גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בין נוה לגרסטל: שיעור לשופטים, חוקרים ותקשורת

בשבוע שבו מתפוצצת במלוא עוזה פרשה משפטית אחת, נסגרת בקול ענות חלושה פרשה אחרת ● אולי כדאי שניישם כמה לקחים מסגירת התיק בפרשת השופטת גרסטל, שהוגדרה בזמנו כ"פרשת השחיתות החמורה ביותר בתולדות מערכת המשפט", כבר בחקירה הנוכחית נגד יו"ר לשכת עוה"ד אפי נוה ● פרשנות

ניצן וגרסטל/ צילום: תמר מצפי
ניצן וגרסטל/ צילום: תמר מצפי

1. שי ניצן - האיש במרכז בעל כורחו

ידיו של פרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן, הן תמיד עמוסות בעבודה, אבל בזמן האחרון הן עמוסות בעבודה לעייפה. ניצן מתמודד עם שורה של תיקי חקירה מורכבים, וכמעט חסרי תקדים ככול שמדובר בזהות החשודים והנאשמים, שצריך לקבל בהן החלטות הרות גורל.

התיקים החשובים מכולם הם כמובן אלה של ראש הממשלה, בנימין נתניהו. ניצן הוא החבר השני הכי בכיר, אחרי היועמ"ש, אביחי מנדלבליט, בצוות שיושב ומנתח את תוצרי חקירות נתניהו בדרכו להכרעה האם לזמן את נתניהו לשימוע לפני העמדה לדין פלילי בתיקים 1000, 2000 ו-4000. הצוות יושב שלוש פעמים בשבוע במשך רוב שעות היום. רק המשימה הזאת יכולה הייתה לפרנס משרה מלאה של משפטן בכיר.

מרגע שהיועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, פסל את עצמו מלעסוק בתיקי יו"ר לשכת עורכי הדין, אפי נוה, בשל הידידות ביניהם, ניצן הוא האיש שגם ניהול-העל של התיקים הללו מונח על כתפיו.

ניצן מתנהל כאן בטריטוריה לא מוכרת לו. הוא מתמודד לא רק עם חקירה רגישה, שמלווה בלחצים מעצם טבעה, אלא גם עם נאשם (בפרשת הברחת הגבולות) וחשוד (בפרשה החדשה), שתוקף אותו חזיתית ואישית ומאשים אותו כי הוא פועל ממניעים לא ענייניים. בראיון ל"עובדה" אפי נוה טען שהוא עומד בדרכו של ניצן ליעד הבא שלו - בית המשפט העליון ולכן ניצן מנסה להביא לסילוקו מעמדות ההשפעה שלו בוועדה לבחירת שופטים ובלשכה.

ניצן דוחה כמובן את הטענות של נוה בתוקף. "מדובר בטענות תמוהות וחסרות הגיון... הטענה לניגוד עניינים כביכול היא מופרכת לחלוטין", הוא מסר. יתרה מכך, ניצן ציין כי ההחלטה להגיש כתב אישום נגד נוה התקבלה על פי המלצת פרקליטת מחוז מרכז והמשנה לפרקליט המדינה ופרקליט מחוז נוסף.

"הטענה לפיה פרקליט המדינה בירר כביכול מה סיכוייו להתמנות לעליון היא שקר גס. פרקליט המדינה לא פנה לאיש - לא לשופט עליון ולא לאיש אחר כלשהו - בנושא מינוי עתידי כלשהו", הוסיף ואמר ניצן.

וכך, נוצר מצב מוזר שבו היועץ המשפטי לממשלה מגדיר את עצמו כקרוב לחשוד בפלילים במידה כזו שצריכה למנוע ממנו מלעסוק בעניינו. ולעומת זאת, פרקליט המדינה, השני בדרג הבכירות, הופך, אולי בעל כורחו, לאויבו של אותו חשוד. מי מהשניים יכול לטפל בתיקי נוה בצורה אובייקטיבית יותר? לא לגמרי ברור.

2. שקד חייבת להקפיד יותר בבחירת חברים 

בוועידת "גלובס" (19 בדצמבר 2018) הזהירה שרת המשפטים, איילת שקד, מפני שימוש בחקירה הפלילית נגד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ככלי לחיסולו הפוליטי של נתניהו. 

דברים דומים, וביתר שאת, חושבת היום שקד על הביקורת שמופנית אליה על רקע חקירת יו"ר לשכת עורכי הדין, עו"ד אפי נוה, החשוד כי בקבלת שוחד מיני מאשה בתמורה לתמיכה שלו במינויה לשופטת ובניסיון לקדם שופט בימ"ש השלום לביהמ"ש המחוזי באופן בלתי כשר.

שקד רואה בביקורת הקושרת בינה לבין מעשיו של נוה כמנותקת מהמציאות. היא לא מבינה מה רוצים מהחיים שלה. גם היום, מבחינתה של שקד, הברית שאליה היא הגיעה עם נוה, שסייעה לה לקדם את האג'נדה שלה ולמנות שופטים שמרנים לבית המשפט העליון, הייתה לגיטימית לחלוטין.

ואכן, שקד לא נושאת באחריות כלשהי למעשים שביצע לכאורה נוה ושנחקרים היום. אבל שקד לא יכולה להתעלם מכך שהברית שלה עם נוה, הייתה הסולם שעל שלביו הוא טיפס ועלה וצבר עוצמה וכוח ועשה בהם שימוש לרעה. שקד לא אחראית להתנהלות האישית הקלוקלת של אפי נוה, אבל כדאי לה לבחור בקפידה יתרה את שותפיה הפוליטיים בעתיד. לא תמיד המטרה מקדשת את האמצעים.

3. התנסחות מוזרה כלפי גרסטל ומעצרים קלים

הפרסומים על חקירת פרשת השחיתות לכאורה במערכת המשפט ב"כיכובו" של אפי נוה, ראש לשכת עוה"ד, שעברה לשלב הגלוי שלה בתרועה רמה, כמעט השכיחו את העובדה שבאותו שבוע באה לסיום בקול ענות חלושה, פרשה קודמת שבתחילת דרכה התייחסו אליה כאל "פרשת השחיתות החמורה ביותר בתולדות מערכת המשפט".

וזה חבל, כי לרבים, לפרקליטות, למשטרה, לנו, התקשורת, יש מה ללמוד מהאופן שבו טופלה נחקרה, ונסגרה, אותה פרשה שבמסגרתה נחקר החשד (שהופרך) כאילו ניר חפץ הציע להילה גרסטל באמצעות אלי קמיר תמיכה בהתמודדות לתפקיד היועמ"ש, בתמורה לכך שגרסטל תסגור את תיק החקירה של אשת ראש הממשלה, שרה נתניהו.

היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, הודיע כי החליט לגנוז באופן סופי את תיק החקירה 1270 שעניינו בפרשת התמודדות השופטת גרסטל למשרת היועמ"ש. מנדלבליט אימץ בכך את עמדת כל הגורמים שתחתיו: ראש אגף חקירות במשטרה, פרקליטת מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה) ועמדת פרקליט המדינה, שי ניצן.

התיק אומנם נסגר, כצפוי, אבל הודעת הסגירה של היועמ"ש כללה ביקורת נוקבת למדי על התנהלותה של גרסטל. משום מה, מי שניסח את הודעת הסגירה שמנדלבליט היה חתום עליה, החליט כמעט להאשים את גרסטל גם בעצם קיומה של החקירה וגם בסגירת התיק בנימוק שהיא שינתה את גרסתה במהלך החקירה.

לפי ההודעה היועמ"ש, בתחילה גרסטל תיארה במשטרה את ההצעה של קמיר ככזו שגרמה לה "זעזוע עמוק" והגדירה אותה כ"הצעה קרימינלית, חד-משמעית". עוד לפי ההודעה, כשהיא נחקרה שוב כעבור כמה חודשים הבהירה גרסטל כי קמיר לא הציג בפניה "הצעה על השולחן", מפי חפץ. כן ביקשה להבהיר שלא הובאה בפניה הצעה קונקרטית, כפי שתוארה בגרסתה הראשונה, שהשיח היה ערטילאי, שאין לה ידיעה על תוכן השיחה האמיתי בין חפץ לקמיר, ושהזעזוע הכבד שחשה נבע מעצם השיח.

"משום השינויים בגרסאותיה של השופטת בדימוס גרסטל והעובדה שלא נמצאו תימוכין לתוכן גרסתה הראשונה, נמצא כי התשתית הראייתית שהתגבשה במהלך החקירה אינה מספיקה להעמדה לדין של מאן דהוא, ועל כן החליט היועץ המשפטי לממשלה לסגור את התיק נגד אלי קמיר", נאמר בהודעה.

הבעיה עם האופן בו נוסחה ההודעה על סגירת תיק 1270 היא כפולה. ראשית, אני לא זוכר מקרים בעבר שבהם נמתחה ביקורת כה חריפה במסגרת הודעה על סגירה וגניזה של תיק חקירה, כלפי אדם שכלל לא היה חשוד, אלא בסך הכול עד. אם גרסטל הייתה חשודה מלכתחילה בעבירה פלילית, אז הביקורת מובנת, אבל הואיל והיא מעולם לא הייתה חשודה, מה היה טעם לפגוע בשמה הטוב במסגרת הודעה כזאת?

ובנוסף, מה שתואר בהודעת הסגירה כ"שינוי גרסאות" של גרסטל, דורש התייחסות אחרת. הרי כל הסיפור הזה היה עמום ואפור מלכתחילה. גרסטל לא יזמה את האירוע שנחקר, היא נגררה אליו על כורחה ולא ממש הבינה מה רוצים מחייה. היא נלחצה ויכול להיות גם שחלוף הזמן גרם לה להסתכל על הדברים בצורה שונה, אבל "שינתה גרסאות"?

וצריך לומר בעניין הזה דבר נוסף - עיקר הביקורת על גרסטל בהקשר לפרשה הזאת עד היום היה על כך שלאחר השיחה עם קמיר היא לא רצה למשטרה והתלוננה, אלא השתהתה ודיברה עליה עם נשיאת ביהמ"ש העליון, אסתר חיות. אבל היום אנחנו למדים שגם היועץ המשפטי לממשלה וכל הדרגים שמתחתיו סבורים שהאירוע הזה לא היה בעל אופי פלילי. אז אם אין כאן גוון פלילי, אולי גרסטל צדקה כשלא התלוננה במשטרה? 

חשבון הנפש שצריך להיעשות לא מסתיים כאן. בראי מה שידוע היום, הפרקליטות צריכה לשאול את עצמה איך קרה שהחשוד המרכזי, קמיר, ישב ימים ארוכים במעצר. זה נכון שאין ברירה אלא להושיב לעתים חשודים במעצר כדי לברר עד תום את החשדות ולמנוע שיבוש חקירה, אבל המקרה הזה הוא חריג. הוא חריג במובן זה שהפרקליטות המלווה בעצמה, ולא רק המשטרה שאמונה על החקירה, התייצבה במהלך החקירה בבית המשפט ודרשה את הארכת המעצר של קמיר.  

ב-20 בפברואר 2018, בעת ששימש כפרקליט המלווה בתיק הזה, הגיע עו"ד יהונתן תדמור, המשנה לפרקליטת מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה), באופן חריג לביהמ"ש כדי לבקש את הארכת המעצר של קמיר וטען שמדובר ב"תיק עם פוטנציאל השחתה של המשרות הגבוהות ביותר בשירות הציבורי. צריך לתת למשטרה זמן לחקור".

בית המשפט קיבל את הטענות והורה על הארכת מעצרו של קמיר בשישה ימים. "מדובר בחשד לקשירת קשר לפשע ושוחד.. אין חולק שקמיר נהנה מחזקת החפות, אך קיימת תשתית ראייתית המבססת חשד סביר לביצוע עבירות. אין צורך להכביר במילים בהשחתת השירות הציבורי במדינות חוק", נאמר בהחלטת המעצר שהיום מתברר שהיה מעצר מיותר.  

כאמור, חשבון נפש במקרה הזה צריך להיעשות גם בתקשורת. ב-20 בפברואר 2018, כשפרצה הפרשה לאוויר העולם, הפרסומים, או לפחות רובם, התייחסו אליה כאל פרשת השחיתות החמורה בתולדות המדינה. זה היה אומנם טבעי, נוכח המידע הראשוני שהגיע לידינו. אבל היינו צריכים להיות זהירים יותר, מתונים יותר, להטיל יותר ספק ולרסן את היצר. לזכור שכמעט תמיד יש פער גדול בין המידע שמגיע מהמשטרה בתחילת חקירה, לבין היום שבו החקירה מסתיימת.

עוד כתבות

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

ח'ליל אל-חיה, בכיר בזרוע המדינית של חמאס שלקח חלק במשא ומתן לעסקה, במהלך ראיון לסוכנות הידיעות AP / צילום: Associated Press, Khalil Hamra

בכיר חמאס ל-AP: חמאס תניח את נשקה אם תקום מדינה פלסטינית

חבר הזרוע המדינית של חמאס, ח'ליל אל-חיה, קרא להקים מדינה פלסטינית בגבולות 67 • דיווח: צה"ל תקף בעומק השטח הלבנוני בבעלבכ • דובר צה"ל: סרטון החטוף מהשבי - קריאה דחופה לפעולה • אחרי פרסום הסרטון: מחאה בירושלים להחזרת החטופים • עדכונים בולטים

צבי לנדו, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: איל יצהר

מניית סולאראדג' הידרדרה לשפל של 5 שנים בעקבות תוצאות פושרות של המתחרה

דוחות אנפייז האמריקאית לימדו על התאוששות איטית מהצפוי בשוק הסולארי שבו פועלת החברה מישראל ● מניית סולאראדג' צנחה ב-41% מתחילת השנה

יהודה זיסאפל ז''ל וזהר זיסאפל ז''ל / צילום: כדיה לוי, איל יצהר

"לא היו להם יאכטות ומטוסי פאר": לאן פניה של אימפריית ההייטק שהקימו האחים זיסאפל

האחים יהודה וזהר זיסאפל היו מאבות ההייטק המקומי ● הם הלכו לעולמם בתוך פחות משנה והשאירו מאחור את קבוצת רד בינת, הכוללת עשרות חברות ● גלובס שוחח עם מקורבים, בכירים בתעשייה וקולגות, וצלל להיסטוריה ולעתיד של אחת מאימפריות ההייטק הראשונות בישראל: "הם עבדו עד הימים האחרונים, אך לא מינו דור המשך מקצועי שיכול לקחת את זה הלאה"

שכונת אשכול ברובע שדה דב / הדמיה: משרד האדריכלים תכנון נוף

בשווי מעל 100 מיליון שקל: עיריית תל אביב מוכרת מגרש ענק בשדה דב

עיריית תל אביב מוכרת מגרש בן כ-4 דונמים בשכונת אשכול בצפון העיר, ששוויו הוערך בכ־115 מיליון שקל ב־2021 ● רמ"י ומשרד השיכון פרסמו מכרזים להקמת מעל 8,000 יח"ד ברחבי הארץ ● והוועדה הארצית לתכנון ולבנייה אישרה תוכנית ראשונה לפינוי-בינוי בעתלית ● חדשות הנדל"ן

אילוסטרציה: shutterstock

עזבה את הדירה לפני תום מועד השכירות. האם המשכיר יכול לפדות את צ'ק הביטחון?

השוכרת טענה כי הדירה אינה ראויה למגורים עקב חוסר בידוד ורטיבות, ולכן היא יכולה לעזוב את הדירה ללא התראה מוקדמת ● המשכיר ניסה לפדות את צ'ק העירבון הפתוח על מלוא שכר הדירה לתקופת החוזה ● מה קבע בית המשפט?

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית לישראל / צילום: יוסף יהושע

בתעשייה האווירית רוצים לחתוך את הדיבידנד למדינה. הבעיה: הבונוס לעובדים ייתקע

אחרי שיא בהכנסות וזינוק ברווח הנקי, לגלובס נודע שבתעשייה האווירית יבקשו מרשות החברות לנצל את הכסף למחקר ופיתוח ● עד שלא יסוכם הדיבידנד למדינה, גם המענקים לעובדים בהקפאה

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

עליות קלות בנעילת הבורסה; נובה טיפסה ב-4%, נייס ב-3%

ההתפתחות הבטחונית בצפון העיבה על הבורסה ● השקל נסחר בתנודתיות מול הדולר ● אלארום זינקה ב-20% ● מאסיבית, יצרנית מדפסות התלת מימד צנחה ב-13% ● דלק חתמה על העסקה לכניסתה של ענקית האנרגיה ENI לאיתקה ● בנק אוף אמריקה ממליץ על שתיים מ"שבע המופלאות"

שי ג'ינפינג, נשיא סין, עם מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן בבייג'ינג / צילום: Reuters, LEAH MILLIS

סין והמערב: בינתיים ממשיכים לדבר ולחרוק שיניים

מזכיר המדינה האמריקאי מגיע לבייג'ינג עם הפתעה לא נעימה: טיוטת סנקציות על בנקים סיניים, התומכים בתעשיית הנשק הרוסית ● איך לדבר עם סין? איך לחזות את מניעיה ומהלכיה? ומה לעשות במרגליה, ביישומוניה ובסטודנטים שלה? הדמוקרטיות המערביות מוסיפות להתלבט

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

החברה הלוהטת בעולם רכשה אותם: הכירו את רונן דר ועמרי גלר

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

מייסדי Deci / צילום: יח''צ

דיווח: אנבידיה בדרך לרכוש חברה ישראלית נוספת

חברת הסטארט-אפ דסי (Deci AI), אחת משלוש החברות הישראליות המפתחות מודלים של שפה, הוקמה לפני ארבע שנים בלבד וגייסה עד כה 55 מיליון דולר ● אמש רכשה אנבידיה את ראן איי.איי (Run:AI) הישראלית, בכ-680 מיליון דולר

