גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"רכס לבן היא התוכנית היחידה שתשאיר זוגות צעירים בירושלים, וטובת העיר חשובה מלהקת צבאים"

הסכם הגג שנחתם בין עיריית ירושלים למדינה כולל בנייה של של 5,000 יחידות באזור רכס לבן - שלה מתנגדים רבים בשל החשש מפגיעה בסביבה ● האדריכל אילון ברנהרד, האחראי על תכנון מחוז ירושלים במשרד השיכון טוען כי התוכניות של המשרד צמצמו את הפגיעה למינימום הכרחי לצמיחתה של העיר

רכס לבן. "נדאג שהבריכות לא יתייבשו"  / צילום: דב גרינבלט, החברה להגנת הטבע
רכס לבן. "נדאג שהבריכות לא יתייבשו" / צילום: דב גרינבלט, החברה להגנת הטבע

בשבוע שעבר נחתם הסכם גג בין עיריית ירושלים למדינה - רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) ומשרד האוצר - שאמור להביא לבניית 23 אלף יחידות דיור בבירה. 5,000 מהיחידות שהוזכרו בהסכם, שייכות לתוכנית "רכס לבן" שיזם משרד השיכון. אף שהן מופיעות כחלק מהסכם הגג, מדובר בתוכנית שעדיין מצויה בשלב ההתנגדות, והוגשו לה מספר התנגדויות בהן תדון הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה ירושלים, בעיקר בשל הרגישות הסביבתית הגבוהה בתחום התוכנית.

"רכס לבן היא התוכנית היחידה שיכולה להשאיר זוגות צעירים בירושלים", אומר האדריכל אילון ברנהרד, האחראי על תכנון מחוז ירושלים במשרד השיכון, "יש בעיה לזוגות צעירים בירושלים להישאר בעיר ונתון מדאיג הוא שישנה הגירה שלילית של 8,000 תושבים מירושלים בכל שנה. רוב העוזבים את ירושלים הם צעירים יצרנים. כמו הרבה ירושלמים שגדלו בעיר ולא נותרה להם משפחה בעיר, גם אני היחיד שנשארתי.

"הסיבה להגירה השלילית היא תעסוקה ודיור יקר. מחירי הדירות בירושלים הם כמו בתל אביב, גבוהים ב-40% מהממוצע הארצי. למעשה, מאז שנבנתה שכונת הר חומה לפני 15 שנה, לא נבנתה שכונה חדשה בירושלים. פה ושם נבנו שכונות קטנות של עשרות או מאות יחידות דיור, ולזוגות צעירים האופציה היחידה היא דירת יד שנייה או לחכות לפינוי בינוי שאולי יקרה פעם ואולי לא. הפתרון היחידי שיש לנו לתת לזוגות צעירים האלה זה רכס לבן, שיהיה בו גם היצע של מחיר למשתכן אם התוכנית תמשיך בממשלה הבאה".

ברנהרד התייחס גם לגופה של ההתנגדות שהגישה החברה להגנת הטבע, שכוללת מספר טיעונים לגבי אי נחיצותה של התוכנית לעומת תוכניות להתחדשות עירונית, והפגיעה הקשה בסביבה שכרוכה במימושה. לדבריו, "הטיעון הראשון שלא צריך את השכונה כי יש מספיק עתודות ואם נחכה להתחדשות עירונית אז יהיה מענה לבעיה, הוא לטעמנו לא נכון עובדתית.

"לפי התוכנית האסטרטגית לדיור, עד 2040 צריך עוד 300 אלף יחידות דיור בנפת ירושלים, בעוד החברה להגנת הטבע מצביעה על 100 אלף יחידות דיור. כמות שלא מגרדת את קצה הקרחון, בהנחה שאוכלוסיית מדינת ישראל אכן תכפיל את עצמה עד שנת 2040, מ-8 מיליון ל-16 מיליון תושבים. מתוך 300 אלף יחידות דיור שצריך בנפת ירושלים 40% יהיו בהתחדשות עירונית, ו-60% יהיו בקרקע משלימה באזור ירושלים, בבית שמש והסביבה. גם אם נקפיא הכל לטובת התחדשות עירונית ונצליח לממש אותה, זה ייתן מענה רק ל-40% מהיחידות הנדרשות. לכן בניגוד לעמדת החברה להגנת הטבע, אנחנו סבורים שהצורך לדיור בירושלים הוא הרבה יותר גבוה ממה שהם מצביעים עליו. צריך לזכור גם שהתחדשות עירונית תלויה ברצונם הטוב של דיירים פרטיים, ולכן לבוא ולומר שעל זה אנחנו בונים כפתרון לזוגות צעירים בירושלים, זאת טעות מאוד גדולה. הבעיה של חלק מהתוכניות היא שהן לא כלכליות ולכן צריך קרקע משלימה. רכס לבן מייעדת 50% מהיחידות לטובת סבסוד מתחמים שאינם כלכליים ברחבי העיר. מתוך 5,000 יחידות דיור, 2,500 יחידות דיור מיועדות לקרקע משלימה. למדנו לכרוך את השיווקים והפיתוח של השכונה בפרויקטים של התחדשות עירונית. זה אומר שלא הבאנו לעולם 5,000 יחידות דיור בזכות רכס לבן, אלא אלפי יחידות יותר. כי ברגע שיצרנו מחסנית של קרקע משלימה עוררנו תוכניות קפואות שלא היו יכולות להתקדם. נכון שבקריית יובל יוצאות תוכניות לפועל ללא קרקע משלימה, אבל יש מקומות קשים ולא כלכליים (כמו מתחם נורית, שטרן, ברזיל) שצריך בהם מכפיל גבוה מאוד. להם נולדה תוכנית רכס לבן. לעירייה יש מלאי של 2,500 יחידות דיור שיכולים לטפטף כל פעם לפרויקט אחר של התחדשות עירונית, וזה הישג גדול של התוכנית".

טיעון נוסף של החברה להגנת הטבע נוגע לגורל מעיינות עין לבן ובריכות עמק רפאים, שגם ברנהרד מצדד בחשיבותן. "אחד החששות הגדולים היא שהתוכנית תביא להתייבשות המעיין ולמעשה להתייבשות של הבריכות", אומר ברנהרד, "יש שם בריכות מקסימות שהן חוף הים של ירושלים. הרבה משפחות יורדות בקיץ ובשבתות להתרחץ בבריכות האלה. בעיניי אין הצדקה לכל התוכנית הזאת אם הבריכה תתייבש. ושמירה עליה צריך להיות ערך עליון. אז מה עושים כדי שזה לא יקרה? עשינו בדיקת סמנים, קדחנו קידוחים במעלה הגבעה והחדרנו מים ובדקנו איפה הם יוצאים, ובקידוח מס 6 מצאנו ששעה וחצי אחרי שהחדרנו אותם לאדמה, בערך קילומטר מהמעיין, המים יצאו מהמעיין עצמו. כלומר אם מחדירים מים בנקודה מסוימת, הם יוצאים שעה וחצי אחר כך בנקודה אחרת. אז קבענו שיהייה שם שצ"פ בדמות גינה ציבורית גדולה, כך שהרבה מאוד מים בתקופת הגשמים יזרמו לתוך השצ"פ ונחדיר שם את המים לאדמה כדי שיצאו בעין לבן. אבל מתוך 12 קידוחים מצאנו רק קשר אחד. נכון שזה די אקראי, אבל בעקבות זה, את כל השצ"פים הקמנו בוואדיות ודאגנו שכל המים יגיעו לוואדיות ולעין לבן באמצעות סכרים. ואם זה יתייבש בכל זאת? קבענו בתוכנית הוראה שתהייה מערכת גיבוי, אם כמות המים תפחת ב-50% נפתח ברז, צינור של טפטפת ונכניס את המים בכמות מינורית לבריכה. כדי לא לפגוע בסביבה, נעביר את המים למערכת נטרול של הכלור כדי שבעלי החיים שנמצאים בבריכות לא ייפגעו".

לגבי הטענה לפגיעה קשה באקולוגיה ובשטחי המחיה של בעלי החיים בגן הלאומי עמק רפאים, לטענת ברנהרד, בפועל, התוכנית כוללת מלבד שכונת המגורים, גם את הרחבת הגן הלאומי ב-90 דונם. "לקחנו שטח שחששנו שבעתיד יפרו אותו שנקרא עמק לבן, שנמצא בין גבעת משואה לרכס לבן, והחלטנו להרחיב את הגן ובכך למנוע מיזמים שונים או מהעירייה בעתיד להקים שם בית ספר או ישיבה או כל מבנה ציבורי אחר, וגרמנו לו להיות חלק משטח הגן לאומי. בשטח הגן הלאומי שהיה לא נגענו, והוספנו לו 90 דונם של שטח חקלאי. התוכנית מאפשרת לרשות הטבע והגנים להכריז על כל שטח הגן הלאומי הקיים והמורחב כגן מוכרז ומאפשרת לפקחים לאכוף את החוקים של גן לאומי על האזור של הגן. היום הגן הלאומי לא מוכרז, ולכן אין להם אפשרות לקנוס אף עבריין ששם מוזיקה או מדליק אש או שמחליט לישון שם בלילה, כי זה לא מוכרז. ולכן כשרשות הטבע והגנים הבינה את זה היא הסירה את ההתנגדות והצטרפה לתוכנית".

אבל בוא נודה על האמת שסיכוי גבוה ביותר שהבנייה תחסל צבאים ושועלים שחיים ברכס לבן, שכנראה לא יחיו לצד הבולדוזרים או לצד המשפחות שיגורו שם.

"הגשנו דוח אקולוגי שנבדק, ושקבע שאזורי המחיה של בעלי החיים הם בעמק הנמוך ובוואדי. החורשות הן לא מקום מחייה של בעלי חיים. ברור שאנחנו דוחקים אותם לעמק. אני לא משלה את עצמי אבל בסוף צריך להציב את טובתה של ירושלים וטובתם של 5,300 משפחות, מול טובתה של להקת צבאים. לפעמים עושים דברים שלא אוהבים. אני שוחר טבע אבל חושב שצריך סדרי עדיפויות וחיי בני אדם חשובים יותר. לפעמים צריך לבחור בין רע לרע יותר".

אין ברירה אחרת?

"אין שום תוכנית אחרת בירושלים שזמינה לאישור בנייה בהיקפים כאלה. וזה אף שאנחנו מאשרים מגדלים רבי קומות בפסגת זאב וברמות וזה לא פשוט. הרבה אומרים שזאת הגזמה פראית, ובכל זאת אנחנו נותנים 30 קומות בכל הצירים של רכבת הקלה, לפעמים באזורים צמודי קרקע כמו בטהון. זה בלתי נתפס ואנחנו עושים את זה כי אין לנו ברירה, ואנחנו לא מגרדים את התחתית של התחתית, לפי הצפי לגידול הדמוגרפי במדינת ישראל. מאותה סיבה גם אומרים לנו שזה פשע שאנחנו מאשרים בנייה בצפיפות נמוכה בבית שמש כי עוד כמה שנים יצטרכו להרוס את הכל. גם רכס לבן תהייה שכונה צפופה בחתך עירוני של 12 קומות לאורך רחובות שלמים עם חזית מסחרית וקו בניין אפס". 

עוד כתבות

תערוכת הרכב בבייג'ינג, לפני שנתיים / צילום: ap, Andy Wong

החל מ-170 אלף שקל: הרכבים שיוצגו השבוע על הבמה החשובה בעולם ובקרוב יגיעו לישראל

כלי רכב חדשים יוצגו על בימת התערוכה הבין־לאומית מהחשובות בעולם שנפתחת השבוע בבייג'ינג, ואמורים לבסס החל מהשנה את אחיזתה של סין בשוק הרכב האירופי והישראלי ● בדקנו מי עשויים להגיע לישראל כבר בעתיד הנראה לעין

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית לישראל / צילום: יוסף יהושע

בתעשייה האווירית רוצים לחתוך את הדיבידנד למדינה. הבעיה: הבונוס לעובדים ייתקע

אחרי שיא בהכנסות וזינוק ברווח הנקי, לגלובס נודע שבתעשייה האווירית יבקשו מרשות החברות לנצל את הכסף למחקר ופיתוח ● עד שלא יסוכם הדיבידנד למדינה, גם המענקים לעובדים בהקפאה

ראש אמ''ן אהרון חליווה

מבריק ויהיר, כריזמטי ונהנתן: הכירו את אהרון חליוה, האלוף השנוי במחלוקת שפרש היום

מבריק, כריזמטי, האיש הכי מקושר במטכ"ל, רוקסטאר, ומנגד נהנתן, יהיר ויש שיאמרו בוטה • ראש אמ"ן, שהודיע היום על פרישה מצה"ל, מיהר לקחת אחריות על הכישלון, אבל מאז, עלו עוד ועוד סימני שאלה סביב התנהלותו ● נראה שגם הוא - שיודע להתנהל מול התקשורת "אפילו יותר מדובר צה"ל" - לא צפה את עוצמות המתקפה ולא מפסיק למשוך אליו אש

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

ראש אמ''ן, אלוף אהרון חליוה / צילום: דובר צה''ל

ראש אמ"ן האלוף אהרון חליוה הודיע על פרישה מצה"ל

חליוה הודיע היום על פרישה, חצי שנה אחרי המחדל המודיעיני העמוק של ה-7 באוקטובר ● במכתב שחיבר לרמטכ"ל, כתב כי "אגף המודיעין בפיקודי לא עמד במשימה עליה אנו אמונים. לעד אשא עמי את הכאב האיום של המלחמה"

חופית באטה, חוקרת בינה מלאכותית ב-AI21 / צילום: יונתן בלום

היא התגייסה ליחידת מודיעין, צוללת עם כרישים ועובדת בתחום הכי חם בעולם

היא שובצה במודיעין אך התעקשה להתגייס לקרבי, שימשה אלגוריתמאית במובילאיי ויש לה תואר במתמטיקה ● כיום חופית באטה היא חוקרת ב-AI21 Labs, שנתמכת בידי ענקיות הטכנולוגיה ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

ירידות קלות בוול סטריט; מטא יורדת בכ-1% לקראת הדוחות

הנאסד"ק יורד ב-0.1% ● אירופה ננעל בירידות קלות ● מדד הנג סנג עלה ב-2% ● בנק פיקטה: "שוק המניות בארה"ב תלוי ברווחי החברות הגדולות" ● יו"ר UBS: "הבנק אינו גדול מכדי ליפול" ● טסלה פספסה את התחזיות, אך המניה זינקה במסחר המאוחר; תאיץ השקת דגמים מוזלים • דריכות בשוק לקראת דוחות מטא לאחר הנעילה בוול סטריט • בנק אוף אמריקה ממליץ על שתיים מ"שבע המופלאות"

נתיב השייט באוקיינוס הארקטי / צילום: Shutterstock

בהובלת רוסיה וסין: נתיב השיט הימי שעשוי לשנות את חוקי המשחק

התקפות החות'ים בים האדום, במקביל לבצורת במרכז אמריקה, מובילות את העולם לחפש נתיבי סחר ימי חלופיים ● בשנים האחרונות, הסחר באזור הארקטי זינק בחדות נוכח הפשרת הקרחונים ומעורר התעניינות רבה מצד מעצמות העולם, ארה"ב, רוסיה וסין ● האם מפת נתיבי השיט בעולם לקראת שינוי, וכיצד תושפע ישראל?

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

עליות קלות בנעילת הבורסה; נובה טיפסה ב-4%, נייס ב-3%

ההתפתחות הבטחונית בצפון העיבה על הבורסה ● השקל נסחר בתנודתיות מול הדולר ● אלארום זינקה ב-20% ● מאסיבית, יצרנית מדפסות התלת מימד צנחה ב-13% ● דלק חתמה על העסקה לכניסתה של ענקית האנרגיה ENI לאיתקה ● בנק אוף אמריקה ממליץ על שתיים מ"שבע המופלאות"

הפגנה פרו פלסטינית באוני' קולומביה, ניו יורק / צילום: ap, Yuki Iwamura

״אוניברסיטת קולומביה נכנסה ללחץ, הקמפוס נראה כמו בסיס צבאי סגור״

השיעורים בקולומביה שבניו יורק הופסקו עד הודעה חדשה בשל מחאות פרו-פלסטיניות ● סטודנטים יהודים קיבלו המלצה שלא להגיע למקום, ונמנעה כניסתו של פרופ' שי דוידאי לקמפוס ● עומר לובטון-גרנות מבית הספר למדיניות ציבורית: "האוניברסיטה נכנסה ללחץ. הכול מגודר, שוטרים מסביב, כל השערים נעולים, בריקדות, עשרות ניידות ומסוקים באוויר"

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם  ד''ר עדית זכאי–אור / צילום: באדיבות ראוניברסיטת ייכמן

"חתרתי בים בזמן שהבנים שלי בחזית. לא צריך להתבייש במקומות שטוב לנו"

שיחה עם ד"ר עדית זכאי–אור, מנכ"לית מרכז מיטיב לפסיכולוגיה חיובית באוניברסיטת רייכמן ● על איך עצב ושמחה יכולים להשתלב זה בזה, כיצד להחזיק תקווה בזמן משבר והקשר בין חשיבה חיובית לתקיפה האיראנית • האזינו 

ישראל אלמסי, יו''ר ומנכ''ל ארגון ידידים / צילום: יונתן בלום

עם 800 מתנדבים בדרכים, הוא דרוך לעזור לכם במקרה של פנצ'ר

כשישראל אלמסי קיבל לידיו את עמותת ידידים, שמספקת עזרה וחילוץ בכביש, במוקד ישב אדם אחד ● כיום היא ערוכה לטפל ב-800 פניות במקביל, ובמלחמה גם הפכה לכוח מסייע ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס  

נתב''ג בליל התקיפה האיראנית. השמיים נסגרו במפתיע / צילום: Reuters, Nir Keidar

הטיפים והטריקים: איך לקנות ביטוח נסיעות לחו"ל?

עשרות אלפי ישראלים נותרו ללא טיסות אחרי ששורת חברות הודיעו על ביטול הטיסות לארץ וממנה ● האם הכיסוי לביטול נסיעה שמציעות חברות הביטוח יבטיח לכם פיצוי? מה קורה אם גויסתם למילואים? וגם: מתי כדאי לרכוש את הביטוח, והטיפ שיחסוך לכם מאות שקלים בהשכרת רכב בחו"ל

בית קיץ בשבדיה. המחיר הממוצע במדינה עומד על 840 אלף שקל / צילום: Shutterstock

המטבע התרסק ומחירי הדיור ירדו: בגרמניה מעודדים לקנות בתי קיץ בשבדיה

חופשה בבית נופש נפוצה בצפון אירופה ● תמורת בקתה ללא חימום ומים זורמים, ליד אגם בצפון שבדיה, תשלמו רק 195 אלף קרונות שבדיות, כלומר כ־62 אלף שקל ● הבעלות פתוחה בפני זרים, ולא רק לתושבי האיחוד האירופי

הבניין ברחוב גורדון 22 בתל אביב / צילום: דנה אטיאס

2.5 מיליון שקל לדירת 2 חדרים בבניין לשימור מחמיר בת"א

דירה במבנה היסטורי ברחוב גורדון בתל אביב, שתכנן האדריכל שלמה גיפשטיין, נמכרה לאחרונה ● לדירה יש זכויות בנייה נוספות בשטח של כ־40 מ"ר, אולם המחיר לא משקף אותן ● המתווכת בעסקה: "עסקאות במחירים של 2.3 מיליון שקל עד 3.1 מיליון שקל קיבלו 'בוסט' בשלושת החודשים האחרונים"

לוטרה. דגי בריכות הנוי חוסלו כמעט לחלוטין / צילום: Shutterstock

קרבות על טריטוריה, פלישות וחיסולים: משפחות הפשע של סינגפור הן בכלל לוטרות

הסגרים שהונהגו בקורונה נתנו לבעלי חיים רבים הזדמנות להשתלט על שטחים אורבניים ● בתום המגפה הם נדחקו בחזרה לשיפולי הערים, אבל לא הלוטרות בסינגפור: אלה עושות שם שמות אפילו על חשבון קרוקודילים

אמיר כהנוביץ' / צילום: יח''צ

הכלכלן הבכיר שעשה את המעבר המפתיע של השנה מדבר

אמיר כהנוביץ' הפתיע את שוק ההון בספטמבר כשעזב את חברת הביטוח הגדולה ביותר בישראל, הפניקס, ועבר לסוכנות הענק פרופיט ● בראיון לגלובס הוא מסביר את שינוי הקריירה הדרמטי שעשה, מציע את הפרשנות הייחודית שלו להתנהלות בשוק ההון, ומערער על התחזית של בנק ישראל לגבי הצמיחה של הכלכלה

יהודה זיסאפל ז''ל וזהר זיסאפל ז''ל / צילום: כדיה לוי, איל יצהר

"לא היו להם יאכטות ומטוסי פאר": לאן פניה של אימפריית ההייטק שהקימו האחים זיסאפל

האחים יהודה וזהר זיסאפל היו מאבות ההייטק המקומי ● הם הלכו לעולמם בתוך פחות משנה והשאירו מאחור את קבוצת רד בינת, הכוללת עשרות חברות ● גלובס שוחח עם מקורבים, בכירים בתעשייה וקולגות, וצלל להיסטוריה ולעתיד של אחת מאימפריות ההייטק הראשונות בישראל: "הם עבדו עד הימים האחרונים, אך לא מינו דור המשך מקצועי שיכול לקחת את זה הלאה"

מה צפוי בדוחות מטא? / צילום: Shutterstock

נטפליקס אכזבה וטסלה הפתיעה: מה צפוי הלילה בדוחות מטא?

מטא, שמנייתה עלתה בכ-45% מתחילת השנה, צפויה לפרסם את תוצאותיה הכספיות לרבעון ● האנליסטים אופטימיים לגבי הדוחות הערב אך גם חוששים מגידול בהוצאות החברה בתחום הבינה המלאכותית

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם