גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החברות הבינלאומיות אינן האיום הגדול ביותר על ההייטק המקומי

חברות ענק זרות שנכנסות לישראל אינן מאיימות על סטארט־אפים קטנים מקומיים, למרות תנאי השכר התחרותיים שהן מציעות לעובדיהן • הפתרון למחסור בעובדים צריך להיות יצירתי

הייטק גלובלי / אילוסטרציה: שאטרסטוק
הייטק גלובלי / אילוסטרציה: שאטרסטוק

המגזין MIT Technology Review פרסם בשבוע שעבר מאמר מקיף על נוכחותן של חברות הייטק בינלאומיות בישראל ועל האיום האפשרי שהן מהוות על אלפי הסטארט-אפים המקומיים ועל כלכלת ההייטק הישראלי. תחת הכותרת "אומת הסטארט-אפ הישראלית נמצאת תחת איום מכיוונם של ענקי הטכנולוגיה שטיפחו אותה" מתאר המאמר את סצינת השחקנים הזרים, המשמעותיים כל כך להייטק הישראלי.

יותר מ-300 חברות הייטק בינלאומיות פעילות היום בשוק הישראלי ותרמו לעיצובו כמרכז חדשנות ויזמות מוביל בעולם. אל אינטל, IBM, מיקרוסופט, סיסקו ומוטורולה - שהיו החלוצות בזירה המקומית - הצטרפו בשנים האחרונות פייסבוק, גוגל, אמזון, אפל ועוד מאות חברות אחרות, המרכיבות כיום את פסיפס ההייטק העולמי. חלקן הגיעו לכאן משום שרכשו חברת הייטק ישראלית, אחרות החליטו לפתוח כאן את משרדיהן כי זה המקום הנכון להיות בו, משתי סיבות עיקריות: יש בישראל הרבה מאוד מוחות מוכשרים המהווים נכס עבור כל חברת הייטק עתירת מחקר ופיתוח; ובנוסף, יש כאן אלפי סטארט-אפים (כ-6,000 בכל רגע נתון על פי המאמר), היכולים להוות מטרה לעסקת רכישה לכל המרבה במחיר. לכאורה, חדשות טובות לא רק עבור החברות הזרות, אלא גם, ובעיקר, עבור החברות המקומיות ועבור האלפים שעובדים בהן. אבל המאמר מעלה מספר בעיות משמעותיות, הגורמות לתמונה הוורודה הזו להיראות קצת פחות זוהרת.

מרכזי הפיתוח הבינ"ל במספרים

חברה מקומית מייצרת גם משרות חיצוניות

ראשית, המשכורות. חברות גדולות משלמות יפה: בשנים האחרונות "יפה" הפך להרבה, הרבה מאוד כסף. ברצותן למשוך אליהן אנשי פיתוח ישראלים, הן משלמות שכר גבוה מאוד, כזה שסטארט-אפים אינם מסוגלים להתחרות אתו. חלקן מציעות בונוסים עשירים ביותר, רובן מציעות סביבת עבודה עתירה בפינוקים רבים ובשנים האחרונות הן גם נעשו מאוד אגרסיביות במאמצי הגיוס שלהן - החל משלטי חוצות ענקיים ומאירי עיניים והמשך באיתור טאלנטים ופניות אישיות אליהם תוך הבטחות מפוצצות, שקשה מאוד לסטארט-אפים צעירים להתמודד איתן. תוסיפו לכך את העובדה שבהייטק הישראלי חסרים באופן קבוע כ-15 אלף איש ותקבלו תמונה לא בריאה של חוסר בכוח אדם ומאבק איתנים על עובדי ההייטק, הנשאבים באופן כוחני למדי אל מרכזי הפיתוח של החברות הבינלאומיות הפועלות כאן בארץ.

תופעה נוספת שהתפתחה בשנים האחרונות: פחות סטארט-אפים חדשים נפתחים (ירידה של 10% מאז שנת 2015) לעומת עלייה במספר המיזמים שנסגרים בגלל חוסר יכולת לגייס כספים או פשוט בגלל כישלון עסקי. על אף שלכאורה אין קשר בין תופעה זו - המשקפת גם מגמה עולמית - לבין נוכחות החברות הזרות, ברור שהלחץ התחרותי המופעל על ידי החברות הגדולות לא מוסיף בריאות למיזמים קטנים הנלחמים מדי יום את מלחמת קיומם. עוד נושא שהמאמר של MIT Technology Review נדרש אליו בהרחבה: חברות בינלאומיות הפותחות כאן מרכזי פיתוח (ולא מעסיקות עובדי שיווק, מכירות, ייצור וניהול), אינן תורמות לכלכלה הישראלית כמו חברות "שלמות". על פי מחקרים שבוצעו בישראל, חברה "שלמה" מייצרת שלוש משרות חיצוניות לחברה על כל משרה פנימית (עורכי דין, רואי חשבון, ספקים, יועצים למיניהם), בעוד שחברת "מחקר ופיתוח" מייצרת רק שליש משרה חיצונית על כל עובד.

המאמר מסיים בדוגמאות לנסיונות לתיקון המצב באמצעות הטבות שמחלקת הרשות לחדשנות לחברות ישראליות שיש להן פוטנציאל להפוך להיות חברות גדולות בפני עצמן. זהו צעד הגיוני, כי הרי ברור לכאורה שהאינטרס המובהק של ההייטק הישראלי הוא לייצר רק חברות ישראליות גדולות ושלמות, המעסיקות את מיטב הכשרונות הישראלים ומייצרות משרות רבות סביבן. למה לכאורה? כי התמונה איננה פשוטה כפי שהיא אולי מצטיירת כאן. נוכחותן של חברות בינלאומיות זרות בישראל קריטית להמשך צמיחתו של ההייטק הישראלי. נתחיל בתופעה הלא כל כך פופולרית, שהחברות האלו קונות כאן סטארט-אפים על ימין ועל שמאל.

התופעה הזו, "תרבות האקזיטים", זכתה כבר לאינספור השמצות מבלי לקחת בחשבון את העובדה הפשוטה שזהו הדלק המניע את כלכלת ההייטק הישראלית. בהינתן שלמעלה מ-90% מהמימון להייטק הישראלי מגיע ממקורות מימון פרטיים, חשוב לזכור שהמשקיעים הללו מחפשים תשואות להשקעותיהם. לפעמים התשואות האלו מגיעות מחברות "גדולות" שמגיעות לשוויים של מליארדי דולרים, אבל ברוב המקרים מדובר ברכישות הרבה יותר קטנות, של חברות שפשוט אין להן היכולת לצמוח מספיק מהר או שאין להן זכות קיום כחברות עצמאיות. בעמק הסיליקון המצב דומה וכך גם במרכזי חדשנות ויזמות אחרים מסביב לעולם. ההמשכיות הזו של כלכלת ההייטק חיונית לעצם קיומו של ההייטק הישראלי וחשוב לקחת זאת בחשבון כשמנסים להגביל את יכולתן של החברות הזרות לרכוש כאן חברות קטנות.

פתרונות יצירתיים עדיפים על מגבלות

נקודה נוספת שחשוב לזכור: התחרות הקשה הזו על הטאלנט ועל השכר איננה ייחודית להייטק הישראלי. היא מתקיימת במלוא עוזה גם בעמק הסיליקון, בניו יורק, בברלין ובלונדון. ובכל מקום אחר בו יש ריכוז של כישרונות אנושיים ויזמות. המחסור בכוח אדם מתאים הוא בעיה עולמית, והדרך להתמודד איתו איננה בהטלת מגבלות על חברות זרות אלא במציאת דרכים יצירתיות להכשרה מהירה של אלפי אנשי פיתוח בהייטק הישראלי. בעמק הסיליקון, מספרם של עובדי פיתוח שלא עברו הכשרה אקדמית אבל כן עברו קורסים מזורזים בפיתוח תוכנה ובמקצועות רלונטיים אחרים, עלה בשנים האחרונות באופן דרמטי. בחברות לא מעטות מספרם עולה על האקדמאים שהקדישו שנים ארוכות וכסף רב כדי לרכוש מקצוע שיכשירם לעבוד בהייטק. בישראל אנחנו עדיין מעדיפים לגייס את בעלי הניסיון מיחידת 8200 שגם רכשו תואר אקדמי, אבל המגמה העולמית של הכשרה מואצת לא תפסח על ההייטק המקומי והיא יכולה להיות חלק מהפתרון.

וכמובן, הפתרון אמיתי, ארוך הטווח אך הנכון, זה שיספק את תיאבונן של חברות ההייטק הגדולות וגם ישאיר מרחב לסטארט-אפים הקטנים, הוא שילובן של האוכלוסיות המודרות עדיין מההייטק הישראלי. שילובן של הרבה יותר נשים, הרבה יותר ערבים, חרדים ותושבי הפריפריה בהייטק המקומי יכול לתת פתרון לאלפי המשרות המתחרות כרגע על מאגר מצומצם מדי של הון אנושי מתאים. הפתרון הזה יתרום באופן ישיר לכלכלה הישראלית ובאותה הזדמנות יטפל בחלק משמעותי מה"איום" לכאורה של החברות הזרות על ההייטק המקומי.

עד אז, עד שזה יקרה, מוטב לנו לחשוק שפתיים ולקבל בנימוס המתחייב את ענקיות ההייטק העולמי, כי נוכחותן כאן חשובה בהרבה מהאיום שהן מסמנות לנו. חשוב שנמשיך לקבל אותן בסבר פנים יפות, לארח אותן במקומותינו, לסייע להן במאמציהן להשתלב בסצינה המקומית ומדי פעם להריע להן על עוד רכש מוצלח של חברת הייטק ישראלית, גם אם הן גייסו כמה עשרות מהנדסים באמצעות משכורות מעלפות ופינוקים שרק הן יכולות להרשות לעצמן. 

יזהר שי הוא שותף מנהל בקיינן פרטנרס ישראל

עוד כתבות

בעולם מתפעלים מישראל: "הראתה שהיא יכולה לתקוף מתי שהיא רוצה"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: בוושינגטון פוסט מתפעלים מהמתקפה שמיוחסת לישראל באיראן, ובאיראן מנסים להקטין את האפקט שלה וגם: אייפ"ק פותח בקמפיין נגד פוליטיקאים אנטי-ישראלים בבחירות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם 

טסלה מודל S ''פלייד'' / צילום: יח''צ

מניה בשפל ושלל צרות: מה צפוי בדוחות הענקית "שנתקעה מאחור"

טסלה, שצפויה להציג את תוצאותיה הכספיות הערב, איבדה כ-40% ממחיר המניה שלה מתחילת השנה ● האנליסטים בוול סטריט חוזים כי החברה תציג ירידה בהכנסות ברבעון הנוכחי לאחר שורה של חדשות רעות

עלי חמינאי נפגש עם משפחות הבכירים שחוסלו בסוריה, אפריל 2024 / צילום: ap, Office of the Iranian Supreme Leader

החישוב הגרעיני של איראן נעשה כעת מסוכן יותר

המנהיג העליון חמינאי בוודאי תוהה אם מצבה של הרפובליקה האסלאמית היה טוב יותר לו כבר היה ברשותה נשק גרעיני ● המערב אינו צריך להמעיט בצורך של חמינאי להשאיר מורשת מפוארת

גילון בק, ריצ'רד פרנסיס, אייל פסו / צילום: תמר מצפי, אלעד מלכה, Gauzy

בדרך לנאסד"ק: הישראלית שמאמינה שהשוק הזה יגיע ל-124 מיליארד דולר ב-2028

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך הסופ"ש ● גאוזי, יצרנית הזכוכית החכמה מתל אביב בדרך לנאסד"ק ● טבע משנה את אופן דיווח התוצאות שלה על בסיס גיאוגרפי ● וסנסטאר, חברת הפורטפוליו של קרן פימי הציגה תוצאות חלשות לרבעון

הבורסה בוול סטריט / צילום: Unsplash, Ahmer Kalam

מגמה ירוקה בוול סטריט; מניות השבבים קופצות

הנאסד"ק קופץ ב-1.5% ● אירופה ננעלה במגמה חיובית ● נעילה מעורבת באסיה, מדד ההנג סנג זינק בכ-1.9% ● הנפט נסחר בירידות ● הביטקוין עומד על כ-66.27 אלף דולר למטבע ● מחיר הזהב נחלש בכ-1% ● הערב אחרי נעילת המסחר בוול סטריט יפורסמו דוחות טסלה

מפגינים פרו פלסטינים באוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Lev Radin

ההפגנות הפרו-פלסטיניות באוניברסיטאות העלית בארה"ב צוברות תאוצה

כניסתו של פרופסור שי דוידאי, ישראלי המרצה באוניברסיטת קולומביה, נחסמה ● עשרות נעצרו באוניברסיטת ייל לאחר שהקימו מחנה אוהלים בקריאה לשחרור עזה

פרופ' יוג'ין קנדל / צילום: מיכה לובטון

הוא היה אחד האנשים הקרובים לנתניהו, היום הוא חושף: "לא הייתי מחזיק במשרד שלו חודש"

יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה לשעבר, יוג'ין קנדל, בטוח: "אם ישראל לא תשנה כיוון בהקדם, הכלכלה תקרוס, והמדינה עמה" ● לדבריו, כדי שנבואת הזעם לא תתממש צריך להקים ממשלה שתנהל סיכונים לטווח הארוך בכל תחומי חיינו ● הוא לא פוסל אפשרות להיות שר האוצר הבא, אבל "לא כזה שתפקידו העיקרי הוא לחלק הטבות" ● האזינו

ראש אמ''ן אהרון חליווה

מבריק ויהיר, כריזמטי ונהנתן: הכירו את אהרון חליוה, האלוף השנוי במחלוקת שפרש היום

מבריק, כריזמטי, האיש הכי מקושר במטכ"ל, רוקסטאר, ומנגד נהנתן, יהיר ויש שיאמרו בוטה • ראש אמ"ן, שהודיע היום על פרישה מצה"ל, מיהר לקחת אחריות על הכישלון, אבל מאז, עלו עוד ועוד סימני שאלה סביב התנהלותו ● נראה שגם הוא - שיודע להתנהל מול התקשורת "אפילו יותר מדובר צה"ל" - לא צפה את עוצמות המתקפה ולא מפסיק למשוך אליו אש

צילום: Eduardo Munoz Alvarez (AP) (עיבוד תמונה)

הטעויות הנפוצות שמשקיעים עושים בהשקעה באג"ח ממשלתיות

בוול סטריט ג'ורנל מרחיבים על הטעויות הנפוצות של משקיעים באיגרות חוב ממשלתיות ● להערכתם, הטעות הנפוצה ביותר היא בהשקעה בקרנות אג"חיות שנסחרות בתנודתיות ● במקביל הם מסבירים כי כיום, תשואות האג"ח הממשלתיות קצרות הטווח אטרקטיביות יותר מאשר ארוכות הטווח

צילומים: יריב כ''ץ (ידיעות אחרונות), יח''צ, shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המילון העכשווי של ענף השיווק, הפרסום והמדיה

גלובס מציג את המושגים, האנשים, הרשתות והחברות שמסעירים בעת הנוכחית את אנשי השיווק, הפרסום והמדיה ● מהאחים אמיר והשרים ניר ברקת ושלמה קרעי, דרך האיום הסיני משיין, ועד רשתות המזון שעשו עלייה והבינה המלאכותית שכולם מתאמצים לייצר איתה מציאות חדשה

דיזנגוף סנטר / צילום: גיא חמוי

מעל 3 מיליון שקל בדקה: זינוק בהוצאות בכרטיסי אשראי לעומת ערב פסח אשתקד

לפי נתוני חברת שב"א, בין השעות 8:00-14:00 הוציאו הישראלים סכום של 735 מיליון שקל • מדובר בזינוק של 14% בהוצאות בכרטיסי אשראי לעומת ערב פסח אשתקד • בשנה שעברה בשעות אלו נרשמו הוצאות בכרטיסי אשראי בסכום כולל של 645 מיליון שקל • ומה הייתה הדקה העמוסה ביותר היום?

לוטרה. דגי בריכות הנוי חוסלו כמעט לחלוטין / צילום: Shutterstock

קרבות על טריטוריה, פלישות וחיסולים: משפחות הפשע של סינגפור הן בכלל לוטרות

הסגרים שהונהגו בקורונה נתנו לבעלי חיים רבים הזדמנות להשתלט על שטחים אורבניים ● בתום המגפה הם נדחקו בחזרה לשיפולי הערים, אבל לא הלוטרות בסינגפור: אלה עושות שם שמות אפילו על חשבון קרוקודילים

שלומי ויוסי אמיר / צילום: יח''צ, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כאב הראש החדש של האחים אמיר בשופרסל

‎בבקשה לתובענה ייצוגית, נטען כי האחים אמיר ביקשו לרכוש את השליטה בשופרסל באופן שיפטור אותם מלשלם לציבור את מלא פרמיית השליטה, כדי לא להיקלע לתחרות על השליטה בחברה ● התובעים מעריכים את הנזק בסכום הנע בין 232-146 מיליון שקלים

חופית באטה, חוקרת בינה מלאכותית ב-AI21 / צילום: יונתן בלום

היא התגייסה ליחידת מודיעין, צוללת עם כרישים ועובדת בתחום הכי חם בעולם

היא שובצה במודיעין אך התעקשה להתגייס לקרבי, שימשה אלגוריתמאית במובילאיי ויש לה תואר במתמטיקה ● כיום חופית באטה היא חוקרת ב-AI21 Labs, שנתמכת בידי ענקיות הטכנולוגיה ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: Shutterstock

להפסיק לרוץ על הגלגל. מה יקרה לכם אם תרוויחו פחות

המעבר למשרה עם משכורת נמוכה יותר, כרוך בדרך-כלל בקיצוץ בהוצאות ● יחד עם זאת, הוא עשוי להגיע עם עלייה ניכרת בזמן הפנוי ובאיזון בין העבודה והחיים

סקטור השבבים יורד / צילום: Shutterstock

אנבידיה יורדת למקום החמישי בשווי שוק: מה עובר על הסקטור הלוהט בוול סטריט?

ביום אחד איבדה החברה הלוהטת של וול סטריט 10% מערכה, והיא רק דוגמה לסגמנט השלילי שאפיין את שוק השבבים כולו ● אנליסטים מנתחים את הסיבות: מנתוני מאקרו בעייתיים שמכבידים על השוק כולו ועד ל"תיקון" בתחום, שנהנה מפריחה משמעותית בשנה האחרונה

קרית שמונה / צילום: אייל מרגולין

בערב החג: רצף אזעקות בגליל העליון והמערבי

מוקדם יותר: מטרה אווירית יורטה באזור קריית שמונה ● יותר מחצי שנה אחרי 7 באוקטובר - ראש אמ"ן חליוה פורש מצה"ל • "לעד אשא איתי את הכאב האיום של המלחמה", כתב לרמטכ"ל • אלוף פיקוד מרכז יסיים את תפקידו בקיץ ● צה"ל פתח במבצע סיכול במסדרון החיץ ברצועה: מחבלים חוסלו, תשתיות טרור אותרו והושמדו • דיווח בניו יורק טיימס: ישראל תכננה מתקפה גדולה יותר נגד איראן, גם בטהראן - אך היא נבלמה ברגע האחרון ● כל העדכונים

טסלה 3 / צילום: יח''צ

טסלה מורידה את מחירי הדגמים בישראל. כמה הם יעלו?

כחלק ממהלך גלובלי של החברה, שהחל בסוף השבוע בארצות הברית, טסלה מוזילה את המחירים של דגמי טסלה 3 וטסלה S ● במקביל, סימנים ראשונים לכך שהקיצוץ הגלובלי בכוח האדם עליו הכריזה טסלה החודש, מגיע גם לישראל

רס''ן דור זימל ז''ל / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: מת מפצעיו רס"ן במיל' דור זימל, שנפצע מכטב"ם הנפץ בצפון

דור זימל שנפצע אנושות מהתפוצצות הכטב"ם בערב אל-עראמשה מת מפצעיו ● ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס למבוי הסתום בסוגית העסקה לשחרור חטופים ● השר בני גנץ תקף את השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר והתייחס בדבריו לציוץ שלו שלשום ● חיל האוויר תקף יעדי טרור של חיזבאללה, מחבל חוסל ומבנים צבאיים הושמדו ● הקונגרס אישר חבילת סיוע של מיליארדי דולרים לישראל, גלנט בירך ● עדכונים שוטפים

במשרד המשפטים סבורים כי התיקון יעודד הגשה של תובענות ייצוגיות ראויות / אילוסטרציה: Shutterstock, Morakot Kawinchan

הסוף למסחרה? משרד המשפטים מקדם חוק שמבקש לטלטל את מוסד התובענות הייצוגיות

ברקע הסערה הציבורית בנוגע לתובענות ייצוגיות, משרד המשפטים הפיץ תזכיר חוק בנושא ● בתזכיר מוצע להגביל את מספר התובענות הייצוגיות שיכול אדם להגיש בשנה, לקבוע תקרות ברורות לגמול ושכר הטרחה, וגם לאפשר לשופטים לפסוק הוצאות משפט אישיות לחובתם של עורכי הדין במקרים של תביעות סרק