גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הפוליטיקאים הרבו לדבר על תיקי נתניהו. מי צדק? | המשרוקית

האם קרה בעבר שהיועץ המשפטי לממשלה הודיע על הגשת כתב אישום בכפוף לשימוע ערב בחירות, והאם הפרת אמונים היא עבירה שגוררת עמה קלון? • המשרוקית של גלובס בעקבות אמירות הפוליטיקאים על פרשיות ראש הממשלה • מי דייק ומי פחות? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

שלי יחימוביץ' / צילום: תמר מצפי
שלי יחימוביץ' / צילום: תמר מצפי

בנימין נתניהו

"אף פעם לא פתחו בשימוע לפני הבחירות אם לא יכלו לסיים אותו עד הבחירות"

3 בינואר 2019

לא נכון

עד היום, אף ראש ממשלה לא כיהן בתפקיד בעודו מחכה להכרעת היועץ המשפטי לממשלה על הגשת כתב אישום בכפוף לשימוע בתקופת בחירות. במקרים הספורים בהם עמדו שרים וראשי ערים בפני הכרעה על הגשת כתב אישום בתקופת בחירות, ההחלטה התקבלה לפני הבחירות, והליכי השימוע הסתיימו אחריהן. כך היה במקרה של צחי הנגבי, שהוחלט להגיש נגדו כתב אישום כחודש וחצי לפני בחירות 2006, והשימוע נערך לו ארבעה חודשים אחרי הבחירות.

יש לציין כי בעבר הוחלט גם להשהות הכרעות בהליכים פליליים שהתנהלו נגד נבחרי ציבור שהתמודדו בבחירות. לקראת הבחירות ב-1999, 2001 ו-2003 הנחה היועץ המשפטי לממשלה דאז, אליקים רובינשטיין, להקפיא את ההכרעות בתיקיהם של נבחרי ציבור ומועמדים בבחירות. ואולם, אף אחד מההליכים המשפטיים של המתמודדים בבחירות אלה לא הגיע לשלב שאחרי החלטת היועמ"ש על הגשת כתב אישום.

דוד אמסלם

"כל החלטה שמשפיעה על מערכת הבחירות אסור לעשות אותה [...] היועמ"ש גם כפוף לאותו כלל"

21 בינואר 2019

לא נכון

יו"ר הקואליציה דוד אמסלם השווה בין הכנסת והממשלה, שסמכותן מוגבלת בתקופת בחירות, לבין הסמכות של היועץ המשפטי לממשלה בתקופת בחירות. הוא טען שכמו הכנסת, גם הסמכות של היועמ"ש מוגבלת וכי אסור לו לקבל החלטות שעשויות להשפיע על הבחירות. אבל הוא טועה.

הנחיות היועץ המשפטי לממשלה בעניין מדיניות התביעה והאכיפה לפני הבחירות לכנסת ולרשויות המקומיות קובעות כי משום שמערכת אכיפת החוק אינה מעורבת בזירה הפוליטית, פעילותה אינה מושפעת מתקופת הבחירות, ועליה להתקיים כסדרה, גם ביחס להליכים בעניינם של נבחרי ציבור ומועמדים לבחירה.

ההנחיה קובעת כי "ככלל, אין מקום להשהות טיפול בתיקים נגד נבחרי ציבור או מועמדים, שהגיעו לאחר חקירה לפרקליטות או לתביעה המשטרתית לצורך החלטה על הגשת כתב אישום. ואולם, הטיפול יהיה תוך מתן הדעת לזהירות הנדרשת, ולפי הצורך יובאו הדברים בפני היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה".

שלי יחימוביץ'

"היה אולמרט [...] שקם והלך בשלב עוד יותר מוקדם מהשלב בו נמצא ראש הממשלה" 

13 בפברואר 2018

נכון

יו"ר האופוזיציה שלי יחימוביץ' נזכרה לפני כשנה מה קרה בתקופה שבה הנתנהלו חקירות נגד קודמו של נתניהו בתפקיד ראש הממשלה, אהוד אולמרט. יחימוביץ' ערכה השוואה בין השניים, וטענה כי אולמרט התפטר מתפקידו כשההליך המשפטי היה בשלב מוקדם יותר מאשר השלב בו נמצא נתניהו. והיא אכן צודקת.

אולמרט הכריז ב-30 ביולי 2008, טרם הגשת המלצות המשטרה בעניינו, כי בכוונתו להתפטר מתפקידו לאחר שיקוימו פריימריז בקדימה. החלטה זו הושפעה במידה רבה מלחץ שהפעילו על אולמרט שותפיו למפלגה ולקואליציה בגין החקירות נגדו.

ב-17 בספטמבר 2008 נערכו פריימריז בקדימה, וציפי לבני נבחרה להנהגת המפלגה. אולמרט התפטר מראשות הממשלה כעבור ארבעה ימים. כשבועיים לפני כן, ב-6 בספטמבר, המליצה המשטרה להגיש כתבי אישום נגד אולמרט בפרשות "מעטפות הכסף" ו"ראשונטורס". ההמלצה להעמיד את אולמרט לדין בפרשת "מרכז השקעות" פורסמה ב-5 במרץ 2009.
כתב אישום ראשון הוגש נגד אולמרט באוגוסט 2009, קרוב לשנה לאחר שהתפטר.

מיקי זוהר

"הפרת אמונים זו עבירה שאין עמה קלון" 

8 בפברואר 2018

לא נכון

החוק הישראלי אינו מגדיר במפורש אילו עבירות נושאות או אינן נושאות עמן קלון. מונח הקלון מתייחס לפגם מוסרי חמור הקשור בעבירה, המונע מהמורשע בה לשאת באחריות ציבורית, והשאלה אם עבירה נושאת עמה קלון תלויה במידה רבה בנסיבות העבירה. החוק שולל את הזכות להיבחר לכנסת ממי שנידון, בפסק דין סופי, לעונש מאסר בפועל לתקופה העולה על שלושה חודשים, וביום הגשת רשימת המועמדים טרם עברו שבע שנים מהיום שסיים לרצות את עונש המאסר, אלא אם קבע יו"ר ועדת הבחירות אחרת.

ח"כ מיקי זוהר טען שהפרת אמונים שאין עמה קלון, אך הוא טעה. בעבר הוטל קלון על נבחרי ציבור שהורשעו בהפרת אמונים. בשנת 2003 החליט בג"ץ שעבירות המרמה וההפרת האמונים שבהן הורשע דני בונפיל, יו"ר ועד העובדים בעיריית ירושלים לשעבר, נושאות עמן קלון. בשנת 2011 הוטל קלון על נתן וולך, סגן ראש עיריית תל אביב לשעבר, שהורשע בשלוש עבירות של הפרת אמונים, ללא סעיף המרמה.

נפתלי בנט

"בכל הממשלות בעשרות השנים האחרונות תמיד היה מי שנחקר"

27 במאי 2018

נכון

בכל הממשלות שכיהנו מאז 1990 התנהלו חקירות נגד חברי ממשלה, למעט ממשלת המעבר בראשות שמעון פרס שכיהנה 7 חודשים. רבים מהשרים וסגני השרים שנחקרו פוטרו או פרשו מתפקידם, והחקירות הובילו במקרים רבים להגשת כתבי אישום ולהרשעות.
כך למשל, בתקופת ממשלת רבין התנהלו חקירות נגד שר הפנים, אריה דרעי, ונגד רפאל פנחסי, שכיהן כסגן שר האוצר וסגן השר לענייני דתות. לאחר הגשת כתבי האישום נגדם, התקבלה בבג"ץ הלכת פנחסי-דרעי, הקובעת כי שר אינו יכול להמשיך לכהן בתפקידו לאחר הגשת כתב אישום.

במהלך כהונתו הראשונה נחקר בנימין נתניהו בשלוש פרשות - פרשת בר-און-חברון, פרשת עמדי, ופרשת המתנות. בפרשת בר-און-חברה נחקר גם שר המשפטים צחי הנגבי. בנוסף, התנהלה חקירה נגד קודמו של הנגבי בתפקיד, יעקב נאמן.

חקירות פליליות התנהלו גם נגד ראשי הממשלה שכיהנו אחרי נתניהו - אהוד ברק (פרשת העמותות), אריאל שרון (פרשת האי היווני, פרשת סיריל קרן, ופרשת חברות הקש), ואהוד אולמרט (שהפרשות הבולטות שנחקר בהן בזמן כהונתו היו פרשת המינויים, פרשת מרכז ההשקעות, פרשת מעטפות הכסף ופרשת ראשונטורס). בסך הכל נחקרו בשלושת העשורים האחרונים 30 ראשי ממשלות, שרים וסגני שרים. 

*** חזקת החפות: ההליכים המשפטיים נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ויתר החשודים מצויים בשלבים מקדמיים. כל החשודים מכחישים את המיוחס להם, הם עומדים בפני הליכי שימוע שלפני הגשת כתב אישום, ועומדת לזכותם חזקת החפות.

עוד כתבות

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

המומחה שמסביר: למה החליטו בעולם שרפיח היא הקו האדום

פלישת צה"ל לרפיח, בין המעוזים האחרונים של חמאס בעזה, עומדת בלב הדיון על עתיד המלחמה ● "העיר הפכה לסמל של המצוקה הפלסטינית והפליטות בעיני העולם", אומר ד"ר הראל חורב, מומחה לחברה הפלסטינית ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע ישראל טועה בהתנהלותה ברפיח, מתייחס לפלונטר מול ארה"ב ומסביר מדוע חמאס ממשיך לסרב לעסקת חטופים

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

דובר צה"ל: בכיר בחמאס חוסל בביה"ח שיפא

נזק נגרם לחצר בית בשלומי אחרי רצף אזעקות בגליל המערבי • דיווח: ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק, 2 נפצעו • בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה • מוקדם יותר: פצוע בינוני בפיגוע ירי בכביש 90 מצפון ליריחו • עדכונים שוטפים

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים