גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לומדים מיוניליוור ומשטראוס: בענף הפרסום מתחילים לרכז את התקציבים במקום אחד

אחרי שיוניליוור נפרדה מבאומן-בר-ריבנאי, ושטראוס בחרה בו על פני אדלר-חומסקי, עוד חברות שוקלות לצמצם את מערכי הפרסום שלהן, בדומה למגמה בעולם ● "בדילמה שבין התמחות קיצונית וסיוט ניהולי לבין התייעלות וריכוז הכוח במשרד אחד - המפרסמים מעדיפים את ההתייעלות", אומרים לנו מומחים בשוק

סער נעים יוסי לובטון, אמיר גיא ואילון זרמון/ צילום: איל יצהר
סער נעים יוסי לובטון, אמיר גיא ואילון זרמון/ צילום: איל יצהר

שלשום (ג') הודיעה חברת יוניליוור ישראל כי תיפרד מבאומן-בר-ריבנאי שמלווה אותה כמעט 25 שנה, ותרכז את תקציב הפרסום שלה בשני משרדים - מקאן תל-אביב, שמחזיק בחלק הגדול של התקציב; וגרייט דיגיטל. ההחלטה על הפרידה לא נפלה בישראל, אלא הייתה יישום של מדיניות בינלאומית הדוגלת בהתכנסות למספר מצומצם של משרדי פרסום. פובליסיס, הקבוצה שאליה משתייכת באומן, לא נמנית עם מערך הפרסום הגלובלי של יוניליוור, כך ששנתיים אחרי שהאחרונה החלה ליישם את אותה מדיניות התכנסות בעולם - התקבלה ההוראה לבצע אותה גם בארץ.

הפרידה של יונילוור מבאומן מצטרפת למהלכים דומים של חברות גדולות אחרות שמצמצמות לאחרונה את מערכי הפרסום שלהן. כך, שטראוס נפרדה בחודש שעבר מאדלר-חומסקי וריכזה את תקציבי הפרסום של המותגים הגדולים שלה בבאומן-בר-ריבנאי; סמ"לת נפרדה גם היא מאדלר-חומסקי וריכזה את מלוא התקציב ב-LEAD; בזק בוחנת בימים אלה את מערך הפרסום של החברות-בנות בקבוצה ועשויה לוותר על מקאן או על אדלר; והחברה המרכזית למשקאות "ניקתה" בתחילת השנה את מערך הפרסום שלה ונפרדה מכמה ספקים קטנים.

אבל מה שנראה כמו תחילתו של תהליך בארץ הוא מגמה של ממש בשווקים הגדולים בחו"ל. פרט ליוניליוור שנחשבת לסמן ימני בנושא, מפרסמות גדולות נוספות מיישמות מדיניות דומה - כשהבולטת בהן היא פרוקטר אנד גמבל. מרביתן חשו מיאוס מ"שולחן השיווק" שהפך עמוס לעייפה בעידן הדיגיטלי והתמלא בהתמדה בעוד ועוד ספקים מתמחים שהפכו את מהלכי השיווק והפרסום למסורבלים, דרשו תשומות ניהול עצומות, החדירו למערך קבלת ההחלטות שיקולים שהם לא בהכרח ענייניים, ובעיקר ייקרו מאוד את עלות העבודה הפרסומית.

במקביל, קבוצות הפרסום המסורתיות ראו בעיניים כלות איך נתחים הולכים וגדלים מתקציבי השיווק זולגים למשרדים מתמחים, והחלו להשקיעו בחברות דאטה, דיגיטל וטכנולוגיה כדי להוות אלטרנטיבה. 

העלויות גדלו - ואיתן גם הריטיינר 

"המגמה של לקוחות גדולים לצמצם את מספר משרדי הפרסום שהם עובדים איתם אינה ייחודית לישראל. מדובר בתופעה עולמית שהחלה כבר לפני 3 שנים", אומר ל"גלובס" אמיר גיא, מנכ"ל משותף במשרד הפרסום אדלר-חומסקי. "משרדי הפרסום המובילים בעולם השכילו להבין את המגמה ולפעול מהר. כך, WPP, סוכנות הפרסום הגדולה בעולם, עוברת מהלכים משמעותיים וקיצוניים בשנה האחרונה כדי לייצר פתרונות יעילים יותר ללקוחות, ובין היתר, אף מיזגה 4 סוכנויות בינלאומיות ענקיות לשתיים".

