גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הותר לפרסום: סמנכ"לית שיווק מחברה במרכז הארץ הוטרדה מינית. התוצאה: התנכלות עד ההתפטרות

בשנת 2016 תבעה הסמנכ"לית את החברה בגין התנכלות כלפיה בעקבות תלונתה על הטרדה מינית מצד המנכ"ל ואדם נוסף ● ביהמ"ש: האדם הנוסף הטריד, המנכ"ל לא ● החברה: "עלילת-בדים מרושעת ומצוצה מן האצבע" ● הסמנכ"לית: חוויתי הטרדה מינית קשה, והחברה הפרה חובותיה לברר את תלונתה ולהגן עליי ואף התנכלה לי"

בית משפט / צילום: Shutterstock / א.ס.א.פ קריאייטיב
בית משפט / צילום: Shutterstock / א.ס.א.פ קריאייטיב

סמנכ"לית שיווק מחברה במרכז הארץ הוטרדה מינית על-ידי אדם שעבד עמה. כשהתלוננה על כך, החברה התנכלה לה עד שנאלצה להתפטר - כך הותר היום (ג') לפרסום. שמה של החברה והמנכ"ל עדיין אסורים לפרסום.

פרטי פרשת ההטרדה המינית הותרו לפרסום במסגרת פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה, שקיבל את בקשת העובדת לפרסם את פרטי המקרה ללא זהות הצדדים.

המבקשת הועסקה על-ידי החברה כסמנכ"לית שיווק החל מיום 8.2.15 ועד להתפטרותה בחודש נובמבר 2015. בחודש מרץ 2016 הגישה המבקשת תביעה נגד החברה ונגד מנכ"ל החברה ובעליה, במסגרתה עתרה לחיובם, יחד ולחוד, בתשלום סכומי כסף שונים בגין 14 מעשי הטרדה מינית שבוצעו בה, לטענתה, במסגרת עבודתה, על-ידי המנכ"ל ועל-ידי אדם נוסף, בגין התנכלות כלפיה בעקבות תלונתה על מעשי ההטרדה המינית ובגין הפרה של חובות החברה כמעסיקה, על-פי חוק למניעת הטרדה מינית.

בפסק הדין דחה בית הדין האזורי את תביעת המבקשת בעיקרה, ואולם נקבע כי האדם הנוסף הטריד מינית את המבקשת, וכי החברה כשלה בטיפולה בעניין זה. בגין כך חויבה החברה לשלם למבקשת סך של 35 אלף שקל בגין הפרת חובותיה כמעסיקה. עוד נקבע כי החברה התנכלה למבקשת על רקע תלונתה על מעשי ההטרדה המינית, ובגין זאת חויבה החברה לשלם למבקשת סך של 30 אלף שקל.

תביעת המבקשת הנוגעת למעשי ההטרדה המינית שלטענתה ביצע בה המנכ"ל נדחתה כולה, ובגין כך חויבה המבקשת לשלם לו הוצאות משפט בסך של 25 אלף שקל. משנדחתה התביעה נגד החברה בעיקרה, נקבע כי הן החברה והן המבקשת יישאו כל אחת בהוצאותיה.

לעניין ההטרדה המינית שנקבע כי בוצעה על-ידי האדם הנוסף, קבע בית הדין האזורי כי אותו אדם הוא בגדר "ממונה מטעמו [של המעסיק]".

בהחלטה נוספת קיבל בית הדין האזורי את בקשת המבקשת ואסר על פרסום שמה ופרטיה המזהים. כן אסר על פרסום שם החברה והעובדים שנטען כי הטרידו אותה מינית, ופרטים מזהים אודותיהם. בהמשך ביקשה העובדת כי פרטי המקרה עצמו יותרו לפרסום, אך המשיבים התנגדו, ובית הדין קבע בעניין זה כי "משמדובר בתיק הטרדה מינית ובהתאם להלכות כפי שנקבעו על-ידי בית הדין הארצי בעניין, לא מצאתי שמתקיימות הנסיבות החריגות המצדיקות קיום הדיון בדלתיים פתוחות. הדיון יימשך בדלתיים סגורות".

העובדת, באמצעות עו"ד סיגל פעיל ועו"ד זהר גיפס, הגישה ערעור על פסק הדין, שבו נטען, בתמצית, כי היה מקום לקבל את טענותיה הנוגעות לקיומם של מעשי הטרדה מינית מצד המנכ"ל; כי היה מקום להטיל אחריות עליו בגין התנהלותו בעקבות ההטרדה המינית שבוצעה בה על-ידי האדם הנוסף; כי שגה בית הדין האזורי בכך שלא דן בנסיבות הקונקרטיות של השימוש באלכוהול בסביבת העבודה שלה - בפסיקת שיעור הפיצוי הנמוך בגין ההתנכלות כלפיה, בחיובה בהוצאות המנכ"ל ובשיעור ההוצאות שנפסקו לזכותו ועוד.

לצד הערעור הגישה המבקשת גם בקשה להסיר את צו איסור הפרסום ולחשוף את פרטי המקרה. בבקשה נטען כי על-פי הפסיקה, לאור השלב שבו מצוי ההליך, לאחר הכרעת בית הדין האזורי ולאור החשיבות שהמבקשת רואה בסיפור המקרה שלה כנפגעת הטרדה מינית במקום עבודתה, אין כל עילה שבדין לנהל את הליך הערעור באופן שכלל פרטיו יהיו חסויים. לטענתה, בפסק הדין נקבע במפורש כי היא חוותה הטרדה מינית קשה, וכי החברה הפרה חובותיה לברר את תלונתה ולהגן עליה ואף התנכלה לה על רקע זה; והיא מעוניינת לשתף את סיפורה האישי עם כלי תקשורת שפנה אליה. על כן היא ביקשה לאפשר את פרסום פרטי ההליך, למעט שמות הצדדים.

החברה והמנכ"ל, באמצעות עו"ד אילן סובל, הודיעו על התנגדותם לבקשה. לדבריהם, בתביעתה טוותה המבקשת "עלילת-בדים מרושעת ומצוצה מן האצבע" אודות המנכ"ל, ועל יסודה תבעה מהמשיבים 1.8 מיליון שקל - ותביעתה נגד המנכ"ל נדחתה כליל; עוד נטען כי בפסק הדין נקבעו ממצאים קשים אודות חוסר מהימנותה של המבקשת, ויש להניח שהם ייוותרו על כנם. עם זאת, הוסיפו החברה והמנכ"ל, המבקשת מעוניינת כבר עתה לקבל רשות לפרסם את "השמצותיה שנדחו כליל", ומבקשתה עולה רצון להתנכל להם, להרע להם ואולי אף להלך עליהם אימים.

עוד טען המנכ"ל כי במקרים שבהם נפסק כי "מדובר בעלילת-שווא, מן הראוי לפרסם את שמה של המעלילה, למען יראו וייראו"; וכי תביעה כוזבת כמו זו שהגישה המבקשת מהווה שימוש לרעה בהליכי משפט ומזיקה למניעת הטרדות מיניות אמיתיות.

סגן הנשיאה אילן איטח, השופט רועי פוליאק, השופט אילן סופר, נציג ציבור (עובדים) ישראל דורון ונציגת ציבור (מעסיקים) יודפת הראל-בוכריס מבית הדין הארצי לעבודה, דחו את טענותיהם של החברה והמנכ"ל וציינו כי על-פי הפסיקה, ככלל, הדיון בהליך על-פי החוק למניעת הטרדה מינית מתנהל בדלתיים סגורות, אך לאחר שניתן פסק הדין בערכאה הדיונית, משתנה נקודת האיזון, ויש לבחון את שאלת הפרסום מחדש.

"במקרה הנוכחי, המשיבים לא הגישו ערעור על פסק הדין, ולפיכך הקביעות לעניין הפרת הוראות החוק בכל הנוגע לטיפול בהטרדה המינית שבוצעה במבקשת על-ידי האדם הנוסף והקביעות לעניין ההתנכלות הן קביעות חלוטות. בנסיבות אלה, אלמלא היה מוגש ערעור המבקשת המשיג על קביעות בית הדין האזורי ביחס לטענותיה למעשי הטרדה מינית מצד המשיב, ייתכן שהיה מקום לפרסם את פסק הדין אפילו עם שמות החברה והמשיב", נכתב בהחלטה המתירה את הפרסום. "מכל מקום, המבקשת עותרת לפרסום פרטי ההליך ללא שמות הצדדים ופרטים מזהים אודותיהם, ולא מצאנו בטענות המשיבים, או בכל מקום אחר, הצדקה שלא להיעתר לבקשתה זו".

הדיינים דחו את טענת החברה והמנכ"ל, שלפיה התכלית שלשמה נסגרו הדלתיים על-ידי בית הדין האזורי, שהיא הגנה על שמם הטוב, עומדת היום ביתר שאת. "לא הובהר על-ידם כיצד תיגרם פגיעה בשמם הטוב במצב שבו יוּתר פרסום פסק הדין ללא אזכור שמותיהם ופרטי זהותם", נכתב בהחלטה. 

בנוסף, הדיינים ציינו כי טענות המשיבים הנוגעות ל"עלילת-שווא" מצד המבקשת מקומן להתברר במסגרת הדיון בערעור, בשים לב לטענות המבקשת בערעורה, מה עוד שפרסום פסק הדין במלואו ללא שמות הצדדים יחשוף לעיני הציבור גם את קביעות בית הדין האזורי הדוחות את טענות המבקשת למעשי הטרדה מינית מצד המנכ"ל. 

עוד כתבות

עלי רזא אסגארי, שהיה גנרל במשמרות המהפכה ועקבותיו נעלמו ב-2007 / צילום: ויקיפדיה

האיראנים טוענים: בכיר במשמרות המהפכה ערק לארה"ב. ומה הקשר הישראלי?

סוכנות הידיעות איראן אינטרנשיונל מדווחת כי עלי רזא אסגארי, בכיר לשעבר במשמרות המהפכה שעקבותיו נעלמו ב-2007, מתגורר בארה"ב תחת זהות בדויה ● אסגארי נחשב לדמות קרובה מאוד לראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה, עימאד מורנייה, שחוסל ב-2008 בסוריה

יהודה זיסאפל ז''ל וזהר זיסאפל ז''ל / צילום: כדיה לוי, איל יצהר

"לא היו להם יאכטות ומטוסי פאר": לאן פניה של אימפריית ההייטק שהקימו האחים זיסאפל

האחים יהודה וזהר זיסאפל היו מאבות ההייטק המקומי ● הם הלכו לעולמם בתוך פחות משנה והשאירו מאחור את קבוצת רד בינת, הכוללת עשרות חברות ● גלובס שוחח עם מקורבים, בכירים בתעשייה וקולגות, וצלל להיסטוריה ולעתיד של אחת מאימפריות ההייטק הראשונות בישראל: "הם עבדו עד הימים האחרונים, אך לא מינו דור המשך מקצועי שיכול לקחת את זה הלאה"

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

אוהלי המחאה הפרו־פלסטינית באוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Caitlin Ochs

הקמפוסים בארה"ב רותחים, ובישראל חוששים מגל חרמות

ההפגנות האנטישמיות והאנטי ציוניות ברחבי הקמפוסים בארה"ב, ובראשן בקולומביה, הגיעו לשיא עם סגירת שערי האוניברסיטה שבלב מנהטן וכבר עכשיו הן זולגות מעבר למדשאות והופכות לגל חרמות לא מוצהר על חוקרים ישראלים ● "הממשלה צריכה להתעורר לפני שייווצר פה נזק בלתי הפיך", אומרת פרופ' מלאת שמיר, סגנית נשיא אוניברסיטת תל אביב לבינלאומיות

אילוסטרציה: shutterstock

עזבה את הדירה לפני תום מועד השכירות. האם המשכיר יכול לפדות את צ'ק הביטחון?

השוכרת טענה כי הדירה אינה ראויה למגורים עקב חוסר בידוד ורטיבות, ולכן היא יכולה לעזוב את הדירה ללא התראה מוקדמת ● המשכיר ניסה לפדות את צ'ק העירבון הפתוח על מלוא שכר הדירה לתקופת החוזה ● מה קבע בית המשפט?

חשיפת הבעלים האמיתיים של חברה בע''מ בזמן גירושים / צילום: Shutterstock

העביר מניות לאחיו ללא תמורה, הגרושה תבעה מחצית. מה קבע ביהמ"ש?

האם מניות החברה שבבעלותו, שהעביר הבעל לאחיו במהלך הנישואים, נעשתה בתום-לב - או שמא מדובר בהעברה פיקטיבית לצורך הברחת החברה מאיזון המשאבים שנערך בין הבעל לאישה בעת הגירושים? בשאלה זאת דן בית המשפט לענייני משפחה בקריות במשך 12 שנה ● מה נפסק בסופו של דבר?

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

יום המסחר בתל אביב צפוי להיפתח במגמה מעורבת ● התנודתיות בשקל נמשכת ● בלידר שוקי הון מעדיפים את האפיקים הצמודים בטווח קצר-בינוני בשוק האג"ח בישראל ● מטא פרסמה את תוצאותיה הכספיות והמניה צללה במסחר המאוחר ● בלומברד אודייר חיוביים לגבי המניות אמריקאיות, בדגש על אנרגיה ושירותים ● עונת הדוחות בוול סטריט תופסת תאוצה: הערב יפרסמו דוחות אלפאבית ומיקרוסופט ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחר בבורסה

חברת הייעוץ מקינזי / צילום: Shutterstock, T. Schneider

בגלל פרשת האופיואידים: מקינזי תחת חקירה פלילית בארה״ב

משרד המשפטים בארה"ב חוקר את העצות שנתנה מקינזי ליצרניות אוקסיקונטין ומוצרי אופיואידים אחרים

שכונת אשכול ברובע שדה דב / הדמיה: משרד האדריכלים תכנון נוף

בשווי מעל 100 מיליון שקל: עיריית תל אביב מוכרת מגרש ענק בשדה דב

עיריית תל אביב מוכרת מגרש בן כ-4 דונמים בשכונת אשכול בצפון העיר, ששוויו הוערך בכ־115 מיליון שקל ב־2021 ● רמ"י ומשרד השיכון פרסמו מכרזים להקמת מעל 8,000 יח"ד ברחבי הארץ ● והוועדה הארצית לתכנון ולבנייה אישרה תוכנית ראשונה לפינוי-בינוי בעתלית ● חדשות הנדל"ן

מייסדי Deci / צילום: יח''צ

דיווח: אנבידיה בדרך לרכוש חברה ישראלית נוספת

חברת הסטארט-אפ דסי (Deci AI), אחת משלוש החברות הישראליות המפתחות מודלים של שפה, הוקמה לפני ארבע שנים בלבד וגייסה עד כה 55 מיליון דולר ● אמש רכשה אנבידיה את ראן איי.איי (Run:AI) הישראלית, בכ-680 מיליון דולר

נתיב השייט באוקיינוס הארקטי / צילום: Shutterstock

בהובלת רוסיה וסין: נתיב השיט הימי שעשוי לשנות את חוקי המשחק

התקפות החות'ים בים האדום, במקביל לבצורת במרכז אמריקה, מובילות את העולם לחפש נתיבי סחר ימי חלופיים ● בשנים האחרונות, הסחר באזור הארקטי זינק בחדות נוכח הפשרת הקרחונים ומעורר התעניינות רבה מצד מעצמות העולם, ארה"ב, רוסיה וסין ● האם מפת נתיבי השיט בעולם לקראת שינוי, וכיצד תושפע ישראל?

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית לישראל / צילום: יוסף יהושע

בתעשייה האווירית רוצים לחתוך את הדיבידנד למדינה. הבעיה: הבונוס לעובדים ייתקע

אחרי שיא בהכנסות וזינוק ברווח הנקי, לגלובס נודע שבתעשייה האווירית יבקשו מרשות החברות לנצל את הכסף למחקר ופיתוח ● עד שלא יסוכם הדיבידנד למדינה, גם המענקים לעובדים בהקפאה

מפגינים בארה''ב בעקבות החקיקה נגד טיקטוק / צילום: Reuters, Lenin Nolly

ארה"ב נוקטת בצעד דרמטי נגד טיקטוק. אלו המשמעויות

ארה"ב מציבה אולטימטום לאפליקציה החברתית הסינית: להימכר לקונים שיזכו לאישורה או להפסיק לפעול במדינה ● האם מדינות נוספות יצטרפו לאמריקה וכיצד תושפע הפעילות בישראל

הפגנה פרו פלסטינית באוני' קולומביה, ניו יורק / צילום: ap, Yuki Iwamura

״אוניברסיטת קולומביה נכנסה ללחץ, הקמפוס נראה כמו בסיס צבאי סגור״

השיעורים בקולומביה שבניו יורק הופסקו עד הודעה חדשה בשל מחאות פרו-פלסטיניות ● סטודנטים יהודים קיבלו המלצה שלא להגיע למקום, ונמנעה כניסתו של פרופ' שי דוידאי לקמפוס ● עומר לובטון-גרנות מבית הספר למדיניות ציבורית: "האוניברסיטה נכנסה ללחץ. הכול מגודר, שוטרים מסביב, כל השערים נעולים, בריקדות, עשרות ניידות ומסוקים באוויר"

מסילת 431. 6 ק''מ של גשרים / צילום: ענת דניאלי לב

30 ק"מ ב-4 מיליארד שקל: זה יהיה אחד הפרויקטים התקדימיים בישראל

מסילת הרכבת 431, שאמורה לחבר את ערי השפלה ומישור החוף הדרומי עם מודיעין וירושלים, הולכת ונבנית בימים אלה מעל המכוניות הנוסעות בכביש ● האתגרים הטכנולוגיים והמחסור בפועלים מחייבים פתרונות יצירתיים

טסלה ונטפליקס. תוצאות הפוכות ותזכורת / צילומים: Shutterstock

שתי ענקיות, תוצאות הפוכות ותזכורת לכלל החשוב של עונת הדוחות

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה דוח רבעוני מאכזב, אבל המניה זינקה בפתיחת המסחר ב־13% ● בשבוע שעבר קרה בדיוק ההפך לענקית טכנולוגיה אחרת, נטפליקס, שמנייתה צנחה למרות תוצאות חיוביות ● הסיבה: המלכות האמיתיות של עונת הדוחות הן התחזיות

מייסדי קרן פיקצ'ר קפיטל מימין לשמאל: ראקש לונקאר, דן אמיגה, מיקי בודאי ומייק פיי./ צילומים: עמרי אראל, קייט רני, MKJ photography, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המהלך שהפתיע את ענף הסייבר: מנכ"ל איילנד ינהל במקביל גם קרן השקעות

מייק פיי, מנכ"ל איילנד, הספקית הגדולה ביותר של פתרונות סייבר לתחום הדפדפנים, מצטרף כשותף מנהל בקרן ההון סיכון פיקצ'ר קפיטל ● המהלך עשוי ליצור, לכאורה, ניגוד עניינים בין עסקאות השקעה או שותפות בתוך איילנד לבין עסקאות שתערוך הקרן ● "אני מכבד ומקיים את חובות הנאמנות שלי כמנכ"ל איילנד", אומר פיי

אילון מאסק, יו''ר טסלה / צילום: Shutterstock

התוצאות בשפל אבל הבטחה אחת של מאסק מלהיבה את המשקיעים

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה את אחד הדוחות הרבעוניים השליליים ביותר שלה בשנים האחרונות, אבל המניה זינקה במסחר המאוחר ב־13% ● הסיבה: ההודעה על ייצור דגם חדש ומוזל החל מ־2025, הרבה יותר מהר מהצפוי ● אבל ייתכן שהפעילות המבטיחה תתגלה כהפסדית בטווח הקצר

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: Shutterstock

להפסיק לרוץ על הגלגל. מה יקרה לכם אם תרוויחו פחות

המעבר למשרה עם משכורת נמוכה יותר, כרוך בדרך-כלל בקיצוץ בהוצאות ● יחד עם זאת, הוא עשוי להגיע עם עלייה ניכרת בזמן הפנוי ובאיזון בין העבודה והחיים

רונן דר (מימין) ועמרי גלר, מייסדי Run:AI / צילום: Run:AI

עכשיו זה רשמי: אנבידיה קונה את החברה הישראלית הזו בסכום עתק

אנבידיה הודיעה על רכישת חברת הסטארט-אפ ראן איי.איי (Run:AI), בסכום המוערך בכ-680 מיליון דולר, ואף עשוי להגיע ליותר מכך ● החברה פיתחה מערכת הפעלה למעבדים גרפיים, המשפרת את יעילות פעילותם