גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מנימוקי ביהמ"ש: בר רפאלי לא הביאה את דיקפריו לעדות בארץ ולא הוכיחה שביתו היה בית הקבע שלה

"גלובס" מציג את נימוקי ביהמ"ש בפסיקה המחייבת את בר רפאלי בתשלום מס על הכנסותיה בהיקף עשרות מיליונים בחו"ל ● בין היתר נקבע כי רפאלי שהתה בארץ ימים רבים, שמרה על קשר חם עם משפחתה וחבריה, ולא הצליחה להוכיח כי בית הקבע שלה היה ביתו של השחקן ליאונרדו דיקפריו

בר רפאלי וליאונרדו דיקפריו / צילום: רויטרס
בר רפאלי וליאונרדו דיקפריו / צילום: רויטרס

61 עמודים כולל פסק הדין המחייב את הדוגמנית הישראלית-בינלאומית בר רפאלי לשלם מס בישראל על הכנסות בהיקף עשרות מיליוני שקלים בחו"ל בשנים 2009 ו-2010. במסגרת פסק הדין מפרק בית המשפט המחוזי בלוד אחד לאחד את הסבריה של רפאלי מדוע יש לקבוע כי בשנים שבמחלוקת היא הייתה "חסרת תושבות", ולא תושבת ישראל לצורכי מס, ועל כן אינה חייבת במס על הכנסותיה באותן שנים.

השאלה המרכזית שעליה היה על בית המשפט להשיב היא היכן התגוררה בר רפאלי באותן שנים - האם עם בן זוגה באותה תקופה, כוכב-העל ההוליוודי ליאונרדו דיקפריו, בביתו בהוליווד (ולכן אינה חייבת במס בארץ) - או בישראל? (ולכן חייבת במס בארץ)?

לפי פקודת מס הכנסה, תושב ישראל מחויב במס הכנסה על הכנסות שהפיק בכל העולם, ואילו תושב חוץ מחויב במס רק על הכנסות שהפיק בישראל. הגדרת התושבות בפקודת מס הכנסה נקבעת על-פי מבחן מהותי של "מרכז החיים", הבוחן את הזיקות של אותו אדם לישראל, ובכלל זה היכן נמצא "בית הקבע" של אותו אדם, החזקת דירה ורכב, בני משפחה, זיקות כלכליות ועוד. מבחן נוסף לקביעת התושבות הוא "חזקת הימים", הקובעת כי על הטוען לניתוק התושבות לשהות בישראל פחות מ-75 יום בכל שנת מס.

השופט שמואל בורשנטיין סקר את כל הזיקות של בר רפאלי לארץ ואת האינדיקציות למגורים בחו"ל לעומת תושבות ישראלית, וקבע כי הנסיבות מעידות על כך שהדוגמנית הייתה תושבת ישראל גם בשנים בהן עבדה בחו"ל, וחרף העובדה שקיימה מערכת יחסים בת 6 שנים עם השחקן ההוליוודי ליאונרדו דיקפריו.

וכך הוא סיכם זאת: "בסופו של יום בפניי נמצאת מערערת (בר רפאלי, א' ל"ו), אזרחית ישראלית ונעדרת כל אזרחות אחרת, שנולדה בישראל, חיה בישראל, ויש לה משפחה קרובה בישראל. בשלב מסוים בחייה היא פיתחה קריירה בינלאומית מצליחה בתחום הדוגמנות ונסעה לצורך כך למקומות רבים ברחבי העולם. בתוך כך אף נוצרה מערכת יחסים ממושכת בינה לבין השחקן ההוליוודי ליאונרדו דיקפריו, והיא אף התגוררה בביתו.

"במקביל לכך, ועל אף הזוגיות עם אותו שחקן ועל אף הקריירה הבינלאומית שלה, והגם ששהתה פרקי זמן ממושכים בחו"ל, המערערת המשיכה להגיע לישראל פעמים רבות במהלך השנה ולפרקי זמן לא מבוטלים. בשנת 2009 שהתה בישראל 185 ימים, באופן שאף מקים חזקה סטטוטורית לפיה היא תושבת ישראל; ובשנת המס 2010 שהתה בישראל 131 ימים. בשני המקרים ימי שהותה בישראל הם רבים, עולים, ובכל מקרה אינם נופלים, מימי שהותה בכל מקום אחר בעולם".

השופט בורנשטיין התייחס גם לקשרים של רפאלי בארץ וקבע כי "המערערת המשיכה לשמור על קשרים הדוקים וחמים עם בני משפחתה וחבריה בישראל. הכנסותיה של המערערת מעבודות דוגמנות ברחבי העולם הועברו לחברות זרות שבבעלותה, כאשר לא נסתרה טענת המשיב לפיה חברות אלה נשלטו ונוהלו מישראל, ולפיכך יש לסווגן כתושבות ישראל לצורך מס. גורמי מקצוע ישראלים, ביניהם רואה חשבון, טיפלו בעניינה. אף אביה ואמה היו מעורבים בעסקיה ותרמו לקידום הקריירה שלה. עמדו לרשותה ולשימושה של המערערת בישראל בית הוריה וכן דירה שכורה וכלי רכב שהיה בבעלותה ובשימושה".

באשר למערכת היחסים שניהלה הדוגמנית עם ליאונרדו דיקפריו, ובהתייחס לשאלה האם ניתן לראות בביתו כ"בית קבע" של רפאלי בארצות-הברית, קבע השופט כי הדוגמנית "הותירה חלל ראיינתי משמעותי בהתייחס למערכת היחסים". לגישת השופט, "חלל ראייתי זה נוצר בעיקר בשל כך שהמערערת נמנעה מלהביא לעדות את ליאונרדו או, למצער, מי מטעמו. העדויות שכן הובאו מטעמו. העדויות שכן הובאו מטעמה של המערערת הציגו עמדה על-פי נקודת הראות הסובייקטיבית שלה עצמה".

במסגרת ניתוח מערכת היחסים של בר רפאלי ודיקפריו, מציין השופט כי רפאלי הציגה בפניו תמונות רבות מאלבומים פרטיים בהן היא נראית עם דיקפריו כדי להוכיח את עומק היחסים ביניהם, אך השופט לא התרשם מכך. "בהתחשב בכך שמדובר במי שנמנים עם תעשיית הבידור והזוהר, האמירה לפיה 'תמונה אחת שווה אלף מילים' אינה בהכרח נכונה", כתב השופט. השופט הוסיף כי הגם שרפאלי טענה כי הקימה "תא משפחתי" עם דיקפריו וציפתה להינשא לו ולהביא עמו ילדים, לא הובאה בפניו כל ראיה שתשפוך אור על האופן שבו התייחס דיקפריו ליחסים שלו עם רפאלי או כוונותיו בעניין זה, וגם תצהיר שהוגש מטעמו של בן משפחה של דיקפריו לא הועיל, שכן הוא לא הגיע להעיד וכן לא התייחס לכוונותיו של דיקפריו בקשר לעתידו עם רפאלי. 

השופט המשיך ודחה את טענת הדוגמנית כי היא הותירה מאחוריה בישראל אך ורק "קצוות של אינטרסים". "טענה זו אין בידי לקבל", קבע והבהיר כי "הטענה אינה עולה בקנה אחד עם פרקי הזמן המשמעותיים ששהתה המערערת בישראל - 185 ימים בשנת 2009 ו-131 ימים בשנת 2010, וכן אינה עולה בקנה אחד עם מכלול העדויות והאינדיקציות המלמדות על זיקותיה הממשיות לישראל גם בשנות המס שבערעור, באופן הקושר את המערערת לישראל והמלמד על מקום מרכז חייה בישראל".

עוד נקבע כי "המערערת - אזרחית ישראלית שנולדה וחיה בישראל, ואינה תושבת מס בשום מדינה אחרת - לא הצליחה להרים את נטל הראיה ולשכנעני כי זיקותיה במדינה אחרת, ככל שקיימות, הן בעוצמה כזו המסיטה את מרכז הכובד מישראל לאותה מדינה".

עוד נקבע בפסק הדין כי העובדה שהדוגמנית הייתה חברה בקופת-חולים ישראלית, רכשה תרופות וקיבלה החזרים מהקופה וכן החזיקה בכרטיס אשראי ישראלי וחויבה בדמי ביטוח לאומי ביחס לכל שנותיה בחו"ל - כולם יחד מעידים על כך שלא נותק הקשר שלה עם ישראל.

בנוסף, צוין כי רפאלי החלה בביצוע עסקה לרכישת דירה בארץ, וכן כי במהלך כל שהותה בחו"ל לא הפכה לתושבת מדינה אחרת לצורכי מס, לא שילמה מס באיזו מדינה אחרת בגין הכנסותיה הבינלאומיות (מלבד המס ששולם במקום הפקת ההכנסה), והיא טוענת למעשה להיותה "חסרת תושבות" - טענה שהשופט קבע כי אין לקבלה.

"אין זאת אלא כי המערערת לא הציגה כל אינדיקציה ממשית לכך כי ניתקה או התכוונה לנתק במהלך שנות המס שבערעור את זיקת התושבות שלה לישראל, ואי-אפשר לומר על המערערת שזיקותיה לישראל כה רופפות, עד כדי כך שאין היא צורכת את השירותים הציבוריים שהעניקה לה המדינה גם בתקופה שהייתה בחו"ל".

על כן, קבע השופט בורנשטיין, "המסקנה המתבקשת היא כי מרכז חייה של רפאלי בישראל, ולפיכך היא תושבת ישראל בשנות המס שבערעור, על כל המשתמע מכך". 

מחלוקת מהותית עם רשות המסים

פסק הדין מתייחס למחלוקת מהותית נוספת בין רשות המסים לבר רפאלי בנוגע למשמעותו והשפעתו של הסכם שומה שנחתם בין רשות המסים לרפאלי בדצמבר 2009, בהתייחס לשנות המס 2005-2007, במסגרתו צוין כי נכון לשנת 2007 מעמדה של רפאלי הוא של "תושבת חוץ".

רפאלי כינתה את ההסכם "הסכם ניתוק התושבות", וטענה כי הוא משליך גם על שנות המס שאחריו, וכי היא הסתמכה על כך ש"הוא צופה פני עתיד". רשות המסים טענה כי אין לקבל טענה זו וכן כי ההסכם נחתם עם רפאלי על סמך תשתית עובדתית מטעה שהציגה.

השופט בורנשטיין ציין כי לא נוח לו עם התנהלות הרשות בקשר להסכם השומה, אך קבע כי אין בו בכדי לקבוע כי רפאלי הייתה תושבת חוץ בשנים אליהן הוא אינו מתייחס. "דעתי אינה נוחה כלל ועיקר מהסכם השומה, מהאופן שבו הוא נערך ומההתנהלות שהייתה בקשר אליו", כתב השופט. "הרושם שנוצר מן העדויות הוא כי הייתה בין הצדדים מעין הסכמה בשתיקה, לפיה כל צד יכול לפרש את ההסכם באופן הנוח לו, אך בלא שקיימת הסכמה ממשית ואמתית למשמעותו המלאה והשלמה, ובעיקר - לנפקות שיש לו, אם וככל שיש לו, מעבר לשנות המס אליהן הוא מתייחס במפורש".

עם זאת, השופט קבע כי אותה "הסכמה שבשתיקה", יכול שתהיה לה חשיבות בהליכים אחרים שנוגעים לרפאלי - תוך רמיזה להליך הפלילי המקביל המתנהל נגד הדוגמנית - "ואולם באשר להליך שבפניי, אין בהכרח פירושה כי ניתן לקבל את טענת המערערת לפיה הסכם השומה הוא בעל נפקות לשנות המס שבערעור, במובן זה שיש בו כדי להשתיק את פקיד השומה מלטעון כי היא תושבת ישראל".

בהקשר זה קבע השופט לבסוף כי התמונה המלאה והשלמה אודות רפאלי לא עמדה בפני פקיד השומה, ולפיכך אין מקום לרפאלי להסתמך על הסכם השומה לצורך שנות המס בערעור.

רפאלי שיקרה לפקיד השומה

השופט לא חוסך שבטו גם מרשות המסים בהקשר זה, כאשר קבע כי ברשות שיתפו פעולה עם רפאלי ביצירת "ערפול מכוון" בהסכם השומה, וכי פקיד השומה יצא מנקודות הנחה מסוימות בהקשר להסכם, מבלי לערוך חקירה של העובדות המבססות את אותה הנחה.

השופט הוסיף, עם זאת, כי "החסר במידע מקורו, ככל הנראה, גם במצגים שהוצגו על-ידי המערערת (רפאלי, א' ל"ו) כלפי פקיד השומה". כך למשל, קבע השופט, השיבה רפאלי השיבה תשובות בעייתיות - בפועל מדובר בתשובות שקריות על-פי פסק הדין - לשאלון התושבות שנשלח אליה.

"על השאלה האם היו ברשותה כרטיסי אשראי של בנקים ישראלים בתקופה בה שהתה בישראל, השיבה המערערת בשלילה, חרף העובדה כי החזיקה כרטיס אשראי ישראלי ואף עשתה בו שימוש בפועל (בלא קשר לשאלה אם מדובר בשימוש רב או מועט); על השאלה באשר לרכוש בבעלותה (לרבות כלי רכב), השיבה המערערת כי אין לה כל רכוש בישראל, חרף העובדה שהיה בבעלותה באותה עת רכב מסוג פולסווגן", כתב השופט.

עוד הוסיף בורנשטיין כי הבעייתיות שבמצג של רפאלי לפקיד השומה נוגעת לכתבה שהעבירה לו כדי להוכיח את העובדה שהיא מתגוררת בחו"ל, ובה נכתב כי היא שכרה דירה בקליפורניה יחד עם בן זוגה, ליאונרדו דיקפריו. בעדויות בבית המשפט עלתה טענה כי ציפי רפאלי, אמה של בר, יזמה את הכתבה על-מנת לחזק את הטענה כי בר אינה תושבת ישראל, אך ציפי רפאלי הכחישה כי יזמה את הפרסום. עם זאת, האם ציפי הודתה כי "סביר להניח" שהאמור בכתבה אינו נכון.

לאורך כל פסק הדין קובע השופט קביעות שמאירות באור לא מחמיא - בלשון המעטה - את בר רפאלי ואת משפחת רפאלי, המוצגים כמי שלמעשה רימו את הרשויות, הציגו בפניהם מצגי-שווא ועובדות חלקיות, והכול מתוך מטרה לסייע לבר רפאלי להתחמק ממס בישראל.

קביעות אלה אומנם אינן מחייבות בהליך הפלילי המקביל המתנהל נגד משפחת רפאלי בחשד להעלמות מס, אך בהחלט עלולים להקשות על רפאלי בשימוע שעתיד להתקיים בטרם הכרעה אם יש להגיש נגדה כתב אישום או לא. 

*** חזקת החפות: בר רפאלי, ציפי רפאלי ורפי רפאלי לא הורשעו בביצוע עבירה בפרשה המוזכרת. יודגש כי גם לאחר ההחלטה על הגשת כתב אישום, בכפוף לשימוע, הם בגדר חשודים, ועומדת לזכותם חזקת החפות. 

עוד כתבות

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

דובר צה"ל: בכיר בחמאס חוסל בביה"ח שיפא

נזק נגרם לחצר בית בשלומי אחרי רצף אזעקות בגליל המערבי • דיווח: ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק, 2 נפצעו • בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה • מוקדם יותר: פצוע בינוני בפיגוע ירי בכביש 90 מצפון ליריחו • עדכונים שוטפים

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

זהו הרבעון הטוב ביותר ל-S&P 500 מאז 2019 ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המסים / צילום: ניב קנטור

מס דירה שלישית חוזר לשולחן: "המערכות כבר מוכנות"

לדברי מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', המדינה צריכה ליצור אחידות ולהפסיק לשנות את שיעורי מיסוי הנדל"ן בתדירות גבוהה ● עוד הוא הוסיף כי צריך לחשוב על מס דירה שלישית: "מבחינתנו זה צעד נכון שיעלה בתקציב 2025"