"אין כוונה לאכוף את העבירה של היעדר פיקוח כשאין חשד להפרה מצד התאגיד"

את הדברים אמר ד"ר-עו"ד אסף מוזס, סגן היועץ המשפטי (פלילי) של רשות התחרות, בכנס של הרשות • עו"ד נאוה קרואני, שותפה במחלקת דיני התחרות במשרד תדמור לוי ושות': "ישנה החמרה מאוד משמעותית בתחום אחריות מנהלים"

צילום: שאטרסטוק
צילום: שאטרסטוק

היום (ב') התקיים כנס רשות התחרות (לשעבר רשות ההגבלים העסקיים) במרכז הכנסים באשקלון. אחד מהפאנלים החשובים שהתקיימו עסק בנושא שמדיר שינה מעיניהם של נושאי משרה רבים בארץ ונושאו - "אחריות מנהלים - האמנם שינוי מסלול?"

בפאנל, שהיה מעין שיח, השתתפו ד"ר אסף מוזס, סגן היועץ המשפטי (פלילי) של רשות התחרות; ועו"ד נאוה קרואני, שותפה במחלקת דיני תחרות במשרד תדמור לוי ושות'.

השניים התייחסו לתיקון סעיף 48, המתייחס למנהלי חברות ולחובות הפיקוח שהוספו להם כחלק מהתיקון. לדברי ד"ר מוזס, מדובר בשינוי דרמטי, שהפך את עבירת הקרטל לעבירת פשע, שבגינה עונש של 5 שנות מאסר. יחד עם זאת, הוא ציין כי לאחר התיקון הוא גילה להפתעתו כי "הדבר המהותי שהשתנה זו אחריות המנהלים".

עו"ד קרואני ציינה כביקורת לתיקון הסעיף, שהוא מהווה "החמרה מאוד משמעותית בתחום אחריות המנהלים". לדבריה, הדרישה שנושא המשרה יעשה "כל שניתן" על-מנת למנוע עבירת על חוק התחרות, היא דרישה לא סבירה וקיצונית. זאת, לטענתה, מכיוון ש"אדם היה יכול למצוא את עצמו מעורב בעבירה, מבלי שהוא בעצם הספיק לעשות שום עבירה".

על דברים אלה אמר ד"ר מוזס כי הרשות לא מתנצלת "על כך שיש חובת פיקוח למנהלים", ולדבריו, "אנחנו גם לא הולכים לעשות גילוי דעת בנושא זה". מוזס אמר עוד כי "לצערנו, אנחנו נתקלים פעם אחר פעם בתוכניות אכיפה, והרבה פעמים תוכניות האכיפה הללו הם מעין פלקט, ואני לא רוצה להגיד שהוא נמצא בחדר אוכל, אבל הוא נמצא באיזשהו קלסר, ומבחינת המנהל, בזה זה נגמר. תוכנית אכיפה כזו היא בוודאי לא מספקת, ומנהלים שדגלו בכאלה תוכניות אכיפה, הורשעו".

"כדי למנוע את העבירה, אתם כיועצים משפטיים או כמנכ"לים צריכים למנוע את העבירה, בין אם זה בתוכנית אכיפה מעשית שתדאגו שתבוצע", אמר ד"ר מוזס.

בתגובה לטענה של עו"ד קרואני כי ציבור שלם ונורמטיבי יכול למצוא את עצמו מבצע עבירות, כיוון שהרשות תטען שלא עשה "כל שניתן" כדי למנוע את העבירה, השיב ד"ר מוזס כי "ציבור כזה שאמרת (עו"ד קרואני - מ' ש') שעובר עבירה, זה חמור מאוד".

יחד עם זאת, ד"ר מוזס ניסה להרגיע וציין כי לרשות "אין כוונה לאכוף כשאין חשד לעבירה מצד התאגיד". 

לדבריו, "השאלה האם אני אאכוף את העבירה של היעדר פיקוח כאשר אין מדד לעבירה על חוק ההגבלים? אני לא מחפש את המנהלים כשאין חשש להפרה של חוק ההגבלים על עצם ההפרה של חובת הפיקוח", הוסיף ד"ר מוזס.

את הדברים הללו סייג ד"ר מוזס והדגיש כי במסגרת התיקון, לא באה הרשות "לשנות את המערכת". לדבריו, הביטוי "'כל שניתן' - מתחבר למעמד שלך בתאגיד".

"כל שניתן יפורש בצורה סבירה", אומר ד"ר מוזס. לטענתו, "יש פסיקה על הדבר הזה. אנחנו לא הולכים לפתח משהו חדש. זה גם המדריך שלנו, לביטוי 'כל שניתן'. ייבחן לפי הסבירות, שלא דין הדירקטור, כדין המנכ"ל, או מנהל הצוות וכו'. אנחנו צריכים להסתכל לפי המיקום של נושא המשרה במערכת והמעשים שביצע, ומאלה ייגזר הביטוי 'כל שניתן'".

לדבריו, "היה רצון לתמרץ מנהלי חברות, שנמצאים בפוזיציה הנכונה בתאגיד כדי למנוע עבירה על החוק, וזאת כדי לגרום לכך שהתאגיד יהיה שומר חוק. והתפיסה הייתה שאם התאגיד כשל, אז למי שעמד בראש הפירמידה יש אחריות, אלא אם כן הוא יוכל להראות שהוא הנהיג מדיניות ראויה בנושא זה". 

עו"ד קרואני הוסיפה כי לדעתה, סעיף 48 החדש "יצר סטנדרט שלא ניתן לעמוד בו". בכל הקשור להבהרה של ד"ר מוזס בעניין אכיפת הסעיף, ציינה עו"ד קרואני, בביקורתיות משהו, כי היא לא חושבת ש"רצוי לחוקק חוקים שיום אחרי שחוקקת אותם, אתה אומר שיישומם יהיה צר יותר... חקיקה שמיום היוולדה אומרת שלא אאכוף את החוק כלשונו - בעיניי זה לא דבר רצוי".