גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מנהל רשות המסים, ערן יעקב / צילום: רפי קוץ

רשות המסים הודיעה כי החל מאתמול (ב'), מתנות שמקבל עורך אירוע (כגון חתונה, בר/ת-מצווה, ברית וכדומה) פטורות ממס עד רף של 1,500 שקל מכל זוג אורחים, וכל סכום מעל הסף הזה יחויב במס כהכנסה. לא צריך להילחץ. זה עוד לא קרה. הרשות לא הוציאה הנחיה כזו וגם לא מתכננת להוציא. לפחות לא בכל מה שקשור ל"אדם מן היישוב". אבל סף ה-1,500 שקל אינו המצאה שהעלינו ממוחנו הקודח, אלא סף שקבע בשבוע שעבר בית המשפט המחוזי בתל-אביב כרף המתנות המקסימלי שיכול רב מקובל, בעל חצר, לקבל מאורחים המגיעים לאירוע שהוא עורך, מבלי שיחויב במס הכנסה. מעבר לרף ה-1,500 שקל מתנה לזוג, נקבע - מדובר בהכנסה של החצר החייבת במס, ולא במתנה עבור האירוע הפטורה ממס.

לפי חוקי המס בישראל, מתנות אינן חייבות במס. כאשר מתקיימות נסיבות אישיות ופרטיות, בהם קבלת מתנת הולדת, מתנת חג, נישואים, אירוע משפחתי או חברתי דומה, והמתנות ניתנות בשל קשר משפחתי, חברי או חברתי - אין מדובר בהתעשרות החייבת במס. אולם בפסק דין שהכריע במחלוקת בין נכדו של "הבאבא סאלי", הרב יקותיאל אבוחצירא, לרשות המסים, יוצר השופט מגן אלטוביה הבחנה בין מתנה ברף הלגיטימי הפטורה ממס לבין החלק בשווי המתנה הגבוה מאותו רף ושנחשב ל"הכנסה בהסוואה", החייבת במס.

בית המשפט קבע כי הרב ישלם שומה בהיקף של כ-7.7 מיליון שקל לרשות המסים בגין אי-תשלום מס על הכנסות שנצברו בחצרו במשך כשש שנים. משומות המס שהוצאו לרב עלה כי בשנים שבהן לא שילם מס יצאו הוא ובני משפחתו 141 פעם לחו"ל על חשבון "מארחיהם", ורכשו נדל"ן בהיקף של כ-9.2 מיליון שקל במימון של "נדבנים". אולם לא רק הכספים שנתרמו לחצר הרב ולמימונו באופן ישיר עמדו במוקד המחלוקת, כי אם גם כספים שקיבלה משפחת הרב באירועים משפחתיים שערכה. בשנות המס שנדונו בפסק הדין, חיתן הרב ארבעה מילדיו, ובסמיכות לאותם אירועים נרכשו דירות לילדיו מאותם כספים שקיבל הזוג לחתונה בתוספת משכנתאות.

מתת בשל מעמד

השופט מגן אלטוביה ציין בפסק הדין כי בשנות המס הנדונות קיבל הרב מתנות כספיות בחתונות בהיקף של כ-1.5 מיליון שקל בממוצע לאירוע, במטבע חוץ ובשקלים. עוד נמצא כי הרב שילם חלק מתמורת הדירות שרכש עבור בני משפחתו במט"ח שקיבל במסגרת אותם אירועים ושפרט אצל חלפני כספים. מהעדויות עלה כי בין אורחי הרב היו אורחים שהעניקו לו מתנות כספיות "מכובדות" - כלשון השופט - לרגל הנישואים של ילדיו. בין המתנות הללו היו 40 אלף דולר שקיבל הרב כמתנה לאירוע מהאחים מנדי ומשה גרטנר או ב"רף הנמוך" - 1,000 אירו שקיבל מיהודי-צרפתי, ששמע על חתונת ילדי הרב והחליט לשלוח לו צ'ק מתנה.

השופט אלטוביה סוטה מההלכה בענייני אי-מיסוי מתנות וקובע קביעה חדשנית ותקדימית כי גם מתנות חתונה יכולות להיות מחויבות במס הכנסה. בית המשפט קובע כי מסך המתנות שקיבלה משפחת הרב, "יש לנטרל את הסכום שהיה מתקבל כמתנות של ממש - דהיינו הסכום שהיה מתקבל אלמלא תפקידו ותוארו של הרב אבוחצירא" - וכי כל סכום מעבר לסכום זה ייחשב הכנסה של חצר הרב שיחויב במס.

דהיינו, בית המשפט עורך אבחנה בין שני סוגי מתנות ומציין כי "מתנות, תרומות וכיוצב' הניתנות בשל מיהותו של מקבלן, בעל תפקיד (או מוסד) המקבל מתנות ותרומות שאלמלא היה בתפקיד לא היו ניתנות או לא היו ניתנות בהיקף המושפע מתפקידו או מעמדו של מקבלן - יכול ואין מדובר בהתעשרות שהיא מתת שמיים, ספונטנית" - ולכן הן אינן נכנסות לאותו פטור ממס הקבוע בחוק.

השופט הוסיף כי "בראי דין המס תוארו, מעמדו ותפקידו של מקבל המתנות הם משלח-ידו או עסקו, והמתנות הן כהכנסה חייבת בידיו, בין אם בנוסף למתנות ולתרומות מופקות הכנסה מעסק או שכר ובין אם לאו". בית המשפט מבהיר כי "די בכך כי המתת ניתן בשל מעמדו, תוארו - גם אם ניתן שלא לשם קבלת תמורה ישירה - הרי שהמתת הוא תשואה על הונו האנושי, תכונותיו, שמו, תוארו או תפקידו" - ולכן הוא יהיה חייב במס.

מסננת מיסויית

בית המשפט מפרט את החישוב, שלפיו יחולק שווי המתנות בין הסכום שאינו חייב במס לסכום שחייב במס. "אניח כי סכומי המתנה המקובלים באירועים מסוג זה עומדים בממוצע על 800 שקל. על דרך האומדנה ובחישוב לקולה אניח כי יש לנטרל מן ההכנסה סכום של 1,500 שקל שהיה מתקבל מאורח או זוג אורחים המביא מתנה כספית באירוע שאינו אירוע של הרב. על דרך האומדנה אניח כי בכל אירוע השתתפו 500 נותני מתנות כספיות (שהם קרוב ל 1,000 איש)", נקבע.

"עוד יונח כי הוצאות החתונה עומדות על 400 אלף שקל. הואיל ואירועי החתונה נחשבים כאירועים מפיקי הכנסה דומה שיש להתיר ההוצאות שהוצאו לשם קיומם כחלקם היחסי שהוצא בייצור הכנסה - משמע כי מהכנסות בסך 1.5 מיליון שקל יש לנטרל מתנות בסך 750 אלף שקל ולנכות הוצאות בסך 200 אלף שקל (מחצית ההוצאות הן אישיות ומחצית לצורך ייצור הכנסה). הסכום העודף הוא הכנסה בידי הרב ככספי החצר - דהיינו בכל אירוע שטוען הרב כי התקבל בידו סכום מקורב של 1.5 מיליון שקל, ניתן לקבל כהסבר לתקבולים שאינם חבים במס סכום של 950 אלף שקל".

עו"ד שולה בנדל, לשעבר היועצת המשפטית של נציבות מס הכנסה, ועורכי הדין אורית ליברטי ואשר דל, שייצגו את הרב בהליך השומה, מסבירים כי "למעשה, נפסק כי כל סכום שהתקבל בידי הרב כמתנת חתונה צריך לעבור 'מסננת מיסויית', ואם סכום המתנה חורג מ'שיטת האומדנה' של השופט, הרי שעל אף שבית המשפט פסק כי הוא התקבל בידי הרב כמתנת חתונה - סכום זה חייב במס 'בשל מיהותו של מקבל המתנה' - כרב למשפחת אבוחצירא.

"וכך נוצרה לכבוד הרב 'הכנסה חייבת במס' של מיליוני שקלים שמקורה, רובה ככולה, במתנות חתונה מובהקים, שהתקבלו לרגל חתונת ילדיו וחלקה בכספי תמיכה וצדקה במשפחת הרב".

סלבס בסכנה?

האם מעתה תמשיך רשות המסים באותו קו שנפסק בפסק הדין ותחיל לדרוש מידוענים ומאנשי ציבור, כלכלה וממשל העורכים אירועים משפחתיים למסור דיווח מפורט על הסכומים שהתקבלו? האם ידוענים צריכים להתחיל ל"שמור קבלות" ולתעד במדויק כל מתנת חתונה או מתנה מאירוע אחר שקיבלו?

לכאורה, קביעתו של אלטוביה לא אמורה להטריד את "האדם מן היישוב", שהרי הוא אינו רב-מקובל, בעל שם, אין לו "חצר", ולכן המתנות שהוא מקבל כשהוא עורך אירוע לא אמורות להיבחן בעין המס, ולא אמורות להיות ממוסות כהכנסה. אולם עורכי הדין של הרב אבוחצירא טוענים כי ההכרעה בעניינו צריכה להטריד את כולם, ובוודאי את ה"סלבס", את אישי הציבור וכל אדם בעל פרופיל חברתי-ציבורי-תקשורתי גבוה.

באי-כוחו של הרב טוענים כי בית המשפט יצר בפסיקתו הלכה שהשלכותיה רחבות, ונוגעות לא רק לרבנים או לאדמו"רים וראשי חצרות חסידיים, אלא לכל מי שהוא "ידוע שם" שקיבל מתנות חתונה בסכומים של מעל 800 שקל מיחיד בשל מיהותו ומעמדו - לרבות, חברי כנסת, שרים, אנשי עסקים, עורכי דין, רואי חשבון, קבלנים, שחקנים וספורטאים וידוענים. "יש בפסיקה זו פתח חדשני ונרחב לחיוב העקרוני של מתנות חתונה כתקבול המחויב במס", טוענים עורכי דינו של הרב.

לדבריהם, בהתאם להלכה של בית המשפט בעניינו של הרב אבוחצירא, כספי חתונה או תרומה שהתקבלו בידי ידוע-שם, שהם בסכומים מעבר לכללים שנקבעו, בין 800 ל-1,500 שקל - ייבחנו. "מהיום כל בעל תפקיד או מוסד המקבל מתנות ותרומות, אשר אלמלא היה בתפקיד, לא היו ניתנות לו או לא היו ניתנות לו בהיקף המושפע מתפקידו או ממעמדו של מקבלן - בין אם בנוסף למתנות ותרומות מופקת הכנסה מעסק או שכר ובין אם לאו - לדעת בית המשפט, המדובר בהתעשרות החייבת במס. זאת, על אף שמדובר במתת שמיים כמתנת חתונה, שלפי הכלל ברגיל איננה מצויה במשטר המס במדינת ישראל", אומרת עו"ד ליברטי.

לדבריה, "השופט אלטוביה הילך בין הטיפות וקבע כי לא כל סכומי המתנות יחשבו כתקבולים החייבים במס אלא רק סכומי מתנות החורגים מהסכומים המקובלים, שלשיטתו הם 1,500 שקל לזוג. בדרכו, ומן הסתם מתוך ניסיון חייו ונוהגו באירועים משפחתיים, הגיע השופט למסקנה שהתקבולים של 1.5 מיליון שקל כמתנות חתונה היא הכנסה מעורבת, שאת רובה אמנם יש לייחס למתנות חתונה 'רגילות' שאינן חייבות במס, אולם את חלקה ניתן לסווג כהכנסה החייבת במס". 

כל מקרה לגופו

לדברי מומחה המס, עו"ד ורו"ח רמי אריה, פסק הדין בסך-הכול מחזק עמדה קיימת של רשות המסים שכבר יושמה בתיקי מס שונים. "ברשות המסים לא ילכו ויפתחו עכשיו את שומות המס של כל הידוענים ואישי הציבור או בעלי משרות בכירות, כי אין להם כוח-אדם לעשות את זה, ובמקרה הטוב הם בוחנים רק 3% מהתיקים שיש בפניהם, אבל שכתיק כבר יהיה בבדיקה, אז יבדקו שם את הסכומים שהתקבלו גם כמתנות מאירועים, ותיערך בדיקה של מהו רף המתנה הנכון בכל מקרה לגופו. סכום המתנה של הרב אבוחצירא לא יכול להיות הסכום של הרב מדימונה וגם לא של האוליגרך", הוא אומר.

עו"ד ורו"ח אריה מסביר כי "רף ה-1,500 שקל למתנה הוא רף של סבירות לגבי אותו אירוע ולגבי אותו רב. יש הבדל בין אירוע של טייקון רוסי שעושה אירוע לבן שלו ומקבל מתנה של 5,000 שקל או 10,000 שקל, והיא תיחשב לסבירה באותו חוג של אנשים, לבין אירוע של מנהל מחלקת חינוך ברשות מקומית, שמקובל שעובד ייתן מתנה של עד 500 שקל, ופתאום הוא יקבל 2,000 שקל - ואז יגידו שזה לא סביר. לגבי ידוענים אותו הדבר. אם המתנה חורגת מהסכום הסביר שחבר היה משלם, אז הסכום עלול להיחשב כסכום שהועבר לצורך פרסום מוצר למשל בצורה עקיפה, ואז ימסו את המתנה".

עוד לדבריו, "יכול להיות שעכשיו יבדקו יותר לעומק את ענף הרבנים, ובהמשך יבדקו בעלי מעמד בכיר אחר, אישי ציבור או בעלי תפקידים במעמד בכיר אחר שמקבלים מתנות בסכומים מעל הסביר ומעל המקובל באירועים שהם עורכים. קביעת העיקרון בפסק הדין היא נכונה. מעל סכום מסוים מתנה מהווה בהחלט הכנסה ממשלח יד. זו לא מתנת שמיים. אנשים לא מצפים לקבל סכום גבוה משמעותית מהרגיל והמקובל באירוע שהם עורכים".

עם זאת, לא כל מומחי המס מסכימים כי לפסק הדין בעניינו של הרב תהיה השלכה רוחבית. לטענת חלק ממומחי מס, הרשות תשמש בקביעות הללו במסגרת המחלוקות שהיא מנהלת מול רבנים נוספים, אך לא בנוגע לידוענים או אישי ציבור אחרים.

מומחה מס נוסף מציין גם שהעובדה שהשופט הכיר בחלק מהסכומים שהתקבלו באירועים כ"מתנות הפטורות ממס" מעודדת, הואיל והיה יכול גם לקבוע כי כל המתנות שמתקבלות בחצרות הרבנים הנם הכנסה חייבת במס. "הסכום שנקבע כרף המס - 1,500 שקל לזוג - אמנם שרירותי, אך הוא יוצר ודאות, וזה חשוב בעולם המס", הוא אומר ל"גלובס".

נראה כי הקביעה הזאת של השופט מגן אלטוביה תעמוד בקרוב למבחן במסגרת ערעור שהרב אבוחצירא עתיד להגיש, ואז נגלה אם היצירתיות שהפגין שופט המיסוי הוותיק תהפוך להלכה מחייבת של העליון או תשונה.

הנוסחה של השופט אלטוביה

1,500 שקל - שווי מתנה ממוצע "מקובל" לאורח יחיד

400 אלף שקל -  הוצאות חתונה ממוצעות - מחצית הן אישיות ומחצית בייצור ההכנסה

950 אלף שקל - שווי המתנות הפטור ממס: הכנסות של 1.5 מיליון שקל בניכוי 750 אלף שקל ובקיזוז הוצאות בייצור הכנסה של 200 אלף שקל

550 אלף שקל - יתרת שווי המתנות נחשבת להכנסה של החצר החייבת במס

מאבק הרשות בהכנסות הלא-מדווחות של הרבנים: אלטוביה מיסה גם הכנסות מברכות, קמעות ותשמישי קדושה

ב-2015 חשף "גלובס" כי רשות המסים מתכננת למסות רבנים על התשלומים המוענקים להם בשל שירותי דת. מספר חודשים לאחר מכן פורסם החוזר הרשמי של רשות המסים, שבמסגרתו נקבע כי יוחל מיסוי על התקבולים בגין שירותים הניתנים על-ידי רבנים, מקובלים, מוהלים, חזנים ובדצי"ם, ובין היתר על עריכת חופות, בריתות, תפילות, "הילולות", "תיקונים", מתן ברכות, ייעוץ, חלוקה או מכירה של קמיעות, מים קדושים ותשמישי קדושה שונים ושירותי כשרות. 

בשבוע שעבר דחה בית המשפט המחוזי בתל-אביב את ערעור המס שהגישו הרב יקותיאל אבוחצירא וילדיו על שומה שהוציאה להם היחידה הארצית לשומה ברשות המסים, שבמסגרתה היא דרשה למסות את הכנסותיהם משירותי דת שהעניק הרב, ובהם ברכות, עצות, הילולות וכיוצא באלה.

פסק הדין מהווה המשך ישיר למאבקה של רשות המסים בהכנסות הלא מדווחות בעולם הרבני. לפני מספר שנים הציבה לה רשות המסים כיעד לגביית מס ראשי חצרות רבנים שונים. המחלוקות עם רשות המסים סבבו סביב השאלה אם תרומות שמקבלים רבנים חייבות במס וכן בנוגע למכירת קמיעות, תשמישי קדושה וברכות על-ידי רבנים ועוזריהם למאמינים. לטענת רשות המסים, מדובר בהכנסה בעקבות מתן שירותי דת, אך הרבנים התעקשו שוב-ושוב כי מדובר ב"תרומות".

גם הרב יקותיאל אבוחצירא נקלע למחלוקת הזו מול רשות המסים, ולאחר דיוני שומה, ביולי 2013 הוציא פקיד השומה לרב שומות מס בסך של 13,844,806 שקל עבור השנים 2003-2009. מפסק הדין עלה כי הכנסות אלה היו "מתנות", "צדקות" וכספים שהועברו לרב ממאמינים שונים ברחבי העולם ללא כל תמורה מצדו. כך, למשל, תושב צרפת העביר אל הרב ולבני משפחתו בקביעות, באופן ישיר ועקיף, כספים לרכישת דירות, ואחרים ממנים את נסיעותיהם של הרב ובני משפחתו לחו"ל ועוד.

השופט מגן אלטוביה מבית המשפט המחוזי בתל-אביב דחה את טענת הרב כי מדובר במתנות ותרומות, הפטורות ממס, וקבע בין היתר כי "עצם קיומו של מוסד הרב, של החצר, הוא התמורה. נוכחותו של הרב, עצם קיומו, מהותו, הם התמורה העקיפה להעברות הכספיות או שוות-הכסף לידי הצדיק... נכון הוא כי המתנות והתרומות ניתנות ככל אשר ינדבו לבו של נותן או נותנת התרומה, אולם קיים ציווי פנימי עמוק למתן מתת זה, קיימת אמונה, וקיים צורך. על כן אין זו מתנה שכולה נדיבות וללא תמורה".