גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הרשות לתחרות תתחיל בבדיקת השפעתו של חוק המזון על הספקים

ארבע שנים אחרי כניסת החוק לתוקף, תפנה הרשות לספקיות הגדולות והקטנות לקבלת נתוני מכירות ● המטרה: לבדוק אם החוק היטיב עם התחרות או הזיק לה

מיכל הלפרין / צילום: איל יצהר
מיכל הלפרין / צילום: איל יצהר

ארבע שנים אחרי כניסת חוק המזון לתוקף, הרשות לתחרות (לשעבר הגבלים עסקיים) תבדוק את השפעתו על ספקיות המזון, המשקאות והטואלטיקה לטובת פרסום נייר עמדה בנושא - כך נודע ל"גלובס". הבדיקה תעסוק בשאלה האם חוק המזון תרם לתחרות, או שמא הכביד עליה.

הרשות לתחרות, בראשות מיכל הלפרין, פנתה לאחרונה לספקיות המזון הגדולות בישראל. במסגרת הפנייה נערכו שיחות עם גורמים בחברות שמטרתן גישושים ראשוניים לטובת הבדיקה המקיפה שהיא עומדת לבצע. בהמשך, צפויה הרשות לשלוח מכתבים רשמיים שבהם תדרוש לקבל נתונים על היקפי המכירות של החברות, והיכן מתבצעות המכירות בפועל.

בשיחות הראשוניות ביקשו ברשות להבין מהי הרזולוציה שאליה ניתן להגיע מבחינת איסוף הנתונים, באופן שיאפשר איסוף נתונים אחיד גם לספקיות מזון גדולות, שבהן המעקב על נקודות המכירה עמוק יותר, וגם לספקים קטנים יותר, שרמות המעקב שלהם עשויות להיות נמוכות יותר. ברשות אישרו את קיום הבדיקה, ואמרו שמדובר בבדיקה ארוכת טווח שיידרש זמן רב עד שיגובשו מסקנותיה.

דילמת הסדרנים

חוק המזון שינה מקצה לקצה את מערכות היחסים בין הקמעונאיות לספקים בכל החזיתות, והייתה לו השפעה אדירה גם על האופן שבו מתנהלים השחקנים בענף המזון. זהו למעשה השלב שני בבדיקה שמבצעת הרשות בנוגע להשפעות חוק המזון, שנחשפה ב"גלובס" במאי האחרון. אז דיווחנו כי במסגרת הבדיקה פנתה הרשות לרשתות הקמעונאות הגדולות בדרישה להעביר לה נתונים בנושא. בין הנתונים שהחלו להיאסף כבר לפני שמונה חודשים עלויות העמידה בחוק המושתות על הרשתות, נתונים בנוגע לניהול המדפים באמצעות פלנוגרמה (פריסת המוצרים על המדף) וסדרנות הספקים ועלות איסוף המידע שמחויב לעבור למאגר המחירים הממשלתי.

אחד הנושאים שנבחנו במסגרת חלקה הראשון של הבדיקה היה ההשפעה של המעבר לסדרנות עצמית. מדובר בנושא שהרשות עוסקת בו מתחילת שנות ה-2000, לאחר שמצאה כי הסידור על המדפים מושפע מתגמול שמקבל הסדרן מהספק, דבר שמעלה חשש לדחיקה מהמדפים של מוצרי ספקים אחרים, בעיקר קטנים יותר. במסגרת החלטה של הממונה הקודם, דיויד גילה, שנכנסה לתוקף ב-2016, נאסר על ספקים גדולים לסדר מדפים ברשתות השיווק. ואולם, לפני מעט יותר משנה נכנס לתוקף תיקון זמני שקובע כי ספקים גדולים יוכלו לחזור ולסדר מדפים ברשתות הגדולות בתנאי שלא יחרגו מהפלנוגרמה, כלומר תכנון המדף שמכתיב הקמעונאי.

גם נושא שקיפות המחירים הציף חילוקי דעות ביחס לשאלה האם הוא מיטיב עם הצרכנים, או בעיקר עם הקמעונאים. במסגרת חוק המזון נדרשים כל הקמעונאים הגדולים לדווח מדי שעה, כלומר בזמן אמת, על מחירי כל המוצרים שנמצאים על מדפי הרשת למאגר נתונים ממשלתי. כיום קיימות כמה חברות שפועלות בתחום ש'מתרגמות' את הנתונים הללו לצרכנים, דוגמת "פרייסז" ו"מיי סופרמרקט". ואולם, גם במשרד הכלכלה כבר מודים שהשוואות המחירים האלה לא משמשות את הצרכנים בפועל, וכי מספר המשתמשים בהן זניח יחסית.

לעומת הצרכנים, דווקא הקמעונאים הם אלה הנהנים המרכזיים מהשימוש במאגרי המחירים. אם בעבר רשתות גדולות כמו שופרסל, רמי לוי, מגה-יינות ביתן, ויקטורי ואחרות היו נדרשות להעסיק צוות של סוקרים שיגיע פיזית מחנות לחנות ויאסוף עבורן נתונים על מחירי מתחרים, בייחוד באזורי תחרות שבהן פועלות רשתות מתחרות - הרי שהיום אין כל צורך בכך. הקמעונאיות כיום נסמכות על מאגר המחירים שמאפשר להן (בזכות האלגוריתמים החכמים) לשנות את התמחור בלחיצת כפתור.

בעקבות המחאה

הלפרין מעולם לא נחשבה לתומכת נלהבת של החוק שנחקק טרום תקופתה, אך לאורך הדרך היא שידרה שהרשות תמשיך לאכוף אותו כל עוד הוא קיים. עם זאת, נראה כי לאורך זמן הרשות מנסה להבטיח ודאות גדולה יותר לשחקנים בענף. כך למשל, בחודש שעבר נכנס לתוקפו התיקון של חוק התחרות הכלכלית בנוגע להגדרת מונופולין. בניגוד לנוסח הקודם של החוק, שלפיו חברה הוגדרה כמונופול אם החזיקה ביותר ממחצית מאספקה של מוצר מסוים, כעת חברות עשויות להיות מוגדרות כמונופול בשל כוח שוק כלכלי משמעותי, כלומר, הכוח לגבות מחיר שגבוה באופן משמעותי מהמחיר שהיה נגבה בשוק תחרותי.

על פי גילוי דעת בנושא שפרסמה הרשות היום, המשמעות היא שלצד נתח השוק יימדדו פרמטרים נוספים כמו מספרם ומעמדם של המתחרים הנוספים בענף, תנודתיות בנתחי השוק, חשיבות המוצר לקמעונאים, קיומם של חסמי מעבר ללקוחות ואופי ההתנהלות של החברה.

כיצד נכנס החוק לחיינו? חוק המזון הוא תולדה של המחאה החברתית שקמה בקיץ 2011 תחת הכותרת של מאבק ביוקר המחיה. במוקד המחאה עמדה אמנם גבינת הקוטג', ששימשה כסמל להתייקרות חסרת רסן, אבל היא השפיעהה על תחום מוצרי הצריכה כולו. החוק נחקק במטרה לעודד תחרות בין קמעונאים וספקים, ובכך להוביל להורדת מחירים.

התחרות, לפי החוק, תוכל להתקיים על רקע ריחוק מלאכותי במידה מסוימת בין רשתות גדולות ובין ספקים שמוגדרים כגדולים, למשל בשורת התמחור, כך שהם מנועים מהעברת מחיר מינימום למוצריהם, או לגרום לסידור מדפים שיתעדף את מוצריהם. עוד קיוו יוזמי החוק כי שקיפות מחירים לצרכן באמצעות מאגרי מחירים תוביל לתחרות. סעיף חשוב בחוק מתייחס לסמכות שהוא העניק לרשות ההגבלים העסקיים להטיל קנסות על המפרים.

מטרותיו של החוק, שנכנס לתוקף בינואר 2015, היו, בין היתר, עידוד תחרות בין קמעונאים וספקים באמצעות יצירת הפרדה - במידת האפשר - בין הקמעונאים לספקים הגדולים, הורדת מחירים בשוק המזון, חיזוק והבלטה על המדפים לספקים קטנים, וצמצום כוחן של הרשתות הגדולות ושקיפות מחירים לצרכן על-ידי חובת דיווח מחירי מוצרים למאגר של המדינה.

על פי החוק, מדי שנה הרשות מפרסמת רשימת ספקים, כלומר יצרנים, מפיצים ויבואנים שמכרו בהיקף מכירות שנתי לקמעונאים בהיקף של יותר מ-300 מיליון שקל בשנה לספק גדול, או מיליארד שקל בשנה לספק גדול מאוד. אלה וגם הרשתות הגדולות נדרשים לדווח מדי שנה לממונה על היקפי המכירות שלהם. נקבע עוד שהספקים לא יוכלו להתערב במחיר לצרכן שקבע הקמעונאי.

ואולם כיום חוק המזון לא כולל הסתכלות על הקמעונאים כספקים, ועל כן המותג הפרטי של קמעונאיות כמו שופרסל, רמי לוי או סופר פארם לא הופך אותן לספקיות מבחינת ההסתכלות של הרשות.

עוד כתבות

מחכים בתור לביטוח לאומי / צילום: תמר מצפי

משרדי הבריאות והמשפטים נותנים את השירות הגרוע ביותר; מי המשרד הממשלתי המצטיין?

בדוח של רשות התקשוב במשרד רה"מ, הציון הממוצע שהעניק הציבור לרמת השירות שהוא מקבל מיחידות הממשלה מסתכם ב-65 בלבד ● את הציון הגרוע ביותר קיבל משרד המשפטים (האפוטרופוס הכללי והכנ"ר) ● רשות הגבייה והאכיפה קיבלה ציון מספיק בקושי ● ומה הכי מעצבן את האזרח?

שרת הסחר הדרום קוריאנית יו מיונג-הי ושר הכלכלה והתעשייה אלי כהן / צילום: יוסי זמיר

שר הכלכלה: הסתיים המו"מ עם דרום קוריאה להסכם אזור סחר חופשי

רה"מ בנימין נתניהו הודיע אתמול כי ישתתף בחתימה, אך עם הודעת היועמ"ש כי מדובר רק בטקס סיום המו"מ ולא בחתימה על ההסכם סחר, ביטל את הגעתו

קונים טלוויזיות בהנחה לכבוד חג ההודייה בסניף של טארגט באילינוי / צילום: רויטרס Jeff Haynes

טרגט הכתה את התחזיות ומעלה צפי להמשך; המניה מזנקת

הרווח למניה הסתכם ב-1.82 דולר - מעל לתחזיות האנליסטים שצפו רווח של 1.62 דולר למניה ● החברה רשמה רווח של 938 מיליון דולר, לעומת רווח של 799 מיליון דולר ברבעון השני של 2018 ● צופה רווח למניה בטווח של 6.2-5.9 דולר, מעל לתחזית הקודמת לרווח של 6.05-5.75 דולר למניה

רכב של אובר / צילום: / Shutterstock א.ס.א.פ קריאייטיב

מפעילה מונה: ווסטדייל תשכיר לאובר משרדים בבניין Epic Office בדאלאס

החברה, שאיגרות החוב שלה נסחרות בבורסה בת"א, תשכיר לחברת שיתוף הנסיעות שטחים בבניין שזכויות ווסטדייל בו משועבדות לטובת מחזיקי האג"ח, ל-3 שנים עם אופציה להארכה

קניון עזריאלי, ת"א. "תעסוקה שתתאים לצרכי המחר"   / צילום: שלומי יוסף

יצטרפו לחגיגה? משקיעים בארה"ב יוכלו להשקיע במניית עזריאלי באמצעות איגרות מעקב ADS

ענקית הנדל"ן נסחרת בשווי של 33 מיליארד שקל לאחר עלייה של 54% במניה מתחילת השנה

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בארה"ב: נאסד"ק ודאו ג'ונס עלו ב-0.9%; טרגט זינקה ב-20%

נאסד"ק טיפס ב-0.9% ו-S&P 500 עלה ב-0.8% ● המדדים המובילים באירופה עלו מעל ל-1% ● טראמפ אומר כי ארה"ב "Doing great" עם סין, אך הבעיה היא יו"ר הפד פאואל; מוקדם יותר הכריז כי הוא שוקל שורה של צעדים לחיזוק הכלכלה ● טרגט זינקה לאחר שהיכתה התחזיות והעלתה את הצפי לשנה כולה ● פרוטוקולי הפד: "הורדת הריבית ביולי היא לא תחילת מגמה"

דונלד טראמפ/ צילום: רויטרס Carlos-Barria

טראמפ מכריז: שוקל עוד סבב קיצוצי מס; ברקע: חששות ממיתון

74% מכלכלני העסקים מצפים למיתון בארה"ב לקראת סוף 2021 ● הנשיא: "אנו רחוקים מאוד ממיתון" ● עם זאת, טראמפ תוקף שוב את יו"ר הפד ג'רום פאואל בגין "היעדר חזון" ● אנליסטים: סקרים חדשים מצביעים על היחלשות ניכרת של טראמפ בקרב המצביעים; הכלכלה היא הקלף היחיד שלו, והוא חושש מתבוסה אם קלף זה יילקח ממנו

דונלד טראמפ/ צילום: רויטרס

אחרי שפתח חזיתות נגד המשתתפות: טראמפ מגיע ל-G7

מעל הפסגה השנה מרחף בעיקר המצב הכלכלי העגום של הכלכלות הגדולות בעולם, והמארח, נשיא צרפת, החליט להקדיש אותה ברוח הזמן ל"מאבק באי השוויון" ● הנשיא האמריקאי וראש הממשלה הבריטי צפויים לגנוב את ההצגה

מחצבה בדרום. זכויות בנייה  של 120% לתעסוקה הופכות ל־600% במשרדים  / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

"אזורי התעשייה נעלמים": לאן עוברים המפעלים ומה יעשו התעשיינים שחייבים להישאר במרכז הארץ

שטח הקרקע לתעשייה מסורתית בישראל יורד והולך, בעיקר במרכז הארץ ● מי מרוויח ומי מפסיד מהתופעה הזו, ולאן ילכו כל המפעלים שלא יכולים לעבור לפריפריה?

אביחי מנדלבליט / צילום: שלומי יוסף

החלטת בג"ץ: ביקורת גלויה ומרומזת על היועמ"ש והפרקליטות

אמירות שופטי בג"ץ בדיון היום בעתירה נגד מינוי מנכ"ל משרד המשפטים מאירות באור בעייתי את התנהלות היועמ"ש ופרקליטות המדינה ● מנדלבליט, כזכור, נתן מעין אישור רפה למהלך של שר המשפטים אוחנה - וכעת השופטים למעשה מטיחים בו: מדוע לא פעלת לגבי המינוי עד היום? ● פרשנות

ג’ף בזוס, מנכ”ל אמזון /  צילום: רויטרס, JOSHUA ROBERTS

היא הגיעה: אמזון הכריזה רשמית על כניסתה לפעילות בישראל

לשם כך הקימה אמזון דף רשמי בשפה העברית תחת Amazon Services ופונה לקהל המוכרים הישראלים בהצעה להצטרף לזירה שלה ● מציעה גם למוכרים מחו"ל לאחסן את המלאי בישראל ולהסדיר את השילוח הבינלאומי באמצעות חברת שילוח לבחירתם

ניר שטרן / צילום: תמר מצפי

התחרות בשוק התקשורת: סלקום מעלה את מחיר חבילת הטריפל

החברה החלה להודיע ללקוחות הטריפל על העלאת מחיר של 5 שקלים בעלות הנתב האלחוטי, שיעלה מעתה 15 שקל בחודש ● מדובר במהלך מוכר שבו במקום להעלות את מחיר החבילה, מעלים את מחיר ציוד הקצה

הסטארט-אפ Versatile Natures / צילום: בוש

קרן רוברט בוש משקיעה בסטארט-אפ הישראלי Versatile Natures

חברת הסטארט-אפ Versatile Natures, המייצרת חיישן IOT למנופי בנייה, השלימה סבב גיוס הון של 5.5 מיליון דולר בהובלת קרן רוברט בוש ● זהו סבב הסיד של החברה והשתתפו בו גם הקרנות Conductive Ventures ו- Root Ventures והמשקיעים הפרטיים, לי קספר ורוב פיליפוט, שניהם מומחים בטכנולוגיות בנייה

ח״כ אביגדור ליברמן, יו״ר ישראל ביתנו / צילום: טל שניידר

הליכוד בפנייה למכוני הסקרים: הציגו את ליברמן כגוש שמאל

מהליכוד נמסר: "לאחר שליברמן חתם על הסכם עודפים עם לפיד וגנץ, ולאחר שהצהיר על התחייבותו להמליץ על גנץ לראשות הממשלה, הליכוד פנה למכוני הסקרים בבקשה להתייחס לליברמן כחלק מגוש השמאל, ולא להמשיך להציגו בהטעיה מכוונת כחלק מגוש עצמאי, כפי שהם נוהגים עד כה"

אדוארדו אלשטיין / צילום: איל יצהר

בין התשואות בשווקים להגדלת העתודות, ולמרות הפסד ברבעון השני: כלל ביטוח עברה לרווח במחצית השנה

החברה סיכמה את הרבעון השני של 2019 עם הפסד של 17 מיליון שקל, לעומת רווח כולל של כ-112 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד ● במחצית השנה עברה כלל מהפסד של כ-4 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2018 לרווח כולל של כ-192 מיליון שקל במחצית הראשונה השנה

נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ /צילום: shutterstock

טראמפ בטפיחה עצמית על השכם: אומרים עלי שאני כמו מלך ישראל

נשיא ארה"ב מסביר למי מכוונת "אי הנאמנות", כדבריו, של יהודים שמצביעים בעד דמוקרטים: למדינת ישראל ולעם היהודי ● בנוסף, הוא מבהיר: "אני לא אנטישמי"

איילת שקד ואביחי מנדלבליט/ צילום: ערן גילווארג

פרשת "דיל החסינות לנתניהו" של מקורבי איילת שקד: מעגל הקסמים של השחיתות

לא תמיכה בתוכנית מדינית או כלכלית של רה"מ אלא תמיכה בחסינות מפלילים - זהו האתנן שהציעו לכאורה מקורבי יו"רית ימינה לגורמים בליכוד בתמורה לצירופה למפלגת השלטון ● וכך שחיתות אחת לכאורה מובילה לשחיתות אחרת לכאורה ● פרשנות

אזרח איראני חולף ליד פוסטר של האייטולה חומייני / צילום: TIMELINE-Morteza Nikoubazl

לאחר קריסה של 60%: איראן תבצע פיחות אגרסיבי למטבע

נשיא איראן, חסן רוחני, הורה לפרלמנט למחוק ארבעה אפסים מהריאל שקרס ב-60% מאז הסנקציות של ממשל טראמפ  ● המהלך צפוי לייצר למעשה מטבע חדש בשם 'טומאן', שהיה בשימוש בשנות השלושים של המאה הקודמת

מתקן של חברת החשמל / צילום: תמר מצפי

נבחרו הזוכים במכרז חברת החשמל לחיבור סלולרי של מונים חכמים

הוט מובייל, סלקום ופרטנר זכו במכרז ויערכו פיילוט במסגרת המעבר לרשת חשמל חכמה שתאפשר ניטור ואיתור תקלות בזמן אמת

דב סלע, מנכ”ל ראדא / צילום: שלומי יוסף

מניית ראדא זינקה לשיא בעקבות זכייה של אלביט במכרז משהב"ט לאספקת מערכות "חץ דורבן"

מכ"מים שמייצרת ראדא משולבים במערכת שנועדה להגן על הנגמ"שים של צה"ל ● מחיר של 4.8 דולר למניה משקף לראדא שווי של 182 מיליון דולר ותשואה של יותר מפי 4 על השקעתה של בעלת השליטה, DBSI, לפני 3.5 שנים ● למרות צמיחה בהכנסות, החברה עברה להפסד רבעוני