"בעוד כמה שנים, לא יהיה שוק של חברות קנאביס", אומר ד"ר דדי סגל, מנכ"ל חברת הקנאביס פנאקסיה, המתמחה בהקמת מפעלי ייצור לקנאביס בתצורות מתן שונות. לדבריו, ברגע שיוסדר המתח והאי-תיאום האבסורדי בין החקיקה הפדרלית בארה"ב לבין החקיקה במדינות השונות, החסמים החוקיים יוסרו. או אז, חברות תרופות אמריקאיות ובינלאומיות ייכנסו לתחום הקנאביס הרפואי, חברות טבק ואלכוהול לתחום הקנאביס לפנאי, חברות תוספי מזון וצמחי מרפא ישתלטו על השוק שבין מוצר הפנאי לרפואי, וכך גם בתחומי המזון והקוסמטיקה.
"העובדה שיש היום שוק של חברות חדשות, ייעודיות, שמתמחות רק בתחום הקנאביס, היא אנומליה בחסות החוק, ומצב זמני. ה-FDA (רשות המזון והתרופות בארה"ב, ג' ו') בעצם עושה לנו פרוטקשן".
סגל אומר את הדברים בעוד הוא עצמו מקווה ליהנות מן האנומליה הזו. החברה שהוא מנהל עומדת להיכנס לשלד הבורסאי הרודיום, לפי שווי של קרוב ל-400 מיליון שקל ביום שלאחר המיזוג (אז תקבל פנאקסיה 75% מהמניות), ושווי של מעל 600 מיליון שקל אם יתקיימו תנאים מסוימים הקשורים ביצוא מוצרי החברה (אז יקבלו בעלי פנאקסיה 85% מהמניות).
הגם שהעסקה עם הרודויום טרם יצאה לפועל, מניית השלד זינקה בחודשים האחרונים במאות אחוזים, כמקובל במניות המשויכות למגזר הקנאביס - לשווי של יותר מ-90 מיליון שקל. גם נתוני הפעילות של פנאקסיה עצמה אינם מסבירים את השווי האסטרונומי שגוזרת עסקת המיזוג. מדובר בחברה שייצרה הכנסות של 2 מיליון שקל בלבד בתשעת החודשים הראשונים של 2018.
עם זאת, סגל משוכנע כי בזכות הידע הייחודי שלה בתחום התרופות, והניסיון שכבר צברה בתחום הייצור של תרופות על בסיס קנאביס בישראל ובחו"ל, פנאקסיה ניצבת במקום מצוין לניצול התמורות הצפויות בשוק.
מה יקרה להערכתך כאשר התחום יוסדר חוקית בארה"ב?
"חברות הקנאביס שכבר הצליחו להתבסס, יירכשו. זו הסיבה למחירים של חברות הקנאביס בבורסה בקנדה או בארה"ב - לא הפעילות שלהן היום ולא הפוטנציאל לפעילות כמה שנים קדימה, אלא ההערכה כי תאגידים ירכשו אותן בשלב כלשהו. מי שרוצה להיות זה שיירכש, חייב לנצל את חלון ההזדמנויות. אולם, מי שבוחן היום הקמה של חברת קנאביס שתתחיל לבסס פעילות רק בעוד כמה שנים - אולי עדיף לו לבחון שוב את העניין".
ואתם תהיו בין הנמכרות?
"אם חברה כמו פייזר הייתה היום בשוק, לפנאקסיה לא היה מקום. אנחנו כאן כי הם לא כאן. הבורסה בתל אביב פועלת כפי שהיא פועלת כי המשקיעים הזרים הגדולים לא כאן. אבל בזמן הזה שניתן לנו אנחנו בונים מומחיות שלחברות הללו יהיה מאוד קשה לשחזר. עובדה שחברת תרופות כמו רפא בחרה לשווק את הקנאביס שלנו, ולא לפתח אותו מחדש. הזמן שכבר השקענו כאן שווה המון כסף".
