יאיר לפיד ובני גנץ / צילום: שלומי יוסף
ראשי מפלגת כחול לבן בני גנץ ויאיר לפיד החלו לספק תשובות לשאלה מאיפה יגיע המימון לתכניות שלהם בתחומי הבריאות והחינוך - רק שהתשובות שנתנו בחמישי האחרון במסיבת העיתונאים, ראויות לציון 'בלתי מספיק'. גנץ ולפיד רוצים להביא כסף ממקורות שאי-אפשר לבנות עליהם שום תקציב רציני. על העלאות מסים הם אינם מוכנים לדבר והצמיחה לא צפויה לספק להם הפתעות חיוביות. זה לא שאין מאיפה להביא כסף, אבל בשביל לעשות את זה ראשי כחול לבן צריכים לצאת מאזור הנוחות שלהם ולא לחשוש מעימותים עם אותן מערכות שמהן הם מגיעים.
במסיבת עיתונאים שערכו בחמישי הציגו גנץ ולפיד את תכניות המפלגה בשלושה תחומים עיקריים: בריאות, חינוך ותחבורה. על-פי גנץ, תכנית הבריאות של המפלגה שנועדה לקצר תורים ולהגדיל את מספר המיטות והצוותים הרפואיים תעלה 12.5 מיליארד שקל. בתחום החינוך, מבטיחה כחול לבן לסבסד מעונות יום מלידה ועד גיל 3 בעלות שנתית של מיליארד שקל. לגבי התחבורה גנץ לא נקב בעלויות אבל דיבר על הפחתת מספר המכוניות ב-10-15%, באמצעות עידוד נסיעות שיתופיות ותמריצים כלכליים לנהגים שיוותרו על הנסיעה בשעות השיא.
ומאיפה המימון? המקור הראשון אליבא דגנץ ולפיד, הוא הכספים הקואליציוניים. עלות ההסכמים שחתם הליכוד עם שותפיו לממשלה ב-2015 הוערכה בזמנו בכ-10 מיליארד שקל. גנץ ולפיד רק שוכחים שהסכום הזה קוצץ בסופו של דבר ב-40% ביוזמת הממונה הקודם על התקציבים אמיר לוי ובהסכמת השותפות הקואליציוניות. הם גם שוכחים שההוצאה הקואליציונית הגדולה ביותר הפכה למה שמכונה היום תכנית "חיסכון לכל ילד" - ובה גנץ ולפיד בוודאי לא ירצו לקצץ. הסכומים שחולקו למטרות סקטוריאליות טהורות כמו מיגון רכבים ביו"ש או קצבאות לאברכים הם קטנים יחסית. מיליארדים בודדים. זה לא אומר שאי אפשר לקצץ בהם - אבל זה יהיה מעשי רק אם בממשלה הבאה לא יישבו חרדים ולא מפלגות הימין.
אם התרחיש הזה עוד נראה קלוש אבל אפשרי אז מקור המימון השני שעליו דיבר גנץ קרן - רווחי הגז - הוא כבר ממש בגדר מדע בדיוני. קרן רווחי הגז תתחיל לפעול כשבקופתה יצטברו מיליארד שקלים. לפי רשות המסים זה לא צפוי לקרות לפני 2021 וגם אז לא ניתן יהיה למשוך מהקרן יותר מ-3.5% מהסכום המצטבר בכל שנה.
ומה באשר למקור השלישי, המלחמה בשחיתות? "העמקת הגבייה" היא קלישאה שמעוררת חיוך אצל כל כתב אוצר מתחיל. דווקא בשנים האחרונות יזמה רשות המסים בניהולו של משה אשר לא מעט מהלכים למלחמה בהון השחור כמו מבצעי הגילוי מרצון ושיתופי המידע בין רשויות המס - אבל כמה כסף הם הכניסו? אשר טוען שכמה מיליארדים, בבנק ישראל ובכלכלן הראשי באוצר מעריכים שמאות מליונים לכל היותר. חייבים כמובן להמשיך במלחמה הזאת. חוק הגבלת השימוש במזומן למשל, שחברי הכנסת ניסן סלומיאנסקי ומשה גפני ניסו לסרס אמור למשל להכניס 500 מיליון שקלים - ואפשר להקשות את המגבלות עוד יותר. אפשר כם להחזיר את הבלו על הפחם שכחלון ביטל לפני חודש באקט פופוליסטי כדי לצמצם את התייקרות החשמל (אופס, לפיד עשה בדיוק אותו דבר כשהוא היה שר אוצר).
אבל כל זה רק כסף קטן. מי שרוצה להביא כסף גדול - צריך להפסיק לחפש אותו מתחת לפנס. אם גנץ ולפיד רציניים ולא מוכרי ססמאות בגרוש, הם צריכים ללכת לבורות השומן בתקציב הממשלתי - ואלה גדלו מאד בשנים האחרונות. הבעיה שבורות השומן האלה נמצאים במקומות שמהם מגיעים ראשי כחול לבן.
בשנת 2017 לבדה גדלה ההוצאה על שכר עובדי המדינה בכמעט 5 מיליארד שקל. במשך עשור גדל שכרם של עובדי המדינה פי שתיים מעליית השכר במשק והוא גבוה ב-60% מהשכר הממוצע במשק. אפשר להאט את הקצב, אפשר לעשות התייעלות אמיתית ולחסוך בכל מיני הטבות מיותרות שמקבלים העובדים (כמו ביטול תוספת השכר לרכב פרטי שגם תעזור במאבק בפקקים) השאלה היא האם לפיד וגנץ ירצו להתעמת עם הוועדים כשיו"ר ההסתדרות לשעבר אבי ניסנקורן נמצא בלב הכוורת שלהם?
אם לא שכר עובדי המדינה, מה לגבי מערכת הביטחון? בידי אגף התקציבים באוצר יש הצעות שיכולות לחסוך בין 10 ל-15 מיליארד שקל מתקציב הביטחון (על-פני חמש שנים) ללא פגיעה בהתעצמות או באימונים. ומה לגבי השוטרים והסוהרים? הם הרי יקבלו בשנים הקרובות 22 מיליארד שקל פיצוי על היעדר ביטחון תעסוקתי - אז מה ההגיון להמשיך ולשמור על הביטחון התעסוקתי שלהם? מדוע לא להפריש מהמערכת כמה מאות תקנים מיותרים ויקרים? האם שלושת הרמט"כלים יהיו מסוגלים לחזור על מה שעשה בזמנו רמטכ"ל אחר, יצחק רבין, ולקצץ שומנים במערכת הביטחון?
"יש לנו צוות של כמאה מומחים שבונים לנו תכניות ועושים לנו ניתוחים" התגאה בני גנץ במסיבת העיתונאים. אבל בשביל להגדיל את הכנסות המדינה לייעל את המגזר הציבורי ולהפנות מיליארדים לתכניות שחשובות באמת לאזרחים לא צריך מאה מומחים. מספיק אומץ ציבורי ושכל ישר.