גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

טראומת 1992 של הליכוד: האם רבין באמת ניצח בזכות הפיצולים בימין?

לקראת סגירת הרשימות, ח"כים בימין מדברים על איחודים ומזהירים מפני אובדן השלטון בגלל מפלגות שלא יעברו את אחוז החסימה, "כמו שקרה ב–1992" ● תראו מה באמת קרה ● המשרוקית של גלובס

בחמישי הקרוב, 47 יום לבחירות, יגיע הדד ליין להגשת הרשימות שמתמודדות על מקום בכנסת ה-21. בצד הימני של המפה צפוף, צפוף מאוד. במפלגה הגדולה בגוש, הליכוד, חוששים שמפלגות קטנות לא יעברו את אחוז החסימה, מה שיוביל לאיבוד השלטון. בהודעה שהוציאו בליכוד נטען כי "חייבים לגלות אחריות ולפעול ללא דיחוי לאחד את כל הכוחות מימין, אחרת גוש השמאל ינצח".

המצב הזה החזיר כמה מחברי הליכוד לאירועים בבחירות 1992. אמיר אוחנה נזכר: "ב-92' הימין קיבל יותר קולות והסיבה שרבין עלה והביא את אוסלו זה שמפלגות לא עברו את אחוז החסימה". צחי הנגבי הוסיף כי "זה מזכיר לי את הסיפור של אמא שלי והתחיה, ומפלגות שב-1992 פשוט זרקו שלטון ימין לפח". גם זאב אלקין, גדעון סער וציפי חוטובלי שיחזרו לאחרונה את טראומת 1992. אבל האם העובדות תומכות בלקח שנצרב בתודעת חברי הליכוד?

דילמת ההצבעה למפלגה גדולה אל מול מפלגות אידאולוגיות קטנות, העסיקה את הבוחרים גם ב-1992. במפלגת העבודה הזהירו "או שאתה בעבודה, או שאתה נותן מרצ לשמיר", בעוד הליכוד רץ עם הסלוגן הקליט "ליכוד 1 גדול מול כל השמאל". למפלגות הקטנות הייתה סיבה טובה לחשוש: אחוז החסימה הועלה אז מ-1% ל-1.5%. התחיה, למשל, קיבלה אז 1.2% מהקולות. קרוב, אבל לא מספיק.

ארבע מפלגות ימין - התחיה, המפלגה הליברלית החדשה, גאולת ישראל, ומפלגת התורה והארץ - אכן "שרפו" יחד 65,185 קולות. ארבע מפלגות הימין שכן נכנסו לכנסת - הליכוד, צומת, המפד"ל ומולדת - קיבלו יחד 1,009,427 קולות. כל מפלגות הימין, כולל הקולות האבודים, קיבלו 1,074,612 קולות, וביחד עם יהדות התורה הגיע המספר ל-1,160,779.

מהעבר השני קיבלו העבודה ומרצ ביחד 1,157,477 קולות. ביחד עם חד"ש והמפלגה הדמוקרטית הערבית (מד"ע), קיבל גוש השמאל 1,260,811 קולות. אם כן, גם בצירוף הקולות שלא עברו את אחוז החסימה, קיבל גוש הימין פחות קולות מגוש השמאל. אז על מה מתבססת הטענה שהימין קיבל יותר קולות מהשמאל? ככל הנראה על הקולות של ש"ס, שנתפסת היום כשותפה טבעית בגוש הימין. אבל ש"ס הצטרפה ב-92' לממשלת רבין וב-99' לממשלת ברק.

ב-1992, העבודה קיבלה 44 מנדטים ומרצ 12. לראשונה מאז קום המדינה, חברה מפלגת העבודה לחמשת הח"כים במפלגות הערביות, שתמכו בה מבחוץ, והבטיחו גוש חוסם של 61 ח"כים. לצד הח"כים הערבים, ישבו באופוזיציה 53 נציגים: 32 מהליכוד, 8 מצומת, 6 מהמפד"ל, 4 מיהדות התורה, ו-3 ממולדת.

אם נוסיף לליכוד את הקולות שאבדו למפלגות הקטנות ונחלק מחדש את המנדטים, נגלה שהליכוד יכול היה להתחזק בשני מנדטים על חשבון העבודה. בקרב הצמוד בין הגושים, לשינוי כזה יכלו להיות השלכות דרמטיות, והשמאל היה מאבד את הגוש החוסם. אבל האם זה היה מספיק בשביל שתקום ממשלת ימין, כפי שטוענים חברי הליכוד? לא בהכרח.

חשוב לציין שההחלטה על מי להטיל את הרכבת הממשלה נמצאת בידי הנשיא. לא דרושה לכך הסכמה של רוב חברי הכנסת, אלא הערכה של הנשיא, שנועץ עם נציגי הסיעות, כי למועמד יש סיכוי טוב להרכיב ממשלה. אף שהחוק לא מחייב זאת, הרכבת הממשלה מוטלת לרוב על ראש המפלגה הגדולה. רק פעם אחת, ב-2009, היא הוטלה על ראש המפלגה השנייה בגודלה, כשהנשיא הטיל את המלאכה על בנימין נתניהו, שהליכוד בראשותו קיבל מנדט אחד פחות מ"קדימה". יש גם תקדימים שבהם המועמד נכשל בהרכבת הממשלה. כך היה למשל ב-1984, כשהנשיא הטיל את המשימה על שמעון פרס, שנאלץ לבסוף להקים ממשלת אחדות עם שמיר.

המפלגה הגדולה ביותר ב-1992, בפער ניכר, הייתה העבודה, עם 12 מנדטים יותר מהבאה אחריה. גם עם מעבר של שני מנדטים בין הגושים, רבין היה נותר המועמד הראשון להרכבת הממשלה - והיה קשה מאוד לערער על כך. בנקודה הזאת נגמרות העובדות ההיסטוריות, ואפשר להתחיל להשתעשע בתרחישים שונים. הקמת ממשלת ימין היא רק אחד מהם, ובוודאי לא תוצאה מתחייבת של הצלת הקולות האבודים.

עוד כתבות

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

מוצרים המיובאים על-ידי חברת דיפלומט

"נעביר את ההתייקרויות ללקוחות": בדיפלומט מזהירים מאפשרות של העלאות מחירים

יבואנית המזון והטואלטיקה פרסמה את תוצאותיה לשנת 2023 ולרבעון האחרון והציגה צמיחה בהיקפי הפעילות בישראל וכן בפעילותה העולמית ● למרות זאת - החברה הזהירה, שוב, מפני אפשרות להעלאת מחירים בהמשך השנה

שופט בית המשפט העליון חאלד כבוב / צילום: שלומי יוסף

נציב התלונות על השופטים מצא תלונה נגד השופט חאלד כבוב כמוצדקת

בשנת 2019 השופט חאלד כבוב נתן שתי החלטות, במסגרת בקשות לצווים במעמד צד אחד, הקשורות לתיק בו ארבעת ילדיו היו מעורבים בעקיפין ● הנציב אורי שהם ציין כי תמוה שכבוב לא ידע על הדבר, שכן שמותיהם הופיעו בחלק מנספחי התיק, אך כבוב טען כי הנתונים נמצאו בשולי הנספחים, שכללו 200 עמודים

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

בורסת לונדון / צילום: Shutterstock

עליות קלות באירופה; הניקיי צלל בכ-1.5%

החוזים העתידיים בארה"ב נסחרים בירידות קלות ● בריטניה נכנסה למיתון ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025" ● טסלה ממשיכה במומנטום השלילי, לאחר שבמורגן סטנלי הורידו את תחזית המכירות של החברה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

עובדים שהוצאו לחל"ת בענף התיירות עומדים להישאר ללא דמי אבטלה

במשרד האוצר הניחו שאין צורך בקביעת מודל חל"ת ארוך־טווח וסברו כי המלחמה תסתיים לפני שהעובדים ימצו את ימי האבטלה והחופשה שצברו ● כעת, עסקים רבים טרם התאוששו, כשהמצוקה הגדולה היא בענף התיירות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מגמה מעורבת בתל אביב; חברה לישראל קופצת ב-3%

מדד ת"א 35 עולה ב-0.6%, ות"א 90 נסחר סביב רמות הבסיס ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025" ● טסלה ממשיכה במומנטום השלילי, לאחר שבמורגן סטנלי הורידו את תחזית המכירות של החברה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ירידות קלות בנעילת הבורסה; אופקו הלת' זינקה בכ-8%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.3% ● הבורסה מסכמת את הרבעון הראשון: "מדדי ת"א-35 ות"א-90 רשמו תשואה חיובית של כ-5% וכ-11%, בהתאמה" ● זינוק של כ-50% בצבר ההזמנות של רפאל ● ביל אקמן: "מניית בורסת ת"א זמינה במחיר מציאה" ● דלק תחלק דיבידנד בסך של רבע מיליארד דולר ● בנק ישראל לא יאפשר לאחים נאוי לשלוט בישראכרט עם שיעור החזקות נמוך מ-30%

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

הכפר פטריצ'ה באיטליה. ראש העיר מנסה למכור בתים באירו / צילום: Shutterstock

באיטליה מנסים למכור בתים באירו אחד. אז למה זה לא עובד?

ראשי עיירות קטנות באיטליה, שהתרוקנו מתושבים בשל מגמת עיור ארוכת־שנים, מציעים בתים למכירה באירו אחד בלבד, כאשר עלות השיפוץ מוטלת על הקונה ● התקשורת האמריקאית רווייה בסיפורים על בתים עתיקים שעברו שיפוץ והפכו לבתי נופש משפחתיים, אך בפועל, עסקי "הבתים באירו" עומדים בפני חסמים רבים

עובדי חברת הביומד גמידה סל / צילום: איל יצהר

חברת הביומד גמידה סל תהפוך לפרטית ותפטר 25% מהעובדים

קרן הייברידג' משתלטת על גמידה סל באמצעות המרת אג"ח ותהפוך אותה לחברה פרטית ● מנכ"ל החברה אבי ג'נקינס: "החיפוש שלנו אחר חלופה אסטרטגית לא הניב תוצאות" ● המניה צונחת ביותר מ-80%

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מהצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

מטולה בחודש האחרון / צילום: Reuters, Raphael Gotheil

הצפון בוער, היישובים ריקים - והממשלה "מנותקת קשר"

ראשי הרשויות בצפון דוחפים כבר זמן רב להקמת מנהלת מסודרת, בדומה למינהלת "תקומה" בעוטף עזה - אך גורמים המעורים בנושא אומרים: "זה לא על הפרק" ● בינתיים המלחמה נמשכת, והמציאות בצפון בלתי אפשרית

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים תפסה מסמכים של שני עורכי דין וחטפה ביקורת חריפה משופטי העליון

במסגרת חקירה קיבל פקיד שומה חקירות מבית משפט השלום צו חיפוש במשרד של שני עו"ד ● השניים טענו שהמסמכים נתפסו על ידי צו של בית משפט השלום בהליך פלילי, אבל רשות המסים העבירה את הערעור שלהם לביהמ"ש המחוזי בהליכים אזרחיים ● ביהמ"ש העליון פסק כי רשות המסים לא יכולה לזגזג בין הליך פלילי לאזרחי