כדוגמה לאופן שבו משפיעה הרגולציה על הדינמיקה של השוק, והכיוון העתידי אליו הוא הולך, מציג סגל את חוק ההמפ (HEMP), ה-Farm Bill שעבר לאחרונה בארה"ב. החוק הזה השפיע על השוק באופן פרדוקסלי, הפוך מן הצפוי. ההמפ הוא צמח קנאביס שמכיל רמות נמוכות מאוד של החומר THC, החומר הפעיל הממסטל בקנאביס. "החוק קבע כי חומרים שמקורם במיצוי של המפ, אינם סם מסוכן", אומר סגל. אלו כוללים גם את החומר CBD, חומר פעיל אך לא ממסטל, שעד היום לא היה חוקי - לא משנה מאיזה צמח הופק. "אנשים חשבו שעכשיו ייפתח שוק חוקי ל-CBD, אבל מה שקרה בפועל הוא שעכשיו ה-FDA רוצה לפקח על המוצרים הללו, כי יש להם קיום ברמה הפדרלית. לפני כן, במסגרת אזור הדמדומים של הקנאביס בארה"ב, ההגדרה הייתה שלמדינה אין תקציב לפקח על מה שקורה ברמת המדינות מבחינת הקנאביס לסוגיו. אבל ברגע שהמוצרים חוקיים, הם חייבים בפיקוח".
"עכשיו ה-FDA אומרת: 'מי אמר ש-CBD הוא חומר בטוח לשימוש במזון ומשקאות?', והיא החלה להוריד מוצרים מן המדפים. מה שקרה הוא שבעצם החוק הגביל את המוצרים הללו". המהלך הזה הוא דוגמה לשינויים שעומדים לקרות לתחום לכשיוסדר בארה"ב - לא כולם צפויים ולא כולם בהכרח לטובת התעשייה כפי שהיא מתנהלת היום - בלי הרבה פיקוח.
סגל מציין כי כמו חברות הקנאביס עצמן, קמו גם בנקים ומשרדי עורכי דין ייעודיים לתחום, כי המשרדים הגדולים והבנקים הגדולים לא רצו לגעת בו, כלומר פרחה תעשייה שלמה סביב הצמח. כך צמח גם סקטור הקנאביס בבורסת ה-CSE בקנדה ובבורסה מעבר לדלפק בארה"ב - בשולי הבורסות המרכזיות. "בהמשך הדרך מחכה חוק ה-States Act, שגורס כי גם אם הקנאביס יישאר לא חוקי ברמה הפדרלית, לפחות יתירו לבנקים ועורכי דין לעבוד בתחום".
"עשרות אחוזי סטייה בחומר הפעיל, אפילו באותו זן"
פנאקסיה היא חברת ייצור מוצרי קנאביס, ולא מגדל, והיא היחידה שפעלה משנת 2010 יחד עם המגדלים החלוצים. "כמו רבים מחלוצי התחום, הכול התחיל כאשר נחשפתי למטופלת שיכלה לקבל מענה מקנאביס רפואי ולא הצליחה להשיג אותו", מספר סגל. "הבנתי שיש כאן צמח עם פוטנציאל קליני אדיר, את הפוטנציאל הכלכלי בכלל לא הבנתי. מיד גם ראיתי שהמוצר שהחולים מקבלים הוא לא אחיד ומיוצר בתנאים לא תנאים". סגל סיים אז דוקטורט במכון ויצמן והיה מאוד מעורב בעסקי הרוקחות של המשפחה.
"ניגשנו ליחידה לקנאביס רפואי במשרד הבריאות, שאז נוהלה על ידי יהודה ברוך. הוא כבר סיים אז לחלק את רישיונות הגידול ולא ניתן היה לקבל נוספים, אבל בגלל הרקע שלנו בתרופות, הוא השתכנע לתת לנו רישיון ייצור".
באותה תקופה המגדלים בעצמם מכרו תפרחות או מיצויי קנאביס, ישירות לצרכן. "בתחילת הדרך היו כל מיני שיטות הזויות למיצוי, כמו להשרות את הצמח למשך חודש בשמן זית, ולקוות שמשהו מהחומרים הפעילים יתמצה לתוך השמן", אומר סגל. המחיר שקיבלו המגדלים היה קבוע - 360 שקל לכל חולה ללא תלות בכמות החומר - ופנאקסיה הייתה צריכה לשכנע אותם שבשביל תוספת האיכות במוצר, כדאי להם לוותר על חלק מהרווח שלהם, שממילא היה זעום. "אתה בידיים של המגדלים כלכלית", מסביר סגל. "היו רק כמה שהעריכו כבר אז את התרומה שלנו לרמה של החומר - טבע אדיר ובטר, ובתקופות מסוימות גם קנדוק".
את שיטות העבודה פיתחו בפנאקסיה מאפס, וכמו המגדלים הראשונים, גם סגל מספר על דרך חתחתים שבה כל הידע המקצועי נבנה בניסוי וטעייה. "היינו בטוחים שזה יהיה 'על הדרך'. בTree of Life - (חברת הפארמה המשפחתית, ג' ו') היו לנו מאות מוצרים. אמרנו - נעשה גם קנאביס. לא הבנו כמה זה מורכב. נניח אם אני רוצה לייצר אקמול, אני קונה חומר גלם פעיל, מוסיף לו אבקה או סירופ, והנה מוצר. פתאום אנחנו מקבלים חומר גלם שבמקרה הטוב עוד צריך לשטוף אותו מאדמה, במקרה הרע הוא מזוהם, וכל פעם שונה. אנחנו רואים עשרות אחוזים של סטייה בחומר הפעיל אפילו באותו זן, ושאר החומרים מסביב לא נייטרליים, גם אותם צריך לנרמל".
פנאקסיה החלה לפתח מערכת אנליזה, קודם כל כדי להבין בדיוק מה יש בכל צמח. "פיתחנו שיטה אנליטית. נכשלנו. התחלנו מההתחלה. ואז שוב. עבדנו שנה על פיתוח המערכת, שזיהתה תשעה קנבינואידים (אחת המשפחות של החומרים הפעילים בצמח, ממנה מגיעים החומרים הפעילים העיקריים בו, THC ו-CBD, ג' ו'), ואז הבנו שתשעה זה לא מספיק. אנחנו היום מזהים ריכוזים של 20 חומרים פעילים מסוג קנבינואידים וטרפנים".
עד כמה זה באמת משפיע, כל מניפת החומרים?
"ריכוזי ה-THC וה-CBD בצמח גבוהים בכמה וכמה סדרי גודל מאשר יתר הקנבינואידים, כלומר אם לוקחים מיצוי של צמח אחד, החומרים האחרים יהיו בקושי מורגשים. העניין הוא שאם נרצה, יש אפשרות להגדיל את ריכוז החומרים האחרים ביחס ל-THC ול-CBD, ולקבל מוצר אחר לגמרי. פרופ' דדי מאירי מהטכניון בודק ספציפית את ההשפעות של החומרים האלה, ומוצא בהם נפלאות, אבל זו כבר משימה לעולם הפארמה".
"הטרפנים הם סיפור אחר, ומשפיעים על אופן הקישור של CBD ו-THC במוח, ועל המינון שבסופו של דבר המוח יראה, ולכן גם את הטרפנים צריך לנרמל כדי לקבל מינון אחיד של חומר, והם ממש לא קבועים היום בין מנה למנה. אני מאמין שבשנתיים הקרובות נדע לנרמל טרפנים".
במשך השנים פנאקסיה היו עוף מוזר ודעתני. כך למשל מספר סגל כי "כל החברות האחרות בעולם עבדו עם מיצויי בוטאן או CO2 פחמן דו-חמצני, ג' ו'). אבל בוטאן ממיס גם מזהמים שונים ואילו CO2 לא סופח את כל ספקטרום החומרים. אנחנו החלטנו להמיס באתנול. היום כולם עובדים ככה".
"באותה תקופה השקענו מיליונים - לא של גורם חיצוני אלא מהכסף שלנו, ואי אפשר היה לראות בכלל לאן כל התחום יגיע היום. זו הייתה הכבשה השחורה של כל משפחת החברות, שלמזלנו כולן רווחיות ועזרו לנו לממן את השיגעון הזה".
הצעד הבא היה הפיתוח של פורמולציות שאינן שמן. "המוצר הזה לא נועד למיצוי בשמן. קשה לשלוט במינון של שמן, בספיגה ובמטבוליזם. אלה לא מאפיינים אידיאליים לתרופה", אומר סגל. "חולים כרוניים הם הלקוח הכי טוב של תעשיית הפארמה, ולא במקרה התחום הוא כל כך מלהיב כי הוא פונה למחלות הכרוניות הכי גדולות ולא מטופלות: כאב כרוני, סרטן, פעילות אנטי דלקתית, סוכרת. אבל מוצר למחלה כרונית צריך להגיע בתצורה שאנשים יהיו מוכנים לקחת כל יום. אלה לא אנשים שלוקחים את המוצר בשביל הכיף".
איך קנאביס עוזר לסוכרת?
"מה זה מאנצ'יז? בעצם זו ירידת סוכר בדם. כשעשינו בדיקות בטיחות במוצר ראינו ירידה בסוכר בקורלציה עם רמות ה-THC בדם. אם אנשים לוקחים שתי טיפות שמן של מוצר עשיר ב-THC, במקום אחת שנרשמה להם, באמת יכולה להיות נפילת סוכר, שאפשר לטפל בה באמצעות אכילת סוכר. אבל הנה זו דוגמה לכך שעדיף לקחת את המוצר בתצורה שבה לא קל כל כך לטעות ולהכפיל את המינון".
התצורה שפיתחה פנאקסיה היא טבליה. "המיצוי של הקנאביס הוא חומר מורכב לשימוש, נראה כמו מעין שרף כזה, חצי נוזל וחצי מוצק. האתגר הוא להפוך אותו לאבקה שזורמת במכונת טבליות. ברגע שפיצחנו את זה, אפשר היה לעשות הכול - טבליות ספיגה מהירה מתחת ללשון, טבליות שחרור מושהה, פתיליות (נרות) - כל טכנולוגיה של תרופה. זה מה שעשינו בין 2015-2016".
"יש מחסור בצמח בשוק המקומי"
בשלב הזה כבר התחלתם בפעילות בארה"ב?
"השוק האמריקאי הוא גדול והוא 'מערב פרוע'. בגלל היעדר הלגליזציה הפדרלית, ה-FDA לא בתמונה כאמור, ולכן כמעט כל השוק הוא רק של פנאי. הקמעונות מאוד מרשימה - הדיספנסרים, נקודות המכירה, אבל מייצרים את המוצרים בגראז'".
"אמרנו - 'זה שוק גדול, יש לנו יכולות שדרושות בו. אנחנו חייבים להיות שם'. אבל כמובן עוד לא היה יצוא. פיתחנו טכנולוגיה שמאפשרת לייצר בארץ את רוב המוצר, את הטבליה עצמה. אלה החלקים במוצר שהכי קשה לייצר. ואז בניו מקסיקו או בקליפורניה אני משלב את הקנאביס בפנים, במתקן ייצור קטן משמעותית מהמפעל שלי בישראל, שאותו אני יודע לבנות מאפס למאה בחצי שנה".
המפעל של החברה בניו מקסיקו עובד כבר כשנתיים, באריזונה הסתיימה ההקמה לאחרונה, ובקליפורניה כבר יש אתר זמני, הכול בשותפות עם המגדלים המקומיים. "יש לנו חוזים לעוד 8-10 מדינות", אומר סגל.
חשוב לציין כי הפעילות בארה"ב אינה כלולה תחת פנאקסיה ישראל שנכנסת כעת לבורסה דרך הרודיום. באופן פרדוקסלי, החקיקה האמריקאית הפדרלית אינה מאפשרת לחברות שפועלות בתחום הקנאביס בארה"ב להיות חלק מהמערכת הפדרלית, כלומר להנפיק בבורסה בארה"ב, לערוך ניסויים קליניים וכדומה. לכן החברה העדיפה להפריד בין הפעילויות.
היום הודיעה פנאקסיה כי יונתן קולבר, שותף בקרן ויולה, מונה ליו"ר החברה. קולבר, ששימש בעבר בתפקידים בכירים ובהם מנכ"ל כור תעשיות ויו"ר ECI טלקום, נחשב למי שהסב את פעילות כור לתחום ההייטק, החלטה שהייתה מעורכת תחילה, אולם הובילה לפגיעה בעסקי החברה בתקופת משבר 2000-2001. קולבר צלח עם החברה את המשבר וניהל אותה עד 2006, אז נמכרה לקבוצת אי.די.בי.
קולבר הוא ה"כוכב" הראשון שמגייסת פנאקסיה לשורות ניהול החברה. אך גם בין משקיעיה יש מספר שמות ידועים, כמו רן נוסבאום, שותף בקרן הביומד פונטיפקס, וצביקה בארינבוים, שותף ברשת המרפאות נארא.
איך בדיוק מתנהלת החלוקה בין החברות? למשל - במידע שנצבר מהמפגש עם השוק בפנאקסיה ארה"ב אתם יכולים להשתמש בישראל?
"יש מעל פנאקסיה ישראל ופנאקסיה ארה"ב חברה-אם שעושה את המחקר והפיתוח עבור שתיהן, ולשתי החברות יש רישיון לשימוש בפטנטים שלה ובמידע שלה לנצח, תמורת תשלום מסוים, לא גדול, מתוך הרווח הסופי".
קשה היה להתעלם מכך שבדוחות לתשעת החודשים הראשונים של 2018, הפעילות בארץ עוד נראית די קטנה.
"המספרים הללו לא מייצגים את מה שיתרחש אחרי הרפורמה שתיכנס לתוקף בלעדי באפריל, ותחייב את כל המגדלים להעביר את התוצרת דרך מפעל, וכמובן לא מייצגים את הפוטנציאל של היצוא. אנחנו רואים שאירופה רוצה מוצרים ייחודיים כמו שלנו. לא כל כך קל לייצר לאירופה - צריך לעמוד בתקני GMP אירופי, ואנחנו יודעים שאנו כבר עומדים בהם, אם כי עוד לא נבדקנו. צריך להכשיר את המוצר לחיי מדף ארוכים, לרשום את המוצר - את כל התהליכים האלה אנחנו מכירים מחברת התרופות שלנו, שיש לה המון ניסיון ביצוא". סגל מעריך כי השוק הראשון שייפתח יהיה גרמניה, לאחר מכן אנגליה ואחריהם פולין וצ'כיה. "בגרמניה יש לנו תחרות מועטה יחסית, לעומת המצב שהתרגלנו אליו בארה"ב למשל".
התחלתם להכין סטוקים ליצוא?
"יש היום מחסור בצמח בשוק המקומי. אני משוכנע שבחודשים הקרובים המגדלים יתנו גז. מחסור לא יהיה מנת חלקו של השוק הזה לאורך זמן - בקולורדו המחירים כבר בירידה בגלל עודפי ייצור. לנו במפעל אין בעיית כושר ייצור מרגע שקיבלנו את הצמח".
מדינות מאפריקה ודרום אמריקה הן תחרות עבורכם?
"בשלב כלשהו רוב החברות משם לא יעמדו ברף. למשל אם תהיה בקרה של ה-FDA, מי שצריך לשלם על זה הוא המגדל. האם לחברה בלסוטו יש אפשרות לשלם על ביקורת של ה-FDA או גוף אירופי מקביל?".
השלב הבא מבחינת החברה הוא לזהות את הקשר בין מחלות מסוימות להרכב החומרים הפעילים שיכול להיות יעיל לטיפול בהן. "התחלנו כבר לאסוף מידע מן השוק", אומר סגל, "למשל מוצר לחרדה, עדיף שלא יהיה בו THC, כי הוא יכול דווקא לעורר חרדה. לטיפול בכאב, ה-THC מאוד מועיל. אז התחלנו לפתח פורמולציות מסוגים שונים, שמכילות קנאביס ולפעמים גם חומרים אחרים, מותרים לשימוש חופשי, שאינם קנאביס. במוצר שלנו לחרדה יש גם חומרים פעילים אחרים".
המוצרים הללו מגיעים לשוק זמן קצר אחרי שהחברה מייצרת אותם לראשונה, ללא ניסוי קליני. "זו סיטואציה שלא קיימת בפארמה", מודה סגל. "אני יכול היום להגיע לשוק עם מוצר חדש תוך שבועות בודדים, כאשר לו היה המוצר מוגדר כתרופה, זה היה לוקח שנים. לעומת זאת עם קנאביס, דווקא הניסוי הוא אסור או מוגבל, ושיווק של מוצר ללא ניסוי הוא חופשי במדינות מסוימות. אנחנו בעצם אוספים מידע על מוצר רק אחרי שהוא מגיע לשוק, מצרכנים שממלאים שאלון, מרופאים, אחיות, מנהלי בתי אבות. התשובות הן דיווח עצמי ולא ניסוי מבוקר - אין מה לעשות".
סגל לא רוצה להישאר לנצח בעמדה הזו בלבד. "מתוך 15 המוצרים שכבר יש לנו, נבחן אחרי המפגש עם השוק כמה אנחנו בטוחים בפוטנציאל שלהם, ואיתם אנחנו מתכננים ללכת לפאזה שלישית במסלול של תרופות. אנחנו מעריכים את ההשקעה ב-30-50 מיליון דולר". יצוין כי מדובר בהשקעה שתבוצע כנראה רובה או כולה על ידי פנאקסיה ארה"ב. בינתיים בישראל מתבצעים ניסויים קטנים יותר. כך החברה מתכננת להיערך ליום שבו שוק הקנאביס יפסיק להיות כל כך ייחודי, ויהפוך לחלק משוק התרופות, המזון, הקוסמטיקה והבידור.