גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"למרות ההאטה בקצב הצמיחה, אם יהיה מיתון גלובלי ישראל תגיע מוכנה; אין סיבה להעלות את הריבית"

האסטרטג הראשי של מזרחי טפחות לא מודאג מההאטה בקצב הצמיחה בחודשים האחרונים, ומרגיע: "מצב הכלכלה בסדר גמור" ● בראיון ל"גלובס" מסביר מודי שפריר מדוע אינו מתרגש מהעלייה בגירעון וביחס החוב-תוצר, ומה הוא חושב על הריבית, האינפלציה, האג"ח הממשלתיות ומחירי הדירות

"למרות שרואים האטה בקצב הצמיחה בחודשים האחרונים, מצב הכלכלה בארץ בסדר גמור בסך הכול. הצמיחה בארץ לא מדהימה, אבל גם לא רעה. בבנק ישראל מעריכים שפוטנציאל הצמיחה עומד על כ-3% ואני נוטה להסכים איתם", אומר מודי שפריר, האסטרטג הראשי של בנק מזרחי טפחות, בראיון עם "גלובס". "ב-2019 הצמיחה צפויה להסתכם סביב 3%".

שפריר, בדומה לכלכלנים ולאנליסטים אחרים, לא צופה גלישה למיתון השנה, בארץ או בארה"ב. זאת, בהנחה שלא יצוץ "ברבור שחור", כמו מפולת נוספת בשוק ההון האמריקאי, החרפה משמעותית במלחמת הסחר בין ארה"ב לסין, שתדרדר את כלל המשק העולמי, או אירוע גיאופוליטי משמעותי כלשהו בארץ או בעולם.

לשאלה מה תומך להערכתו בהמשך הצמיחה בארץ, משיב שפריר כי "יש כמה גורמים שתומכים בהמשך הצמיחה ברמה הנוכחית גם השנה. הצריכה הפרטית זה מנוע חשוב לכלכלה המקומית, הצריכה הציבורית תמשיך לתמוך בצמיחה, למרות הגירעון שגדל קצת לאחרונה. ההשקעות בחברות סטארט אפ, שבהן היה גידול משמעותי בשנת 2018, גם הן ימשיכו כנראה לתמוך בצמיחה, אם כי זה תלוי מאוד בבורסת הנאסד"ק ובגובה הריבית, כי יש קורלציה ברורה לאורך זמן בין הגורמים".

מה עוד יתמוך בצמיחה במשק?
"המשך הגידול בכניסה של תיירים לישראל, לצד המשך יצוא שירותי הייטק, כלומר תוכנה. אבל, גם כאן יש קורלציה גבוהה מאוד למצב בשווקים. כל עוד שוקי ההון יתפקדו טוב, אז יצוא ההייטק ימשיך לגדול".

מה צפוי להעיב על הצמיחה?
"בעיקר כל מה שקשור לשוק הנדל"ן. ההשקעות בבנייה למגורים מתכווצות כבר כמה רבעונים, וימשיכו לרדת לדעתי גם ברבעונים הבאים. גם גידול של יבוא מוצרי צריכה לחו"ל, אם באמצעות האינטרנט או על-ידי ישראלים שטסים לחו"ל, מעיב על הצמיחה".

"לא בונים כאן מספיק דירות"

מזרחי טפחות מעניק הרבה מאוד משכנתאות. מה התחזית שלכם למחירי הדירות?
"בסך הכול אנחנו צופים יציבות במחירים בשנה הקרובה, למרות שרואים בחודשים האחרונים גידול מחודש בביקושים לדירות. אחרי הבחירות, אם כחלון לא יהיה שר האוצר, הביקושים יכולים לזנק, ואיתם גם מחירי הדירות, אבל זה ייקח קצת זמן ותלוי גם בגורמים אחרים. בטווח הארוך יש בעיה ממשית של היצע לא מספק. לא בונים פה מספיק דירות. בין השאר, בגלל תוכנית מחיר למשתכן מחירי הקרקעות במרכז הארץ עולים. לשנה הקרובה אנחנו צופים יציבות במחירים, בעיקר בגלל חוסר הוודאות".

במהלך 2018, ובעיקר לקראת סוף השנה, נרשמה עלייה בגירעון הממשלתי, שככל הנראה חצה את רף ה-3% מהתוצר לעומת יעד ממשלתי של 2.9%. אמנם שר האוצר כחלון הציג נתונים שלפיהם הגירעון בשנה שעברה עמד על 2.9% מהתוצר, אולם כמעט כל כלכלני המאקרו מעריכים שבאוצר "שיחקו במספרים".

שפריר לא מתרגש במיוחד מהעלייה בגירעון: "בתרחיש הבסיס שאינו כולל מיתון עולמי, אני לא צופה עלייה חדה בגירעון הממשלתי. יכול להיות שיעלו מסים אחרי הבחירות, אבל לא בצורה חדה מדי. אני לא רואה את המע"מ עולה כל כך מהר.

"אגב, גם בבנק ישראל לא מתרגשים במיוחד מהעלייה בגירעון. פרופ' אמיר ירון, הנגיד החדש, אמר לאחרונה במפגש עם עיתונאים שהוא מסתכל בעיקר על היחס חוב-תוצר, יחס שנמוך יחסית כיום. בניגוד לקרנית פלוג, הנגיד הנוכחי רוצה להוריד את גובה הלהבות בין האוצר לבנק ישראל. לא צריך כמובן להתעלם לגמרי מהעלייה בגובה הגירעון אבל גם לא לעשות מזה משהו יותר חמור ממה שזה".

מה דעתך על המדיניות של הנגיד החדש?
"בניגוד לעבר, אז היעד של בנק ישראל היה להגיע לתוך תחום יעד האינפלציה, כלומר 1%-3%, הנגיד החדש בא ואומר שהיעד שלו הוא הגעה למרכז היעד, כלומר לאינפלציה של כ-2%. כיום האינפלציה השנתית היא 0.8% בלבד. בעבר, אם אינפלציה של קצת מעל 1% הייתה מאפשרת העלאת ריבית, כי זה בתוך היעד, הרי שלפי הנגיד החדש אפשר לחכות עם העלאת הריבית עד שהאינפלציה תתקרב ל-2% ברמה שנתית. זה מאוד דומה לגישה של יו"ר הפד לשעבר ברננקי, יו"ר ה-ECB דרגי, וגם של הבנקים המרכזיים ביפן ובבריטניה. כולם חותרים להגעה לאינפלציה שנתית של כ-2%".

אז מה לדעתך צפוי להיות גובה הריבית בסוף 2019?
"אני חושב שהריבית בסוף השנה תעמוד על 0.5% לכל היותר. השוק צופה אינפלציה של 1%-1.1% בשנה הקרובה, ואנחנו מעריכים אינפלציה של כ-1% השנה, כך שאין לבנק ישראל סיבה ממשית להעלות את הריבית".

"אנחנו רחוקים מהורדת דירוג לישראל"

אם יהיה מיתון גלובלי ישראל מגיעה מוכנה?
"כן. ויותר מזה - אם יהיה מיתון גלובלי, ואנחנו ממש לא מעריכים שזה יקרה השנה - אז אפשר להעלות את גובה הגירעון. זה המייצב האוטומטי, והוא צריך להיכנס לפעולה במידת הצורך. צריך לזכור שבזמן המשבר הקודם ב-2008 היחס חוב-תוצר של ישראל היה גבוה מ-80%, לעומת כ-60% כיום, כך שאנחנו היום במצב הרבה יותר טוב.

"אגב, אם הגירעון יעלה כתוצאה ממיתון גלובלי, אני לא מעריך שסוכנויות הדירוג יורידו את דירוג האשראי של ישראל. לדעתי אנחנו רחוקים ממצב של הורדת דירוג לישראל".

ואכן, בסוף השבוע החליטו בסוכנות הדירוג S&P להשאיר את דירוג החוב של ישראל ברמה של AA מינוס.

מה אתה חושב על קצב הצמיחה בעולם?

"רואים האטה רוחבית בסקרי הציפיות. אנחנו לקראת סיומו של סייקל כלכלי מאוד ארוך, צריך לזכור את זה. אבל אני לא צופה מיתון עולמי השנה. אולי ב-2020. עם זאת, יש התמתנות ניכרת בקצב הצמיחה בסין ובאירופה. בארה"ב עדיין הצמיחה הייתה יפה ברבעון הרביעי של 2018, אבל גם שם רואים ירידה בסקרי הציפיות של מדדי מנהלי הרכש, בדצמבר וינואר".

מה אתם חושבים על ריבית הפד?
"בעבר, לפני שנה ושנתיים, חשבתי שהפד עובד על טייס אוטומטי ויעלה את הריבית 3-4 פעמים בשנה, גם ב-2018 וגם ב-2019, עד שהריבית תגיע לרמה הניטרלית. אבל עכשיו המצב שונה".

מה אתה חושב על שוק האג"ח בארץ?
"התשואה על האג"ח הממשלתיות הארוכות גבוהה והשוק אופטימי מדי, כך שהן מהוות השקעה טובה. עקום התשואות עדיין תלול מדי בארץ".

מה לגבי אירופה?
"יש הרבה מאוד אי-ודאות שם, גם בגלל הברקזיט. נראה שתהיה הארכה של תאריך היעד לאישור ההסכם של כמה חודשים, וקשה לדעת לאן זה יתפתח לאחר מכן".

בינתיים, ככל שזה נגרר, זה לא טוב.
"נכון. יש כאן אי-ודאות מתמשכת שפוגעת בכלכלה. מעבר לזה, יש האטה בגוש האירו בגלל עוד סיבות. לדעתי דרגי לא יעלה את הריבית לפחות עד 2020. הריבית הריאלית שם שלילית הרבה מאוד זמן, וזה כנראה צפוי להימשך עוד הרבה זמן. אגב, מובן שכל מה שקורה בעולם ישפיע גם על השיקולים של בנק ישראל".

אילו עוד גורמי סיכון אתה רואה?
"איטליה לא נמצאת במצב טוב. מלחמת הסחר היא כמובן גורם סיכון מרכזי, למרות שלאחרונה רואים שטראמפ די להוט להגיע להסכם ולסיים את הסיפור הזה".

 נראה ששני הצדדים רוצים להגיע להסכם.
"נכון. אבל יש את עניין המאבק סביב הטכנולוגיה, שיכול להימשך הרבה מאוד זמן. אם שני הצדדים יגיעו להסכם בנושא המכסים, ואת ענייני הטכנולוגיה ישאירו להמשך, השווקים יאהבו את זה. אבל אם האמריקאים יתעקשו לכרוך את כל החבילה ביחד, זה יכול להימשך הרבה מאוד זמן".

איזה גורמים משפיעים לחיוב?
"המשק האמריקאי ממשיך לצמוח בקצב טוב. לא נראה שהכלכלה האמריקאית תגלוש למיתון השנה. זה יקרה, אולי, ב-2020 או 2021. השנה אולי תהיה האטה בצמיחה בארה"ב, אבל לא מיתון. הפד הפך להיות מאוד רגיש לשווקים הפיננסיים, וזה טוב. בסך הכול אני מניח שהתנודתיות בשווקים תימשך השנה".

השקל יתחזק בטווח הארוך

אז מה אתה צופה לגבי הריביות ושוק המט"ח?
"בנק ישראל יעלה את הריבית, אבל בקצב נמוך יותר ממה שמעריכים בשוק. זאת, מכיוון שאנחנו מעריכים שהאינפלציה השנה תסתכם בכ-1%. לגבי שוק המט"ח, קשה להעריך מה יקרה בחודשים הקרובים, אבל בטווח הארוך הלחצים בכיוון של התחזקות השקל מול סל המטבעות יתגברו".

מדוע?
"יש כמה סיבות. פערי הריבית בין ישראל לארה"ב יצטמצמו, ובין ישראל לאירופה יתרחבו. כשפרויקט לוויתן יתחיל לפעול בסוף 2019, זה אמור להקטין את היבוא בכ-300 מיליון דולר ולהגדיל את היצוא בכ-1.3 מיליארד דולר. מחירי הנפט ירדו מאוד, ובהנחה שהם לא יחזרו לעלות זה גם משפיע בצורה משמעותית. יש כאן שיפור של כ-1.3 מיליארד דולר בגירעון המסחרי. אז ביחד זה כבר כ-3 מיליארד דולר בשנה.

"נוסף על כך, הגופים המוסדיים מאוד חשופים להשקעות בחו"ל, וכשהדולר מתחיל לשנות מגמה מול השקל, אז יכול להיות שהגופים המוסדיים ימכרו דולרים, ואליהם יצטרפו גם קרנות גידור מקומיות וזרות, מה שכמובן יתמוך בהתחזקות השקל בטווח הארוך".

מה יכול להעיב על התחזית הזאת?
"ירידות חדות בשוקי המניות, שתמיד מלוות בריצה אל הדולר, כלומר להשקעה באג"ח אמריקאיות. נוסף על כך, גם אירוע גיאופוליטי משמעותי כמו מלחמה יכול להשפיע על השקל-דולר". 

עוד כתבות

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

הפגנת חרדים נגד גיוס בני ישיבות,ירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad

מהתקציבים שייעצרו ועד לדיוני החירום באוצר: כל מה שכדאי לדעת על הצו הדרמטי בנוגע לחוק הגיוס

בהתאם לצו הביניים שהוציא בג"ץ, תקצוב הישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים ייעצר כבר בשבוע הבא ● בשלב זה, התמיכה בכ-44 אלף תלמידי ישיבות צפויה להיעצר ● באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שאמונים על ביצוע התשלומים מתקציב המדינה, מתכוונים ליישם את הצו במועד ● איך זה יעבוד? גלובס עושה סדר

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

המומחה שמסביר: למה החליטו בעולם שרפיח היא הקו האדום

פלישת צה"ל לרפיח, בין המעוזים האחרונים של חמאס בעזה, עומדת בלב הדיון על עתיד המלחמה ● "העיר הפכה לסמל של המצוקה הפלסטינית והפליטות בעיני העולם", אומר ד"ר הראל חורב, מומחה לחברה הפלסטינית ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע ישראל טועה בהתנהלותה ברפיח, מתייחס לפלונטר מול ארה"ב ומסביר מדוע חמאס ממשיך לסרב לעסקת חטופים

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה