גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

יציבות תעסוקתית? הניסיון להיאחז במשרה מוכרת דווקא מסכנת אותה

שוק העבודה החדש יוצר מפגש אינטרסים מעניין: העובדים מבינים שהאחריות לרצף תעסוקה היא שלהם, וארגונים מבינים שהם צריכים להשקיע בהכשרות מחדש

מקום עבודה / צילום: שאטרסטוק
מקום עבודה / צילום: שאטרסטוק

משהו קורה לאופן שבו אנחנו תופסים יציבות תעסוקתית. במשך שנים מדדנו את עצמנו, גם במישור האישי וגם במישור הארגוני, דרך מדדים של יציבות תעסוקתית: מראיינים בחנו קורות-חיים על פי משך הזמן שאדם מילא תפקיד או היה בארגון; מנהלים פעלו לשימור העובדים שהם רוצים להשאיר; ומערכות שונות התגאו ביכולתן להציע קביעות, יתרון בשוק שבו יציבות רצויה לכל הצדדים ונחשבת מטרה נעלה של ארגוני עובדים.

אפשר היה לצפות שבעידן הנוכחי, המעמת אותנו עם שינויים מהירים, העובדים ירצו לחבור אל מי שמבטיח יציבות והמעסיקים ירצו פחות לספק אותה, כדי לעמדו באתגרי הדיגיטציה. בפועל, אנחנו רואים היום תגובות הפוכות בשני הצדדים של מערכת העבודה. דורות חדשים של עובדים אומרים במפורש שהם אינם מחפשים יציבות תעסוקתית במובן של קביעות בארגון, אולי כי יש לה מחירים אישיים, במיוחד בתקופה של שינויים מרובים. ומנגד, ארגונים עושים מהלכים שנועדו לבצע את השינויים הנדרשים עם מי שכבר בפנים, כי גם הם הבינו שיש מחיר להחלפת ישן בחדש.

כדי להבין מה קורה כאן, צריך להבין מה הם המחירים שמשלמים העובדים על יציבות תעסוקתית והמעסיקים על העדרה.

בשוק העבודה מתגבשת היום ההבנה שיציבות תעסוקתית אינה מגיעה ממעסיקים. גם ארגונים שבאופן מסורתי היה אפשר לשייט בהם עד הפנסיה נאלצים להתאים את עצמם למציאות המשתנה, וזה כולל את הצורך לבצע שינויים המשפיעים על הגדרות תפקידים ועל יציבות משרות. מהצד של העובדים, אפילו אלה המועסקים בארגונים מבינים שהם צריכים להישאר רלוונטיים, לשחרר ידע שכבר אינו נדרש ולקבל אחריות על למידה והתנסות בתחומי העיסוק המתחדשים. ותק כבר אינו מדד הכרחי לניסיון רלוונטי ולביצועים משופרים. מחקרים העוסקים בקשר שבין ותק לחיבור העובד לארגון ולעשייה מראים גם שמידת החיבור הזה לא עולה עם השנים אלא נראית כמו האות "ח" - בשנים הראשונות, כשהעובד לומד את התחום ואת הארגון, הביצועים עולים, עד לשיא, ואחריו הם מתחילים דווקא לרדת, כנראה כתוצאה משילוב של אובדן עניין ושאננות. בעידן החדש הסיבה לכך היא כנראה גם אותו פער שנפתח בין היכולות שצברנו לבין היכולות המעודכנות הנדרשות.

לכן הניסיון להיאחז במשרה מוכרת אצל מעסיק לאורך שנים עשויה דווקא לסכן את היציבות התעסוקתית של עובד. לכאורה יש כאן דבר והיפוכו, במיוחד עבור הדור של אמצע החיים, שלא סיפרו לו שיצטרך להמשיך ללמוד. אבל העולם השתנה, וחלק מהיכולות והניסיון של כל עובד בכל תחום מתיישנים, ואם לא נקפיד לזהות את הצרכים החדשים בתחום העיסוק שלנו, נגלה יום אחד שהפכנו לא רלוונטיים.

לא פשוט לוותר על היציבות לכאורה של המודל הישן, אבל חשוב להבין את מחיר הניסיון להיצמד אליה, לא רק בגלל עצם השאלה אם אכן המודל הזה יתקיים לאורך זמן, אלא גם כי ההיצמדות נובעת לעתים קרובות מתוך פחד מהלא נודע ולאו דווקא מתוך עניין והעדפות אישיות.

ילדי הדור הזה כבר מבינים שמהלך הקריירה שהבטיחו לו לא קיים. אנחנו עדיין אומרים להם, "לכו ללמוד מקצוע טוב, לכו לעבוד בחברה טובה", אבל הם כבר מבינים שאין דבר כזה מקצוע לחיים וכל ארגון שיחברו אליו, טוב ככל שיהיה, לא בטוח שיהיה כאן עוד עשור, או שיהיה אטרקטיבי. הדור הצעיר רואה את הוריו שבאמצע החיים נדרשים לקריירה שנייה, אולי אפילו שלישית, והוא מבין שיציבות תעסוקתית בהגדרתה הישנה היא מתכון לכך שלא יתחדש, לא יישאר מעודכן, לא ילמד בקצב הנדרש ויהפוך ללא רלוונטי. זה לא אומר שאי אפשר לעבוד במשך שנים כשכירים, אפילו שנים ארוכות, אבל זה כן אומר שצריך להתפתח כל הזמן, שכל תפקיד צריך לקחת אותנו קדימה, שכל שנה צריכה להסתיים בהבנה שעכשיו אנחנו יותר ממה שהיינו בשנה שעברה מבחינת שוק התעסוקה.

החדשות הטובות הן שגם המעסיקים הבינו שאין להם ברירה אלא לשתף עם זה פעולה. בשנים האחרונות הם למדו שאין בחוץ את כל מצאי היכולות שהם זקוקים לו, וגם אם היה, המערכות החברתיות והפוליטיות כבר לא מוכנות לספוג פיטורים בהיקפים גדולים לצורך גיוס אנשים חדשים. לכן אנחנו רואים עכשיו התחלות של ארגונים שעושים מהלכים אקטיביים לעדכן את היכולות והניסיון שיש להם בתוך הארגון.

כששני הצדדים מבינים שהשינויים כבר כאן, נוצרת התלכדות אינטרסים מעניינת. וכשזו מולידה, במקום מאבקי כוח, שקיפות לגבי ההשלכות של השינויים על תפקידים בארגון, זה מאפשר לעובדים להבין מה עומד להשתנות בסביבתם בשנים הקרובות ומה הם יכולים לעשות כדי להתאים את עצמם לצרכים המשתנים.

האחריות להגיע מכאן לשם היא הדדית. היא לא יכולה להיות רק של ארגונים. עובדים צריכים להיות מסוגלים להחליט לאיזה כיוון הם רוצים להתפתח. אם אדם היה, לדוגמה, איש שירות לקוחות, תפקיד שיעבור אוטומציה בשנים הקרובות, אפשר וצריך לתת לו לבחור אם הוא רוצה להתפתח לשיווק, אולי לעולמות הטכנולוגיים, אולי לכיוון אחר לגמרי שמוציא אותו מחוץ לארגון אבל משאיר אותו רלוונטי בשוק התעסוקה. ואז, צריך להיות מאוד ברור איך נראית ההתפתחות הזאת - מלימודים פורמליים, דרך הכשרות בכלים דיגיטליים, ועד התנסות, מנטורינג, התמחות, הסמכה. מאחר שארגון הוא אינו מערכת סוציאלית, צריך לעבוד וללמוד תוך כדי.

הכשרות במקום גיוס: 5 שלבים לתהליך

מיפוי פערים: לאור הדיגיטציה, האסטרטגיה, השינויים החיצוניים, על מנהלים למפות עבור עצמם ועבור הארגון שלהם את פער היכולות ב כל התפקידים ולמפות את התפקידים - מאלה שייעלמו, דרך אלה שישתנו ועד אלה שייווצרו.

הבנת ההשלכות ברמת הארגון: ההשלכות על תפקידים, על יכולות, ועל מבנים ארגוניים.

שיקוף הפערים והצעת ערך: יצירת מנגנון שקיפות המסמן לכולם את התחומים ואת התפקידים שייעלמו, שישתנו או יצמחו, ואת מערכת ההכשרה וההסמכה הנדרשת לכל תחום. ארגונים צריכים להיות בהירים באופן שבו הם מתקשרים את אפשרויות ההכשרה - השתתפות בעלויות, משך הזמן, העדפה לגיוסים פנימיים, חבילות עזיבה למי שלא מעוניין בהכשרה מחודשת וכדומה.

בניית פרופיל אישי לכל עובד: ארגון צריך למפות את ההשלכות האישיות, כולל השינויים בתפקיד ומערכת ההסכמות, התגמול, ההכשרה וההסמכה הנדרשת כדי להגיע מכאן לשם.

גיבוש מערך מדידה אישי וארגוני אל מול היעדים: כדי לוודא שאנחנו על המסלול אבל גם כדי להבין אם צריך לשנות אותו על פני זמן.

מדוע שארגון ישקיע בהכשרת עובדים שעשויים לעזוב אותו אחר כך? ראשית, הכשרות הן מערכת הגיוס החדשה. אם מבינים שנקודת המוצא היא שאין בחוץ בדיוק את כל מה שמחפשים בהיקפים הנדרשים, אז אפשר לגייס אנשים עם יכולות מסוימות וללמד אותם על הארגון, התרבות, ההתנהלות, התעשייה. ואפשר לפעול הפוך, לקחת את מי שבפנים, שכבר מכיר ויש לו ניסיון רב בארגון, וללמד אותו את היכולות החדשות. ואי אפשר להפחית מהערך שמקבל ארגון מעובדים שסוללים להם את הדרך להעלות את ערכם. עובדים כאלה יהיו יותר מחויבים, ילבשו יותר כובעים ויעזרו לארגון לראות את הדרך אל האסטרטגיה באופן שמלמעלה, מההנהלה, לא מכירים.

השותפים לשיח הזה בינתיים הם רק העובדים והארגונים. אבל אין ספק שעם הזמן יצטרפו אליו גם ארגוני העובדים ומוסדות המדינה. כי אותה מטרה נעלה שיצרה כאן את מערכת יחסי העבודה וארגוני העובדים, היציבות התעסוקתית, משנה את פניה וכבר אי-אפשר להגדיר אותה רק דרך שימור משרה בארגון. בשנים הקרובות נהיה חייבים להניע את השיח הציבורי כדי לשמר את היציבות התעסוקתית של האדם העובד. וארגוני העובדים ומערכות יחסי העבודה צריכים לראות לרוחב תעשיות ומקצועות, ולטפל בכשלי השוק שארגונים לא יוכלו להם כל אחד בעצמו. בינתיים, כדאי כבר להתחיל היכן שאפשר, כל אחד בתחומו.

הכותבת היא יועצת אסטרטגית, מרצה ובלוגרית בעולם העבודה העתידי niritcohen.com

עוד כתבות

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

דובר צה"ל: בכיר בחמאס חוסל בביה"ח שיפא

נזק נגרם לחצר בית בשלומי אחרי רצף אזעקות בגליל המערבי • דיווח: ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק, 2 נפצעו • בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה • מוקדם יותר: פצוע בינוני בפיגוע ירי בכביש 90 מצפון ליריחו • עדכונים שוטפים

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

המומחה שמסביר: למה החליטו בעולם שרפיח היא הקו האדום

פלישת צה"ל לרפיח, בין המעוזים האחרונים של חמאס בעזה, עומדת בלב הדיון על עתיד המלחמה ● "העיר הפכה לסמל של המצוקה הפלסטינית והפליטות בעיני העולם", אומר ד"ר הראל חורב, מומחה לחברה הפלסטינית ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע ישראל טועה בהתנהלותה ברפיח, מתייחס לפלונטר מול ארה"ב ומסביר מדוע חמאס ממשיך לסרב לעסקת חטופים

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"