גיא מסביר את השינוי בשתי סיבות עיקריות - כלכלית ומקצועית: "בעשור האחרון חלה עלייה דרמטית אצל המפרסמים הגדולים בהוצאות הייצור של הפרסום. משנה לשנה העלויות הכרוכות בייצור קמפיינים - קריאייטיב והפקה - עולות באופן משמעותי. הסיבה העיקרית לכך היא העלייה בכמות העובדים וההתמחויות השונות ההכרחיות לפיצוח קמפיינים. הפרגמנטציה האדירה של ערוצי הפרסום והמדיה וההכרח להיות נוכח באינספור ערוצים ופלטפורמות דיגיטליות, הביאו לצורך לפתח התמחויות ויצרו דיסציפלינות ומשרדים מתמחים שהמפרסמים נאלצו לגייס למערך הפרסום שלהם".

כך, כמעט כל ערוץ או פלטפורמה דיגיטלית דרשו התמחות שכן פתאום קמו מקצועות שעד אז לא היו חלק ממשרד פרסום קלאסי, כמו דאטה ואנליטיקס, אופטימייזרים, מומחי איקומרס ואחרים שהפכו לחלק הכרחי בפס הייצור הפרסומי עבור מי שרצה לייצר ערך. העלויות גדלו -  ואיתן גם הריטיינר ללקוח. במקביל, העבודה מול כמה משרדי פרסום מתמחים הפכה לקשה לשליטה ולניהול, ונוצרו תסבוכות כאשר כל משרד משך את המותג לכיוון אחר. הסרבול הביא לעתים לאובדן האסטרטגיה ולפגיעה באימפקט של הקמפיינים. "לכן", אומר גיא, "מה שמניע כעת את המהלכים של המפרסמים לצמצום משרדי הפרסום הוא קודם כל הצורך להתייעל ולחזור להוצאות ייצור שפויות יותר".

גיא סבור כי הצורך של המפרסם היום לייעל את הוצאות הפרסום הופך לאפשרי, כי משרדי הפרסום "הקלאסיים" מדביקים את הפער ויצרו לעצמם יכולות מעודכנות בתוך הבית - מה שמייתר לרוב את הכורח של המפרסמים לפנות למשרדים מתמחים. "בדילמה שבין התמחות קיצונית וסיוט ניהולי לבין התייעלות וריכוז הכוח במשרד אחד, אפילו תחת ויתור מסוים על התמחויות נישתיות - המפרסמים מעדיפים את ההתייעלות".

"מי שלא ייתן שירותים מקצועיים, ייפלט מהמשחק"

יוסי לובטון, יו"ר קבוצת פובליסיס בישראל, מספר על פורמט אחר שמשמש בעולם לריכוז התקציבים: "קבוצות הפרסום הגדולות בעולם מקימות עבור לקוחות גדולים משרד ייעודי שהוא עבור הלקוח בלבד ואליו מביאים את כל הדיסציפלינות שיש בקבוצה. בפובליסיס יש תפיסה של 'The Power Of One' שמציגה את היתרון שלנו כקבוצה שיש לה את כל הנגזרות - טכנולוגיה, דאטה, קריאייטיב, תוכן וכדומה. כלומר, אנחנו נביא לכם פתרון כולל עם ליווי שיווקי ולא כמי שיודעים לעשות קמפיינים". 

לדבריו, "בתקציבים של מאות מיליוני דולרים זה כדאי, אבל בארץ זה לא יכול לעבוד, ולכן מצמצמים סוכנויות. בישראל רוב המפרסמים ממילא מחזיקים בסוכנות אחת, בעוד שהגדולים מחזיקים בכמה סוכנויות. כולם מסתכלים על שטראוס ועל יונילוור, ורובם ינקטו בהמשך אותו המהלך".

לדברי איתמר בר, מבעלי גרייט דיגיטל, דרישות השוק השתנו והלקוח מבקש היום פתרון אחר, אך לא כל משרדי הפרסום מסוגלים להציע את אותו הפתרון, ולכן חלקם יוכלו להרוויח ממגמת ריכוז התקציבים. "הפוקוס של העבודה מול הלקוח הוא כבר לא בקמפיין. לקוחות מחפשים ערך נוסף: יותר דאטה וטכנולוגיה, להבין מה קורה אחרי שעושים קמפיין, איך זה מומר למכירות ואיך אפשר לשפר ולטייב. התקציבים הולכים לשם. התהליכים הופכים להיות חוצי ארגון, זאת עבודה יומיומית וצריך אנשים שמבינים את השפה. בעלי המקצוע שצריך כדי לנהל את זה לא תמיד נמצאים במשרדי פרסום, ולא כולם מתמחים ברמות שנדרשות היום, ולכן בוחרים להתמקד במי שמבין את השיחה ונותן ערך מוסף".

גם הפרסומאי אילון זרמון סבור כי הבחירה במשרד הפרסום שבו מרוכז התקציב היא משיקולי מקצועיות ולא בגלל הגודל. "זה מעיד על התבגרות מענף שייצג בעבר זוהר לכזה שחייב להציע מקצועיות לפני הכול. מי שלא ייתן את כל השירותים המקצועיים, ייפלט מהמשחק ויהפוך לסוג של פרילנסר שמספק שירותים שונים. זה ייצר סף כניסה גבוה יותר לשחקנים חדשים, ושחקנים קיימים שירצו להישאר ידרשו לשכלל את השירותים שלהם בכל זווית ואספקט. מי שישלם את המחיר הם המשרדים הקטנים והנישתיים שמטפלים בסקטור או בסוג מסוים של קהל, כי אותה מגמת איחוד תבוא על חשבונם - ויש לא מעט כאלה".

מנגד, סער נעים, מבעלי משרד הפרסום מנצ', חולק על התפיסה כאילו משרד הפרסום בעולם החדש חייב להחזיק את כל היכולות 'בתוך הבית' כדי שיהיה לו סיכוי להיות מועמד ראוי בעיני מפרסמים השואפים לרכז תקציבים. "פעם, כשהרווחיות בענף הייתה מטורפת, הייתה 'סוכנות אחת' בכל מובן המילה. היום זה לא מחייב. החוכמה היא להיות משרד פרסום שיודע לתת פתרון אסטרטגי וקריאייטיבי ולתרגם את זה בכל המדיות - על זה הלקוח משלם. אני, כמשרד בינוני בעשירייה השנייה, יודע לתת את מה שמקאן, אדלר ובאומן מביאים. את מה שהם עושים עם תקציב של 50 מיליון שקל, אני עושה עם תקציב של 15 מיליון".  

"משרדים קטנים לא יכולים להתמודד" 

באופן לא מפתיע, לובטון וגיא רואים את ההשפעה העתידית של מגמת ההתכנסות באופן שונה מאיך שרואים אותה במשרדים הקטנים יותר או באלה שאינם נמנים עם קבוצת פרסום. לובטון סבור כי זה לא מקרי שברוב הפעמים שבהן משרד מצמצם את מערך הפרסום שלו מי שנותר ב"קרב" הם בעיקר המשרדים הגדולים. הוא לא מטיל ספק ביכולתם של משרדים מתמחים כמו מנצ' לתת פתרון פרסומי טוב, אבל מאמין שהמפרסמים מבקשים היום הרבה יותר מיכולות פרסום. 

לדברי לובטון, "המגמה מחזקת את משרדי הפרסום הגדולים, כי לקוח שמרכז את המותגים במשרד אחד עושה את זה במשרד גדול. אני לא רואה את שטראוס מרכזת את התקציב במנצ' שנמנה עם המשרדים הגדולים של הקטנים. וזה לא כי הם לא טובים - הם משרד טוב במונחים של פרסום, אבל לטפל בכזאת 'מפלצת' כמו שטראוס - רוב המשרדים לא מסוגלים להיות שם".

לדבריו, "הדיון עם משרד גדול הוא ברמה אחרת מאשר עם משרד פרסום 'רגיל', ולא משנה כמה הוא טוב. באומן, אדלר או מקאן יודעים להביא כמעט את כל מה שהמפרסם צריך בעולם השיווק, יש להם יכולת להיות שותף אמיתי. למשרדים הבינוניים אין את הידע בטכנולוגיה, בדאטה או באסטרטגיית מדיה חכמה כדי לתת מענה בסדר גודל כזה. אי-אפשר לטעון שמה שמשרד גדול יודע לעשות גם רוב הבינוניים יודעים רק בסקייל יותר קטן, כי למשרד גדול יש את חברת המדיה, את הטכנולוגיה, את האיש מעולם הסטארט-אפים, את אנשי התוכן והפרפורמנס. מדובר במשכורות של מאות אלפי שקלים בחודש, ומשרדים קטנים לא יכולים להתמודד עם זה". 

לפיכך מאמין לובטון שמי שלא נחשב למשרד גדול או לא שייך לקבוצת פרסום, צריך להיות מודאג. "ליאו ברנט (משרד נוסף של קבוצת פובליסיס - ע.ב.ל) יכול להיות רגוע, כי הוא חלק מקבוצה גדולה, אבל העתיד לא מבשר טובות למי שלא נמצא בקבוצה. זה עולם שרוב הלקוחות בו מפעילים או יפעילו מערכות טכנולוגיות, ורוב המשרדים האלה לא יכולים להרים את זה, כי אין להם את הכסף כדי להשקיע בכך. אז העתיד שלהם הוא או להתמחות בנישות - בשוק או בסגמנט מסוים, או למות".

גם גיא סבור כי המרוויחים מהמגמה הזאת יהיו המשרדים הגדולים שהשכילו לפתח מענה מקצועי בכל התחומים בבית אחד. "המפסידים יהיו המשרדים המתמחים והנישתיים, למעט אלה שיהיו מאוד-מאוד טובים עד כדי כך שיזכו בפרויקטים ייחודים. משרדים שלא יהיו חלק מקבוצה ולא ידעו לעבוד באינטגרציה עם המשרד המוביל - יישארו קטנים ומתמחים ויחיו מפרויקטים או ממהלכים מאוד ספציפיים".

ואילו בר מסכם כי הדבר "מגדיל את התחרותיות בענף וייצור יותר תחרות על לקוחות גדולים, כי משרדים גדולים יצטרכו לפצות על תקציבים שהלכו לאיבוד באמצעות 2-3 תקציבים יותר קטנים". 

מנכ"ל שטראוס: "משרדי הפרסום צריכים להשתנות: להיות רזים יותר, מהירים יותר ולבנות מחלקות מתמחות"

בתחילת הרבעון הראשון הטילה שטראוס פצצה על משרדי הפרסום שלה, כשהודיעה שתרכז את הטיפול במותגים הגדולים במשרד אחד במקום שניים, ותותיר את הטיפול במותגים קטנים (עד 2 מיליון שקל) בידי משרדים בינוניים-קטנים כמו מנצ' וליאו ברנט. 

הזרעים לכך נזרעו כשבאומן-בר-ריבנאי ואדלר-חומסקי לא סיפקו כל אחד בדרכו את הטיפול המצופה מהם לתקציב קטן. באדלר חשבו שסכום של מיליון שקל שבשטראוס ייעדו להשקת היוגורט הטבעוני "ONLY" לא יספיקו לבצע את העבודה, ובחברה אמרו יפה תודה והפקידו את ההשקה בידי משרד אלנבי. באומן מצדם אכזבו עם מותג קטן אחר "Eat Good", וכך בהדרגה נבנתה אסטרטגיה שמסתכלת על מערך הפרסום באופן שונה מהרגיל.

בשיחה עם "גלובס", מספר אייל דרור, מנכ"ל שטראוס, כי "באומן קיבל נתח גדול יותר בשטראוס ישראל, והוא ינהל את המותגים הגדולים והמסורתיים. במקביל, נתח ממה שהיה בשני המשרדים הגדולים יעבור למשרדים מתמחים שיעבדו מול קהלים ספציפיים, למשל צרכנים של מוצרים ללא גלוטן. זה שמותג ללא גלוטן יושב בממתקים ואחר במחלבה לא אומר שהם צריכים שני משרדים שונים. לכן משרדי הפרסום המתמחים ייתנו תשובות לקהלים מיוחדים ולמותגים ספציפיים. זה מאפשר מהירות ארגונית, גמישות והתאמת הצורך של המותג לפתרון. משרדים קטנים הם יותר מהירים, גמישים וזמינים מהמשרד הגדול, וכשיש משרד קטן שהולכים איתו על נישה, הוא הופך למומחה בה".

לדברי דרור, קהל הצרכנים נמצא במקומות חדשים כמו הרשתות החברתיות, והדור הצעיר חי הרבה פחות במדיה המסורתית. גם הדאטה הולכת ותופסת חלק מרכזי, והדברים האלה מעצבים את תפיסת העבודה עם משרדי פרסום". לפיכך הוא סבור כי בהסתכלות קדימה משרדי פרסום צריכים להשתנות: "להיות רזים יותר, מהירים יותר ולבנות מחלקות מתמחות. היום הם תלויים בטאלנטים - אם יש מנהל קריאייטיב טוב הם על הגל, אבל מה קורה כשהוא עוזב... אני בטוח שהמשרדים הולכים לשינוי גדול ויצטרכו להיות מותאמים לאן שהולך השוק. אם הולכים לפילוח ולקבוצות, הם ייאלצו להיות מומחים בזה, כי אנחנו לא מתפשרים". 

עוד כתבות

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

דובר צה"ל: בכיר בחמאס חוסל בביה"ח שיפא

נזק נגרם לחצר בית בשלומי אחרי רצף אזעקות בגליל המערבי • דיווח: ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק, 2 נפצעו • בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה • מוקדם יותר: פצוע בינוני בפיגוע ירי בכביש 90 מצפון ליריחו • עדכונים שוטפים

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

קריסת גשר פרנסיס סקוט קי בבולטימור / צילום: ap, Steve Helber

אמריקה סופקת כפיים וחוששת: עד כמה חסינים הגשרים שלה?

את הגשר בבולטימור הפילה ספינת ענק של 95 אלף טונות ● זו הייתה כנראה, אם כי לא בטוח, תוצאה בלתי נמנעת - הגשר קיבל ציון "מניח את הדעת" לפני שלוש שנים ● הנשיא ביידן רשאי לטעון שהשקעת טריליון דולר בשיקום תשתית מגינה על אמריקה מפני אסונות רבים כאלה