחנו הקבוצה היחידה במפלגה שאין לה תקרה מבחינת מספר המצביעים, כי אנחנו לא שייכים לאף ועד".

ומה יקרה אם רק חלקכם תיבחרו למקומות ריאליים בפריימריז? זה לא ייצור מתחים ביניכם?
הירשמן: "הפוליטיקאים הוותיקים שיושבים איתנו שואלים הרבה את השאלה הזו, אם אין תחרותיות בינינו. והתשובה היא שלא. זה קטן עלינו, אין לך מה להיכנס איתנו למשחקים האלה, כי אנחנו פועלים בסינרגיה. לכולנו יש קריירות, שנוותר עליהן בצער אם ניבחר לכנסת, ולא תהיה לנו בעיה לפרגן לאחרים, גם אם לא ניבחר".

בואו נחכה לתוצאות האמת. עם האוכל בא התיאבון.
מאירי: "אני מנהל קריאייטיב בבאומן בר ריבנאי. אני אוהב את העבודה שלי, ואני בטוח שאיהנה פחות בכנסת משאני איהנה לעשות פרסומות לביטוח ישיר עם יוני ויונה היונים החמודות. אבל אנחנו מרגישים שאנחנו בשליחות פה".

טוירמן: "הכנסת היא לא מפלט מהחיים שלנו. אם קלארמן ייבחר לכנסת, ואני באותו יום אסע באוטובוס למשרד שלי בבני ברק ואטפל בהררי הארנונה שמחכים לי, אני אהיה מבסוט ואצפה בו נשבע עם דמעות של התרגשות ושמחה בעיניים".

"לא הווירוס, אלא התרופה"

הם מתלבטים אם להוריד את הז'קט שלבשו עבור הצילומים, כי מי יודע, אולי הצלם עוד יפתיע במהלך הראיון ויתפוס אותם לא מספיק ייצוגיים. בהמשך, הם גם ידחו את מגש הפיצה שמגישה להם אחת המתנדבות, אף שהם מתים מרעב, כי לא נעים לאכול במהלך ראיון.

המכובדות הרשמית אצל מי שמתמודדים לכנסת, אבל מהווים בינתיים פנים אנונימיות עבור מרבית הציבור, עדיין משחקת פה תפקיד משמעותי. זו גם הסיבה שהם מבקשים ממני לא לפספס את התמונות של מנחם בגין וזאב ז'בוטינסקי שתלויות על אחד הקירות - לצד חוקת הליכוד ומגילת העצמאות - ומשדרות את המסר הכללי שהם דוחפים שוב ושוב: "ליכודניקים חדשים, ערכים ישנים". אותו מסר שהפך אצל נתניהו, בשינוי קטן, לסוג של כינוי גנאי כשטען שהם "ליכודניקים חדשים, שמאלנים ישנים".

בינתיים, הדרישה שלהם מנתניהו להפסיק את ההסתה נגד שומרי הסף ולהתנצל על השתלחותו ביועמ"ש, כבר עלתה להם בימים האחרונים בזימון של מאירי לשימוע לפני הדחה מהליכוד, בנימוק שהתפקדותו לליכוד נעשתה ממניעים פסולים, כיוון שאינו מזדהה באמת עם מטרות המפלגה. השימוע אמור להתקיים ביום שני, ומאירי מגיב על כך באמירה ש"במקום להיאבק נגדי פוליטית, הם מנסים להדיח אותי מהמפלגה בטענות בולשביקיות. אני הולך להילחם על זכותי הדמוקרטית להיות חבר ליכוד, בכל ערכאה רלוונטית. הם חושבים שאם יצליחו לייאש אותי אז כולם יתייאשו, אבל כמובן שזה בולשיט. אם אני אלך, יבואו במקומי עוד מאתיים אחרים, לא פחות טובים ממני".

השאלה מי הם באמת, היא זו שרודפת אותם מאז הוקמו ועד היום. לא רק כי ראש הממשלה עשה להם דה-לגיטימציה, אלא כי בין המתפקדים שלהם ניתן למצוא לא מעט אנשים שמודים כי הצביעו בעבר למפלגות השמאל והמרכז, וההתפקדות שלהם למפלגה נובעת מתוך ההבנה שזו כנראה תהיה מפלגת השלטון בשנים הקרובות, ומי שרוצה להשפיע על ההרכב האנושי שיוביל את תפקידי המפתח בכנסת ובממשלה, צריך להפשיל שרוולים ולהתפקד.

השישייה שלפניי מסכימה עם החלק השני של התזה, אבל דוחה בתוקף את השיוך השמאלני או כל רמז למה שנתפס ככזה. כך, למשל, הם מזדעקים כשאני שואלת, למען האזכור הביוגרפי, אם כולם מלבד הירשמן - שאמר לי שהוא "מגיע לראיון ממודיעין, אבל בשביל כל השאר זה קל"ב" - הם תל-אביבים.

"זה ממש לא נכון", אומר טוירמן, שמכהן גם כיועץ המשפטי של הקבוצה, "ליאור מאירי הוא מרמות השבים ואני מפתח תקווה, אבל לא מאם המושבות שזו השכונה של האדומים, אלא מפתח תקווה הוותיקה, איפה שכל הסרוגים. מאוכזבת, הא?". וקלארמן, שהוא גם מנהל הקמפיין, מוסיף בסרקזם: "את הזווית של הסוס הטרויאני - כיסו; של התל-אביבים - כיסו. קחי זווית רעננה".

בלי קשר לכתובת המגורים שלכם, אני שומעת אתכם ותוהה אם אין מפלגות שמתאימות לכם יותר מהליכוד של היום.
"כולנו הצבענו ונצביע ליכוד", מתפרץ מאירי.

עזוב, שאלה טיפשית. הבחירות חשאיות, וכל אחד יכול להגיד עכשיו מה שהוא רוצה.
"את קוראת לי עכשיו שקרן?".

לא. אבל אתם…
"כן, תשלימי את המשפט. אנחנו לא נראים ליכודניקים... איך נראה ליכודניק? אני רוצה שאנשים יפסיקו לחשוב שליכוד זה אנשים שלא נראים כמונו. הליכוד הוקם על-ידי אנשים שנראים כמונו, מדברים כמונו וחושבים כמונו. כל הסיפור הזה שאנחנו כאילו נטע זר, הוא לא נכון. מי שנטע זר הוא מי שהיום מוביל את תנועת הליכוד. אנחנו לא הווירוס, אנחנו התרופה, ובאנו להחזיר את המצב לקדמותו". וטוירמן מחייך, "זה כמו שובו של הג'דיי".

אוקיי, אתם ליכודניקים שורשיים. אבל הליכוד שינה פניו. לבני בגין, מיקי איתן, דן מרידור ורובי ריבלין שאתם כל־כך אוהבים, אין סיכוי להיבחר בליכוד של היום. תם עידן. למה שלא תחפשו מפלגה אחרת?
השישה מתנפלים עליי בצעקות. "למה שנלך? שהם ילכו". ויסמן שמחוני, האישה היחידה בשישייה, שמשמשת גם כמנהלת הקהילה, אומרת: "זה הבית שלנו. אנחנו מאמינים במה שהמפלגה הזו ייצגה פעם, ואנחנו מאמינים שאפשר לחזור לשם. ממילא 80% מהישראלים מסכימים על 80% מהדברים". מאירי: "את אומרת לי, פלשו לך לדירה, לך תמצא לך דירה אחרת".

עכשיו תתנפל עליי שוב, אבל אני מתקשה להאמין שהדירה הזו הייתה אי פעם שלך.
"אז יש לך בעיה".

אתה זה שכתב בפייסבוק אחרי שהתפקדת "הקאתי קצת בפה, אבל דוגמה אישית זה חשוב. מהיום ליאור מאירי - חבר ליכוד".
ויסמן שמחוני מנסה לחלץ אותו ולהסביר שמדובר בסגנון שונה ותו לא, אבל מאירי לוקח מידיה את המושכות. "אני רוצה להגיב לדבר הזה", הוא אומר. "הליכוד אינו משפחה, למרות שאנחנו מדברים פה על בית והכול. הליכוד הוא פלטפורמה פוליטית לעשות שינוי. יכולתי לשבת ולא לעשות כלום, ולקוות שאיזה משיח לבן שיער שיפרוש מצה"ל או מאיזה תאגיד יבוא ויציל אותי. אבל למדתי שזה לא קורה. כמו שלא קרה כלום אחרי שחצי מיליון איש יצאו להפגין בקיץ 2011. אני מצאתי את הליכוד ואת חוקת הליכוד כפלטפורמה שמתאימה לי לעשות את השינוי, שדרוש במדינה, בשביל הילדות שאני מגדל פה".

אתה אומר שזו התנועה הכי טובה, רק נחליף את האנשים ויהיה בסדר.
"הליכוד אינו האנשים שכרגע בכנסת, ואינו בנימין נתניהו. הליכוד הוא החוקה, מוסדותיו, מתפקדיו".

אתם כל הזמן מנפנפים בחוקה. מהי משרתת חוץ מעניינים פרוצדורליים? הליכוד גם לא מפרסם שנים מצע כי הבינו שם שאפשר להיבחר בלי טקסטים.
הירשמן: "מבחינתנו, מדובר במסמכים מכוננים. זה שכיום יש בליכוד אנשים שחושבים שלצעוק על הורים שכולים או להסית נגד היועמ"ש זה לגיטימי, זו טעות שלהם. במפלגה נורמלית היו מעיפים אותם באותו היום. אני הייתי היועץ של מיקי איתן, פוליטיקאי מצוין שרצה לעשות דברים טובים, ואני זוכר אותו הולך למתפקדים ומגלה שאין את הכוח שיכניס אותו מחדש לכנסת, כי הכול הפך לקבוצות לחץ שעובדות לפי אינטרסים. בגלל זה לתעשייה האווירית בונים לוויין ולעובדי חברת החשמל משלמים את החשבון, אבל לאנשי ההייטק יעשו מיסוי על אופציות, כי הם לא מאוגדים".

אז אתם קבוצת הלחץ של ההייטק?
"אנחנו קבוצת הלחץ של הציבור הרחב. התאחדנו סביב העובדה שאם אתה אחד מ-60 אלף חברי הליכוד שבאמת מצביעים בפריימריז, ההשפעה הפוליטית שלך הרבה יותר גדולה מאשר אם אתה אחד מ-4.2 מיליון אזרחים שמצביעים בבחירות הארציות. איך ננסח את זה בשביל קוראי גלובס? להתפקד לליכוד זה כמו להחזיק בגרעין השליטה של מדינת ישראל".

"דילים של אמיצים"

אז מה הסיכוי שלהם להיבחר הפעם? קלארמן עושה את החשבון: "300 אלף איש רשומים ברשימת מתפקדי הליכוד. 150 אלף אפילו לא טורחים לשלם דמי חבר. להגיע לקלפי טרחו בפעם האחרונה רק 54 אלף. כל מתפקד מסמן 11 שמות. אנשים נכנסו לכנסת - ואני לא מדבר על השריונים - עם 20 אלף קולות. אנחנו באים עם העשרת אלפים שלנו ועושים עכשיו קמפיין בשביל להביא עוד 15-10 אלף איש מבחוץ. בלי החיבורים נגיע למקומות ה-35-30, אבל איתם אנחנו נהיה בעשירייה השנייה. יש בליכוד עשרות אלפי אנשים שמרגישים וחושבים כמונו".

וכמה פוליטיקאים יתמכו בכם? בסוף זה גם משחק של דילים.
קלארמן: "הם פוליטיקאים מקצועיים והם שבשבות. הם מחפשים את הקולות איפה שאפשר. גם אצלנו".

עם מי כבר נפגשתם?
טוירמן: "נתניהו הוא היחיד שלא ביקש לפגוש אותנו. כולם כבר מודעים לכוח שלנו. ישראל כ"ץ, גדעון סער, מירי רגב וניר ברקת נפגשו איתנו. יולי אדלשטיין, צחי הנגבי, אבי דיכטר ושרן השכל היו אצלנו בחוגי בית".

רותם: "לפוליטיקאים שעמדו לצידנו במאבק המשפטי שהתנהל נגדנו במוסדות הליכוד, יש הרבה נקודות זכות".

ח"כ שרן השכלה / צילום: יוגב עמרני
 ח"כ שרן השכלה / צילום: יוגב עמרני

ח"כ יהודה גליק אמנם נלחם לצידכם, אבל האיש כמעט הבעיר את הר הבית.
הירשמן: "אין לנו שום בעיה לתמוך בפוליטיקאים תומכי התיישבות, נצים וביטחוניסטים, אם הם נוהגים בממלכתיות, מכבדים את שלטון החוק ותומכים בכלכלה חופשית, כל עוד הם לא נוסעים לגבול להתגושש עם חבר פרלמנט ירדני כמו אורן חזן, או פועלים לסגור את תל-אביב בשבת, כמו מיקי זוהר".

אבל גליק היה עלול להבעיר את המזרח התיכון.
מאירי: "גליק הוא דמוקרט ליברל אמיתי. הוא נלחם בבעיות האמיתיות כשירק דם במאבק נגד הסיגריות. בחוקת הליכוד כתוב שמדינת ישראל תחיל את ריבונותה בכל חלקי ארץ ישראל, לא רק בהתנחלות איתמר. ההנחה שלו, שבמקום שבשליטת המדינה יכולים יהודים להתהלך חופשי, היא לגיטימית".

קלארמן, לעומת זאת, אומר בהמשך: "הליכוד צריך להפסיק לחפש את השותפים הטבעיים שלו אי שם בימין הסהרורי. הוא צריך לחפש את בני הברית שלו בצד השני, ללכת למרכז, למפלגות הציוניות, ולייצר משהו שהישראלים יכולים להצביע לו ולהתגאות בו".

מי באמת ייכנסו לרשימת המומלצים של הליכודניקים החדשים? את זה עוד מוקדם לדעת. 11 שמות נדרשים מתפקדי הליכוד לסמן בפריימריז, כך שמלבד השישה שלהם, הם צריכים להמליץ על חמישה נוספים. כלומר, זהו פתח לדילים כמו בפוליטיקה הישנה והטובה.

ויסמן שמחוני: "נפרסם את הרשימה שלנו ב-2 בפברואר והיא תהיה מנומקת היטב. כל נבחר ציבור ומועמד שמציג עצמו עכשיו בפריימריז נבחן לפי העקרונות שלנו, ולא כי הוא הבטיח שיביא לנו אלפיים קולות".

ובכל זאת, כשדוחקים בהם בחוג הבית לתת כיוונים, הם מזכירים למשל את השרה שטענה כי התבטאותה של מירי רגב - "מה שווה התאגיד אם אנחנו לא שולטים בו" - היא אמירה פשיסטית, כשהכוונה היא כמובן לגילה גמליאל. הם גם מציינים לטובה את תמיכתו של צחי הנגבי בשלטון החוק ואת התנהלותו התקיפה של יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין ביחס לח"כ חזן. ויחד עם זאת, מבהירים שהכול עוד נתון לשינוים.

אז מה, אתם פתוחים לדילים?
הירשמן: "אין לנו בעיה לעשות דילים של אמיצים, זה לא יהיה במחשכים. השיטה היחידה של דיל מבחינתנו היא המלצה הדדית שקופה. למרות שאם ח"כ התנהל בצורה ממלכתית ונלחם בגל העכור של החקיקה שהייתה פה, לא נמנע ממנו את התמיכה שלנו, גם אם יגיד שאין לו מה לתת לנו בתמורה".

אם לא תיבחרו למקומות ריאליים, והרשימה לכנסת תהיה דומה לזו הנוכחית, עדיין תבחרו ליכוד?
ויסמן שמחוני: "למה לא? הכוח הפוליטי שלנו רק הולך וגדל, וזה יגרום לאנשים שכן ייבחרו, אבל התנהגו עד עכשיו בצורה מחפירה, להתיישר לפי הסטנדרטים שלנו. הם מבינים את זה כבר עכשיו, ורואים את זה בפגישות איתנו. אנחנו יכולים להרים אדם שהיה במקום ה-26 לעשירייה הראשונה, ולהפך. מי שיתמוך בנו יקבל בוסט אדיר ויידע שזה בזכותנו. בסוף השבוע שבו תתפרסם הכתבה, אנחנו ב'ליכודיאדה', סליחה, ב'לאומיאדה' באילת. נדבר עם כולם, נפגוש את כולם. אנחנו מכירים כבר המון אנשים. גם אם לא נכניס אף אחד למקום ריאלי, נהיה כוח מספיק גדול שאי-אפשר יהיה לזלזל בו. מאיפה הליכוד יגיע לארבעים מנדטים, אם לא דרך אנשים שלא תמיד הצביעו לו? אנחנו נביא אותם".

ההנחה הרווחת היא שנתניהו הוא זה שיביא אותם, כקורבן או כמנצח.
מאירי: "איזה סקפטית את. בואי נסגור שאם אנחנו מכניסים שניים מאיתנו לכנסת, את מתפקדת לליכוד?".

אתם מדברים בקמפיין על מיקי זוהר שנבחר ב־1,906 קולות ודוד אמסלם שנבחר ב־2,423 קולות, אבל הם נבחרו במחוזות. אתם מתמודדים ברשימה הארצית, שדורשת הרבה יותר קולות. ואני כבר לא מדברת על כל רשימות החיסול שתופיעו בהן.
מאירי: "לליכוד יש היום שלושים מנדטים. זה אומר שבניכוי - כמו שאוהבים להגיד אצלנו - חרדים וערבים, אחד מכל שלושה יהודים ישראלים הצביע ליכוד. זו מפלגה סופר-הטרוגנית ואני בטוח שלרבים מתוכה כואב על מה שקורה פה".

קלארמן: "ולגבי רשימות החיסול, תפיסת העולם שאומרת לא רוצים אותי אז אני אלך, לא מתאימה לנו. זה לא סתם מועדון סגור שלא רוצה אותי, זה מועדון סגור שהשתלט על המגרש של כולנו, וזה לא מקובל עלינו. גם אנחנו רוצים לשחק".

אתם אומרים שנתניהו צריך ללכת אם יוגש נגדו כתב אישום. ואם הוא לא ירצה? אתם מפנים את הכיסא לאות מחאה? מה תעשו?
ויסמן שמחוני: "זו שאלה היפותטית. ביום שזה יקרה, דברי איתנו".

היום הזה לא כל־כך רחוק, והאגנ'דה שלכם מחייבת אתכם להתייחס לזה.

מאירי: "הדר ניסתה לא לענות, אני עונה. יהיה מאבק פוליטי פנים ליכודי. יש מאבקים בחיים, לא הכול קונצנזוס. אני לא אוהב את המשפט ‘אל תהיה צודק, תהיה חכם'. אני אהיה צודק, גם אם זה ישאיר אותנו רק לקדנציה אחת בכנסת, או אפילו לאף קדנציה".

אמרתם שנתניהו לא מדבר איתכם, אבל מה עם לשלוח שליחים?
"לא שלח. לפחות לא כאלה שאנחנו יודעים עליהם. הוא לא טרח לדבר איתנו, אבל שפך את דמנו בערוץ 20, שזו בעיניי התנהגות לא מנהיגותית ולא ממלכתית. אבל זה בסדר, זה חלק מהמשחק, וזה רק הביא לנו יותר קולות".

ויסמן שמחוני: "היום אנחנו אומרים לו: ‘ניפגש ביום שני בישיבות סיעה'".