גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הבישול הציל אותו מאנורקסיה, כדי לאכול במסעדה שלו תצטרכו לחכות חודשים. השף רז רהב, כוכב עולה

זו השנה של רז רהב: הוא הוכתר לשף השנה של מדריך גומיו; למסעדה שלו, "OCD", צריך להזמין מקום חודשים מראש; והוא פתח אחת נוספת ● בשיחה מיוחדת הוא מספר איך הבישול הציל אותו, ולמה הוא עדיין מנקה דגים במטבח כאחרון הטבחים

השף רז רהב / צילום: חיים יוסף
השף רז רהב / צילום: חיים יוסף

כמו לתאטרון או לאופרה, לארוחת הטעימות ב-OCD לא כדאי להגיע באיחור. 20 סועדים מתיישבים באותה השעה בחצי-ריבוע אל מול המטבח הפתוח, מחכים בשקט מתוח שתתחיל ההצגה של השף רז רהב ושלושת הסו-שפים שלו, שמתפרסת על פני שעתיים וחצי, פעמיים בערב, שישה ימים בשבוע.

רהב עומד בעיבורי המטבח הפתוח, מתרכז בהכנת הפתיחים שיצאו מיד לשולחן. ברקע מוזיקה קלאסית עליזה. הכול יחסי כמובן. "ניסינו הכול - בלי מוזיקה, טכנו. כרגע זה מה שהכי מתאים עבורנו", מעיד הנחתום.

16 מנות יגיש לאורך הארוחה - מקציפת יוגורט, ריבת גזר לבן, בוטנים וגרניטה של ג'ין וטוניק ועד לטארט ארטישוק טרי ירקרק ועתיר פירוטכניקה. בין לבין, עולים ובאים חזה אווז מלווה בקציפה, עם טוויסט על הרייט הצרפתי, ממרח בשר ברווז בבישול ארוך; שרימפס בדקונסטרוקציה שהורכב מחדש בתוך תרמילי אפונה רכים ועוד. מרהיב.

המחיר לארוחה, בהתאם: 345 שקלים לפני שירות, קפה ויין, כשהמחיר יעלה בתחילת אוגוסט ל-370. כמעט ארבע שנים לאחר הפתיחה, ורהב כבר אוחז בעוד מסעדה ("ברווזי" התל-אביבית שמתמחה בכריכים מושקעים) - והיד עוד נטויה.

השינוי שעשה ב-OCD מדגיש את חומרי הגלם יותר מתמיד. פחות מרכיבים פר מנה, פחות הסברים מדוקדקים על כל צלחת. "לפעמים אני קצת מתפדח מהאנשים שאכלו כאן בהתחלה, כשרק פתחנו", הוא אמר לי לפני כמה חודשים, כשדיברנו על השינוי שעבר על OCD.

ההזמנה האקטיבית להיכנס ולצלם במהלך הארוחה את השף במצלמת הנייד ולאינסטגרם - והרי רהב עצמו היה בתחילת דרכו משפיען רשת קולינרי - נעלמה גם היא, והסועדים נשארו הפעם ישובים בכיסאותיהם ולא נעו בין השפים. "הם עדיין יכולים להיכנס, לשאול ולצלם - זה פשוט קורה (או שלא) באופן טבעי ובלי שאנחנו מציעים", הוא אומר.

מנה של חזה אווז / צילום: חיים יוסף

מ"הדבר הבא" לליגת-העל

רהב החל לבשל במטבחים כשהשתחרר מהצבא לפני כשש שנים, וסומן מתחילת דרכו כהבטחה, אולי יותר מכל שף אחר בישראל. השנה הוא גם מקיים אותה במלואה. זוהי השנה שבה הוקפץ מדרגת "הדבר הבא" אל ליגת העל של הקולות הקולינריים בישראל, אחרי שהוכתר בשנה האחרונה לשף השנה של מדריך גומיו באופן שהפתיע רבים בברנז'ה, וזה בלשון המעטה.

"היום שאחרי הטקס של גומיו היה מדהים", הוא מספר, "אבל הרבה הרימו גבה לאור הזכייה שלי, וזה ביאס אותי מאוד, עד לרמה של בכי בימים שאחרי זה. למה מבקר מסעדות צריך היה להעלות תמונה ענקית שלי לאתר, ולכתוב ‘באמת?!' בענק ככיתוב תמונה. זה פגע בי מאוד. לא מכחיש. "אז נכון, אני עושה אוכל שאני לא חושב שכולם יחשבו שטעים, וזו זכותם. אבל מצד שני, אני מרגיש שמבקרי המסעדות שופטים את המסעדות באופן סובייקטיבי מדי ושזה יותר טור אישי ופחות ביקורת עניינית".

במקביל, הפכה OCD לחברת כבוד בכל כתבת אוכל שמתפרסמת על תל-אביב בעיתונות הזרה, מה שבא לידי ביטוי גם בקהל הבינלאומי שפוקד את המסעדה, חלק גדול ממנו מגרמניה וכן מסקנדינביה, שמהסצנה הקולינרית שלה שואב רהב השראה בצילחות ובטכניקות בישול וגם ב"אני מאמין" שלו, שדוגל בחיבור לחומרי גלם מקומיים.

קריספ תפוחי אדמה / צילום: חיים יוסף

התפוסה מלאה כבר תקופה ארוכה, ומקומות צריך להזמין שלושה חודשים מראש בממוצע. "יש מקום בסוף יוני", בישרה המארחת כשביקשתי להגיע למסעדה בתחילת החודש.

OCD, ולא בכדי

רהב, יליד 1991, גדל בקריית אונו. סבו היה ממקימי חברת תדאה ואביו עובד כיום במחלקת הפיתוח של Vishay Precision Group המקומית. אמו מעצבת אופנה. "הורים מעורבים ותומכים, שמגיעים יחסית הרבה למסעדה". את ביתם עזב לפני כשנתיים, כשעבר לגור בתל-אביב עם בת זוגו.
לבישול ולאוכל בכלל הגיע דווקא בעקבות הפרעת אכילה ואנורקסיה, שהביאה אותו לתת-משקל ולמצב של הרעבה. "כדי לגרות אותי לאכול, ההורים בין השאר התחילו לקחת אותי לאכול בחוץ", הוא סיפר על כך לפני כמה שנים בראיון. הציץ - ונכווה.

"בשלב מסוים, אחרי שבישל בביתו מנות מוקפדות שאת תמונותיהן העלה לאינסטגרם ושזכו לתהודה, החל גם לבשל במטבח מקצועי - זה של מסעדת פופינה. "אוראל קמחי, השף והבעלים, הסכים לקבל אותי בלי ניסיון, ויחסית מהר כבר התחלתי לחשוב על מקום שלי. תמיד הייתי מהמקדימים - גם נולדתי פג ולפני הזמן".

אחרי סטאז' בלונדון, הקים לפני קרוב לארבע שנים את המסעדה, בהשראת מסעדות עם קונספט דומה בניו-יורק. "OCD זה לא סתם שם. יש לי אובססיות אמיתיות, מלבד האנורקסיה והפחדים שלי מהשמנה. אני שוקל היום 25 קילו יותר ממה שהייתי בשיא של האנורקסיה, שנייה לפני שהייתי במצב של בית חולים. השגרה בפופינה ושל מטבח מסעדה, של לקום בבוקר ולטעום אוכל - הצילה אותי. הרבה זמן היה לי קשה בכלל לטעום אוכל, והייתי מבקש מקמחי לעשות את זה בשבילי. כשעזבתי את המסעדה, בכיתי כאילו היא נסגרת, גם כי הרגשתי שהפרק הזה נשאר מאחוריי".

בדרך לשלושה כוכבים?

מלבד שתי המסעדות שלו, OCD וברווזי, מייעץ רהב עם שני שותפיו, עידן בלומנטל וארז זוארס, לעסק באור יהודה ("זה טוב להשתפשפות שלנו") ומתחיל לתכנן מסעדה נוספת. "מקום יותר גדול, לא בטוח שבתל-אביב - מסעדה ברמה של שלושה כוכבים, ראשונה מסוגה בארץ", הוא מספר.

יש לדעתך כרגע בארץ מסעדות ברמה של שלושה כוכבי מישלן?

"סצנת האוכל בתל-אביב מדהימה, בטופ שלוש העולמיות בעיניי. הרמות הגבוהות - זה כבר סיפור אחר. ואיך יהיו, כשכולם קונים אותם מוצרים מוכנים ומכינים אוכל מקופסאות? מסעדות שלמות בנויות על חדרים על גבי חדרים של קופסאות במקררים. כמו מנות שמגישים במטוס.

"קח לדוגמה פאניפורי (Panipuri, חטיף הודי עגול וחלול שהפך לכוכב במסעדות שף שממלאות אותו בשלל מילויים, לרוב נאים). כל מי שמגיש את המנה הזו בישראל קונה אותה באותה חנות בדרום תל-אביב ומגיש את זה ככה - וגם גאה בזה שקיצר את הדרך. אני מכין כל פאניפורי לבד, כל פאף (פצפוצי) כוסמת, כל עמילן אורז ותפוח אדמה נסחט פה, מיובש ומטוגן במקום.

הכנת הפאניפורי / צילום: חיים יוסף

"אין לי פריזרים ושום אוכל לא מאוכסן במקפיא ומשמש אותי שוב ביום למחרת, חוץ ממחלקת הקונדיטוריה. בעיניי, המצב הזה מזעזע. אנשים משתמשים בתמצית אשכוליות בשיא עונת האשכוליות. אם זו עונת האשכולית, אז תסחט אשכולית", הוא אומר.

ולמה אתה לא?

"אין לי את האומץ לעשות את זה ולעמוד ככה מול הסועד באופן אישי. לי לא אכפת אם אתה או הסועדים מעריכים את המאמץ שלי או אפילו מודעים לו. אני מבשל בשביל עצמי קודם כול, לא פתחתי מסעדה בשביל האורחים. פתחתי בשבילי ובשביל להשתפשף. ולהכין מאבקה מנה או את אותו הריזוטו שוב ושוב במשך שלוש שנים זה משעמם.

"המסעדה היא הגשמה עצמית וכולנו, שלושת השותפים, עובדים כל ערב. אני לא שם טי-שרט ומסתובב בין הסועדים, וגם אין לי יום חופש. אני בא כל בוקר, עובד ומנקה דגים כמו שאר הטבחים ומהווה להם קודם כול דוגמה לאיך עסק צריך להתנהל.

"ככה אני מרגיש שאני יכול להיות מסופק מהעבודה ולא רק מלהסתכל בסוף כל ערב על הקופה ולשמוע קאצ׳ינג. יכול להיות שאני אסתכל על זה עוד 10 שנים ואחשוב אחרת. כרגע זה ככה.

"שואלים הרבה פעמים את השפים למה אין כאן פיין דיינינג. הרבה אומרים שזה בגלל המצב והרגולציה, אבל בעיניי, הרבה מאוד מהמסעדנים פשוט עצלנים. הם לא רוצים שיחפשו אותם, אז מראש מורידים את הרמה.

"נמאס לי לשמוע בכיות. כיף לי וטוב לי כי אני מנהל נכון ועובד נכון. כשאני שומע שקשה כל הזמן, אני חושב שזה בראש ובראשונה כי הרבה אנשים בתחום הזה הם פשוט גרידים, עם 20 אלף בתלוש המשכורת - ועוד מבקשים יותר.

"בעיניי, אם הם היו משלמים יותר לעובדים ופחות לעצמם, היה פה הרבה יותר אחלה. רוצים כסף? אין בעיה. לכו תעבדו בהייטק. אני לא מבין את מחאת המסעדנים.

"הדבר היחיד שאני מסכים עם המחאה לגביו זה חוק העובדים הזרים. לגבי חוק הטיפים? מעולה. אולי זה יהפוך את המלצרות סוף-סוף למקצוע אמיתי", הוא אומר. "תרבות קיצורי הדרך מתחילה כבר בלימודים בחלק מבתי הספר לבישול. אנשים, אחרי קורס שעלה 25 אלף שקל, לא יודעים להחזיק סכין".

שלל מנות עונתיות / צילום: חיים יוסף

למען השם, תהיו יצירתיים

רהב מדבר במהירות, תוך שימוש בשפע מונחים מקצועיים. מדי פעם גם מתפלק לך אזכור עצמי בגוף שלישי, אני אומר לו. "אני שילוב של נאד וצנע", הוא אומר במבוכה.

במטבח שלך אין טחינה ואין אריסה, אני אומר לו. לי באופן אישי האוכל מרגיש מרוחק מקונטקסט וממורשת ישראלית. "ועדיין, מבחינתי OCD היא מסעדה סופר-מקומית. מסעדה ישראלית, של מרכיבי ‘פארם טו טייבל' עם ירקות שמגדלים עבורנו במיוחד וחומרי גלם מקומיים. זו עובדה, אבל אנחנו לא צועקים את זה כל הזמן כי די, להיות מסעדה כזו בהגדרה זה כבר מיושן.

