גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מה יגיד הנגיד? החלטת הריבית הבאה מחזיקה את השוק על קצה הכסא

השוק ממתין לראות האם בנק ישראל יעלה את הריבית בעוד כשבועיים, כיצד תשפיע העלאת הריבית, כשתתרחש, על שוק איגרות החוב והאם הפער בתשואות בין אג"ח ממשלת ישראל לבין אג"ח ממשלת ארה"ב יתרחב, יצטמצם או יתהפך ● ובינתיים, הפד מתחיל לאבד מאמינותו, ואין דבר גרוע מזה לשווקים

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: רפי קוץ
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: רפי קוץ

התנהגות שוק איגרות החוב בישראל בחודשים האחרונים מזכירה מאוד את התנהגות שוק איגרות החוב של ממשלת ארה"ב במובן הזה ששניהם הושפעו מאוד ממסרים של הבנקים המרכזיים, בנק ישראל והפד, מסרים שהיו, צריך לומר, מבלבלים למדי.

בנק ישראל, עם הקברניט החדש פרופ' אמיר ירון, שידר בתחילה מסר ניצי מלווה בהעלאת ריבית סמלית מ-0.1% ל-0.25%, מהלך שהפתיע את השוק וגרם לציפיות מוגברות להעלאת ריבית. הביטוי הברור לכך הגיע בראשית ינואר כאשר הנפקת המק"מ לשנה נסגרה בתשואה שנתית של כ-0.6%, רמה שלא נראתה במחוזותינו מזה כמה שנים. והנה, ראה זה פלא, וכיום המק"מ לשנה נסחר ברמה של כ-0.2%. לא באמת פלא, שכן בינתיים בנק ישראל שינה את טעמו, וממסר ניצי עבר למסר יוני. גם תשואת אג"ח ממשלת ישראל לשנתיים התאימה עצמה וירדה בחוזקה.

כלומר, בתוך פרק זמן קצר, איגרות החוב של ממשלת ישראל עברו ממצב שבו הן שיקפו ציפיות להעלאת ריבית פעמיים במהלך 2019, מ-0.25% ל-0.75%, לציפיות שהריבית כלל לא תועלה.

תהליך דומה עבר גם על הציפיות בארה"ב. אחרי העלאת הריבית האחרונה בארה"ב, שהייתה אף היא מלווה במסר ניצי של 2-3 העלאות ריבית צפויות, השוק האמריקאי עבר לאחרונה לשקף הסתברות אפסית להעלאת ריבית כלשהי, ואף החל לתמחר ציפיות להורדת ריבית ב-2020, וזה קרה גם כן בתגובה למסר יוני מצד הפד, שאפשר ונבהל מתגובת השווקים להעלאת הריבית האחרונה שלו, ו/או החל לזהות סימנים להאטה בכלכלה האמריקאית ושינה את טעמו.

מסרים מבלבלים שניתנים על ידי בנקים מרכזיים הם הדבר האחרון שהשווקים, המבולבלים גם כך, זקוקים לו, אבל בסופו של יום צריך לבחון עניינית האם יש מקום, והאם נכון מצד בנק ישראל להעלות את הריבית.

על פניו, התשובה היא חיובית, קודם כל, משום שהריבית הבסיסית בישראל היא נמוכה מאוד גם במימדים היסטוריים וגם מול האינפלציה שהייתה בשנה האחרונה וזו הצפויה. הריבית בישראל היא, אפוא, ריבית ריאלית שלילית מול אינפלציה עתידית שמוערכת בין 1% ל-1.5% ב-2019. מעבר לכך, במבט לטווח ארוך יותר, בנק ישראל צריך להכין עצמו למצב אפשרי של האטה במשק הישראלי, ואם הוא יגיע למצב כזה עם ריבית של 0.25% בלבד, לא תהיה לו "תחמושת" למתן את ההאטה באמצעות הפחתות ריבית.

שני המדדים האחרונים שפורסמו היו גבוהים במעט מהציפיות המוקדמות, ויחד עם העובדה שהאינפלציה (12 חודשים אחורה) התייצבה על כ-1.2%, וצפויה להגיע בחודשי הקיץ לאזור של 1.5%, שוב במדידה של 12 חודשים אחורה - אלה יחד, יכולים לגרום לבנק ישראל להחליט להעלות את הריבית.

מנגד, ישנם גם שיקולים נגד העלאת הריבית, ובכללם - החשש מהאטה כלכלית בעולם שתשפיע על האטה במשק הישראלי, לא זמן אידיאלי להעלאת ריבית, וכן - החשש שהעלאת הריבית תחריף את התחזקות השקל מול סל המטבעות שמאז תחילת השנה מגיעה כבר ל-3.5%. בנק ישראל התייחס לעניין זה באחת ההודעות האחרונות שלו לציבור, גם כגורם שעלול לפגוע בצמיחה.

והיכן נמצא בנק ישראל על הציר הזה שבין העלאת ריבית לבין אי העלאתה?
בהודעתו האחרונה בסוף פברואר ציין בנק ישראל ש"תוואי הריבית בעתיד יהיה הדרגתי וזהיר, באופן שיתמוך בתהליך שבסופו האינפלציה תתייצב בסביבת מרכז תחום היעד". משפט זה לא פוסל המשך עליית ריבית כעת, אלא רק מדגיש שכל עוד האינפלציה לא הגיעה ל-2%, התהליך יהיה איטי.

הריבית תמתין לממשלה הבאה

בעוד כשבועיים, במועד רגיש מאוד, 8.4.19, יום לפני הבחירות, תתפרסם החלטת הריבית של בנק ישראל, וסביר שבנק ישראל יחליט לפי שעה להותירה ללא שינוי. לאחר הבחירות ולאחר הקמת ממשלה חדשה, בנק ישראל יוסיף, מן הסתם, עוד שיקול מהותי למערכת השיקולים שלו והוא הגירעון התקציבי הגדל. הוא ירצה לראות כיצד הממשלה החדשה מטפלת בו. אם הוא יתרשם שהממשלה אינה עושה די כדי לקצץ אותו, זה בהחלט יכול להיות טריגר להעלאת ריבית כמעט בלתי רצונית.

החלטות הריבית הצפויות בישראל, ואלה הצפויות בארה"ב, תשפענה על "יחסי הגומלין" בין התשואות לפידיון של אג"ח ממשלת ישראל אל מול התשואות לפידיון של שוק אג"ח ממשלת ארה"ב, לא רק ברמת הריביות הבסיסיות אלא לאורך כל עקום התשואות.

כיום, איגרות החוב של ממשלת ישראל נסחרות בתשואות לפידיון שהן נמוכות, לא רק אבסולוטית, אלא גם יחסית לאלה של ארה"ב. זו אינה תופעה חדשה. היא קיימת כבר כמה שנים והיא מיוחסת לריבית הנמוכה יותר משמעותית בהשוואה לארה"ב, ולעוצמתו של השקל מול הדולר. הפרשי התשואות באג"ח ל-3 שנים מגיעים לכ-1.6% והפרשי התשואות באג"ח לתקופה לפידיון של 10 שנים, למשל, עומדים על 0.5% לשנה. בשיאן הגיעו הפרשי התשואות באג"ח ל-10 שנים ל-1.2%- (באפריל 2018). כלומר, הם הצטמצמו מאז. לא תמיד זה היה כך. כמעט לאורך כל שנות שוק ההון, המצב היה הפוך, וברמות מפחידות. בדרך כלל התשואות לפידיון באג"ח ממשלת ישראל היו גבוהות ב-2% עד 3% לשנה. בנובמבר 2008, שנת המשבר הגלובלי, הן היו גבוהות ב-3.5% לשנה, ובמצב משברי מקומי גדול, בשנת 2002, הן הגיעו ל-8% לשנה.

לאן אנו צפויים "ללכת מכאן"? האם הפרשי התשואות צפויים להישאר פחות או יותר בעינם, האם הם יחזרו להתרחב, או שמא הם צפויים להתהפך ולחזור למתכונת של ימים ימימה?

גם האג"ח הגרמניות ישפיעו

כדי להחליט לאיזה מהכיוונים האלה שוק האג"ח המקומי יתפתח, צריך להכיר ולהבין את הגורמים שהביאו לסיטואציה הנוכחית שבה איגרות החוב של ממשלת ישראל נסחרות בתשואה לפידיון נמוכה מזו של אג"ח ממשלת ארה"ב. הרי, על פניו, זה נראה מצב שכלל לא מתקבל על הדעת, שכן איגרות החוב של ממשלת ישראל מדורגות AA-, דירוג טוב כשלעצמו, אבל נחות בהשוואה לדירוג המושלם של אג"ח ארה"ב.

ההסבר לסיטואציה הזו, שבנסיבות אחרות הייתה נראית כקוריוז אלמלא נמשכה כבר כמה שנים, נעוץ קודם כל בריבית הבסיסית בישראל שהיא נמוכה כבר שנים מהריבית הבסיסית בארה"ב. לפיכך, עקום התשואה המקומי מתחיל בהכרח מנקודה נמוכה יותר מאשר עקום התשואה האמריקאי. זה, כמובן, לא היה המצב הטיפוסי לפני הרבה מאוד שנים.

בנוסף, שוק האג"ח המקומי הוא שוק שנשלט על ידי משקיעים ישראלים, לרבות משקיעים מוסדיים שמעדיפים את השקל על חשיפה לדולר, גם לנוכח הניסיון ההיסטורי (שער הדולר כלפי השקל היום נמוך מזה שהיה לפני 20 שנים), וגם משום שהם נמדדים בתשואותיהם בערכים שקליים.

כדי שהתמונה הזו תשתנה צריך לקרות אחד משניים - שהריבית הבסיסית בישראל תעלה בקצב מהיר יותר מאשר הריבית בארה"ב, ו/או שזו האחרונה תתחיל לרדת, וכך הפרשי הריביות יקטנו ועשויות להשפיע על כל אורך עקומי התשואות.

אבל, בסופו של דבר, מה שיקבע זאת יהיו גורמי מאקרו מחוץ לתחומי שוק ההון: האם הדולר יתחזק מול מטבעות אחרים בעולם? לאן ילכו התשואות לפידיון של אג"ח ממשלת גרמניה, שכרגע הן נמוכות מאוד במקביל לריבית גוש האירו, תשואות שאג"ח ממשלת ישראל מתואמות איתן באופן חזק, האם העודף בחשבון השוטף של מדינת ישראל, גורם מהותי בהסבר עוצמתו של השקל, יגדל, יצטמצם או ייעלם, האם הגירעון התקציבי בישראל יקטן, או יגדל מאוד כתוצאה ממלחמה, למשל.

ופטור בלי כלום, אי-אפשר כמובן, ולכן נאמר כך: השוק נותן כיום אפס הסתברות להעלאת ריבית בישראל במהלך 2019. מבחינת השוק, הנושא "סגור". מבחינתנו, השוק נעול מדי על התפיסה הזו, ובהחלט תיתכן העלאת ריבית אחת בחודשי הקיץ. בנק ישראל מאמין שהצמיחה במשק לא האטה את מהלכה והוא גם לא התחייב שלא להעלות את הריבית לפני שהאינפלציה מגיעה לאמצע היעד (2%). הניסוח של ההודעה שלו מצביע על הדרגתיות בהעלאת הריבית, שסביר שתתחיל קודם לכן. בהנחה, שהפד נמצא כבר לקראת הסוף של העלאות הריבית, וכאשר בנק ישראל נמצא בראשיתן, סביר יהיה להניח שבשנתיים-שלוש הקרובות הפרשי התשואות יצטמצמו, וכנראה שגם יתהפכו בהמשך. 

צבי סטפק הוא בעלי בית ההשקעות מיטב דש, ואלכס זבז'ינסקי הוא כלכלן ראשי של בית ההשקעות. אין לראות באמור הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך, והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם

עוד כתבות

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

שיא חדש גם לדאו ג'ונס ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

הפגנת חרדים נגד גיוס בני ישיבות,ירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad

מהתקציבים שייעצרו ועד לדיוני החירום באוצר: כל מה שכדאי לדעת על הצו הדרמטי בנוגע לחוק הגיוס

בהתאם לצו הביניים שהוציא בג"ץ, תקצוב הישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים ייעצר כבר בשבוע הבא ● בשלב זה, התמיכה בכ-44 אלף תלמידי ישיבות צפויה להיעצר ● באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שאמונים על ביצוע התשלומים מתקציב המדינה, מתכוונים ליישם את הצו במועד ● איך זה יעבוד? גלובס עושה סדר

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

ניסאן X-TRAIL / צילום: יח''צ

המכונית של ניסן שמוכיחה: שוק הבנזין עדיין חי ובועט

ניסאן X-TRAIL, הטורבו-בנזין החדשה של ניסאן, מוכיחה שגרסאות הבנזין לא אמרו את המילה האחרונה: היא זריזה, נוחה ומרווחת

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

בורסת טוקיו / צילום: Associated Press, Eugene Hoshiko

נעילה ירוקה באסיה. מחיר הזהב זינק במרץ ב-9.8%

היום חוגגים את יום שישי הטוב, ולכן לא יתקיים מסחר בבורסות באירופה ובוול סטריט ● אמש ננעלה וול סטריט בירוק, מדד ה-S&P 500 שבר שיא בפעם ה-23 מתחילת השנה ● מחיר הביטקוין עומד על 70.5 אלף דולר למטבע ● מדד שנגחאי עלה ב-1%

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין