מחול השדים שמתחולל בימים האחרונים סביב יו"ר לשכת עורכי הדין, עו"ד אפי נוה, הוא עוד שיא שלילי בשנה רעה שממילא עוברת על נוה, גם ברמה האישית וגם ברמה הציבורית - והדבר המדאיג מבחינתו של נוה הוא שיכול להיות שהרע באמת עוד לפניו.

עד הימים האחרונים, נוה ואוהדיו הרבים היו משוכנעים שהוא ישרוד את העמדתו לדין פלילי בפרשת הברחת הגבולות ויוכל להמשיך לכהן כיו"ר לשכת עורכי הדין למרות העמדתו לדין פלילי. בדומה למקרים אחרים שאנחנו מכירים של אנשי ציבור אחרים שחשודים בפלילים, במקום לקחת אחריות על מעשיו, כיאה למנהיג של ציבור גדול שאמור לשמש דוגמה - נוה יצא במסע תקשורתי שמטרתו להמעיט מחומרת המעשים עד כדי ביטול מוחלט שלהם.

הוא אומנם הודה כי סייע לזוגתו לצאת ולהיכנס מהארץ ללא אישור, אך טען כי מדובר במקרה פעוט וחסר חשיבות. נוה גם יצא במתקפה חסרת תקדים על פרקליט המדינה, עו"ד שי ניצןבראיון לעמרי אסנהיים ב"עובדה" נוה האשים את ניצן כי הוא הגיש את כתב האישום נגדו בפרשת הברחת הגבולות כדי למנוע מנוה להמשיך לכהן כראש לשכת עורכי הדין, מחשש שנוה עלול למנוע את מינויו של ניצן לשופט בבית המשפט העליון.

אז נכון, נוה הוא בסופו של דבר פוליטיקאי, ובפוליטיקה יש כידוע גם הרבה לכלוך. אבל מה שנראה פעם כהתנהלות כוחנית, נראה היום, לפי החשד, כהתנהגות שעברה את הגבול.

המשורר נתן אלתרמן הזהיר פעם מפני זלזול של הציבור ממקרים שהם לכאורה פעוטי-ערך. אלתרמן כתב: "גַּם בִּקְטַנּוֹת חוֹבָה לִנְגֹעַ לִפְרָקִים. וְאַל נֹאמַר שֶׁהַמִּקְרֶה הוּא מִיקְרוֹסְקופִּי... בַּמִיקְרוֹסְקוֹפּ, אַחַי, נִגְלִים הַחַיְדַּקִּים". ("מקרה פעוט", דבר, 17 באוגוסט 1945). וכשהחיידקים מתפשטים, לעתים זה כבר מאוחר מדי מכדי למנוע את התפרצות המחלה.

ולמרות הכול, יש לקוות שהשמועות והחשדות האחרונים בעניינו של נוה יתבררו כלא נכונים. כי אם הם יתבררו כנכונים, אמון הציבור במערכת המשפט והחוק שממילא נמצא בשפל, יגיע לשפל חדש.

*** חזקת החפות: ההליך המשפטי הפלילי נגד עו"ד אפי נוה עודנו בעיצומו. נוה לא הורשע בכל עבירה, ועל כן הוא זכאי ליהנות מחזקת החפות.