גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פרשת תיירות המרפא: נסגר התיק נגד 3 הרופאים המנתחים מאיכילוב

הפרקליטות הודיעה היום לפרופ' שלמה קונסטנטיני, פרופ' צביקה רם וד"ר יוסי פז כי לאחר הליך השימוע החליטה לסגור את תיק החקירה נגדם בחשד לעבירות שוחד, וזאת לאחר שהגיעה למסקנה כי לא תצליח להוכיח מעבר לספק סביר כי התשלום מתיירי המרפא ניתן להם בעד הבטחת זהות המנתח

בית חולים איכילוב / צילום: איל יצהר
בית חולים איכילוב / צילום: איל יצהר

"פרשת תיירות המרפא", שהסעירה את מערכת הבריאות לפני כ-5 שנים, הסתיימה היום (ד') באקורד חיובי עבור שלושת המנתחים הבכירים מבית החולים איכילוב - שנחשדו בכך שגרפו לכיסם הפרטי עשרות אלפי דולרים מתיירים זרים שטיפלו בהם. זאת, כשהרופאים נחלצים מהדין הפלילי.

פרקליטות מחוז תל-אביב (פלילי) הודיעה היום לבאי-כוחם של פרופ' שלומי (שלמה) קונסטנטיני, פרופ' צבי רם וד"ר יוסי פז, מנתחים בכירים מבית החולים איכילוב, כי לאחר הליך שימוע החליטה הפרקליטות לסגור את תיק החקירה נגדם בחשד לעבירות שוחד.

זאת, לאחר שהפרקליטות הגיעה למסקנה כי לא תצליח להוכיח במידה הנדרשת בפלילים - מעל לכל ספק סביר - כי התשלום ניתן לרופאים בעד הבטחת זהות הרופא המנתח עבור "תייר המרפא", כפי שסברה בתחילה.

השינוי בעמדת הפרקליטות נולד לאחר השימוע שנערך לרופאים הבכירים, לאחר שבאי-כוחם הצליחו לשכנע את הפרקליטות כי התשלום הפרטי התקבל בעד ליווי וייעוץ רפואי נוסף לתיירי המרפא, שניתן באופן פרטי וללא קשר לתפקידם בבית החולים הציבורי.

בשנת 2013 תיעדה תוכנית התחקירים "עובדה" של אילנה דיין, במשך חודשים, כיצד המנתחים הבכירים, קונסטנטיני, רם ופז, דרשו כסף במסלול עוקף לכאורה - "מתחת לשולחן" - כתשלום עבור טיפול בחולים הזרים - כסף אשר אמור היה להיכנס במלואו לקופה הציבורית, במסגרת שירות "תיירות מרפא" שקיים בבית החולים ומממן את שכרם של המנתחים.

בתחקיר, ששודר בדצמבר 2013, נחשף כיצד בתוך מסדרונות בית החולים, בשעות העבודה, קיבלו הרופאים במסלול מקוצר סוכנת של תיירי מרפא וביקשו תשלום של עשרות אלפי שקלים בתמורה לטיפול בהם. זאת, כאמור, בנוסף לתשלומים שדרש בית החולים מהחולים הללו באופן רשמי.

בעקבות התחקיר החלה המשטרה לחקור את החשד כי השלושה דרשו וקיבלו סכומי כסף גבוהים מ"תיירי מרפא" בעבור ניתוחים שביצעו בבית החולים הציבורי שבו הם מועסקים. זאת, בנוסף לתשלום ששולם על-ידי אותם תיירים לבית החולים עצמו, אשר מגלם בתוכו את שכר המנתח.

השלושה - פרופ' צבי רם, נוירוכירורג בכיר ומנהל המחלקה הנוירוכירורגית באיכילוב; פרופ' שלומי קונסטנטיני, נוירוכירורג בכיר ומנהל המחלקה הנוירוכירורגית לילדים; וד"ר יוסי פז, מומחה בכיר בניתוחי לב וחזה, המכהן כיום כמנהל תחום ניתוחי חזה באיכילוב - נחשדו בביצוע עבירות שוחד, גניבה ממעביד ובעבירות מס.

הפרקליטות חזרה בה

מדובר בבכירי המנתחים באיכילוב, שנהנו ממשכורות גבוהות ביותר כעובדי ציבור, בין השאר בעבור הניתוחים שהם מבצעים בחולים זרים, ולכן הפרשה הסעירה את מערכת הבריאות הציבורית.

החקירה סבבה סביב החשד כי בשנים 2013-2011, במקרים שונים ונפרדים, דרשו וקיבלו שלושת הרופאים הבכירים סכומי כסף (כעשרות אלפי שקלים) ממספר "תיירי מרפא", אשר הגיעו לישראל לצורך ניתוח. זאת, בתמורה לכך שאותם רופאים יהיו אלו שינתחו בפועל את התיירים בבית החולים איכילוב, ובניגוד, לכאורה, לנוהלי בתי החולים הציבורים - ובכלל זה איכילוב - האוסרים על קבלת שכר בתמורה להבטחת זהות המנתח.

במהלך החקירה הרחבה שניהלו היחידה הארצית לחקירות הונאה בלהב-433 במשטרת ישראל ויחידת יהלום ברשות המסים, נגבו עשרות רבות של עדויות ונתפסו אלפי מסמכים רלוונטיים וחומרי מדיה דיגיטלית. החקירה לוותה על-ידי פרקליטות מחוז תל-אביב (פלילי).

עם סיום החקירה, בחודש מרץ 2016 הועבר התיק לבחינת הפרקליטות, עם המלצה להעמיד את השלושה לדין פלילי, בגין עבירות של שוחד, מרמה והפרת אמונים.

טרם סיום החקירה חשף "גלובס" כי רשות המסים הגיעה למסקנה כי אין ראיות להעלמת מסים במקרה של שלושת הרופאים מאיכילוב. זאת, על אף שתחקיר "עובדה" רמז על כך. הרופאים, כך התברר, הוציאו חשבוניות על כל ביקור ופעולה, ולא גבו כספים "מתחת לשולחן" כפי שנרמז - אולם כאמור הגבייה הישירה מהמטופלים בגין ניתוח שמתבצע בבית חולים ממשלתי נחקרה.

לאחר בחינת החומר וכתיבת חוות-דעת עובדתיות ומשפטיות, וחרף מה שהמדינה כינתה "מורכבות ראייתית לא מבוטלת הנובעת מהיעדר אסדרה בתחום תיירות המרפא בתקופה הרלוונטית ומסיבות נוספות", הגיעה הפרקליטות למסקנה כי התגבשה תשתית ראייתית מספקת, החוצה את רף הסיכוי הסביר להרשעה לגבי כל אחד משלושת הרופאים, לפי חלקו - ולכן הם זומנו לשימוע.

אולם היום הודיעה הפרקליטות כי לאחר שמיעת טיעוני באי-כוח החשודים בשימוע, בחינתם ושקילתם וכן הצגת ראיות חדשות ומשמעותיות מטעם ההגנה, היא הגיעה למסקנה כי לא יעלה בידה להוכיח במידה הנדרשת בפלילים כי התשלום ניתן לרופאים החשודים בעד הבטחת זהות הרופא המנתח, כפי שסברה בתחילה.

"השימוע נוהל בהגינות"

עוד נמסר בהודעה על סגירת התיקים כי "הפרקליטות שוכנעה כי לא ניתן יהיה לשלול את טענת ההגנה, כי מכלול הראיות - ובכללן הראיות החדשות שנוספו בשימוע - עשוי ללמד כי הרופאים החשודים קיבלו תשלום באופן פרטי בעד ליווי וייעוץ רפואי נוסף, לתיירי המרפא, זאת שלא בזיקה לתפקידם הציבורי".

עוד עולה מהודעת הפרקליטות על סגירת התיק כי ברקע ההחלטה הובא בחשבון המצב שלפיו רשויות המדינה נמנעו במשך שנים רבות מאסדרת תחום תיירות המרפא, באופן שיצר עמימות באשר לגבולות האסור והמותר בתקופה הרלוונטית לחשדות.

מאז ראשית החקירה, ב-2014, פעל המחוקק לאסדרת התחום, ובין היתר, לאחרונה נכנסו לתוקף תקנות "בריאות העם" (כללים לעניין המשך טיפול רפואי שלא במימון ציבורי לאחר טיפול רפואי במסגרת שירות מרפאה ציבורי או שירות מרפאה קהילתי), ו"חוק תיירות מרפא", הקובעים במפורש את גבולות הפעולה בתחום תיירות המרפא.

על הרקע הזה, נמסר לחשודים כי "לאחר שקילה מחודשת של המסד הראייתי, העובדתי והמשפטי, החליטה הפרקליטות לסגור את תיק החקירה".

פרקליטיו של פרופ' רם, עורכי הדין נבות תל-צור, יהושע למברגר וליה גוני , מסרו בתגובה כי "יש לברך על החלטת הפרקליטות. הליך השימוע נוהל על-ידי הפרקליטות בהגינות ובאופן מקצועי ביותר, וההחלטה על סגירת התיק בעקבות הליך השימוע, יש בה משום תרומה משמעותית לחיזוק אמון הציבור בהליכי השימוע".

מקור הכנסה נוסף בבתי החולים

"תיירות מרפא" היא תופעה של הגעת תושבי חוץ למדינה זרה לצורך קבלת טיפול רפואי. ישראל מהווה מוקד משיכה ל"תיירות מרפא", הן בשל הרפואה המתקדמת והן בשל צבר מומחים בעלי שם עולמי במגוון תחומים.

בעשורים האחרונים גדל באופן ניכר מספר הבוחרים באפשרות של תיירות רפואית, ופעילות זו הפכה לתופעה כלל-עולמית, וגם בישראל גדל לאורך השנים האחרונות כל העת מספר התיירים המגיעים ממדינות אחרות לקבל טיפולים או לעבור ניתוחים מתוכננים מראש.

על-פי נתוני משרד התיירות, בשנים האחרונות מגיעים כ-30,000 תיירים רפואיים בכל שנה, כאשר רובם מגיעים מרוסיה, מאוקראינה, ממדינות מזרח אירופה, מקפריסין וממדינות שכנות אחרות. על-פי ההערכות, מדובר בענף בעל מחזור הכנסות של קרוב למיליארד שקל.

בבתי החולים הציבוריים בישראל אימצו את "תיירות המרפא" כמקור הכנסה שנועד לאפשר רכישת ציוד ושיפור שירותים לכלל החולים בישראל, זאת תוך הבניית מנגנון תשלום סדור לבית החולים עצמו, עבור הטיפול הרפואי, חדר הניתוח, בדיקות, אשפוז וכדומה, המעוגן בנהלי בתי החולים ומשרד הבריאות.

עוד כתבות

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

הכפר פטריצ'ה באיטליה. ראש העיר מנסה למכור בתים באירו / צילום: Shutterstock

באיטליה מנסים למכור בתים באירו אחד. אז למה זה לא עובד?

ראשי עיירות קטנות באיטליה, שהתרוקנו מתושבים בשל מגמת עיור ארוכת־שנים, מציעים בתים למכירה באירו אחד בלבד, כאשר עלות השיפוץ מוטלת על הקונה ● התקשורת האמריקאית רווייה בסיפורים על בתים עתיקים שעברו שיפוץ והפכו לבתי נופש משפחתיים, אך בפועל, עסקי "הבתים באירו" עומדים בפני חסמים רבים

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

קריסת גשר פרנסיס סקוט קי בבולטימור / צילום: ap, Steve Helber

אמריקה סופקת כפיים וחוששת: עד כמה חסינים הגשרים שלה?

את הגשר בבולטימור הפילה ספינת ענק של 95 אלף טונות ● זו הייתה כנראה, אם כי לא בטוח, תוצאה בלתי נמנעת - הגשר קיבל ציון "מניח את הדעת" לפני שלוש שנים ● הנשיא ביידן רשאי לטעון שהשקעת טריליון דולר בשיקום תשתית מגינה על אמריקה מפני אסונות רבים כאלה

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

אולם הקונצרטים בו התרחש הפיגוע במוסקבה / צילום: Reuters

הפיגוע במוסקבה הביא את אירופה להגביר כוננות מפני מתקפת דאעש

צרפת ואיטליה פרסמו אזהרות מפיגועי דאעש בשטחן, כשהחשש עולה לקראת חג הפסחא ● המתקפה ברוסיה העלה גם לפני השטח את האזורים העניים ביותר במדינה, בהם צובר ארגון הטרור השפעה

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין