גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אג"ח בנקאיות: זה רק נראה כמו חוב בכיר

רגולציית TLAC נולדה מלקחי המשבר הפיננסי ומגדילה את יכולת ספיגת ההפסדים של הבנקים החשובים בעולם, אך לראשונה אג"ח בכירות מסוימות הפכו לנתונות להפסדי קרן במחי החלטה רגולטורית ● כתוצאה מכך, אנליזת הסיכון לספיגת הפסדים באג"ח בנקאיות הפכה למורכבת בהרבה ● לצד מדדי איתנות פיננסית יש להביא בחשבון גם היבטים רגולטוריים סבוכים, ובהם אופן יישום שונה של הרגולציה בעולם

מסחר גלובלי / צילום: Shutterstock / א.ס.א.פ קריאייטיב
מסחר גלובלי / צילום: Shutterstock / א.ס.א.פ קריאייטיב

לפני כשלושה חודשים החל עידן חדש בשוק הבנקאות העולמי, עם כניסתו לתוקף של השלב הראשון של רגולציית TLAC (או בשמה המלא Total Loss Absorption Capacity). רגולציה זו נועדה להפוך את המערכת הבנקאית לעמידה יותר בפני משברים, והיא חלה על 30 הבנקים הגלובליים החשובים מערכתית (G-SIBs).

TLAC נולדה כחלק מלקחי המשבר הפיננסי שפרץ ב-2008. במהלכו, הבנקים הגדולים נחשבו "גדולים מכדי ליפול" - מכיוון שכשל שלהם נתפס יקר במונחים של השמדת ערך, וכאיום על יציבות השווקים הפיננסיים והכלכלה העולמית.

ברם, כל עוד בנק לא הגיע לחדלות פירעון - לא היה קיים מנגנון שיאפשר לתעל את הפסדיו לבעלי ההון ולמחזיקי האג"ח שלו. כך, הממשלות עמדו בפני מלכוד ומי שנאלץ לחלץ את הבנקים היו משלמי המיסים (Bail Out) - בעוד המשקיעים בהון ובאג"ח הבנקים לא ספגו הפסדים.

הדבר יצר סיכון מערכתי משמעותי - לבנקים שיודעים שממשלות תחלץ אותם בעת הצורך, יש תמריץ לקחת סיכונים רבים.

כתוצאה, התגבש קונצנזוס גלובלי בדבר צורך במסגרת משפטית חדשה, שתאפשר לרשויות לפתור משברים בבנקים (Resolution) באופן מהיר ולייחס את ההפסדים למשקיעי הבנקים, בלי להשתמש בכספי משלמי המיסים.

כך, נולד קונספט חדש - Bail In או BI. במסגרתו, מי שיספוג את ההפסדים בבנקים הם משקיעי ההון, אחריהם המחזיקים במכשירי הון היברידי נחותים ולבסוף בעלי אג"ח בכירות. זאת, באמצעות מחיקת קרן המכשירים או המרתם להון במחירים שיגרמו למשקיעים הפסדים כבדים.

כרית ספיגת ההפסדים של הבנקים הורחבה באופן משמעותי

הגדלת כריות ספיגת ההפסדים

בעקבות לקחי המשבר, רגולציית באזל III לא רק הגדילה דרמטית את היקף ההון בבנקים, אלא גם שיפרה את איכות ההון ובפרט את יכולתו לספוג הפסדים. זאת, בין היתר, באמצעות גיבוש מנגנונים מוסדרים לספיגת הפסדים במכשירי ה-CoCo החדשים ובשטרי הון נחותים.

המסגרת הרגולטורית הגלובלית של TLAC "מוסיפה" על באזל ומכניסה לראשונה למסגרת ספיגת ההפסדים בבנקי ה-G-SIB גם אג"ח בכירות, ובכך מגדילה את יכולת ספיגת ההפסדים שלהם.

לצורך כך, TLAC קובעת רמת סף מינימלית של הון רגולטורי ואג"ח בכירות, שבעת הצורך יהיה ניתן למחוק או להמיר להון מניות.

גם במסגרת TLAC, מקור ספיגת ההפסדים העיקרי והראשון בסדר הנשייה נותר ההון הרגולטורי. ברם, אם ההפסדים של בנק בהליך פתרון משברים יעלו על היקפי ההון הרגולטורי שלו - הוא יוכל לבנות מחדש את ההון ולממן את ההפסדים שנוצרו באמצעות מקור נוסף - אג"ח בכירות, שהוגדרו מראש לצורך כך.

לראשונה, הדבר יצר למשקיעי אג"ח בנקאיות סיכון רגולטורי לספיגת הפסדים. ממכשירים שנתפסו בעבר כבטוחים כמו פיקדונות - אג"ח בכירות מסוימות הפכו לנתונות להפסדי קרן במחי החלטה רגולטורית, מבלי שהבנק עצמו יגיע לחדלות פירעון.

חשוב לאזן ולומר שלצד סיכון חדש זה, האפשרות שבנק חשוב מערכתית יגיע לחדלות פירעון ירדה משמעותית, לאור הגידול בהון והירידה במינוף ובסיכון הנזילות בבנקים תחת באזל III, כמו גם הכפפת הבנקים למבחני קיצון תקופתיים נוקשים.

פערים ביישום הרגולציה

עקרונות TLAC קובעים שהיא תכנס לתוקף בשני שלבים. בשווקים המפותחים, מינואר 2019 נדרשת כרית ספיגת הפסדים בהיקף 16% מנכסי הסיכון, שתגדל ל-18% מנכסי הסיכון ב-2022. בשווקים המתעוררים אבני דרך אלה נקבעו ל-2025 ו-2028 בהתאמה. לפחות שליש מכרית ספיגת ההפסדים נדרשת להיות מורכבת מאג"ח בכירות.

תחת TLAC, אנליזת הסיכון לספיגת הפסדים באג"ח בנקאיות בעולם הפכה למורכבת בהרבה. לצד מדדים הנוגעים לאיתנות הפיננסית של הבנק, היא משלבת גם היבטים רגולטוריים סבוכים, בהם שוני באופן היישום במדינות שונות, שתירגמו את העקרונות הגלובליים לרגולציות מקומיות באופן שונה.

הדבר נובע מכך שבבואם ליישם את עקרונות TLAC, רגולטורים ומחוקקים נדרשו להתמודד עם השאלה - כיצד ניתן להשיג ודאות משפטית שאג"ח בנקאיות בכירות תוכלנה לספוג הפסדים לפני התחייבויות אחרות.

אולם פערים מהותיים בחקיקה, ובפרט בדיני חדלות הפירעון והבנקאות במדינות השונות, הביאו לשוני משמעותי באופן היישום. דוגמה מובהקת לפערים ביישום רגולציית ה-TLAC מתקיימים בין ארה"ב ואירופה.

בארה"ב נבחר מודל של נחיתות מבנית. במסגרתו, את מכשירי ה-TLAC מנפיקה חברת החזקות, המחזיקה את מלוא מניותיו של הבנק (המהווה חברה בת שלה). כתוצאה, מעמדם של מכשירים אלה נחות להתחייבויות הבנק עצמו.

בעת הצורך, ניתן "לבודד" את הפעילות הבנקאית, כך שלהליכי חדלות פירעון תיכנס רק חברת ההחזקות, וההון הרגולטורי וחוב ה-TLAC שלה הם שייספגו את ההפסדים. זאת, בשעה שהבנק עצמו יכול להמשיך להתנהל כרגיל, מחוץ להליכי חדלות הפירעון.

במודל TLAC זה עושות שימוש גם בריטניה, שוויץ ויפן.

לעומת זאת, המסגרת הרגולטורית באירופה מורכבת בהרבה. היא עודנה נמצאת בתהליכי הסדרה, הכוללים שינויי חקיקה מהותיים במדינות השונות.

בתחילת הדרך, הרגולציה האירופית העניקה למדינות גמישות רבה בקביעת סדר מכשירי החוב הלא מובטחים בהיררכיית חדלות הפירעון וביישום גישות שונות להנחתת אג"ח TLAC. כתוצאה, נוצרו בחוקי חדלות הפירעון הלאומיים במדינות אירופה גישות שונות ליישום TLAC ומנעד רחב של היררכיות מורכבות בין נושים. הדבר הקשה על גיבוש מסגרת ברורה לפתרון משברים בבנקים בינלאומיים ועל משקיעים להבין את מבנה המאזן וסדרי הנשייה בבנקים.

כמענה לכך, בשלהי 2017 נבחר "המודל הצרפתי" כסטנדרט האירופי. לפיו, המדינות נדרשו ליצור מחלקה חדשה של חוב - "חוב בכיר לא מועדף", שהבנקים ינפיקו לצורכי TLAC. מכשירים חדשים אלה נחותים לניירות הערך הבכירים של הבנק וניתן יהיה להשתמש בהם בהליכי פתרון משברים כחלק מכרית ספיגת ההפסדים.

אג"ח אלה אמנם מכונות "בכירות", אך בפועל הן נחותות לאג"ח בכירות אחרות של הבנקים, שאינן TLAC, ומכאן חשיבות ההבחנה ביניהן.

אתגרים מהותיים באירופה

בארה"ב, כבר בסוף 2017 עמדו כל שמונת הבנקים הגדולים בדרישות TLAC. בהשוואה לאג"ח בכירות "רגילות", המרווחים שהם שילמו על מכשירי TLAC נעים בממוצע בין 15 ל-80 נקודות בסיס (נ"ב), בתלות במח"מ. להערכתנו, מרווחים אלה אינם מעיקים משמעותית על רווחיות הבנקים בארה"ב, ולצד זאת מהווים פיצוי סביר לסיכון העודף עבור המשקיעים, בהינתן רמות ההון והיציבות הפיננסית של הבנקים האמריקאים.

לעומת זאת, באירופה הדרך לעמידה ביעדי TLAC עוד ארוכה. להמחשה, הבנק השוויצרי UBS מעריך שבשנה הקרובה ינפיקו בנקים אירופיים אג"ח TLAC בהיקף משמעותי של כ-450 מיליארד אירו.

הדבר נובע מכך שהגישה האירופאית בנושא, תחת רגולציית MREL (ראשי תיבות של Minimum Requirement for Own Funds and Eligible Liabilities), המחמירה בהרבה מהסטנדרט הגלובלי. היא חלה על רוב הבנקים ביבשת, לרבות בנקים קטנים. זאת, בשונה מארה"ב, המכילה דרישות TLAC רק על שמונת הבנקים הגדולים החשובים מערכתית.

הדבר מחדד את ההבדלים המשמעותיים בין בנקים גדולים וחזקים לקטנים וחלשים יותר ביבשת ומביא לשונות גבוהה בצורכי הגיוס ובעלויות הצפויות.

מצד אחד, ארבעת הבנקים הצרפתים הגדולים גייסו אג"ח TLAC בכירות תחת ביקושים גבוהים, במרווחים נמוכים יחסית של כ-40-30 נ"ב מעל אג"ח בכירות רגילות.

מצד שני, עבור בנקים פחות חזקים הנפקות TLAC עלולות להפוך למאתגרות. ככלל, יותר מעשור לאחר פרוץ המשבר, ענף הבנקאות האירופי עודנו מתמודד עם שורת אתגרים המאיימים על יציבותו. כעת, עלויות המימון תחת TLAC צפויות להכביד על רווחיות הבנקים עוד יותר. לדוגמה, UBS מעריך שהפגיעה ברווחיות הבנקים האירופיים בשל עלויות המימון העודפות כתוצאה מהרגולציה עלולה להגיע בממוצע ל-8% מהרווח.

הבעיה העיקרית עם הערכות כאלה היא שהמציאות איננה מתנהלת בממוצעים. בפרט, בנקים בינוניים וקטנים עלולים לסבול מקושי לאתר בסיס משקיעים מספק למכשירי TLAC ומעלויות מימון כבדות שתפגענה בקיימותם העסקית. להערכתנו, הדבר עשוי להוביל לגל מיזוגים בקרב בנקים אירופאים.

הקשיים בהתמודדות עם דרישות TLAC מגיעים גם לחלק מהבנקים הגדולים ביבשת. בסוף נובמבר 2018 הנפיק הבנק הגדול באיטליה, UniCredit, המתמודד עדיין עם הררי חובות בעייתיים, אג"ח TLAC בהנפקה פרטית בהיקף 3 מיליארד דולר ל-5 שנים, בתשואה גבוהה של 7.83%. בעת ההנפקה, תשואה זו שיקפה מרווח גבוה של 420 נ"ב מעל ריבית היוריבור - פי שישה מהנפקה דומה שביצע הבנק בתחילת 2018 ומרווח של כ-150 נ"ב מחוב בכיר של הבנק שאינו מוגדר TLAC. הדבר ממחיש את העלויות הכבדות שעלולות להיות מושתות על בנקים אירופיים החייבים לבצע הנפקות TLAC, גם בתנאי שוק קשים.

דוגמה נוספת לבנק הסובל בעידן TLAC מעלייה בעלויות המימון שלו הוא דויטשה בנק. טרם המשבר, דויטשה נהנה מתפיסה שסיכון האשראי שלו קרוב לזה ממשלת גרמניה, שתעמוד מאחוריו בכל תרחיש. הדבר אפשר לבנק ליהנות מעלויות מימון נמוכות במיוחד, שהפכו ליתרון תחרותי בעוד הוא נוטל סיכונים משמעותיים ונושא מינוף רב.

כעת, עלויות המימון שלו בהנפקת אג"ח בכירות המוכרות כ-TLAC האמירו דרמטית, ועומדות כיום על מרווח של יותר מ-200 נ"ב מעל ממשלת גרמניה וכ-120 נ"ב מעל חוב בכיר שאינו TLAC.

המשמעות היא שכיום, המשקיעים באג"ח של דויטשה מתמחרים את הסיכון שיספגו הפסדים. לדעתנו, זוהי ראיה לעמידה ביעדי הרגולציה הבנקאית פוסט-המשבר. 

הכותבים הם, בהתאמה, שותף וסניור במחלקת המימון המורכב של PwC ישראל. הגורמים בכתבה עשויים להשקיע בניירות ערך ו/או מכשירים, לרבות אלה  שהוזכרו בה. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. 

עוד כתבות

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

יו''ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול / צילום: Associated Press, Nathan Howard

ארה"ב: מדד הליבה של ההוצאה לצריכה פרטית ירד ל-2.8%, כצפוי

מדד ה-PCE החודשי ירד ל-0.3% לעומת 0.5% בחודש שעבר ● מזרחי טפחות: "אי ההפתעה תומכת להערכתנו בתוואי הפד הנוכחי" ● היום חוגגים את יום שישי הטוב, ולכן לא יתקיים מסחר בבורסות אירופה ובוול סטריט ● מחיר הזהב זינק במרץ ב-9.8% ● אמש ננעלה וול סטריט בירוק, מדד ה-S&P 500 שבר שיא בפעם ה-23 מתחילת השנה

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

הפגנת חרדים נגד גיוס בני ישיבות,ירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad

מהתקציבים שייעצרו ועד לדיוני החירום באוצר: כל מה שכדאי לדעת על הצו הדרמטי בנוגע לחוק הגיוס

בהתאם לצו הביניים שהוציא בג"ץ, תקצוב הישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים ייעצר כבר בשבוע הבא ● בשלב זה, התמיכה בכ-44 אלף תלמידי ישיבות צפויה להיעצר ● באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שאמונים על ביצוע התשלומים מתקציב המדינה, מתכוונים ליישם את הצו במועד ● איך זה יעבוד? גלובס עושה סדר

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

הפגנה הקוראת לשוויון בנטל. בלי נתונים מסולפים / צילום: שב״פ sha_b_p@

אותה אוזלת היד מאפשרת למגזר גדול לא לשאת בנטל וחונקת אותנו בפקקים

משבר הגיוס הוא משבר המטרו: שניהם יחד הוא אותו כישלון תשתיות ענק, של התחבורה המקרטעת פה ושל יסודות המדינה המתפוררים אחרי 76 שנותיה ● הסטטוס קוו מת. הגיע הזמן להיפרד מפתרונות הישראבלוף

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

שיא חדש גם לדאו ג'ונס ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם