גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בני גנץ ממשיך לשתוק - אבל אם יהיה שר הביטחון, עמדתו בנוגע לתקציב דווקא ברורה

שתיקתו הממושכת של הרמטכ"ל לשעבר מותירה בערפל את עמדותיו בתחומים רבים, אבל לפחות בנושא תקציב הביטחון אפשר להסיק מהקריירה הצבאית שלו כי גם אם ימונה לשר הביטחון, הוא לא יהיה תומך נלהב בקיצוץ תקציב המשרד ובהתייעלות בצה"ל ● פרשנות

בני גנץ / צילום: אביב חופי
בני גנץ / צילום: אביב חופי

אלת היופי בירכה את בני גנץ כבר מזמן וניכר שגם אלת המזל הטוב מסמפטת אותו עד מאוד: היא כבר הופיעה בחייו כמה פעמים. אחת מהן הייתה לפני 8 שנים, כשמינויו של יואב גלנט לתפקיד הרמטכ"ל שיחליף את גבי אשכנזי עלה על שרטון, סביב פרסום השימוש החורג שעשה המועמד לרמטכ"לות בשטח ציבורי בסמוך לביתו במושב עמיקם.

באותם הימים גנץ כבר שם את פעמיו לחיים האזרחיים. אלא שאז הוא נקרא לדגל, מונה לרמטכ"ל, עלה שוב על מדים ואחת הפעולות המיידיות שלו הייתה לסלק את "הפגר ששכב במרכז החדר" והבאיש את הקריה. ה"פגר", כך כינה גנץ את פרשת "מסמך הרפז", פורסם כחצי שנה קודם ופתח תיבת פנדורה על יחסיהם הרעילים של הרמטכ"ל היוצא גבי אשכנזי ושר הביטחון דאז, אהוד ברק, קצינים ובעלי תפקידים במערכת הביטחון.

השאלות הפתוחות

בפעם האחרונה ליטפה אלת המזל את הבלורית של גנץ בקיץ האחרון, כשהתברר שתקופת הצינון שלו מצה"ל חושבה באופן שגוי ובכוחו להתמודד לכנסת כבר בבחירות הקרובות. מאז, הוא מקפיד על שתיקה ארוכה, ארוכה עד מאוד, שמטיסה למעלה את מספר המנדטים שמנבאים לו הסקרים, בין 14 ל-16, כ-90 יום לפני הבחירות.

חרף שתיקתו המתמשכת, לגנץ כבר יש מפלגה, "חוסן לישראל" שמה, יש לו כוונה להיות שר בכיר ומשפיע בממשלה הבאה, ויש לו גם מחזרים להוטים - בשלב הזה כמעט כל נציגי המערכת הפוליטית משחרים לפתחו.

בד-בבד, השתיקה הממושכת והאניגמטיות שהוא גזר על עצמו כבר היוו עבור כמה פוליטיקאים סיבה לנגח אותו: מאלה שטוענים ש"הוא לא אומר כלום כי אין לו מה להגיד", ועד לאלה שמגלגלים מסביב לשתיקתו הלצות, מדמים אותו לתינוק שכולם מחכים שכבר יתחיל לדבר, אך בינתיים מוציא מפיו רק הברות ראשונות. 

בשבת שעברה השר יואב גלנט, כיום נץ פוליטי מוצהר שלו, שערק משורות "כולנו" לשורות הליכוד, הסביר, לשיטתו, את שתיקתו של הרמטכ"ל לשעבר: "אני יודע למה הוא שותק, וגם אלפי קצינים ששירתו תחת פיקודנו יודעים למה הוא שותק". גורם צבאי בכיר ששירת במשך שנים ארוכות לצדם של גנץ וגלנט הגדיר את דבריו של האחרון כ"קשקוש מקושקש".

כשגנץ יפתח את הפה, יחשוף את השקפת עולמו המלאה, יספר על דעותיו ויגיד כיצד הוא רואה את עתיד מדינת ישראל היהודית לצד מיליוני פלסטינים בגדה ובעזה בלי שום אופק להסדר מדיני, בלי עתיד, בלי תקווה ושלום - גם אלה שמאוד רוצים היום שהוא ירוץ איתם לכנסת מחר, יפנו אליו חצים ארסיים בניסיון לקעקע את דמותו. כבר היו כמה שניסו לעשות סיבוב משלהם סביב לפעילותה בשמאל של רעייתו של גנץ, רויטל.

אחרים כבר עסוקים בצחצוח החרבות לקראת קרב, ומי יודע למה התכוון בדיוק מי שהתכוון בליכוד, כשסיפר לתקשורת על אותו "תיק גנץ", שבונים בימים אלה פעילים במפלגת השלטון בניסיון לסדוק את תדמיתו של הכוכב הבא של החיים הפוליטיים הישראליים 2019.

"לא חיים בשווייץ, אלא במזרח התיכון"

בממשלה העתידית שתקום כאן באביב הקרוב גנץ ירצה להיות שר הביטחון, התפקיד הרלוונטי והטבעי ביותר למי שפיקד על צה"ל בין 2011 ל-2015, שנים שהתאפיינו בשינויים אזוריים דרמטיים, מבצע מדמם וממושך בעזה ו"נאום הכלניות" שכבר הוצא מהקשרו - ויוצא מהקשרו עוד ועוד פעמים בעתיד הקרוב.

הרבה על החזון שגנץ ינסה להביא איתו למשרד הביטחון אין לדעת, וזאת בין השאר בשל שתיקתו: "הוא לא רפורמטור גדול וגם בתפקידיו בצבא הוא לא היה כזה", אומר קצין בכיר לשעבר: "בשבוע שעבר הלך לעולמו משה ארנס, שבתקופתו כשר ביטחון נעשו דברים גדולים: הוא הותיר חותם משמעותי על כל מערכת הביטחון, עד לימים אלה ממש, מהפיתוח של טילי החץ, הקמת להק המסוקים בחיל האוויר, שיגור של לוויין ביון לחלל בניגוד לדעה של צה"ל עצמו, הקמת פיקוד העורף ועוד ועוד. איך גנץ יהיה כשר ביטחון? פה דיון מו"גים (מבצעים וגיחות), שם ישיבת קבינט, שם עוד סיור באיזו יחידה או בחברה ביטחונית. הוא עשוי להזכיר בסופו של דבר את בוגי יעלון בתפקיד שר הביטחון".

בוועידה כלכלית שנערכה לפני כשנה, גנץ נתן את ההופעה הפומבית האחרונה שלו בטרם הסתגר באותה שתיקה שמטריפה ומלהיטה את כל המערכת הפוליטית. כשברקע הדשדוש המתמשך במישור המדיני, גנץ אמר שהסדר עם הפלסטינים הוא אינטרס ישראלי: "לשם, להסדרה מדינית, אנחנו צריכים לחתור ולשם אנחנו צריכים להגיע", הוא אמר: "ואני לא חושב שאנחנו צריכים להיות שבויים של קיפאון לאורך זמן. כל זה כמובן, מבלי שאנחנו מוותרים כהוא זה על השיקולים הביטחוניים כי אנחנו חיים באמת במזרח התיכון ולא בשוויץ".

"המלחמה העתידית עולה על כל דמיון"

יהיה מעניין לראות כיצד ישראל, שבני גנץ הוא שר הביטחון שלה, תילחם בטרור העפיפונים ובלוני התבערה שייתכן שעם בוא הקיץ, ישובו ויחרכו את השדות חקלאיים בעוטף עזה וביישובי הדרום. יהיה מעניין לראות כיצד הוא יוביל מהלכים שיבטיחו תקווה לעזה, נוכח המשבר ההומניטרי שהולך ומחריף ברצועה, אם יפעל להקמת נכסים או מערך כזה של אינטרסים בעזה שיהיו הדבר שחמאס יחשוש להפסיד לפני שיטווח את ערי ישראל ברקטות ובטילים.

"מעבר של נשק אסטרטגי לידיים לא רצויות, חשיפה של מנהרת תופת שמגיעה לפתחו של יישוב, מטען שפוגע בסיור בפתיחת ציר שגרתית - והתוצאות שעלולות להתפתח בכל אחד מאירועים אלה הן רק דוגמאות בודדות אך רלוונטיות ואקטואליות מהימים האחרונים ממש", כך אמר בסקירה שנתן גנץ הרמטכ"ל באוקטובר 2013 במרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים. את אותם הדברים הוא יכול להגיד גם היום, יותר מ-5 שנים אחר כך.

גנץ הוסיף ושירטט קווים למלחמה הבאה, הדמיונית, שעלולה לפרוץ כאן בכל רגע בחסות השינויים האזוריים הדרמטיים: "זו מערכה שראשיתה תיתכן בטיל מדויק לעבר בניין המטכ"ל שיפגע בלב הקריה בתל-אביב, או במתקפה קיברנטית על אתר שמספק שירותים יום יומיים לאזרחי ישראל. הרמזורים יפסיקו לפעול או שהבנקים יושבתו. 

"היא יכולה להיפתח במנהרת תופת שתביא לקריסה של גן ילדים או בהסתערות המון על יישוב סמוך גדר. היא יכולה להיות משולבת בכל אלו והאפשרויות עולות על כל דמיון", אמר והוסיף: "ארגון הטרור העתידי הזה, מוכר יותר או מוכר פחות, יכול להבעיר בפעולתו את כל הגבולות למערכה רב-זירתית מיידית. חיזבאללה ישגר מטחי טילים לעבר יישובי הגליל, כוחות שלו יחלו לבצע ניסיונות חדירה אל יישובי הגולן. רמת הדיוק של הטילים תעלה מאוד, ואם חיזבאללה יבחר לפגוע במטרה נקודתית כמעט בכל שטח מדינת ישראל - הוא ידע לעשות זאת. מטחים דומים ישוגרו גם לכיוון אילת על ידי ארגון אחר שפועל במתואם עם חיזבאללה או בידי כל מי שיבחר להצטרף לחגיגה. במקביל, מאות פעילי חמאס יעשו את דרכם למחסום ארז או אל עבר החטיבה הצפונית בעזה. נשמע לכם דמיוני? אני לא סבור שכך".

באותו הנאום גנץ דיבר על הנוף הפסטורלי של רמת הגולן, זרועת הבזלת ושטופת הנחלים, שיכול להשתנות במפץ רגעי לשדה קרב של דם, אש ותמרות עשן. לדבריו, מהרגע שפורצת מלחמה, כפויה או יזומה, ומדינת ישראל משלמת בדמים על כל שעה שבה השגרה נפגעת - ולכן האינטרס המרכזי לקיים מערכה צבאית קצרה ככל שניתן. 

פחות משנה אחרי אותו נאום במרכז בגין-סאדאת, בקיץ 2014, גנץ פיקד על צה"ל שיצא למבצע צוק איתן בעזה. 51 ימים ארך המבצע הזה, והיה למערכה הצבאית הארוכה ביותר של ישראל, מלבד מלחמת העצמאות ב-1948. 68 חיילים נפלו בקרבות, עוד 6 אזרחים נהרגו מאש ארגוני הטרור ברצועה.

"תשמור על כבודם של לובשי המדים"

ספק אם גנץ יזדקק לדוחות מודיעיניים עדכניים כדי להבין שמאז שפשט מדים ונהיה סחורה פוליטית לוהטת לא חל כל שינוי חיובי במורכבות הזירה שמאתגרת את צה"ל ואת מערכת הביטחון: האיומים שעליהם הוא דיבר ב-2013 הפכו עמוק לתוך תקופת הכהונה של מחליפו איזנקוט למטרות שחיל האוויר מפציץ בסוריה, בניסיון להקשות על איראן לחמש את חיזבאללה בנשק מתקדם, ולהקנות לה יכולות לדייק את ארסנל הטילים שלה לקראת מלחמה עתידית עם ישראל. ועזה? היא אותה עזה, רק עצבנית יותר.
נוכח התממשות האיומים והצפי להתפתחותם ולהקצנתם בשנים הקרובות, שר הביטחון הבא, שאולי יהיה גנץ, יצטרך לשמור על המסגרת התקציבית של משרדו - משימה שמעכשיו לא תהיה קלה נוכח בור תקציבי של מיליארדי שקלים ששר האוצר העתידי יבקש לכסות.

בתקופת כהונתו כרמטכ"ל, הוא כבר התנסה בקיצוצי תקציב, עצר לפחות פעמיים תוכניות אימונים והידק את החגורה - לא בלי מחאה: כשבתחילת 2012 שר האוצר לשעבר, יובל שטייניץ, הציג בישיבת הממשלה תוכנית לקיצוץ רוחבי שכולל גם את מערכת הביטחון, פרץ בין השניים עימות שפרטיו דלפו החוצה ועשו כותרות גדולות: גנץ הגדיר את דבריו של שטייניץ כ"הבל הבלים", שטייניץ נזף בו על כך שכקצין לובש מדים עליו להנהיג סגנון אחר, וגנץ קם ממקומו, הניף אצבע והטיח בשר האוצר: "אני זוכר שאני לובש מדים יותר טוב ממה שאתה זוכר שאני לובש מדים. שמור בדבריך על כבוד לובשי המדים".

מאז, שרים התחלפו, המציאות הביטחונית נשארה: שר הביטחון לשעבר, משה (בוגי) יעלון ושר האוצר, משה כחלון, חתמו על הסכם שמסדיר את הוודאות התקציבית של צה"ל ושל מערכת הביטחון לשנים הבאות, ועל בסיסו הם פועלים עם מסגרת תקציבית שנתית של כ-70 מיליארד שקל בשנה. שר הביטחון לשעבר, ליברמן, כבר דרש בכהונתו תוספת של יותר מ-8 מיליארד שקל לביטחון. האם גנץ, כשר ביטחון עתידי, יוסיף וידרוש כסף? סביר להניח שכן, כי במערכת שזוללת מיליארדים, ויעילותה, למרות ההבטחות לרפורמות, מוטלת בספק - תמיד צריך כסף.

תקופת כהונתו של גנץ כרמטכ"ל התאפיינה במאמץ גדול להגביר את השקיפות והבקרה בצבא. על הכוונת של האוצר היו נתוני השכר והפנסיה של אנשי הקבע ובמיוחד תוספת הרמטכ"ל השנויה במחלוקת - שלאוצר לא היה שמץ של מושג כיצד היא מחולקת. הימים נזכיר הם ימי המשבר הכלכלי העולמי וחשש אמיתי ליציבות התקציבית ולגורל תקציבי המשרדים האזרחיים. המאמצים של האוצר נתקלו בהתנגדות גדולה מצד גנץ, בתיאום עם שר הביטחון אהוד ברק. רק התערבות ראש הממשלה בנימין נתניהו לטובת האוצר אפשרה את הכנסת השקיפות והבקרה התקציביים לצבא. באוצר התרשמו כי מעבר לשיקולים הטקטיים, גנץ אינו מגלה הבנה לאינטרס של מערכת הביטחון לניהול כספי תקין לשקיפות ולבקרה. גם לנושאי התייעלות במערכת הביטחון לא נמצאה אוזן קשבת אצל הרמטכ"ל גנץ. מספר אנשי הקבע זינק בתקופת כהונתו של גנץ. כל ההערות האלה הופכות לרלוונטיות עוד יותר בגלל היחס הענייני שגילה הרמטכ"ל היוצא גדי אייזנקוט, שקיבל על עצמו מאמצי התייעלות מתוך הבנה שהכסף יילך בסופו של דבר להתעצמות הצבא.

השאלות הפתוחות

¡ האם יבין שיש לשמור על מסגרת תקציבית במשרד הביטחון ויסכים לקיצוצים בתקציב?
¡ האם יוסיף להתנגד כפי שעשה כרמטכ"ל לשקיפות והבקרה בצבא לגבי השכר והתוספות לאנשי הקבע?
¡ האם ימשיך לעמוד על חתירה להסדר מדיני, כפיר שהצהיר בוועידה כלכלית לפני שנה, בכל קואליציה שיהיה חבר בה?
¡ איך יעדיף להילחם בטרור העפיפונים ובלוני התבערה אם יתחדש בקיץ ואיזו עמדה ינקוט לגבי המשבר ההומניטרי המתהווה בעזה?
¡ האם יהיה נאמן להצהרתו שישראל משלמת בדמים על כל יום של מלחמה, או יסכים להתמשכות מערכה כפי שהיה בצוק איתן?

עוד כתבות

יאיר ארז, מנהל צוות החלוץ של רשות המטרו / צילום: יונתן בלום

150 ק"מ של רכבת: עוד לא היה בישראל פרויקט כזה. הכירו את הצעיר שאחראי עליו

יאיר ארז סולד מפוליטיקה, אך תמיד ידע שהוא רוצה לחולל שינוי דרך המגזר הציבורי ● כיום הוא מנהל צוות החלוץ של רשות המטרו: "רוצה כבר לראות את העבודות יוצאות לדרך" ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס

שלט אנטי־ישראלי המציג טילים איראניים, טהרן / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

רבים מהטילים ששוגרו מאיראן לישראל נפלו בדרך. וזו הסיבה

לפי "וול סטריט ג'ורנל", כמחצית משיגורי הטילים הבליסטיים האיראניים נכשלו או התרסקו עוד לפני הגיעם ליעד, מה שקרה גם לחלק מהכטב"מים ● רותם מי־טל, מנכ"ל חברת אסגארד, המפתחת טכנולוגיה צבאית לתעשיות הביטחוניות, מסביר בשיחה עם גלובס למה זה קרה

עומדים - אסף גריס ושירי הייסר, יושבים - זיו קורן (מימין) וניב חורש / צילום: שי פרנקו

משרד הפרסום ראובני-פרידן ממנה מנכ"לים חדשים: שירי הייסר ואסף גריס

בראובני-פרידן ממשיכים את המודל לפיו המושכות נמצאות בידי מנכ"לים משותפים ● זיו קורן וניב חורש, שמילאו את התפקיד עד כה, יכהנו כמנכ"לי הקבוצה, הכוללת עוד ארבע חברות ● לדברי השניים, "אצלנו אי-אפשר להצניח מנכ"לים מבחוץ, גם אם הם מנהלים ואנשי מקצוע מצוינים"

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

ירידות בת"א; תשואות האג"ח הממשלתיות בשיא של 12 שנה

מדד ת"א 35 מאבד מערכו כ-1% ● התנודתיות החריגה בשווקים לאור המתיחות בין איראן לישראל ממשיכה, וגם בשאר העולם אי הוודאות מורגשת ● אי.בי.אי מתייחסים לזינוק באגרות החוב הממשלתיות: "ניתן לנצל את עליית התשואות להארכה הדרגתית של מח"מ התיק" ● מדד המחירים לצרכן הפתיע לרעה, והסיכויים להפחתת ריבית הולכים ומתרחקים ● לאומי: "התנודתיות תימשך, בגלל רגישות מחיר הנפט למתיחות באזור"

גיל שויד / צילום: גלובס

גיל שויד על הפרישה מתפקיד מנכ"ל צ'ק פוינט: "לא מתחרט על כלום, רוצה לבנות את המוצר הבא"

"אני גאה שצ'ק פוינט תמיד הייתה יציבה, לא הייתה שנה אחת שלא הרווחנו", כך אומר גיל שויד, מנכ"ל חברת הסייבר צ'ק פוינט ב-31 השנים האחרונות, בשיחה עם עורך ההייטק של גלובס, אסף גלעד, בכנס TECH IL של גלובס ● על השפעות המלחמה אומר שויד כי "הנזק המקומי הוא לא הבעיה, אלא הנזק שייגרם לטווח רחוק"

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בתל אביב; מדד ת"א בנקים 5 ירד בכ-1.1%

מדד ת"א 35 צלל ב-1.2% ● מדד המחירים לצרכן בישראל יפורסם הערב, מה צופים הכלכלנים? ● BDO: "המתיחות מול איראן תשפיע על שוק הנפט" ● בזכות מאזניהן החזקים, בוול סטריט צופים תשואת יתר ל"שבע המופלאות" ● וגם: 10.5 טריליון דולר - שיא בשווי הנכסים שמנהלת בלקרוק

פועלים עובדים באתר בנייה / צילום: Shutterstock

יותר ביקוש לפועלי בניין ועובדים בלתי מקצועיים, פחות למהנדסים ואקדמאים

שיעור התעסוקה עלה במרץ במקצת ועומד על 60.8%, ושיעור האבטלה הצטמצם ועומד על רמה של 3.1% ● עם זאת, ייתכן כי הגיוס הנרחב למילואים מצמצם מלאכותית את שיעור האבטלה

מטוס של חברת איזי ג'ט / צילום: מיכל רז חיימוביץ

חברת הלואו קוסט הזו רק חזרה לישראל, וכעת חוסמת הזמנת כרטיסים עד אוקטובר

חברת התעופה איזי ג'ט הודיעה כי היא משהה את הפעילות בישראל עד 21 באפריל, אך באתר החברה לא ניתן להזמין כרטיסים עד אוקטובר ● וגם: אילו חברות זרות מחדשות את הטיסות לישראל?

שיגור מיירט ה'חץ' במהלך המלחמה / צילום: דוברות משרד הביטחון

"הדבר הכי טוב שאנחנו מכירים בשוק": ההתעניינות במערכות היירוט הישראליות בשיא

ביצועי ההגנה האווירית בשבת זכו לסיקור תקשורתי באירופה, ולגלובס נודע כי בחברות הביטחוניות בישראל נרשמה התעניינות גבוהה מהרגיל בטכנולוגיות שלהן בימים האחרונים ● בגרמניה, המדינה היחידה שרכשה את חץ 3, היוו היירוטים הוכחה לכך שההשקעה הייתה נבונה. כעת עולה במדינה השאלה: "מתי כבר היא תגן עלינו?"

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יונתן בלום (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

כלכלנים מעריכים: איך תשפיע העלייה באינפלציה על הריבית?

האינפלציה הפתיע את התחזיות המוקדמות כשעלתה לשיעור של 2.7% במרץ ● הכלכלנים הבכירים מנתחים את הנתונים ומסבירים את ההשפעה הצפויה על מתווה הריבית של בנק ישראל ● חן הרצוג, כלכלן ראשי ב-BDO: "חלק משמעותי מעליית המדד נובע מהתאמה חד-פעמית של המס על סיגריות וטבק"

לאן תגיע הריבית / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מה צפוי היום במדד המחירים לצרכן בישראל?

העונתיות במספר סעיפים מושכת את מדד המחירים לצרכן כלפי מעלה, והקונצנזוס הוא לקצב אינפלציה שנתי של 2.6% ● עם זאת, הסיכונים הגאו-פוליטיים, העלייה העולמית במחירי הנפט והפיחות בשקל עלולים להחמיר את המצב אף יותר

העימות בין ישראל לאיראן העסיק את תעשיית הפייקים העולמית

המתיחות בין ישראל לאיראן משכה תשומת לב עולמית. אבל לא תמיד בגלל האמת ● המשרוקית של גלובס

נמל אשדוד / צילום: Shutterstock

ועדת האיתור הכריעה: זה המנכ"ל המיועד של נמל אשדוד

ניסן לוי, המכהן כסמנכ"ל ההון האנושי בבנק מזרחי טפחות, צפוי לקבל את תפקיד מנכ"ל נמל אשדוד ● ההמלצה של ועדת האיתור תעלה לאישור דירקטוריון הנמל בהמשך השבוע, ולאחר אישור הדירקטוריון המינוי טעון את אישור ועדת המינויים ברשות החברות

הפגנה פרו־פלסטינית בלונדון / צילום: ap, Alberto Pezzali

סקר: המלחמה בעזה שלחה יותר אירופאים להיות פרו-פלסטינים מאשר למען ישראל

סקר חדש של האוניברסיטה העברית חושף כי מחצית מהנשאלים בבריטניה, בצרפת, בגרמניה ובפולין לא שינו את עמדתם בגלל המלחמה, אבל מבין מי שכן – שיעור גדול הרבה יותר הפכו לפרו-פלסטינים ● הישראלים, מנגד, רואים רק בגרמניה "ידידה" אירופית, ברוב דחוק

האלוף במיל' ישראל זיו / צילום: גיא חמוי

"אני מודאג": ישראל זיו מנתח - מה יקרה עם רפיח והאם נתקוף באיראן?

האלוף במיל' ישראל זיו, שכיהן בעבר כראש אגף מבצעים בצה"ל, עוקב בדאגה אחרי מהלך העניינים לאחר המתקפה האיראנית נגד ישראל ● "מבחינת ישראל, יש לה את הלגיטימציה לתקוף, אבל אני חושש שזו החלטה קצת נמהרת. יש לנו שתי חזיתות פתוחות" ● ומה הוא חושב שצריך לעשות ברפיח?

לבנת מזרחי רינסקי / צילום: אילן בשור

הכירו את מנהלת המסחר שהפכה לשיאנית השכר של בתי ההשקעות

תגמולים בעלות של יותר מ־7 מיליון שקל הפכו את לבנת מזרחי רינסקי לבעלת השכר הגבוה בבתי ההשקעות המקומיים ● מי שהגיעה לאי.בי.אי לאחר מכה שספג כתוצאה מהימור פיננסי כושל של לקוחותיו, מובילה בשנים האחרונות את הצמיחה בפעילות המסחר, הוספת אלפי לקוחות והפיכתה לנדבך מרכזי ברווחים

רועי קדוש, סמנכ''ל ההשקעות בהכשרה ביטוח / צילום: שירעד שליט

הסמנכ"ל שמזהיר: "להוציא מהתיק את מניות גוגל או מיקרוסופט זו נאיביות"

רועי קדוש מהכשרה ביטוח מודה כי התמחור הגבוה בשווקים "בעייתי", וממליץ להשקיע במדדי וול סטריט במשקל שווה - כדי לנטרל את הדומיננטיות של מניות "שבע המופלאות" ● חלק מהכסף הוא מציע להשאיר כיום במזומן, כדי "לנצל הזדמנויות כשיגיעו ירידות"

תשואות קרנות הפנסיה והגמל: מעל כולם בלטו שוב המסלולים העוקבים אחר מדד ה-S&P 500 / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

החודש החזק של קרנות הפנסיה וההשתלמות: אלו הגופים המצטיינים

קרנות ההשתלמות רשמו במרץ תשואה ממוצעת של 2.3% במסלול הכללי ו-3.8% במסלול המנייתי ● אלטשולר שחם הצטיינה בכל המסלולים בחודש החולף, מור בלטה בסיכום הרבעון ● וגם: התשואות החריגות של מסלולי ה-S&P 500

רכבים מוכנים לייצוא בטורקיה, ב־2023 / צילום: Shutterstock

לא רק טורקיה: גם בסין מחלחלת לשוק אווירה אנטי־ישראלית, ואלה ההשלכות

טורקיה מאיימת להטיל "מיסי יצוא" כבדים על כל הסחורות לישראל, בנוסף למגבלות הסחר עליהן הודיעה בשבוע שעבר, ובסין מתחילה האווירה האנטי־ישראלית לחלחל לשוק ● בינתיים, שתי המדינות חולשות על כ־30% מיבוא הרכב לארץ ● כיצד יוכל הענף המקומי להתגבר?

בנק J.P. Morgan / צילום: Reuters, Nicolas Economou

ריביות גבוהות היוו מכונת מזומנים לבנקים. לא עוד

הבנקים האמריקאים ג'יי. פי מורגן, וולס פארגו וסיטיגרופ הציגו דוחות טובים מהצפוי לרבעון הראשון, אך התחזיות שלהם קדימה מופחתות ● כשריבית הפד נותרת גבוהה, ייאלצו הבנקים לשלם יותר על פיקדונות, ומנגד יעמידו פחות הלוואות