אילון מאסק, יו''ר טסלה / צילום: Shutterstock

התוצאות בשפל אבל הבטחה אחת של מאסק מלהיבה את המשקיעים

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה את אחד הדוחות הרבעוניים השליליים ביותר שלה בשנים האחרונות, אבל המניה זינקה במסחר המאוחר ב־13% ● הסיבה: ההודעה על ייצור דגם חדש ומוזל החל מ־2025, הרבה יותר מהר מהצפוי ● אבל ייתכן שהפעילות המבטיחה תתגלה כהפסדית בטווח הקצר

מטבע דני עתיק. האוסף של ברון מוערך בכ-72 מיליון דולר / צילום: Shutterstock, ABARONS

בעשרות מיליוני דולרים: אוסף המטבעות העתיק שעומד למכירה

מתוך חשש לעתיד התרבות הדנית, יצרן החמאה לארס אמיל ברון, שאסף מטבעות, מדליות ושטרות חוב, אסר על מכירתם במשך 100 שנים ● כעת האוסף מותר למכירה, והוא שווה סכום עתק

הרש גולדברג פולין

מחאה ספונטנית בירושלים אחרי פרסום הסרטון של הרש החטוף

המוחים יצאו לרחובות בקריאה להחזרת החטופים • מקור ביטחוני: צה"ל מוכן מיד להתחיל במבצע ברפיח • ביידן חתם על סיוע לאוקראינה וישראל בשווי עשרות מיליארדים • שר הביטחון גלנט: מחצית ממפקדי חיזבאללה בדרום לבנון חוסלו, החצי השני מתחבא • פגיעה ישירה בשני בתים באביבים, קרוואן אחד נשרף - אין נפגעים בגוף ● עדכונים שוטפים

טסלה ונטפליקס. תוצאות הפוכות ותזכורת / צילומים: Shutterstock

שתי ענקיות, תוצאות הפוכות ותזכורת לכלל החשוב של עונת הדוחות

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה דוח רבעוני מאכזב, אבל המניה זינקה בפתיחת המסחר ב־13% ● בשבוע שעבר קרה בדיוק ההפך לענקית טכנולוגיה אחרת, נטפליקס, שמנייתה צנחה למרות תוצאות חיוביות ● הסיבה: המלכות האמיתיות של עונת הדוחות הן התחזיות

תערוכת הרכב בבייג'ינג, לפני שנתיים / צילום: ap, Andy Wong

החל מ-170 אלף שקל: הרכבים שיוצגו השבוע על הבמה החשובה בעולם ובקרוב יגיעו לישראל

כלי רכב חדשים יוצגו על בימת התערוכה הבין־לאומית מהחשובות בעולם שנפתחת השבוע בבייג'ינג, ואמורים לבסס החל מהשנה את אחיזתה של סין בשוק הרכב האירופי והישראלי ● בדקנו מי עשויים להגיע לישראל כבר בעתיד הנראה לעין

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

וול סטריט ג'ורנל: כך תיראה הפעולה הישראלית ברפיח

בוול סטריט ג'ורנל מדווחים כי ישראל נערכת לפעולה ברפיח ומפנה אזרחים לקראת מבצע צבאי ● עפ"י ההערכות, מבצע הפינוי צפוי להימשך כשבועיים עד שלושה שבועות ויתבצע בתיאום עם ארה"ב, והלחימה תיארך כשישה שבועות

נתיב השייט באוקיינוס הארקטי / צילום: Shutterstock

בהובלת רוסיה וסין: נתיב השיט הימי שעשוי לשנות את חוקי המשחק

התקפות החות'ים בים האדום, במקביל לבצורת במרכז אמריקה, מובילות את העולם לחפש נתיבי סחר ימי חלופיים ● בשנים האחרונות, הסחר באזור הארקטי זינק בחדות נוכח הפשרת הקרחונים ומעורר התעניינות רבה מצד מעצמות העולם, ארה"ב, רוסיה וסין ● האם מפת נתיבי השיט בעולם לקראת שינוי, וכיצד תושפע ישראל?

עו''ד דוד ליבאי / צילום: תמר מצפי

הלך לעולמו שר המשפטים לשעבר דוד ליבאי

ליבאי כיהן כשר המשפטים בכנסת ה-13 בממשלת רבין מטעם מפלגת העבודה ● בתפקידו כשר המשפטים דאג, בין השאר, לחקיקת רפורמה בדיני המעצרים והחיפושים ולחקיקתו של חוק הסנגוריה הציבורית ● היה שותף לחקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק