חברי הוועדה לבחירת דירקטורים בבנקים כבר לא יוכלו לבחור מבלי לתת הסברים

יו"ר הוועדה למינוי דירקטורים בתאגידים בנקאיים ללא גרעין שליטה, משה גל, הודיע לבג"ץ על כוונתו לבצע כמה שינויים ותיקונים בנוהלי עבודת הוועדה, שיבואו לביטוי במהלך 2019. עמדת גל, נתמכת על ידי היועץ המשפטי לממשלה, נגיד בנק ישראל והמפקחת על הבנקים ומוצגת בתשובת המדינה לעתירה שהגיש לבג"ץ ד"ר אילן מעוז באמצעות עו"ד אביב מוזס.

הפרשה החלה בינואר 2016 לאחר שהוועדה, אז תחת היו"ר שופטת העליון בדימוס איילה פרוקצ'יה, פרסמה הודעה הקוראת לציבור להגיש מועמדות לכהונת דירקטור בבנק לאומי ובבנק דיסקונט. ד"ר מעוז, לאחר עשרות שנים של תפקידים בכירים מאוד בתחומים רבים בכלכלת ישראל, הציג את מועמדתו אולם נדחה מבלי שעמד בפני הוועדה ובלא כל הסבר.

ד"ר מעוז פנה בדרישה להציג את הפרוטוקולים בעניינו, לפי חוק חופש המידע. לאחר תקופה ממושכת הועברו אליו 200 עמודי פרוטוקול ואולם 98% מהם מושחרים. עוד נמסר אז לד"ר מעוז כי לבחירת המועמדים על ידי הוועדה אין כל קריטריונים והכל נעשה לפי "ההתרשמות" הסובייקטיבית של החברים.

בתגובה הגיש ד"ר מעוז עתירה מינהלית לבג"ץ נגד הוועדה, מי שאחראי לה ולמעשיה במשרד המשפטים, היועץ המשפטי לממשלה, נגידת (אז) בנק ישראל והמפקחת על הבנקים שחובתן לאשר או לדחות מועמדויות לתפקידים בבנקאות. לא מכבר נשלחה לבג"ץ תגובה מטעם כל המשיבים בעקבותיה הוחלט כי העתירה תועבר לדיון, בפני הרכב שופטי בית המשפט העליון, שיתקיים בנובמבר השנה.

במסגרת עמדת המשיבים הוצגו מספר שינויים שיעשו בעבודת הוועדה: 

1. בחירת מועמד לדירקטור בבנק רק על פי "התרשמות" אישית וכללית - שהיה עיקרון הבחירה של פרוקצ'יה - נגמרת. יושב ראש הוועדה החליט לבחון את האפשרות לקבוע אמות-מידה להערכת המועמדים, אשר יתבססו בחלקם על קריטריונים קשיחים שיינתן להם ניקוד שיהווה אחוז מסוים מההחלטה הסופית, "באופן שיצמצם את משקל ההתרשמות האישית וההערכה האישית של המועמד".

לשם כך הוועדה ובנק ישראל מתכוונים לקדם הליך בחירת חברת ייעוץ המתמחה בנושאי כוח אדם, שתגבש המלצות לאמות-מידה בבחירה. עד אז - בעיקר מפני שממש בימים אלה וגם בחודשים הבאים נדרשת הוועדה למיין ולבחור מועמדים מטעמה לבנקים - תקבע הוועדה קריטריונים שיכללו ניקוד לפי פרמטרים מקצועיים כמו מומחיות, מקצועיות, השכלה נוספת, ניסיון ניהולי ועוד "ובנוסף להם התרשמת כללית של הוועדה מהמועמד".

2. ד"ר מעוז, בזמנו, לא זומן כלל לראיון ואף לא הודיעו לו על הכוונה לא לזמן אותו ולא לשמוע את דבריו, עד לסיום הבחירה. זה הפך את העניין "למעשה עשוי" כך שמועמד לא יכול להשפיע או לערער בפני הוועדה, מה שגרר מצב שבו אפשרות יחידה שנותרה היא עתירה לבג"ץ.

עו"ד מוזס נציג העותר ביקש שיקבע כי מיד לאחר עריכת הרשימה הראשונית, תישלח הודעות למועמדים שהוחלט לא לזמנם לראיון, זאת כדי שתינתן להם אפשרות השגה. מתשובת המדינה עולה כי הוחלט לפעול לתיקון נוהל סדרי עבודת הוועדה ולשלוח למועמדים שהוחלט לא לזמנם לראיון, הודעה בסמוך להחלטה. מהלך זה יכנס בהקדם לתקופת ניסיון.

3. יו"ר הוועדה הקודמת חזרה וטענה שהיא עצמאית לחלוטין ושאין מעורבות של המפקחת והנגידה בהחלטות הוועדה. יותר מזה, הוועדה התעקשה שגם בבוא העת בה נדרש בנק ישראל לבחון, לאשר או לדחות את המועמד לדירקטור או ליו"ר, נמנעת ממנו הזכות לעיין בפרוטוקולים של הוועדה.

עכשיו מודיעה הוועדה ש"אין כל התנגדות" שהמפקחת תעיין בכל מידע הקשור לוועדה. אלא שלכך מתוספות מילים של ספק - "אם יהא בכך צורך" וגם התוספת שזה "עלול לעמוד בניגוד לעקרון אי התלות של הוועדה". ההשגות די תמוהות, שכן אחרי הכל אחריות העל היא רק של בנק ישראל. לא של חברי הוועדה המכובדים.

4. כל מועמד נדרש למילוי שאלון מקוון, ששליחתו נחשבת די סבוכה במקרה זה, בתוספת כמות גדולה מאוד של מסמכים, כולל כאלה מהעבר הרחוק. כל השנים, וגם היום, היה קיים חסם בפני הגשת אותם מסמכים מחדש. כלומר איש מקצוע שמגיש מועמדות לבנק אחד, נדחה ומבקש אחרי זמן מה להגיש מועמדות לבנק אחר - נאסר עליו לשלוח את השאלון הקודם.

כך קרה שרבים נרתעו מהביורוקרטיה שבהתמודדות הנוספת, מעבר לאי האמון הקיים וההערכה שמדובר ב"משחק מכור" והוועדה בוחרת בעיקר "חברים". עכשיו מתירה הוועדה למועמד "לייצא" למחשבו האישי את השאלון שמילא ו"לייבא" (כך בתשובת המדינה) אותו "ממחשבו האישי לאתר האינטרנט של הוועדה".

יצוין כי השינויים בעבודת הוועדה לא נוגעים באחת מהבעיות המרכזיות בעבודתה: הטיה חברתית ואישית בבחירות של חבריה. ההטיה הגיעה למצבי קיצון בשלהי כהונתה של פרוקצ'ה כיו"ר, שפעלה באופן אישי לרישום מועמדים ותמכה במינויים של ירום אריאב, שהיה מנכ"ל משרד האוצר, ליו"ר דיסקונט ויורם טורבוביץ, בעבר ראש המטה של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, ליו"ר לאומי. זאת אף שהשניים כלל לא הציגו מועמדות. שתי הפעולות הללו של פרוקצ'ה זכו לביקורת ציבורית נוקבת - ובסופו של דבר נדחו על ידי האסיפות הכלליות של הבנקים.

מדובר למעשה בהיענות חלקית במיוחד לסעדים שביקש ד"ר מעוז. ולכן הדרך עודנה ארוכה והדיון המתוכנן בעליון בנובמבר עשוי עוד להביא לשינויים נוספים ועקרוניים. ד"ר מעוז עצמו אמר היום ל"גלובס" כי הוא "מברך על כל השינויים בסדר עבודת העבודה, במיוחד בדירוג מועמדים על בסיס תבחינים ומתן זכות השגה. אם נכונה טענת הוועדה לפיה השינויים לא קשורים לעתירה, ושהעתירה לא תרמה לכך ואף לא לזירוז אימוץ השינויים, הרי השינויים מתחייבים לפחות לאור חובת הנאמנות וההגינות כלפי המועמדים, ולצורך שיפור השקיפות והאמון בוועדה".