"אין לי מטבח שאני יכול להיות נאמן לו כמו שפים אחרים, אז לוקח מפה ומשם ומפולין ומארצות-הברית. בכלל, כל אחד לוקח את ישראל אחרת ולוקח דברים אחרים ממילון המושגים של קיבוץ הגלויות כאן.

"כפולני-אמריקאי, כוסמת בעיניי היא שיא של אוכל ישראלי. נכון, לי אין מורשת מזרח תיכונית, ואת כמות הפעמים שאכלתי אריסה בבית אפשר לספור על יד אחת. לכן היא לא מסמלת לי את המטבח הישראלי שאני מכיר, וגם לא טחינה.

"לגבי טחינה ספציפית - בעיניי זה פשוט לא מעניין מספיק ולא טעם שמושך אותי באופן אישי. בחיים לא אזמין בחוץ מנה עם טחינה. זה לא קו ולא התחייבות - עובדה שהייתה לנו מנה עם אמולסיית סומסום ולימון - אבל אני גם לא רוצה להיות עוד מסעדה עם מנה מתבקשת של טרטר-אבוקדו-טחינה.

"אני אתן לך תפריט של כל מסעדה בתל-אביב, כולל האסיאתיות, ולא תדע להגיד של מי היא, כי כל-כך הרבה מהן, הן אותו הדבר. פסטה עם בשר סרטנים, טרטר ומשהו עם אבוקדו, או במילים אחרות: אינספור העתקים של מנות של שף שרון כהן מ'שילה'. למען השם, תהיו יצירתיים. תפתחו מסעדה שהיא לא שילה", הוא נאנח. 

מתכון | עוף במילוי שום ירוק ומצה

חומרים למרינדה (כמויות לעוף שלם):
3 ליטר מים
כוס וחצי סוכר חום
כוס מלח
שן שום אחת
עלה דפנה
כף פלפל אנגלי
כף זרעי שומר

הכנת המרינדה: מרתיחים הכול ומצננים.
מניחים את העוף בכלי גדול ויוצקים עליו את כל המרינדה. סוגרים בניילון נצמד ומשרים במקרר למשך 48 שעות.

חומרים למילוי שום ירוק ומצה:
5 יחידות שאלוט קצוץ דק
150 גרם גבעולי שום ירוק, קצוצים דק
30 גרם (2 כפות) פקאן קלוף לא קלוי
200-150 גרם שמן קוקוס (או חמאה, למי שאינו שומר כשרות)
150 גרם מצה שבורה לחתיכות קטנות
50 גרם קוקוס או חמאה לשימון העוף לפני כניסתו לתנור

הכנת המילוי: מבשלים את השאלוט במחבת עם מעט שמן זית על להבה בינונית עד לקבלת צבע זהוב עדין. ממליחים, ממשיכים לבשל על להבה בינונית ומוסיפים את השום הירוק. מטגנים עוד 5 דקות.
במעבד מזון, טוחנים את תערובת השאלוט והשום עם שאר המרכיבים עד לקבלת תערובת אחידה. מעבירים לשק זילוף ומקררים כחצי שעה.

הכנת העוף הצלוי: בעזרת האצבעות, יוצרים כיסים בעור העוף שעוטף את החזה ואת השוקיים. ממלאים את הכיסים במילוי השום הירוק. בעזרת שתי הידיים ובעדינות, מותחים את העור הממולא, מיישרים ומשווים את עובי המילוי.
מורחים בנדיבות שמן קוקוס או חמאה רכה על כל העוף ומקררים כשעתיים או לילה שלם.
מחממים תנור ל-215 מעלות.
מניחים את העוף על רשת אפייה ומתחתיה מגש אפייה. אופים בתנור בחום הגבוה כ-12 דקות.
מנמיכים את הטמפרטורה ל-170 מעלות ואופים כ-40 דקות.
נותנים לעוף מנוחה של 25 דקות ומגישים.

מתכון של רז רהב

עוד כתבות

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

יזמיות המגורים מדווחות על עלייה בקצב מכירת הדירות בחודשים האחרונים / צילום: שלומי יוסף

דוחות חברות הנדל"ן מגלים: "המשבר ההיסטורי" נמשך בקושי חודשיים

למרות נבואות הזעם והמחסור המתמשך בעובדי בניין בצל המלחמה, יזמיות המגורים מדווחות על התאוששות ● מחודש דצמבר נרשמת עלייה בקצב מכירת הדירות, לא נרשמים עיכובים במסירות, לפי בכירים בענף רוב אתרי הבנייה חזרו לעבוד, ואפילו מדד המניות הענפי רושם תשואת שיא

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?