גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"תמיד היו הצעות הזויות, אבל בעידן נוה הוועדה הפכה לשוק"

הוועדה לבחירת שופטים ידעה תמיד מאבקים יצריים בין חבריה - הפוליטיקאים, השופטים ונציגי הלשכה ● שרת המשפטים לשעבר, ח"כ ציפי לבני, ובכירים נוספים שכיהנו בעבר בוועדה מבהירים ש"דילים"תמיד נרקמו מאחורי הקלעים, וכי "ברקע היו גם מועמדים שהיה ברור שהם מופיעים ברשימה בעיקר בגלל שיש להם קשרים לגורמים פוליטיים"

הוועדה לבחירת שופטים. / צילום: רפי קוץ
הוועדה לבחירת שופטים. / צילום: רפי קוץ

"אפי נוה לא אהב את מי שכיהנה מטעם לשכת עורכי-הדין עד תקופתו בוועדה לבחירת שופטים. מדובר באישה מדהימה ועצמאית שלא הייתה מוכנה לקבל הוראות - לא ממנו ולא מאף אחד אחר. לכן, הוא פעל להחליף אותה והביא את במקומה נציגה שנאמנותה הייתה נתונה בעיקר לו" - כך אמר ל"גלובס" חבר בכיר לשעבר בוועדה לבחירת שופטים בעקבות פרשת נוה.

הליך בחירת השופטים בישראל, שלפי החשד הושחת באמצעות מעשיו של נוה בשני מקרים לפחות, אופיין מאז ומעולם באינטריגות בין חברי הוועדה. בוועדה לבחירת שופטים - שבה תשעה חברים: שני שרים, שני ח"כים, שלושה שופטי עליון ושני נציגים של לשכת עוה"ד - ידעו לאורך השנים מאבקים קשים סביב שאלת מינוי השופטים, בייחוד בכל הנוגע לשופטי העליון. מאז תוקן החוק ב-2008 ונקבע כי על-מנת למנות שופטים לעליון ברוב של 7 - החריפו המאבקים אף יותר.

אם פעם נהוג היה לומר כי שלושת שופטי העליון בוועדה נהנו מרוב מובנה בה בשל חבירתם האוטומטית של שני נציגי הלשכה אליהם, הרי שמאז כניסתו של נוה לתפקיד יו"ר הלשכה (תפקיד ממנו התפטר לאחרונה בעקבות החשדות נגדו) והברית שרקם עם שרת המשפטים, איילת שקד, השתנו יחסי הכוחות. נציגי הלשכה הצטרפו ל"מחנה הפוליטיקאים" בוועדה באופן שהקנה יתרון ברור למועמדים שבהם חפצים שקד ונוה.

על-מנת להתחקות אחר עבודתה של הוועדה והתנהלותה מאחורי הקלעים, ניסה "גלובס" לשוחח עם חברים שכיהנו בוועדה לאורך השנים. מרבית הפוליטיקאים, כמו גם חלק מעורכי-הדין שהיו חברים בוועדה, שבימים כתיקונם ששים לדבר על כל נושא - מילאו פיהם מים. מי שכן היו מוכנים לדבר, סיפקו הצצה נדירה למתרחש מאחורי הקלעים של אחד מהגופים המשפיעים ביותר בישראל.

מאזן הכוחות בוועדה

"זה הפך לשוק"

ישראל היא בין המדינות הדמוקרטיות היחידות בעולם המערבי שבהן ממנים שופטים באמצעות ועדה. ברוב המדינות הדמוקרטיות מינוי השופטים נעשה על-ידי בחירה ישירה (ארה"ב) או באמצעותם של נבחרי הציבור. זאת ועוד, בניגוד לרובן המוחלט של המדינות המערביות - הפרוטוקולים של דיוני הוועדה בישראל חסויים לציבור.

החבר הבכיר לשעבר בוועדה ששוחח עם "גלובס", מספק גם הצצה לאופן שבו היו מתנהלים הדיונים בוועדה. "בתקופתי כל דיון היה מתחיל בכך ששר המשפטים (יו"ר הוועדה) היה שואל אם מישהו מחברי הוועדה מכיר מישהו מהמועמדים לגביהם הולכים לדון היום, וכל אחד מהחברים היא צריך להצהיר על קשרים אישיים עם המועמדים", הוא סיפר. "בתקופתי הוועדה נוהלה ביד רמה. קלה כחמורה. אני לא חושב שככה מתנהלת הוועדה כיום. לפחות מאיך שזה נראה מבחוץ, זה הפך להיות שוק. לוועדה הזאת צריך לשלוח ח"כים בכירים בלבד, וחובה להקפיד שאחד מהם יהיה מהאופוזיציה, מה שלא קרה, לראשונה מזה עשרות שנים, בתקופת שרת המשפטים, איילת שקד".

החבר לשעבר בוועדה התייחס גם על הלחצים המופעלים על חבריה. לדבריו, "תמיד יש פניות לחברי הוועדה 'תמנה את זה, אל תמנה את זו'. אחר-כך בתור חבר ועדה אתה בוחן את הפניות שקיבלת אל מול ההמלצות. אי אפשר להכחיש ולטעון שאין בוועדה 'דילים'. עם זאת, צריך לדאוג שאלה תמיד יבוססו על הבסיס האיכותי-מקצועי.

"למשל, זה לגיטימי להעדיף מועמד שנמצא ברשימות המועמדים זמן רב על-פני מועמדים שרק נכנסו לרשימה, וזה גם לגיטימי להקשיב לנשיאת העליון, אם היא אומרת כמו שקרה לא פעם 'המועמד הזה הוא עילוי משפטי, אני מאוד רוצה שימונה'".

לדעת הגורם הבכיר, פרשת נוה מחזקת את הצורך לערוך פוליגרף לכל המועמדים לשפיטה. "היה פעם רעיון כזה, אבל נשיאת העליון דאז מאוד לא אהבה אותו. כנראה שאין ברירה וצריך להכריח את המועמדים לעבור פוליגרף שבו יספרו גם על קשריהם, ככל שקיימים כאלה, לחברי הוועדה", אמר הגורם.

ביחס לשופטת שעל-פי החשד מונתה תמורת שוחד מיני, אמר הגורם: "הסתכלתי על קורות החיים שלה. הקידום שלה היה מאוד מהיר, וזה נראה מאוד מוזר. הייתה יומיים במכללה, וכבר שופטת שלום. זה מעלה תהיות רציניות".

מועמדים מקושרים

ח"כ ציפי לבני, יו"ר מפלגת "התנועה", שכיהנה בעבר כיו"ר הוועדה כשרת המשפטים, סיפרה ל"גלובס" כי "היו לא מעט מקרים שבהם פוליטיקאים שונים הגיעו לוועדה עם אותו שם, ובמקרה או שלא במקרה היה מדובר באדם שההקשרים הפוליטיים שלו ברורים לגמרי. אלו היו ההחלטות הקלות מבחינתי".

לדבריה, "היו הרבה מאוד מועמדים ראויים, שכולנו כחברי ועדה היינו יכולים להסכים עליהם, אבל ברקע היו גם מועמדים שהיה ברור שהם מופיעים ברשימה בעיקר בגלל שיש להם קשרים לגורמים פוליטיים כאלה ואחרים. לרוב הקשרים האלה היו ידועים, ולכן לא הייתה בעיה לזהות את הבעייתיות".

"הצעות הזויות"

עו"ד רחל בן-ארי, נציגת לשכת עוה"ד בוועדה לבחירת שופטים בשנים 2008-2014, ומייסדת משרד עורכי-הדין הוותיק מחיפה בן-ארי-פריש-סבן, סיפרה ל"גלובס" כי גם היא הייתה חשופה לניסיונות, שברובם לא צלחו, למינויים לא ראויים.

"נתקלתי בכל מיני הצעות הזויות וניסיונות להכניס אנשים שלא עברו את הקורס (שעוברים המועמדים לשפיטה בתחילת תהליך המינוי, מ' ב'). רוב הניסיונות, אך לא כולם, לא צלחו. היו כל מיני ניסיונות שדי היה ברור שמה שעומד מאחוריהם זה סוג של פוליטיקה אחרת. לפעמים זה היה על השולחן ולפעמים פחות".

עוד אמרה בן-ארי: "היו גם דיבורים גלויים על העדפות של מועמדים שמשתייכים לסקטורים מסוימים. למשל, למי יש כיפה, מי משתייך לארגון שמאל וכו'". בן-ארי אף סיפרה על כך שמדי פעם נעשו אליה פניות אישיות לשקול את קידומו של מועמד כזה או אחר, אך לדבריה, אין לראות בכך עניין חריג. "ככל שהיו פניות אישיות שהן לא לעניין, אז זה נכנס לי מאוזן אחת ויצא מהשנייה", אמרה.

בן-ארי ביקשה להדגיש כי המקרים האמורים היו "בשוליים שבשוליים". לדעתה, ככלל, הליך בחירת השופטים הוא הליך המתנהל על-פי אמות מידה קפדניות הראויות לשבח. לדבריה, "חשוב לזכור שבסך-הכל מדובר בתהליך מקצועי ורציני, למרות שברור שתמיד יש כיצד לשפר".

בן-ארי חשפה גם טפח מהתנהלות חברי הוועדה מחוץ לאולם הדיונים. "ברור שיש הרבה מאוד דיונים בין חברי הוועדה בינם לבין עצמם, אמרה "לא מגיעים לישיבה שעורכת שעתיים וממנים 25 שופטים. הישיבה של הוועדה היא רק סיום התהליך, שמתחיל חודשים ושנים קודם בבניית התיקים ואיסוף המידע".

עוד ציינה בן-ארי בהקשר זה כי "בסוף מגיעים למצב של רשימת מועמדים יחסית ארוכה שמתפרסמת כנגד מספר מועט מאוד של תקנים. לכן, יש הרבה דיבורים בין חברי הוועדה, כפי שצריך להיות. לקרוא לדיבורים האלה 'דיל' זה ניסיון לשוות לזה איזה משהו נגטיבי, וזו ראייה לא נכונה. אם אתה שוקל שיקולים עניינים ומנסה לשכנע ולהשתכנע - זה תהליך ראוי נכון. ככה זה בכל צוות וארגון".

עם זאת, הבהירה בן-ארי, כי גם לדיונים שמאחורי הקלעים, לדעתה, צריך להיות גבול מוגדר. "ברור שהעמדת תנאים כמו 'אם תצביע ל-X, אז אני אצביע ל-Y', כשאני בכלל לא חושבת ש-X מתאים - זה עניין לא ראוי. מי שבוחר שופטים לא עושה את מלאכתו נאמנה אם הוא מקריב את היושרה המקצועית שלו למען דבר אחר".

לדברי בן-ארי, בתקופתה, למרות דיווחים באמצעי התקשורת, לא הונהגו בריתות מוחלטות בין חברי הוועדה. "בריתות אוטומטיות זה דבר חמור ופסול. זו פגיעה בשיקול הדעת, והפרה של החובה הבסיסית שלשמה נבחר חבר הוועדה. בוועדות שאני הייתי, לא ראיתי בריתות אוטומטיות. למרות מה שאמרו בתקשורת, ראיתי גם שופטי עליון שלא מצביעים תמיד פה אחד וגם נציגי הלשכה לא תמיד ראו עין בעין. לא היה דבר כזה רוב חוסם".

איזון עדין

ביחס לחשדות הנבדקים, שלפיהם גם בטרם מונה נוה לתפקיד חבר בוועדה לבחירת שופטים הוא "שלט מרחוק" בדיוני הוועדה, אמרה בן-ארי כי בתקופתה כחברת ועדה הדבר לא היה כך. "אם הנציגים של הלשכה בוועדה לא עצמאיים זה מצער מאוד. מעולם לא התערב לי ראש לשכה בשיקול דעת. מעולם לא הרים אליי ראש לשכה טלפון ואמר לי מה הוא רוצה. אני זו שתמיד דיברה עם חברי הוועדה, ומעולם ראש הלשכה לא נטל בכך חלק. שיקול הדעת שלי היה עצמאי לחלוטין".

עוד הוסיפה: "הייתי שש שנים בוועדה, גם תחת שר המשפטים לשעבר, יעקב נאמן המנוח, וגם תחת שרת המשפטים לשעבר לבני. באותן שנים היו חברים בוועדה גם הח"כים דודו רותם ז"ל ואורי אריאל והשופטת דורית ביניש - אלה לא היו הרכבים קלים בכלל, אבל לעולם לא עלה אצלי החשד שמישהו מהחברים שוקל שיקולים לא נקיים. אז נכון, הייתה גם פוליטיקה, אבל בדרך כלל היה מתח עדין ואיזון עדין".

בכל הנוגע לעובדה כי הפרוטוקולים של דיוני הוועדה חסויים לעיון הציבור, ציינה בן-ארי כי כל מצב אחר היה משבש את התנהלותה התקינה של הוועדה. לדבריה, "אם כל הדיונים היו פתוחים לציבור, והיה ניתן לדעת מה אומרים חברי הוועדה על המועמדים השונים, התהליך היה מוכתם. כשאתה מדבר על אנשים ועל מידת ההתאמה שלהם לתפקיד שיפוטי, נאמרים גם דברים פחות נעימים. אם אנחנו רוצים שיתנהל דיון אמיתי וכן ולא דיבור שרק מכוון לאמצעי התקשורת, אין לנו ברירה אלא להשאיר את הדיונים חסויים.

"בוא לא נשכח שמדובר על פוליטיקאים, ולצערנו חלקם, כמו גם נציגי הלשכה, לא תמיד עומדים בסטנדרט של האחריות הציבורית המצופה מהם ושוקלים שיקולים תקשורתיים ופחות ענייניים. בוא נזכור גם ששרת המשפטים מדברת על השיקולים שלה בר' גלי, ואפילו מתגאה בהם. מי צריך פרוטוקול כשהדברים כבר מזמן לא נשאר בחדרי חדרים".

"'דילים' בוועדה הם דבר בלתי נמנע"

פרופ' יואב דותן, לשעבר דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומומחה למשפט ציבורי, סבור שלא קיימת שיטה עדיפה מזו הנהוגה כיום לבחירת שופטים. "אני לא מכיר שום מדינה שבה ההשפעה הפוליטית הפוטנציאלית קטנה יותר מאשר בישראל. השיטה אצלנו באופן מובהק היא פחות פוליטית. במדינות אחרות שופטים נבחרים כמו פוליטיקאים או על-ידי שר המשפטים. יוצא, שהכוח של הפוליטיקאים בבחירת השופטים בישראל קטן משמעותית ביחס לשיטות אחרות", ציין דותן.

גם ביחס לאפשרות שמועלית מידי פעם לקיים שימוע למועמדים לשפיטה, סבור דותן כי הדבר לא ישיא תועלת כלשהי. "שימוע פומבי יהפוך את כל העסק הזה של בחירת שופטים לעניין מקוטב פוליטית", אמר דותן.

דותן טען גם כי אין לראות פסול בבריתות וב"דילים" המאפיינים את התנהלות הוועדה לבחירת שופטים. לדבריו, "'דילים' זה דבר שהוא כמעט בלתי נמנע - כשהשקפות שונות ומועמדים שונים מתכנסים אל תוך גוף קולקטיבי, אי-אפשר שלא יהיו 'דילים'. זה לא קשור לאופי הפוליטי של השחקנים". עוד הוסיף דותן בהקשר זה: "לא נראה לי ששיטה אחרת תגרום לזה שיהיו פחות 'דילים' או פחות פוליטיקה. גם אם הכנסת או ועדת הכנסת היו בוחרות את השופטים - זה לא היה מונע את ה'דילים' והבריתות".

הפתרון, מבחינת דותן, הוא בהבניית סטנדרט התנהגות ראוי לחברי הוועדה. לדבריו, "צריך לבנות מנגנונים יותר טובים להצהרות על ניגוד עניינים. צריך לאלץ את חברי הוועדה להתנהל תחת כללים אתיים נוקשים יותר".

חזקת החפות: חקירת המשטרה בעניין זה נמצאת בראשיתה. יודגש כי כל המעורבים בה ובהם אפי נוה הם בחזקת חשודים וזכאים ליהנות מחזקת החפות.

עוד כתבות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

מנות במחתרת התאילנדית / צילום: דניה ויינר

אחת המסעדות התאילנדיות הטובות בישראל מסתתרת בכלל בחצר של בית

עגלת קפה שמגישה מאפה פיסטוק נדיר, מרכז הוליסטי שגם הציניקנים יתמסרו לו, מיזם אמנות נשי ומסעדה שאפשר למצוא בה בננה לוטי משובחת ● יום בפרדס חנה כרכור

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

דובר צה"ל: בכיר בחמאס חוסל בביה"ח שיפא

נזק נגרם לחצר בית בשלומי אחרי רצף אזעקות בגליל המערבי • דיווח: ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק, 2 נפצעו • בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה • מוקדם יותר: פצוע בינוני בפיגוע ירי בכביש 90 מצפון ליריחו • עדכונים שוטפים

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

הפגנה הקוראת לשוויון בנטל. בלי נתונים מסולפים / צילום: שב״פ sha_b_p@

אותה אוזלת היד מאפשרת למגזר גדול לא לשאת בנטל וחונקת אותנו בפקקים

משבר הגיוס הוא משבר המטרו: שניהם יחד הוא אותו כישלון תשתיות ענק, של התחבורה המקרטעת פה ושל יסודות המדינה המתפוררים אחרי 76 שנותיה ● הסטטוס קוו מת. הגיע הזמן להיפרד מפתרונות הישראבלוף

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

המומחה שמסביר: למה החליטו בעולם שרפיח היא הקו האדום

פלישת צה"ל לרפיח, בין המעוזים האחרונים של חמאס בעזה, עומדת בלב הדיון על עתיד המלחמה ● "העיר הפכה לסמל של המצוקה הפלסטינית והפליטות בעיני העולם", אומר ד"ר הראל חורב, מומחה לחברה הפלסטינית ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע ישראל טועה בהתנהלותה ברפיח, מתייחס לפלונטר מול ארה"ב ומסביר מדוע חמאס ממשיך לסרב לעסקת חטופים