גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הפרקליטות: לא נקל ראש בעבריינות שביצעו לכאורה אפי נוה ובת זוגו

עו"ד אפי נוה טען כי הגשת כתב האישום נגדו בפרשת "ביקורת הגבולות" מהווה אכיפה בררנית ● בתגובה, הפרקליטות כתבה לביהמ"ש כי היא לא מקבלת את ניסיונם של נוה ובת זוגו "להקל ראש בעבריינות שביצעו ולפקפק בעצם היותה עבריינות פלילית"

עו"ד אפי נוה / צילום: אמיר מאירי
עו"ד אפי נוה / צילום: אמיר מאירי

"החלטה לסגור את התיק נגד אפי נוה, ובוודאי תוך קביעה שלא נמצא בו עניין לציבור, הייתה עלולה להתפרש כמתן היתר לציבור לפעול באופן פלילי. החלטה נפסדת, שלצדה השלכה ומשמעות קשות ובלתי סבירות בעליל, החוטאת לתפקידה הבסיסי של התביעה הפלילית" - כך כותבת הפרקליטות לבית המשפט בתגובתה לטענתו של עו"ד אפי נוה כי הגשת כתב האישום נגדו בפרשת "ביקורת הגבולות" מהווה אכיפה בררנית.

בעוד נוה, ראש לשכת עורכי הדין לשעבר - המואשם בכך שסייע לבת זוגו לצאת ולהיכנס בביקורת הגבולות בנתב"ג ללא החתמת דרכונה - טוען כי במקרים דומים לא הוגשו כתבי אישום; מציגה הפרקליטות שלל מקרים שבהם הוגשו אישומים, ומבהירה: אין כאן אכיפה בררנית.

"רק בשנתיים האחרונות הוגשו עשרות כתבי אישום בגין עבריינות מעבר, ואף באופן אשר הצריך כאמור במהלך תקופה קצרה זו החמרה נוספת במדיניות האכיפה בתחום. אחד מיני כתבי אישום רבים אלה הוא כתב האישום שהוגש נגד הנאשמים", נכתב בתגובת המדינה לטענות נוה.

עוד נכתב כי "כידוע, תפקידה הקלאסי והעיקרי של התביעה והאכיפה הפלילית הוא הכוונת התנהגות הציבור. אירוע פלילי פומבי, תקשורתי ומפורסם שונה באופן ענייני ואף מכריע בהיבט זה מאירוע פלילי שגרתי, כאשר החלטת התביעה באירוע מהסוג הראשון היא בעלת השלכה דרמטית ומכוננת על הכוונת התנהגות כלל הציבור, ואילו החלטת התביעה באירוע מהסוג השני היא בעלת השלכה נקודתית ומסוימת ביחס לחשוד עצמו ולסביבתו הקרובה.

"כך, החלטה לאכוף את הדין, כפי שהתקבלה, משמעותה העברת מסר מכווין מרתיע ברור לפיו מדובר בהתנהלות פלילית אסורה שתיאכף".

"התפלחות" בגבול

בדצמבר אשתקד הוגש נגד עו"ד אפי נוה ובת זוגו כתב אישום בפרשת "ביקורת הגבולות", במסגרתו נטען כי נוה סייע לחברתו לעבור במעבר הגבול ביציאה מישראל בדרכם לחופשה זוגית בתאילנד, ובכניסה אל ישראל כשחזרו מהחופשה, ללא הצגת דרכון.

נוה הודה בעובדות ובין היתר טען כי מדובר במעשה שנעשה על רקע הליך גירושים קשה שבו הוא מצוי ומתוך מצוקה רגעית. האישום מייחס לנוה תכנון מוקדם של "ההתפלחות" בגבול, היצמדות לאישה זרה במעבר הגבול בעת היציאה מהארץ, מבלי שזאת תהיה מודעת כלל לנוכחותו, וכן מסירת גרסה שקרית לבקרית הגבול ש"תפסה אותו על חם", לפיה הוא אינו מכיר כלל את בת זוגו.

כתב האישום מייחס לנוה עבירות של קבלת דבר במרמה וכן עבירה על חוק היציאה והכניסה מישראל.

בתגובה לאישומים נגדו טען נוה כי מדובר באכיפה בררנית, ודרש מגוון חומרים מהפרקליטות, ובהם דוגמאות לתקדימים ולמקרים אחרים שבהם הוגשו אישומים כמו אלה המיוחסים לו. לטענתו, הפרקליטות לא הגישה כתבי אישום בנסיבות דומות לשלו, בהן המעבר בגבול ללא החתמת דרכון נעשה על-ידי אזרחית ישראלית שיכולה להיכנס ולצאת מהארץ ללא כל הגבלה.

בתגובה שהגישה פרקליטות מחוז מרכז לבית המשפט, היא דוחה את כל טענותיו של נוה ומבהירה כי גם במצב בו אדם אינו מנוע מלצאת ולהיכנס לארץ, הוא יכול להיחשב עבריין גבול, אם עבר את הגבול ללא החתמת דרכונו. "לעתים הנכנס/היוצא בדרך עבריינית בגבול הוא אזרח ישראלי שאינו מנוע כניסה/יציאה, אשר פועל בדרך העבריינית לצורך הסתרת/העלמת עצם ותיעוד הכניסה/היציאה, כל עבריין ממניעיו (שלעתים מתגלים בחקירה ולעתים לא)", נכתב בתגובת הפרקליטות.

עוד צוין בתגובה כי "הנסיבות הספציפיות המדויקות שאינן קשורות לאופן ביצוע העבירה, אלא לעבריינים עצמם, משתנות ממקרה למקרה (עבר פלילי, גיל, נתונים אישיים ייחודיים שונים, וכיוצ"ב). ככלל, הבדלים כאלה ואחרים בנסיבות המפורטות ומודגמות לעיל (הן כאלה הקשורות לאופן ביצוע העבירה והן כאלה הקשורות לעבריין שביצע את העבירה) משליכים על מידת חומרת עבריינות המעבר שבוצעה (דהיינו, מתחם העונש ההולם בגינה; ובהמשך העונש המתאים בתוכו), ולא על עצם היותה עבריינות מעבר, האחריות הפלילית בגינה והצורך וההצדקה באכיפתה".

20 כתבי אישום

לטענת המדינה, כבר בשלב השימוע הציגה לבאי-כוחם של נוה ובת זוגו דוגמאות עדכניות רבות לאכיפה הרבה בעניין "עבריינות מעבר" - לרבות בנסיבות הספציפיות בהן הנכנסים/היוצאים בדרך העבריינית היו אזרחים ישראלים - אשר היו ברשותה באותה עת והמחישו בצורה מספקת ויפה את מדיניות האכיפה. מקבץ זה כלל כ-20 כתבי אישום, מרביתם משנת 2018 לבדה, שכולם נוגעים לעבריינות מעבר, כבעניינו של נוה.

המדינה אף מפנה ל-20 כתבי אישום אחרים, אותם צירף אפי נוה בעצמו לבקשה לביטול האישום נגדו בשל האכיפה הבררנית, ואשר בחלקם מתוארים מקרים בהם הנכנסים בדרך העבריינית לישראל היו ישראלים ללא כל מניעה חוקית להיכנס, אשר פעלו בדרך העבריינית לצורך העלמת/הסתרת עצם ותיעוד הכניסה. בעוד נוה ניסה להראות כי בעניינם של אלה הנסיבות היו חמורות יותר, המדינה טענה כי בשל התכנון המוקדם של נוה את המעבר האסור בגבול ונסיבות נוספות - המקרה שלו חמור בהרבה.

המדינה סוקרת את דרך גיבוש מדיניות ההעמדה לדין בגין "עבריינות מעבר", ומציינת בתגובה כי חלה החמרה באכיפה בעת האחרונה, וכי על-פי מדיניות האכיפה במקרה של זרים - נמנעת המדינה מהעמדה לדין באופן גורף ומעדיפה תמיד את האכיפה החלופית של גירוש חזרה לארץ המוצא; באשר לישראלים - ככלל מעמידים אותם לדין גם כשמדובר בעבירה ראשונה.

לטענת המדינה, כתב האישום שהוגש נגד הנאשמים בגין "עבריינות מעבר" תואם ואף מתחייב ממדיניות האכיפה בתחום עבריינות המעבר. "השניים מואשמים בעבריינות מעבר מובהקת", נכתב בתגובה. "השניים, בצוותא, בהחלטה משותפת ובתכנון מוקדם, בשני אירועים נפרדים במועדם, בשני כיווני המעבר, הן ביציאה מישראל והן בכניסה לישראל, לאחר שבפרק הזמן הממושך שעבר בין היציאה לבין הכניסה, במהלך שהותם בחו"ל - החליטו לדבוק בדרך העבריינית בה נקטו ביציאה מישראל, גם בכניסה לישראל; רימו בבוטות באמצעות מצגי מרמה כוזבים פוזיטיביים שונים את העמדה הממוכנת ואת המפקחים. הכול לצורך הסתרת/העלמת היציאה/הכניסה ותיעודן האמור, אותה מצאו לתועלתם במסגרת הליך גירושים המתנהל בין הנאשם לפרודתו, בו מעורבות באופן ישיר גם הנאשמת".

עוד צוין בתגובה כי המאשימה מבקשת להבהיר כי בשום שלב בהליך הפלילי נגד נוה אין בכוונתה להפריז מעבר לצורך בדבר חומרת האירוע הפלילי בו מואשמים הנאשמים; ואולם מודגש כי "גם אין בכוונת המאשימה לקבל את ניסיונם חסר הבסיס של באי-כוח הנאשמים להקל ראש בעבריינות שביצעו לכאורה הנאשמים ולפקפק בעצם היותה עבריינות פלילית אשר בצידה אחריות פלילית ברורה, המצריכה ומצדיקה אכיפה פלילית (בהתאם למדיניות האכיפה בתחום)".

במקביל לניהול ההליכים המקדמיים במשפט "ביקורת הגבולות", מתמודד עו"ד אפי נוה בימים אלה עם פרשה פלילית נוספת, ולכאורה חמורה בהרבה מבחינת אופי החשדות בה. נוה הוא החשוד המרכזי בפרשה המטלטלת את עולם המשפט בשבועות האחרונים, המכונה פרשת "השוחד המיני". במסגרת הפרשה חשוד נוה בביצוע עבירות מתחום טוהר המידות בנוגע לבחירת שופטים, כשאחד מכיווני החקירה הוא קבלת שוחד מיני על-ידו. המעשים המיוחסים לנוה נוגעים לחשד לביצוע עבירות בקשר למינוי של שופטת שלום אחת לפני מספר שנים, וכן בקשר לניסיון, שלא צלח, להביא למינויו של שופט בית המשפט השלום כשופט מחוזי.

*** חזקת החפות: אפי נוה ובת זוגו הם בגדר נאשמים בפרשת "ביקורת הגבולות". הם לא הורשע בביצוע עבירה, ועומדת להם חזקת החפות. 

באשר לפרשת "השוחד המיני" לכאורה - כל החשודים בפרשה, ובהם גם אפי נוה, הם בגדר חשודים בלבד במעשים האמורים. מדובר בשלב מקדמי בהליך הפלילי. החשודים לא הורשעו בביצוע עבירה, ועומדת להם חזקת החפות.

ישראלים מועמדים לדין ; זרים - לא

בתגובת המדינה פורשת הפרקליטות את משנתה המלאה בנוגע למדיניות האכיפה נגד עברייני גבול, וזאת כדי לשים סוף לטענת עו"ד אפי נוה כי המדיניות מקלה והמדינה נוטה לוותר על הגשת אישומים במקרים דומים. לטענת המדינה, עד תחילת שנת 2018 האכיפה בוצעה כלפי חשודים/נאשמים ישראלים בלבד - בין כמבצעים עיקריים, בין כמבצעים בצוותא ובין כמסייעים. כלפי זרים הועדפה האכיפה החלופית היעילה והזולה של גירוש חזרה למדינת מוצאם. האישומים שהוגשו סבבו סביב עבירות על חוק הכניסה והיציאה מישראל.

"בשום מקרה לא הוצע ולא הוחל הסדר מותנה, ראשית משיקולים הקשורים במהות העבירה והתופעה, ושנית שכן ממילא התביעה המשטרתית לא הייתה מוסמכת להחיל הסדר מותנה באף אחת מהעבירות הרלוונטיות", נטען.

ואולם על-פי עמדת המדינה, בתחילת שנת 2018, זיהו גורמי האכיפה הרלוונטיים (חקירות מרחב נתב"ג, התביעה המשטרתית מחוז מרכז) מגמה של עלייה משמעותית ומדאיגה בעבריינות המעבר, עד כדי הפיכתה לתופעה פלילית רחבת היקף של ממש. על רקע זה, בתחילת שנת 2018 החלו גורמי האכיפה המדוברים לפעול להחמרת מדיניות האכיפה בתחום עבריינות המעבר, כדי לייצר ולתת מענה אכיפתי הולם, אפקטיבי ומרתיע יותר בעניינה, בניסיון למגרה או להפחיתה. ההחמרה המרכזית אשר הוצעה וקודמה, הייתה הוספת השימוש בעבירת קבלת דבר במרמה לפי סעיף 415 לחוק העונשין (כמו גם עבירות נלוות לה).

לטענת המדינה, ניסיונו של אפי נוה להסתמך על מקרים בהם "ויתרה" המדינה לזרים על העמדה לדין, הוא שגוי, ואין ללמוד בכל דרך או צורה שהן ממדיניות האכיפה הנוהגת ביחס לעבריינות שוהים בלתי חוקיים, פלסטינים, לזו הנוהגת ביחס לעבריינות מעבר.

"עבריינות מעבר שונה בתכלית במקורה, רקעה וכלל השיקולים הרלוונטיים בעניינה, מעבריינות שהייה בלתי חוקית של פלסטינים בישראל", נכתב בתגובת המדינה לבית המשפט. "עבריינות שב"חים פלסטינים היא עבריינות פלילית אשר מקורה ורקעה הם המצב המדיני-פוליטי-כלכלי הקשה המוכר בו מצויים פלסטינים תושבי איו"ש: מצוקה כלכלית מחד, אל מול מדיניות אישורי כניסה זהירה ונוקשה מאידך".

לטענת המדינה, במציאות ישראלית זו, מעבר להיות תופעת השב"חים הפלסטינים עבריינית ייחודית, מורכבת ורגישה, הרי שגם היקפה רב מנשוא. "מדיניות האכיפה המרוסנת ביחס לפלסטינים (בלבד) אשר נוטלים חלק בתופעה עבריינית זו נובעת מהכרת והתחשבות המדינה במקורה והיקפה החריגים הייחודיים, לצד קיומה של אכיפה חלופית זולה ויעילה - הוצאתם של הפלסטינים מישראל חזרה לאיו"ש", נכתב.

עוד כתבות

עמית גל, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

המפקח על הביטוח עושה סדר וקובע כללים ברורים לבעלי שליטה לקבלת היתר אחזקה

עמית גל, ממלא מקום הממונה על שוק ההון, מציג מתווה שיאפשר לקרנות הזרות ששולטות בחברת הביטוח הפניקס למכור את השליטה בה בחלקים ● הקרנות סנטרברידג וגלאטין רכשו את אחזקותיהן בחברה ב-2019, ומאז הוכפל שווי הקבוצה

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

נוסעת באל על הגישה בקשה לתביעה ייצוגית על מושב שלא ניתן להטייה. מה נקבע?

חברה שניהלה שנים תביעה על מיליונים נגד יס, הגישו סיכומים באורך חריג. השופטת קבעה כי התביעה תוכרע בלעדיהם ● גבר סירב לבדיקת אבהות כדי להתחמק ממזונות, האשה פנתה לביהמ"ש ● אושרה תביעה יצוגית נגד אל על

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

בג"ץ הגיוס: היועמ"שית אישרה ייצוג נפרד לממשלה בשל פערי העמדות

הממשלה תקבל ייצוג נפרד בבג"ץ הגיוס שיתקיים ביוני בהרכב מורחב של תשעה שופטים ● הסיבה: הפערים הגדולים בין עמדת הממשלה לבין עמדת היועמ"שית בהרב-מיארה ● הממשלה צפויה לשכור עו"ד פרטי 

צילומים: יריב כ''ץ (ידיעות אחרונות), יח''צ, shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המילון העכשווי של ענף השיווק, הפרסום והמדיה

גלובס מציג את המושגים, האנשים, הרשתות והחברות שמסעירים בעת הנוכחית את אנשי השיווק, הפרסום והמדיה ● מהאחים אמיר והשרים ניר ברקת ושלמה קרעי, דרך האיום הסיני משיין, ועד רשתות המזון שעשו עלייה והבינה המלאכותית שכולם מתאמצים לייצר איתה מציאות חדשה

לוטרה. דגי בריכות הנוי חוסלו כמעט לחלוטין / צילום: Shutterstock

קרבות על טריטוריה, פלישות וחיסולים: משפחות הפשע של סינגפור הן בכלל לוטרות

הסגרים שהונהגו בקורונה נתנו לבעלי חיים רבים הזדמנות להשתלט על שטחים אורבניים ● בתום המגפה הם נדחקו בחזרה לשיפולי הערים, אבל לא הלוטרות בסינגפור: אלה עושות שם שמות אפילו על חשבון קרוקודילים

גילון בק, ריצ'רד פרנסיס, אייל פסו / צילום: תמר מצפי, אלעד מלכה, Gauzy

בדרך לנאסד"ק: הישראלית שמאמינה שהשוק הזה יגיע ל-124 מיליארד דולר ב-2028

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך הסופ"ש ● גאוזי, יצרנית הזכוכית החכמה מתל אביב בדרך לנאסד"ק ● טבע משנה את אופן דיווח התוצאות שלה על בסיס גיאוגרפי ● וסנסטאר, חברת הפורטפוליו של קרן פימי הציגה תוצאות חלשות לרבעון

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם  ד''ר עדית זכאי–אור / צילום: באדיבות ראוניברסיטת ייכמן

"חתרתי בים בזמן שהבנים שלי בחזית. לא צריך להתבייש במקומות שטוב לנו"

שיחה עם ד"ר עדית זכאי–אור, מנכ"לית מרכז מיטיב לפסיכולוגיה חיובית באוניברסיטת רייכמן ● על איך עצב ושמחה יכולים להשתלב זה בזה, כיצד להחזיק תקווה בזמן משבר והקשר בין חשיבה חיובית לתקיפה האיראנית • האזינו 

טסלה 3 / צילום: יח''צ

טסלה מורידה את מחירי הדגמים בישראל. כמה הם יעלו?

כחלק ממהלך גלובלי של החברה, שהחל בסוף השבוע בארצות הברית, טסלה מוזילה את המחירים של דגמי טסלה 3 וטסלה S ● במקביל, סימנים ראשונים לכך שהקיצוץ הגלובלי בכוח האדם עליו הכריזה טסלה החודש, מגיע גם לישראל

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה ירוקה בתל אביב: מדד ת"א בנקים 5 זינק בכ-4%

מדד ת"א 35 קפץ ב-1.1% ות"א 90 הוסיף לערכו כ-1.4% ● הדולר חצה רף של 3.8 שקלים ונחלש חזרה בסוף השבוע ● S&P הודיעו על הורדת הדירוג של ישראל מרמה של AA- ל-A+ ● הסיכויים להפחתת ריבית בישראל וארה"ב הולכים ומתרחקים ● בעוד שבישראל יתקיים שבוע מסחר מקוצר לרגל החג, בוול סטריט יפרסמו דוחות כמה מענקיות הטכנולוגיה המשתייכות לשבע המופלאות

רס''ן דור זימל ז''ל / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: מת מפצעיו רס"ן במיל' דור זימל, שנפצע מכטב"ם הנפץ בצפון

דור זימל שנפצע אנושות מהתפוצצות הכטב"ם בערב אל-עראמשה מת מפצעיו ● ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס למבוי הסתום בסוגית העסקה לשחרור חטופים ● השר בני גנץ תקף את השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר והתייחס בדבריו לציוץ שלו שלשום ● חיל האוויר תקף יעדי טרור של חיזבאללה, מחבל חוסל ומבנים צבאיים הושמדו ● הקונגרס אישר חבילת סיוע של מיליארדי דולרים לישראל, גלנט בירך ● עדכונים שוטפים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: Shutterstock

להפסיק לרוץ על הגלגל. מה יקרה לכם אם תרוויחו פחות

המעבר למשרה עם משכורת נמוכה יותר, כרוך בדרך-כלל בקיצוץ בהוצאות ● יחד עם זאת, הוא עשוי להגיע עם עלייה ניכרת בזמן הפנוי ובאיזון בין העבודה והחיים

ישראל אלמסי, יו''ר ומנכ''ל ארגון ידידים / צילום: יונתן בלום

עם 800 מתנדבים בדרכים, הוא דרוך לעזור לכם במקרה של פנצ'ר

כשישראל אלמסי קיבל לידיו את עמותת ידידים, שמספקת עזרה וחילוץ בכביש, במוקד ישב אדם אחד ● כיום היא ערוכה לטפל ב-800 פניות במקביל, ובמלחמה גם הפכה לכוח מסייע ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס  

נתב''ג בליל התקיפה האיראנית. השמיים נסגרו במפתיע / צילום: Reuters, Nir Keidar

הטיפים והטריקים: איך לקנות ביטוח נסיעות לחו"ל?

עשרות אלפי ישראלים נותרו ללא טיסות אחרי ששורת חברות הודיעו על ביטול הטיסות לארץ וממנה ● האם הכיסוי לביטול נסיעה שמציעות חברות הביטוח יבטיח לכם פיצוי? מה קורה אם גויסתם למילואים? וגם: מתי כדאי לרכוש את הביטוח והטיפ שיחסוך לכם מאות שקלים בהשכרת רכב בחו"ל

במשרד המשפטים סבורים כי התיקון יעודד הגשה של תובענות ייצוגיות ראויות / אילוסטרציה: Shutterstock, Morakot Kawinchan

הסוף למסחרה? משרד המשפטים מקדם חוק שמבקש לטלטל את מוסד התובענות הייצוגיות

ברקע הסערה הציבורית בנוגע לתובענות ייצוגיות, משרד המשפטים הפיץ תזכיר חוק בנושא ● בתזכיר מוצע להגביל את מספר התובענות הייצוגיות שיכול אדם להגיש בשנה, לקבוע תקרות ברורות לגמול ושכר הטרחה, וגם לאפשר לשופטים לפסוק הוצאות משפט אישיות לחובתם של עורכי הדין במקרים של תביעות סרק

בית קיץ בשבדיה. המחיר הממוצע במדינה עומד על 840 אלף שקל / צילום: Shutterstock

המטבע התרסק ומחירי הדיור ירדו: בגרמניה מעודדים לקנות בתי קיץ בשבדיה

חופשה בבית נופש נפוצה בצפון אירופה ● תמורת בקתה ללא חימום ומים זורמים, ליד אגם בצפון שבדיה, תשלמו רק 195 אלף קרונות שבדיות, כלומר כ־62 אלף שקל ● הבעלות פתוחה בפני זרים, ולא רק לתושבי האיחוד האירופי

איסמאעיל הנייה / צילום: ap, Lebanese Official Government

מומחים מסבירים: אלו הסיבות שבגללן בכירי חמאס שוקלים לעזוב את קטאר

בסוף השבוע האחרון, התפרסמו דיווחים על כך שההנהגה הפוליטית של חמאס שוקלת לעזוב את קטאר ולהעתיק את בסיסה לעומאן או לטורקיה ● שני חוקרים בכירים במכון למחקרי ביטחון לאומי מסבירים מה עומד מאחורי הדיווחים, ואיך הדבר קשור לתפקיד שממלאת קטר במשא ומתן לשחרור החטופים

ג'רמי סוארד (משמאל) ועידו גונן, מייסדים משותפים Exodigo / צילום: Exodigo

עשרות יוצאי מודיעין ויחידות הנדסה התקבצו לסטארט-אפ אחד, כדי לפצח את הסוד

שירות מיפוי תת הקרקע של הסטארט-אפ הישראלי יכול לעלות מאות אלפי דולרים, אך הלקוחות מפחדים יותר מהלא נודע: "תמיד יש הפתעות באדמה" • אחרי שגלגלה מיליוני דולרים מהרנטגן התת קרקעי, אקסודיגו חולמת גם על התרחבות למיפוי אסטרואידים וירחים • וגם: איך מתפקדים כש-75% מעובדי החברה מגויסים למילואים, ולמה מדובר בעצם בשוק בלתי מוגבל? ● הסטארט-אפים המבטיחים

איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו? / עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

לאמיצים בלבד: איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו

המתיחות בין איראן לישראל הביאה את מדדי הפחד בארץ ובחו"ל להיסחר סביב שיא של חמישה חודשים ● ממה מורכבים מדד הפחד הישראלי והאמריקאי? איך משקיעים בהם? ואיזה פרדוקס גלום בתוכם? ● גלובס עושה סדר

ח''כ משה ארבל, מפלגת ש''ס / צילום: איל יצהר

"מוכרחים להבין את גודל השעה": ראיון חג עם השר הכי לא שגרתי שיש

שר הפנים משה ארבל מכוון אצבע מאשימה לבג"ץ שיצר תגובת נגד בציבור החרדי לשאלת הגיוס ● בענייני התכנון, הוא מגלה שהוא הודף לחצים להתערבות ומאשים את שרי הליכוד באינטרסים צרים ● את הפועלים הפלסטינים, הוא אומר, צריך להחזיר, "אין שאלה בכלל" ● ולמה הוא משוכנע שזה הזמן להעלות ארנונה

הסופרקמפיוטר של חברת Cerebras בחוות שרתים בקליפורניה / צילום: Reuters, REBECCA LEWINGTON/CEREBRAS

בחסות אלטמן ומשקיעים מישראל, המתחרה באנבידיה יוצאת להנפקה

סריבראס, יצרנית "השבב הגדול בעולם", בה מושקעים מייסדי OpenAI וכן ישראלים ואמירותים רבים, מתקדמת להנפקה ● בינתיים היא גייסה 723 מיליון דולר